נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", ניצל את המערכת העיתונאית כדי ללחוץ על בנימין נתניהו למצוא טייקון שירכוש ממנו את אימפריית התקשורת ביותר ממיליארד שקל – כך טען ארנון מילצ'ן, מקורבם של מוזס ונתניהו, באחת מחקירותיו ב"תיק 2000".

התיאור של מילצ'ן נחשף לראשונה במסגרת סדרת הכתבות "שיטת 'ידיעות אחרונות'" של "העין השביעית". הוא מצטרף לעדויות של עיתונאים וחומרי חקירה שלפיהם המתקפות על נתניהו נועדו ללחוץ על נתניהו להחליש את "ישראל היום", השופר שהקימו למענו שלדון ומרים אדלסון.

"זאת היתה מלחמת חורמה. אני לא ממעריציו של ביבי, אבל זה היה מוגזם ממש", שיחזר עיתונאי שעבד במוסף הפוליטי של "ידיעות אחרונות" בשיחה עם "העין השביעית". "בישיבות של 'המוסף לשבת' זה נאמר באופן ברור: 'אנחנו צריכים לפרסם כך וכך כתבות כדי לפגוע בביבי'. זאת היתה המטרה. היינו מחפשים תמונות מכוערות של ביבי ושרה כדי להדפיס בעיתון".

הנכונות של מוזס להטות את הסיקור בהתאם לפעולות שיעשה נתניהו כדי לפגוע ב"ישראל היום" עומדת בלב כתב האישום שהוגש נגדו בגין הצעת שוחד לראש הממשלה. ואולם, הניסיון שלו להשתמש בקשרים של נתניהו עם טייקונים זרים כדי למצוא משקיע נדחק לשולי החקירה והמשפט.

לדברי מילצ'ן, ראש הממשלה שיתף פעולה עם הנסיונות למצוא משקיע ל"ידיעות אחרונות": "נתניהו ביקש שאנסה לשכנע את נוני, שאם הוא לא יסכים למחיר נמוך של העיתון הוא יימחק לגמרי"

מילצ'ן חלק את המידע מיוזמתו בחקירה באזהרה שהתקיימה בלונדון ב-31 באוגוסט 2017, כחצי שנה אחרי חשיפת הפרשה. בחקירה נכחו שני חוקרים בכירים: ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה דאז תנ"צ כורש ברנור, ונצ"מ מומי משולם. בפתחה הודיעו החוקרים למילצ'ן שהוא חשוד במתן שוחד לנתניהו. בהמשך בוטל החשד, ומילצ'ן העיד במשפט כעד תביעה.

מילצ'ן סיפר לחוקרים על המסרים שהעביר בין מוזס לנתניהו על רקע המאבק בין "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום". באותה תקופה עמלו בחינמון על הפקת מהדורת סוף שבוע, שהיתה צפויה לפגוע קשות במהדורת שישי של "ידיעות אחרונות", מקור ההכנסה העיקרי של מוזס. "נוני אמר: תראה, תגיד לו שאני אפסיק להתקיף את ביבי ושרה באותו מינון אם הוא יוותר על [מהדורת] סוף השבוע ולא יגביר את התפוצה", העיד מילצ'ן.

לדברי מילצ'ן, הוא העביר את המסר למרים אדלסון, אך היא השיבה שלא תיכנע לאיומים של מוזס. לדבריו, גם נתניהו עודכן, והעביר מסר משלו למוזס: "כל פעם שהוא מתקיף אותי, שלדון יכניס לו".

"מה היתה התגובה של נוני?", שאל אחד החוקרים.

"שימצא לי קונה", השיב מילצ'ן, "שביבי ימצא לו קונה". לדבריו, בהתחלה ביקש מוזס שאדלסון יהיה זה שירכוש ממנו את "ידיעות אחרונות", ובהמשך ביקש שנתניהו ימצא לו רוכש אחר. "המחשבה שלו היתה שכל זמן שהוא מתקיף – הוא נותן מוטיבציה לביבי לחפש משקיע", הסביר מילצ'ן. "הוא אמר: 'רוצה להיפטר ממני? שימצא לי קונה'".

