בית המשפט נתן צו מניעה זמני האוסר על פעיל הרשת איתי לשם לפרסם תכתובות נוספות שמקורן במכשיר הטלפון של יונתן אוריך, יועץ התקשורת של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, שנאשם בעצמו בעבירות ביטחון ב"פרשת הבילד".
לפני שבועות אחדים הגיש אוריך תביעה בסך מיליון שקלים נגד לשם, אחרי שזה פרסם ברשת את תוכנן של חמש תכתובות ווטסאפ ממכשיר הטלפון שלו.
אוריך טען, באמצעות עורכי הדין עמית חדד, נועה מילשטיין וליעד מור יוסף, המייצגים בין היתר גם את ראש הממשלה נתניהו במשפטו הפלילי באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, כי פרסום של התכנים שנלקחו בפריצה ממכשיר הטלפון שלו פגעו פגיעה חמורה בזכותו לפרטיות.
במקביל ביקש אוריך מבית המשפט לתת צו מניעה האוסר על הפצת החומרים ממכשיר הטלפון שלו וכן צו המורה ללשם להסיר את החומרים שפרסם. שופטת השלום מרים קסלסי הוציאה צו מניעה ארעי האוסר על לשם לפרסם חומרים מהטלפון ככל שאלו הושגו שלא כדין באמצעות פריצה, וקבעה מועד לדיון בבקשה לצווים.
לשם, שלאחרונה הודיע כי בכוונתו לתבוע את "העין השביעית" בשל סיקור ההליך של אוריך נגדו, טען בתגובה לבקשה לצווים כי ממצאים שאסף והתנהלות אוריך עצמו סותרים את טענתו של יועץ התקשורת כי מכשיר הטלפון שלו נפרץ. לפי לשם, הדלפת החומרים ממכשיר הטלפון של אוריך היא חלק מ"מבצע השפעה" של יועץ התקשורת.
לשם מציין מספר ממצאים שהובילו אותו למסקנה זו. לדבריו, "השיחות שהודלפו בקובץ לא מסבכות או מסכנות את המבקש בדבר מהותי וגם לא את נתניהו", "מרבית פעילותו של המבקש בוואטסאפ בתקופת ההדלפה לא הודלפה", וכן כי הנתונים בקובץ המודלף עצמו מעלים שגם בתוך השיחות שהודלפו נעשתה "סלקציה" וזאת באמצעות "קביעת המועד שממנו ייחשף התוכן".
לצד זאת הודיע לשם כי לאחר שעבר על כל יתר 102 התכתובות מהטלפון של אוריך, הגיע למסקנה כי "אין בתכנים הנוספים עצמם עניין ציבורי הרלוונטי למטרותיו ופעילותו" ולכן אין בכוונתו לפרסמם.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בפני השופטת קסלסי חזר לשם על כך שאין בכוונתו לפרסם תכנים נוספים מהטלפון של אוריך שהגיעו לידו.
עו"ד מור יוסף דרש מבית המשפט כי יורה ללשם לא לפרסם גם קישור לאתר שיצר ואליו העלה את התכתובות, אך השופטת קסלסי לא נעתרה. לדבריה, אם ממילא מוסכם שנכון לעת הזו חמש התכתובות שהעלה לשם לא יימחקו מהאתר הייעודי שהקים, "אז אין בעיה שהוא וכל עם ישראל והעיתונאים יעשו קישור לאותם חמישה".
במהלך הדיון ביקשה השופטת קסלסי מבאי כוחו של אוריך להציג בפניה אילו קטעים בתכתובות פוגעים בפרטיותו של אוריך, מעבר לעצם הפרסום.
עו"ד נועה מילשטיין הפנתה לתכתובות בין אוריך ליאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה הנאשם, שבהם דנים השניים בצורך להחמיא או לא להחמיא לחבר כנסת או שר מסוים. עו"ד מילשטיין טענה כי יש מדובר לא רק בהפרת פרטיות אלא גם בהפרת חסינות של חברי כנסת.
"סליחה", העירה השופטת קסלסי, "אז הם צריכים להגיש את התביעה, לא אתם".
לדברי השופטת קסלסי, ההתכתבות שהציגו בפניה באי כוחו של אוריך היא "שיחת עבודה, אין פה שום שיחה אישית, אין פה על ילדים, אין פה על רפואה, אין פה על עורך דין".
"עצם הפרסום מהווה פגיעה חמורה", השיב עו"ד מור יוסף.
