עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר משיב לערעורים שהגיש איש העסקים הבריטי וולטר סוריאנו לבית-המשפט המחוזי, אחרי שהפסיד בתביעות הדיבה שהגיש לבית-המשפט השלום. דרוקר טוען כי אין מקום להתערב בפסקי-הדין אשר קבעו כי פרסומיו על סוריאנו זכאים להגנות חוק איסור לשון הרע וכי התביעות שהגיש סוריאנו הן תביעות השתקה.

לפני שנה דחה שופט השלום אילן רונן שתי תביעות נפרדות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר,  בדרישה לפיצוי מצטבר של 700 אלף שקל, וחייב את סוריאנו לשלם הוצאות בסך 140 אלף שקלים. במקביל דחה השופט רונן גם את התביעה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית", אחרי שהאתר דיווח על התביעה הראשונה שהגיש נגד דרוקר. השופט רונן קבע כי התביעות הן תביעות השתקה.

סוריאנו, ישראלי חרדי החי בבריטניה, עוסק בתחומי האבטחה, המודיעין והנדל"ן ומקורב, לפי עדות עורך דינו, לראש הממשלה בנימין נתניהו. סוריאנו הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד לפחות ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר לאותה פרשה.​

התביעה הראשונה בסדרה הוגשה נגד דרוקר בתחילת 2018, אחרי שהעיתונאי אמר בראיון ליעל דן בגלי-צה"ל כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען בראיון ל"עובדה" שנעשו נגד חוקרי נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל.

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

בהמשך תבע סוריאנו את דרוקר תביעה שנייה, בגין פרסום ב"עין השביעית" על כתב ההגנה בתביעה הראשונה, זאת למרות שלדרוקר לא היה קשר לפרסום. התביעה נדחתה על הסף מסיבה זו. סוריאנו הגיש ערעור על כך למחוזי, שאף הוא נדחה (סוריאנו חויב בתשלום הוצאות בסך 30 אלף שקל). בקשתו לערער לבית המשפט העליון, נדחתה גם היא.

בהמשך הגיש סוריאנו תביעה נוספת נגד דרוקר, שלישית במספר, הפעם בגין דיווח בראש מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 על תוכן תצהיר מאת איש העסקים דורון סטמפלר. את התצהיר הגיש דרוקר במסגרת ההתגוננות מהתביעה הראשונה של סוריאנו נגדו (ובהמשך הוצא התצהיר מהתיק בהחלטת בית-המשפט). לפי סטמפלר, סוריאנו התרברב באוזניו כי נתניהו היה שותפו במיזם עסקי, זאת בזמן שנתניהו היה נבחר ציבור.

סוריאנו טען כי הפרסום בחדשות 13 הוציא את דיבתו וכי דרוקר ניצל לרעה את ההגנה בחוק לשון הרע על מידע הנמסר בהליכים משפטיים ודרש פיצוי בסך 200 אלף שקל.

לצד עו"ד בומבך ייצג את סוריאנו גם עו"ד יריב רונן. לצד דורון קול ייצגה את דרוקר עו"ד יסמין פפרמן, שניהם מפירמת עורכי הדין פישר (FBC).

דרוקר: סוריאנו הוא האיש בו חשדה המשטרה

כאמור, באוגוסט 2023 נדחו שתי התביעות של סוריאנו נגד דרוקר, תוך שהשופט מותח ביקורת על התובע. מלבד הגנות "אמת בפרסום" ותום הלב העומדות לדרוקר, קבע השופט רונן כי התביעות הן תביעות השתקה.

בחודש דצמבר האחרון ערער סוריאנו למחוזי.

לטענת סוריאנו, שגה השופט רונן כשקבע כי עומדות לדרוקר הגנות "אמת בפרסום" בכל הנוגע לפרסום נשוא התביעה הראשונה, בין היתר משום שדרוקר לא הוכיח שהמפכ"ל אלשיך אכן התכוון לסוריאנו כשדיבר בתוכנית "עובדה" על "הפעולות שנעשו אל מול בכירי אגף החקירות".