לדברי מילצ'ן, מוזס גרם לו להבין שאם הוא יידרדר ל"מצב שאין לו מה להפסיד כבר" – "הוא יגביר את ההתקפות, וזה יאלץ את ביבי למצוא פתרון בדמות קונה".

מילצ'ן אישר שמו"ל "ידיעות אחרונות" היה נתון ב"מצוקה עסקית גדולה" שבגללה הוא היה מוכן לבצע "מהלכים קשים". אחד החוקרים שאל אותו אם הוא יודע באילו מהלכים מדובר. "לא, הוא לא משתף אותי בזה. הוא לא משתף אותי בטכניקה, במאמרים שיכתוב, אני לא יודע מה שמו, נחום ברנע".

כשהחוקרים שאלו אם לא מטריד אותו שחבר אחד שלו מתקיף חבר אחר, מילצ'ן השיב בשלילה. "יש חופש עיתונות, וזו דעתו", אמר על מוזס.

"אבל חברים שלך נפגעים", העיר אחד החוקרים.

מילצ'ן לא שינה את דעתו: "חברים נפגעים, אבל אלה כללי המשחק".

נוני מוזס באולם משפט המו"לים, אפריל 2023 (צילום: אורן פרסיקו)

במהלך החקירה אישר מילצ'ן שנתניהו מילא תפקיד פעיל בנסיונות למצוא רוכש ל"ידיעות אחרונות". לדברי מילצ'ן, מוזס ונתניהו עִדכנו אותו במגעים למכירת אימפריית התקשורת ל"גרמנים" – קבוצת אקסל-שפרינגר בראשות מתיאס דופנר. אחרי שהמגעים עם הגרמנים קרסו ניסה נתניהו לשדך בין מוזס לאיל התקשורת הבינלאומי רופרט מרדוק, הבעלים של פוקס-ניוז, רשת סקיי ושלל עיתונים מובילים בבריטניה, ארצות-הברית ואוסטרליה.

טייקונים נוספים ששמם הוזכר בהקשר של רכישת "ידיעות אחרונות" הם לן בלווטניק, שרכש את ערוץ 10 לבקשת נתניהו; לארי אליסון, הבעלים של ענקית המחשוב אורקל, שגם התעניין בהקמת "פוקס-ניוז ישראלי" עבור נתניהו; ואיל ההימורים האוסטרלי ג'יימס פאקר, שותפו של מילצ'ן לעסקים ולמסכת טובות ההנאה שבהמשך זכתה לכינוי "תיק 1000".

העסקאות לא יצאו לפועל. הסיבה תוארה במהלך המשפט כסירובו העיקש של מוזס לפתוח את ספרי החשבונות בפני הרוכשים הפוטנציאליים לצורך בדיקת נאותות, לצד תג מחיר גבוה מדי שהדביק לאימפריה המדממת – למעלה ממיליארד שקל. "נתניהו ביקש ממני שאני אנסה לשכנע את נוני, שאם הוא לא יסכים למחיר נמוך של העיתון הוא יימחק לגמרי או משהו כזה", אמר מילצ'ן.

לדבריו, הוא היה משוכנע שמוזס באמת מעוניין למכור את העסק המשפחתי, ששורשיו בשנות הארבעים של המאה הקודמת. מוזס עצמו, כשנחקר על כך, אמר שבהתחלה כלל לא רצה למכור את האימפריה – אך שינה את דעתו אחרי שחשב על דור ההמשך. "אני צריך להסתכל קדימה לטווח של עוד 20–30 שנה", אמר מוזס, "לראות אם אחד הילדים שלי יכול להמשיך, כן או לא".

הסיפור המלא מתפרסם בפרק 16 של "שיטת 'ידיעות אחרונות'", סדרת כתבות התחקיר על תולדות השחיתות בעיתון של המדינה