נסיעתו המאולתרת של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו לפגישה בוושינגטון עם נשיא ארה"ב המורשע דונלד טראמפ, הובילה לביטול יום העדות במשפטו הפלילי שתוכנן להתקיים היום (7.4). תחת זאת נמשכה העדות של חן נהורן, בכיר לשעבר ברשות ני"ע, ששימש כאחד מראשי צוות החקירה בפרשה המכונה "תיק 4000".

כמו ביום החקירה הראשון שלו, גם היום לא שש נהורן לשתף פעולה עם הנחות היסוד וקווי החקירה של הסנגור עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה נתניהו, ואף לא אם אלו של עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', נאשמים מס' 2 ו-3 בעסקת השוחד עם נתניהו. כתוצאה מכך דמתה החקירה למלחמת חפירות חד-צדדית, כשהסנגורים תוקפים ללא הרף והעד מתעקש על עמדתו ואינו מוכן לוותר כמעט על אף שעל.

מדי פעם התעקש נהורן על עמדה שניצבה בניגוד, לכאורה, לקריאה פשוטה של המסמכים שהוצגו לו. הסנגורים ניסו לשווא לחלץ ממנו אישור לטענותיהם, אך לא ויתרו עד שבית המשפט הורה להם להמשיך לשאלה הבאה.

הדינמיקה בין הסנגורים לנציגי התביעה, ובראשם עו"ד יהודית תירוש, לא היתה טובה יותר וזלגה לא אחת לוויכוחים, צעקות, התקרבנויות, איומים בהיעלבויות ואף הכרזות רשמיות על היעלבוּת.

עו"ד חדד המשיך את חקירתו מהמקום שבו הפסיק, וניסה לחלץ מנהורן הודאה כי הצוות שחקר את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פילבר הפנה אליו שאלות בדבר חשדות כלפי נתניהו והשר צחי הנגבי עוד לפני שקיבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לעשות כן. נהורן סירב לאשר את התזה והתעקש כי הוא וצוותו דווקא פעלו בשיא הזהירות והמקצועיות, כשהם מקפידים לחקור אך ורק לפי ההוראות המדויקות שקיבלו מהפרקליטות.

עו"ד ז'ק חן, סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ', מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית את עד המדינה שלמה פילבר; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

עו"ד ז'ק חן, סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ', מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית את עד המדינה שלמה פילבר; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

פילבר, כך התברר לחוקרים בשלב הזה, ניהל תקשורת ישירה עם בכירי קבוצת בזק של אלוביץ', תוך שהוא מעניק להם גישה בלתי אמצעית לטיוטות פנימיות של המשרד ופועל לשינוי מדיניות הרגולציה על פי בקשות הגוף שעליו הוא אמור לפקח, כל זאת מאחורי גבם של אנשי המקצוע במשרד. במועד זה של החקירה טרם תושאל מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה וטרם נחשף מכשיר הטלפון שלו, ובו עשרות ההודעות שקושרות ישירות בין הרגולציה על בזק לסיקור באתר "וואלה".

"אנחנו בשלב הזה לא מבינים מה המניע של פילבר", אמר נהורן. "אנחנו בודקים אם הוא קיבל כסף, האם קיבל טובות הנאה אחרות, האם מישהו נתן לו הנחיה, האם הוא פעל עבור אחר, אנחנו לא יודעים. אין לנו ראיית מנהרה, אנחנו פועלים פתוח".

"הנחיה מראש הממשלה זו גם אחת האפשרויות?", שאל עו"ד חדד.

"אנחנו מגששים פה בסוג של אפלה להבין למה הוא פועל כפי שהוא פועל"

"זה לא עלה כאפשרות ספציפית", העיד נהורן. "ניסינו להבין מה המניע של פילבר. זה לא היה ספציפית על ראש הממשלה או השר הנגבי או על מישהו אחר. אנחנו מגששים פה בסוג של אפלה להבין למה הוא פועל כפי שהוא פועל".

עו"ד חדד הטיח בנהורן עוד ועוד קטעים מחקירות פילבר שבהן, לטענת הסניגור, דחפו בו החוקרים לכוון את האצבע לכיוון נתניהו, אך נהורן התעקש כי השאלות שנשאל פילבר לא נגעו לחשד כלפי נתניהו. גם כשעו"ד חדד הציג לנהורן קטעים מחקירת אלוביץ', שבו נשאל בעל השליטה בבזק וב"וואלה" באופן ישיר על יחסיו עם נתניהו והאם שוחח עמו על ענייני רגולציה, התעקש נהורן כי השאלה לא נגעה להחשדת נתניהו אלא כדי להבין את התנהלותו של אלוביץ'.