מנגד הבהירה השופטת קסלסי ללשם את הסיכון מבחינתו בהמשך ההליך, אם יסרב להסיר את מה שכבר פרסם. אפשר, כך הבהירה, שיחויב בסופו של דבר בפיצוי על נזק שנגרם. "אני מניחה שזה לא יהיה מיליון שקל", העירה, "בגלל שאתה ויתרת כבר על 102 מתוך ה-107" תכתובות שמקורן במכשיר הטלפון של אוריך. ובכל זאת, ציינה, מדובר באפשרות לפיצוי כספי.
"יש פה עניין עקרוני", השיב לשם וטען כי אין בפרסום התכתובות כל פגיעה בפרטיות משום שלדעתו אוריך הסכים להפצה. "אני רואה אינטרס ציבורי רב בהשארת אותן חמש שיחות עם ההסברים", אמר.
מנגד, לשם הצהיר כי הוא מוכן למחוק את התכתובות שכבר פרסם אם אוריך יצהיר "שלא היתה פריצה וזה בהסכמתו". באי כוח אוריך דחו את ההצעה. "אם תרדו מהתביעה אני אשקול להוריד", הוסיף לשם בהמשך, אך גם הצעה זו נדחתה.
במהלך הדיון חקר לשם את אוריך על נסיבות הפצת התכתובות.
אוריך העיד כי גילה על הפריצה כשהודעות ווטסאפ אנונימיות נשלחו מחו"ל "לכל רשימת אנשי הקשר שלי, פחות או יותר בתוך טווח זמן של שעה", אמר. "ואז קיבלתי מלא פניות מאנשים, אמרו 'קראנו את זה וקראנו את זה וראינו הודעה כזו ודיברת עם ההוא וזה'. ואז הבנתי שיש פה באמת פריצה מכוונת".
עוד העיד אוריך כי אחרי שחלק מהשיחות שלו פורסמו באתר מקוון, עוד לפני שלשם הקים את האתר שלו, פנה יועצו של ראש הממשלה לשרתי האחסון של האתר. "הסברתי להם שהם מפרסמים חומר בלתי חוקי והם אכן הורידו אותו", העיד.
במענה לשאלות לשם טען אוריך שבתקופה הרלוונטית של ההתכתבויות השתמש במספר מכשירי טלפון, אך לדבריו אינו זוכר כמה. עוד טען אוריך כי המכשיר שלדבריו נפרץ שימש אותו גם לשיחות פרטיות וגם לשיחות עבודה, וכי מדי יום כתב מאות רבות של הודעות.
לשם, בתגובה, הצהיר כי בקובץ שברשותו ישנן פחות מעשר הודעות במרבית הימים.
"אני לא ראיתי את הקובץ המלא", הצהיר אוריך. "קובץ שהוא פריצה בלתי חוקית, אני לא מצאתי לנכון בכלל להסתכל בו".
כשלשם עימת את אוריך עם מה שהגדיר כ"אנומליות" בשיחות שדלפו, כשחלקן מתחילות במועד אחד ואחרות במועד אחר, השיב יועצו של ראש הממשלה: "אין לי מושג, אבל משל למה הדבר דומה? שיבוא יפרוץ אליי מישהו הביתה ויגנוב לי את הטלוויזיה, תגיד 'רגע, למה השארת את האקווריום?'. אני צריך להסביר למה הגנב שפרץ אלי הביתה השאיר את האקווריום ולקח רק את הטלוויזיה?".
בהמשך, כשלשם נחקר על ידי באי כוחו של אוריך, הוא נשאל מי הגורם שהעביר לו את הקובץ אך סירב לחשוף את שמו. עורכי הדין של אוריך פנו לעזרת בית המשפט אך השופטת קסלסי הבהירה כי סוגיה זו אינה רלוונטית כלל לנושא הבקשה לצווים שבו היא דנה ויהיה צורך להעלות אותה מחדש בהליך העיקרי.
בסיום הדיון החליטה השופטת להוציא צו מניעה זמני האוסר על לשם לפרסם כל פרט מ-102 התכתובות שטרם פרסם, תוך שהיא מציינת כי לאחר סיכומי הצדדים תינתן החלטה מנומקת וסופית בבקשה לצווים.
לאחר הדיון הודיע לשם לבית המשפט כי החליט על דעת עצמו להסיר את אחת השיחות שהעלה לאתרו, זו שכותרתה "משימות", כיוון שבמהלך הדיון התייחס אליה אוריך וטען כי יש בה הודעות שפוגעות בפרטיותו. לדבריו, מבלי לקבל טענה זו, וכיוון ש"ערכה הציבורי מוגבל ונמוך", החליט לשם להסירה.
65651-10-26

