היום יתפרסם הפרק הראשון של "שיטת 'ידיעות אחרונות'", פרויקט עיתונאי רחב היקף של כתבי "העין השביעית" איתמר ב"ז ואורן פרסיקו. התחקיר, המתבסס על שיחות עם למעלה ממאה עובדי קבוצת "ידיעות אחרונות" בעבר ובהווה לצד מידע ומסמכים שמעולם לא התפרסמו, משרטט את מסעו של ארנון (נוני) מוזס אל העוצמה, את תהליך ההשחתה שהנהיג בסיוע קבוצה של עורכים וכתבים אומרי הן ואת הבגידה שלו ושל נאמניו בשליחות הציבורית שבלב מקצוע העיתונות.

בחודשים הבאים נפרוש כאן סיפור שמעולם לא סופר במלואו. סיפור של מונופול תקשורתי כמעט חסר תקדים. סיפורו של תאגיד עיתונות ששלט בתקשורת הישראלית במשך עשורים. סיפורו של איל עיתונות שתימרן בני משפחה, מתחרים ופוליטיקאים מבלי לבחול באמצעים. ובעיקר, סיפורה של השיטה שאִפשרה את כל זה. שיטת "ידיעות אחרונות".

מוזס עצמו לא שיתף פעולה עם התחקיר. במשך כמה חודשים ניסינו ליצור קשר עם האיש שכמעט מעולם לא התראיין. דרך המזכירה האישית הוותיקה. דרך עורכת-הדין המייצגת אותו במשפטו הפלילי. דרך העורך הראשי של "ידיעות אחרונות". לא זכינו לתגובה. הצענו שיפנה אותנו לאנשים מטעמו, שייצגו אותו מבלי שיצטרך לדבר איתנו ישירות. לא נענינו.

"ייתכן שהחלטה זו היא הסיבה שנוצרה למר מוזס, אצל חוגים מסויימים, תדמית דמונית ודמיונית, שבינה לבין המציאות אין שום קשר, אך כזו שבעלי האינטרסים שמחו לאמץ, לטפח ולחזק"

לבסוף שלחנו סדרת שאלות ממוקדת. חיכינו. תזכרנו. נענינו לבקשה לארכה. ואחר-כך לעוד אחת. לבסוף קיבלנו מכתב ממשרד עורכי-דין גדול ובו הכחשה כללית של כל טענה נגד מוזס.

באמצעות עורך-דינו נקב נוני מוזס בזהותם של מי שמפיצים, לגרסתו, "שמועות חסרות שחר" על אודותיו: "עיתונאים מתוסכלים" שפיטר. בני משפחה ובעלי מניות שניצח במאבק השליטה על העיתון. כלי תקשורת מתחרים. פוליטיקאים אשר "אינם חפצים בקיומה של ביקורת עיתונאית על מעשיהם".

למוזס, הוסיף עורך-הדין, "תדמית דמונית ודמיונית, שבינה לבין המציאות אין שום קשר". המכתב הסתיים באיום בתביעות דיבה. בלשון רבים.

להלן, במלואה, התגובה שנשלחה מטעם המו"ל והעורך האחראי נוני מוזס:

1. במשך עשרות שנים "ידיעות אחרונות" ומר מוזס נתונים למתקפות חוזרות ונשנות שמטרתן לפגוע בהצלחה של קבוצת "ידיעות אחרונות".

2. את המתקפות חסרות הבסיס מלבים מספר גורמים אשר פועלים מאינטרסים שונים אך מתלכדים, בסימביוזה, למטרה משותפת אחת של פגיעה וגרימת נזק לקבוצת "ידיעות אחרונות".

3. כך, למשל, עיתונאים מתוסכלים, שסירבו לקבל את מרותם המקצועית של עורכי "ידיעות אחרונות" במהלך השנים, הפיצו שמועות חסרות שחר על קיומן של רשימות אנשים שישנה הנחיה כיצד לסקר אותם. שמועות אלה נפלו כפרי בשל אצל פוליטיקאים שונים וכלי תקשורת מתחרים לעיתון, שעשו בהן שימוש מניפולטיבי במטרה לפגוע ב"ידיעות אחרונות".

4. גם מאבקי השליטה ב"ידיעות אחרונות", שנמשכו עשרות שנים מאז פטירתו של מר נח מוזס ז"ל לפני 37 שנים, היוו כר פורה להפצת שמועות והשמצות נגד מר מוזס והעיתון, במטרה לשרת אינטרסים אישיים.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מחוץ לבית-המשפט המחוזי ירושלים, אחרי דיון נוסף במשפט השוחד שלו ושל רה"מ נתניהו, 8.2.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

5. כך, בעלי מניות שסירבו להשלים עם העובדה שמר מוזס נכנס לנעליו של אביו נח בראש העיתון, פעלו במישורים משפטיים ואחרים, בין השאר, במטרה לנסות ולהדיח את מר מוזס מתפקידו. התביעות חסרות הבסיס נדחו פעם אחר פעם על-ידי בתי-המשפט השונים שדנו בהם, אך עצם הגשתן הספיק לכלי תקשורת מתחרים, ששמחו לפרסם את הטענות חסרות השחר במטרה לפגוע ב"ידיעות אחרונות" ובמר מוזס.

6. גם גורמים אחרים, ביניהם פוליטיקאים אשר אינם חפצים בקיומה של ביקורת עיתונאית על מעשיהם, יזמו ותרמו למתקפות מעין אלה. בעלי הון נתבקשו להשקיע (ואף הפסידו) מאות מיליוני שקלים במטרה לפגוע ב"ידיעות אחרונות".

7. עם זאת, "ידיעות אחרונות" ומר מוזס החליטו, באופן עקרוני ועקבי, לא להגיב להכפשות משוללות יסוד אלה ולא לשחק לידיהם של הגורמים השונים אשר מבקשים להזיק להם. ייתכן שהחלטה זו היא הסיבה שנוצרה למר מוזס, אצל חוגים מסוימים, תדמית דמונית ודמיונית שבינה לבין המציאות אין שום קשר, אך כזו שבעלי האינטרסים שמחו לאמץ, לטפח, ולחזק.

"יודגש כי פרסום שקרי ומכפיש מעין זה מהווה הוצאת לשון הרע, וגם חזרה בלבד על פרסומים מעין אלה לא תקנה למפרסמיהם ולגורמים האחראים והמאשרים פרסומים אלה חסינות מפני תביעות דיבה עתידיות"

8. רשימת השאלות ששלחתם, ואשר מהדהדת הכפשות, רכילויות שקריות והשמצות אלה, שפורסמו במהלך עשרות השנים האחרונות, לא תשנה מעמדה עקרונית ועקבית זו.

9. מבלי לגרוע מן האמור יודגש כי פרסום שקרי ומכפיש מעין זה, שמעיון ברשימת השאלות שהופנו למרשינו ברור כי בכוונתכם לפרסם, מהווה הוצאת לשון הרע, וגם חזרה בלבד על פרסומים מעין אלה לא תקנה למפרסמיהם ולגורמים האחראים והמאשרים פרסומים אלה חסינות מפני תביעות דיבה עתידיות, אם וככל
שיפורסמו.

10. למותר לציין כי אין באמור במכתב זה, או במה שלא נאמר בו, כדי להוות ויתור, הסכמה, כמו גם לגרוע או לפגוע בכל סעד, זכות או טענה של מרשינו בקשר לנושא שבנדון.