"החקירה לא עסקה ביחסי פוליטיקאים-תקשורת"

בחלק אחר מהחקירה ביקש עו"ד חדד מנהורן להסביר את מהות החשד ב"תיק 4000", וביתר דיוק את מהות המתת. "השפעה על סיקור", הגדיר זאת החוקר הבכיר. "השפעה משמעותית, מתמשכת, רחבה".

נהורן נשאל האם בדק גם את ההשפעה של השר משה כחלון על הסיקור באתר "וואלה" והשיב: "החקירה לא עסקה ביחסי פוליטיקאים-תקשורת, זה בדיוק העניין. היא עסקה בתן וקח בין גורם רגולטורי ושלטוני לבין השפעה על סיקור שהוא מקבל מאותו גורם שלגביו הוא מחליט".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה במשפט המו"לים, מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית בידי סניגורי נאשם מס' 1, בנימין נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה במשפט המו"לים, מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית בידי סניגורי נאשם מס' 1, בנימין נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

נהורן נשאל האם נבדק הסיקור של השר גלעד ארדן, שכיהן כשר תקשורת ועל כן היה רגולטור של בזק כמו נתניהו. "אמר לא נחקר אחד ולא שניים", השיב נהורן, "שהיקף הפניות של ראש הממשלה לא היו דומות בכלל לפניות של פוליטיקאים אחרים, או רגולטורים אחרים".

עו"ד חן חקר גם הוא את נהורן על הפן ההשוואתי שלא נכלל בחקירת "תיק 4000". חוקר רשות ני"ע העיד כי לא היה מודע לכך שבטלפון של ישועה היו גם הודעות על הטיית הסיקור לטובת שר התקשורת גלעד ארדן בתקופה שזה אמור היה לאשר את מכירת אתר יד 2 לחברת אקסל-שפרינגר. עוד טען נהורן כי לא ידע שפילבר קיים ערוץ ישיר גם עם בכירי חברת HOT, תוך שהוא מקבל מהם הכתבות לפעולותיו. לדבריו, אם אכן התרחשו אירועים כאלה, היה מקום לחקור גם אותם.

"מנחים לא לדבר על עורכי-דין"

לקראת סיום היום נשאל נהורן על תרגיל החקירה שבו פנתה החוקרת סיון סבן לאור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', כדי שיפנה לאביו וינסה לשכנע אותו לשתף פעולה עם החוקרים. המפגש בין האב לבנו נערך בחדר שבו נהג אלוביץ' להיוועץ עם עורך דינו, אך במקרה זה המפגש היה מוקלט ומתועד, בתקווה שהחשוד הבכיר יודה. זה לא קרה.

"אני לא מזהה פה משהו שהוא אסור", אמר נהורן על הסיטואציה שיצר צוות החקירה. "מדובר בשני חשודים שמעורבים בעבירה, ולנו זה היה נראה באותו זמן כמשהו שהוא לא אסור, והיתה תחושה של החוקרת, של סיון, שאור בהחלט מוכן לפעול לשכנע את אבא שלו למסור את האמת".

נהורן המשיך והגן על ניסיונות השכנוע של החוקרת סבן, גם כשזו אמרה לאלוביץ' הבן שאביו לא שמר כראוי עליו ועל אמו וגם כשהטיחה בבן כי אביו "גרר אותו" למצב הביש שאליו נקלע. עם זאת, נהורן הסתייג מהמשפט שאמרה סבן: "אם אבא שלי היה יודע שאני יושבת במעצר בגללו הוא היה עושה כל מה שהוא יכול כדי להוציא אותי משם". "השיח על המעצר", אמר נהורן, "פחות מת עליו".

נהורן גם הבהיר כי אסור היה לחוקרת סבן להשתתף בדו-שיח עם אלוביץ' הבן על החלפת הייצוג של אביו מעו"ד חן לסנגור אחר. "אנחנו מנחים לא לדבר על עורכי-דין", אמר נהורן וחזר ואמר בכל פעם שנשאל על המעשה ואחרי ניסיונות חוזרים ונשנים הסכים להוסיף: "כל הנושא של שיח על עורכי-דין, מבחינתנו הוא מחוץ לתחום".

עו"ד חן העיר בסוף יום החקירה כי לאור הגישה הלעומתית של העד נהורן, יזדקק לעוד יום דיונים שלם לפחות כדי להשלים את חקירתו. יום זה צפוי להתקיים רק לאחר פגרת הפסח.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.15MB)

משפט המו"לים