סוריאנו טען עוד כי ביהמ"ש שגה כשקבע כי לדרוקר עומדת גם הגנת "תום הלב", בין היתר משום שדרוקר עצמו פרסם לפני הראיון שהעניק ליעל דן ציוץ שבו הוא מפנה למאמר פרי עטו שבו הזכיר את שמו של סוריאנו, ועל כן לא "הופתע" כשדן שאלה אותו על האיש.

עוד טען סוריאנו כי השופט רונן שגה כשקבע כי התביעה שהגיש נגד דרוקר היא תביעת השתקה. "הדיון בעניין ה'השתקה' החסיר טענות מהותיות שהעלה המערער בסיכומיו, או דן בטענות אחדות בדרך שגויה ביותר, המחייבת את התערבות בית המשפט הנכבד", נכתב בערעור.

במקביל, כאמור, הגיש סוריאנו ערעור גם נגד פסק-הדין שדחה את תביעתו נגד דרוקר בעניין התצהיר של סטמפלר. גם כאן טען סוריאנו כי בימ"ש השלום שגה כשקבע כי תביעתו היא תביעת השתקה, וכן שגה כשקבע כי דברי דרוקר אינם בגדר לשון הרע, וכי גם אם היו לשון הרע עומדות לו הגנות תום הלב ו"פרסום מותר".

העיתונאי רביב דרוקר (מימין) ואיש העסקים וולטר סוריאנו (צילומים: יונתן זינדל ואורן פרסיקו)

מימין: וולטר סוריאנו ועו"ד אילן בומבך, בבואם לדיון בתביעות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר, 18.10.2022 (צילום: אורן פרסיקו)

לפני שבועות אחדים הגיש דרוקר את תשובותיו לערעורים.

ערכאת הערעור, מזכיר דרוקר, מתערבת בממצאים עובדתיים של הערכאה תחתיה רק במקרים חריגים, כשנפלה טעות בולטת בקביעה או שיש פגם היורד לשורשו של עניין. לא זה המקרה, נטען בתשובה לערעור.

לדברי דרוקר, השופט רונן קבע ממצא עובדתי מובהק לפיו סוריאנו "הוא האיש בו חשדה המשטרה כמי שביצע מעקב אחרי החוקרים" והוא "אותו אלמוני שאליו התייחס המפכ"ל בריאיון שהעניק לאילנה דיין".

עוד טוען דרוקר כי עומדת לו במובהק גם הגנת תום הלב שכן השופט רונן קבע כי "אפילו היה נמצא שהמידע שפרסם הנתבע איננו נכון, אפילו היה נמצא שהתובע כלל לא היה חשוד לדידה של משטרת ישראל בפרשת המעקב אחרי החוקרים, עדיין הייתה עומדת לנתבע הגנת תום הלב".

בתשובה לערעור על תביעת תצהיר סטמפלר מעלה דרוקר טענות דומות ושב ומפנה את המחוזי לקביעות עובדתיות של השופט רונן. בין היתר מציין דרוקר כי השופט רונן מצא שהדיווח בדבר התצהיר היה נכון והוגן, וככזה זכאי להגנת "פרסום מותר" (לפי חוק לשון הרע, מותר לדווח על מידע המוגש לבית-המשפט במסגרת הליך משפטי).

טענות אחרות שהעלה סוריאנו כבר בבית-משפט השלום נדחו כבר על ידי השופט רונן, טוען דרוקר, ואילו טענות אחרות הועלו לראשונה רק בערעור.

אשר לקביעה כי מדובר בתביעת השתקה, דרוקר טוען בתשובתו לערעור הראשון כי השופט רונן "ניתח באופן יסודי את המאפיינים של תביעת השתקה לאור נסיבות המקרה דנן".

עיתונאי חדשות 13 מוסיף כי "הגשת הערעורים שבכותרת מהווה חולייה נוספת ממסע ההשתקה בו נוקט המערער, ואשר מטרתו להבהיר שכל עיתונאי שיעז להזכיר את שמו בפרסום, יזכה לבלות שנים ארוכות בבתי המשפט".

56732-12-23
57967-12-23