חנוך מילביצקי, חבר-כנסת טרי מהליכוד, לא הגיע בשבוע שעבר לדיון בתביעת הדיבה שהוא מנהל נגד גור מגידו, כתב חוקר בעיתון "דה-מרקר". גם מיכאל לייטמן, המנהיג הרוחני של תנועת "קבלה לעם" שבה חבר ח"כ מילביצקי, לא הגיע. מגידו זימן את לייטמן להעיד, אך יום לפני מועד הדיון נמסר לבית-המשפט שלייטמן חש ברע ואושפז בבית-החולים.

רק במהלך הדיון התברר שלייטמן בעצם כבר לא מאושפז – הוא שוחרר לביתו זמן לא רב אחרי שהגיע לבית-החולים, והתבקש לא לבצע פעילות גופנית מאומצת.

את התביעה מנהלים עורכי-הדין של עמותת "בני ברוך", המסגרת הארגונית של "קבלה לעם", שבה שימש ח"כ מילביצקי יועץ משפטי בהתנדבות. העמותה ניהלה נגד מגידו שלוש תביעות נפרדות, שבהן דרשו אנשיה פיצויים בסך כולל של כ-1.3 מיליון שקל. שתי התביעות הקודמות, שהוגשו בעקבות תחקירים שפִרסם מגידו כשעבד בתאגיד השידור הציבורי, הסתיימו בהתקפלות של התאגיד אך בניצחון אישי של העיתונאי. בעמותה לא קיבלו פיצויים, ונדרשו לכסות חלק מהוצאותיו המשפטיות.

התביעה השלישית, היחידה שעדיין מתנהלת, הוגשה על-ידי מילביצקי והעמותה בגין שני ציוצים מסוף 2018. הציוץ הראשון התייחס למילביצקי ולתפקיד הפוליטי הקודם שלו – חבר במועצת עיריית פתח-תקווה, עיר הבית של "קבלה לעם", מטעם סיעה משותפת עם מפלגת יש-עתיד.

נוסח הציוץ צוטט בכתב התביעה כך: "איכשהו זה עובר לארגוני הנשים מתחת לרדאר שיש-עתיד מריצה מועמד שהפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת. הכל כדי להגן על 'קבלה לעם', ארגון כביכול דתי שהוא חבר בו, שגם בקשר אליו הגיע הזמן (מזמן) שארגוני הנשים יתעוררו".

התיאור של מגידו מתייחס לסיטואציה שתועדה בתחקיר שהכין עבור התוכנית "שטח הפקר", ששודרה בעבר בערוץ כאן 11. בציוץ השני, שצוטט גם הוא בכתב התביעה, הוסיף מגידו כי "כשהסיפור של 'קבלה לעם' יתפוצץ סוף-סוף, כל ארגוני הנשים יתפסו את הראש. הם שמים את כל השאר בכיס הקטן. זה פשוט לא ידוע מספיק, וכל פרסום גורר תביעה".

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים. 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים בספטמבר 2022, בשולי הדיון הקודם בתביעה (צילום: איתמר ב"ז)

בגין שני הציוצים הללו, שפורסמו בחשבון הטוויטר האישי של מגידו, דורשים מילביצקי והעמותה פיצויים בסך 600 אלף שקל. כחלק מההליך זימן מגידו לבית-המשפט עדים שטענו שיש בסיס לטענות – ושב"קבלה לעם" אכן אירעו מקרים קשים של תקיפה מינית. בדיון הקודם צוטט פוסט של ישראלית שהאשימה את מילביצקי אישית בתקיפתה. מילביצקי הכחיש בתוקף, וכשנשאל איזו סיבה יש לה להעליל עליו עלילה כזאת, הוא טען שאין לו מושג, ואז הוסיף: "ראיתי בפייסבוק שלה תמיכה בארגון קריים מיניסטר – הם לא אוהבים ליכודניקים".

העדויות החמורות יותר עסקו במנהיג הרוחני לייטמן, וייחסו לו אונס של שתי חסידות "קבלה לעם". אחת מהן, המכונה א', נחשפה חלקית לפני חודשים אחדים בתחקיר של חדשות 12 שגם בעקבותיו הגישה העמותה תביעת דיבה (אם כי לא נגד הערוץ או המתלוננת, אלא נגד אחד המרואיינים). מתלוננת שנייה, המכונה ק', סיכמה את עדותה בתצהיר שאמור היה להתברר בתביעה אחרת שמנהלת העמותה – אך בשלב מסוים חזרה בה. עליה דיבר מגידו בציוץ שבו האשים את ח"כ מילביצקי בהפצת "עלילת דם" נגד "מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת", כך לפי כתב התביעה.

בדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר (18.1) בבית-משפט השלום בבת-ים לייטמן אמור היה להגיב לראשונה לטענות הקשות נגדו – אך הוא, כאמור, לא הופיע. לפיכך, החלק המרכזי בדיון הוקדש לחקירתו של מגידו בידי עו"ד צבי גלמן, שמייצג את "בני ברוך" בסדרת תביעות הדיבה שהגישה נגד גופי תקשורת (גלי-צה"ל, תאגיד השידור הציבורי, "העין השביעית"), נגד אזרחים ונגד חברים לשעבר שמתחו ביקורת על התנועה וחשפו טענות על הנעשה בשורותיה.

השופט עזריה אלקלעי (צילום: הרשות השופטת)

השופט עזריה אלקלעי (צילום: הרשות השופטת)

לאורך כל הדיון ניכר שהשופט בתיק, עזריה אלקלעי, אינו מרוצה מאופן ניהולו. השופט מסר לצדדים שבחודש מרץ הקרוב הוא עומד לצאת לחופשת פרישה, ושהוא מתכוון לסיים את הטיפול בתיק עד אז. על רקע זה העיר לעורכי-דינו של מגידו, יובל יועז ואילן יונש (שמשמשים במקביל יועצים משפטיים של עמותת "שקוף", המפעילה את "העין השביעית"), שפטרו את אחד העדים מהתייצבות. "עשית דין לעצמך", אמר השופט לעו"ד יועז.

רוב הביקורת הופנתה לעו"ד גלמן, בא כוחם של מילביצקי ועמותת "בני ברוך". השופט אלקלעי התלונן שעו"ד גלמן מגיש יותר מדי מסמכים שלקוחים מתביעות אחרות שהוא מנהל מטעם העמותה, ומסרבל את ההליך. "אני לא יודע מה הוא מנהל, אבל לא את התיק הזה", הפטיר השופט לגבי גלמן באחד המקרים. במקרה אחר, כשגלמן הגיש עוד מסמך מתיק חיצוני, חרץ השופט: "זה כל-כך לא מעניין אותי". למרות הביקורת, גלמן המשיך להגיש מסמכים מהליכים אחרים. בשלב מסוים, כשנדמה שהגדיש את הסאה, השופט פנה לעו"ד יועז ואמר לו ביובש שהוא ציפה שיתנגד להגשת המסמך. יועז קלט את הרמז העבה, הכריז שהוא מתנגד – והשופט פסל מיד את המסמך.

בהמשך גער השופט בעו"ד גלמן בשל הרחבת הדיון "הרבה מעבר לצורך", ולאחר מכן הודיע שלא יתיר לו להציג אף שאלה שאינה קשורה ישירות לתביעה נגד מגידו. "אני מבין שהעמותה שלכם אוהבת לנהל הרבה משפטים, אז יהיה לכם גם פסק דין מאוד יפה, שאני אכתוב", אמר השופט, וחידד: "זה לא הולך לכיוון טוב מבחינתכם".

"המתלוננת קיבלה איומים על חייה"

בפתח החקירה ביקש עו"ד גלמן ממגידו להודות שלא פנה לח"כ מילביצקי או לעמותה כדי לקבל את תגובתם לפני פרסום הציוצים. מגידו שלל את הקביעה הזאת. הציוצים, הסביר, מבוססים על תחקיר שערך במשך חצי שנה ושבמהלכו שוחח עם "מאות אנשים". לדבריו, לקראת סוף עבודת התחקיר הוא והתחקירנית אסנת ניר, שעבדה לצדו בתאגיד, פנו ל"בני ברוך" וביקשו תגובה על שורה של טענות – אך לא נענו גם אחרי שבועות שלמים של המתנה.

מגידו הוסיף שבשלב מסוים התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד גלמן, שבה אנשי העמותה השמיעו את גרסתם. אחרי הפגישה הזאת, ציין, פרסום התחקיר נדחה בשבוע נוסף. "זה מאוד חשוב מה שאתה אומר", העיר השופט אלקלעי.

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

אבל גם לאחר הפגישה במשרד עורכי-הדין, המשיך מגידו, מילביצקי והעמותה נמנעו ממסירת תגובה. במקום להגיב ישירות, באתר העמותה עלו סרטונים שתקפו את מגידו ואת יוצאי "קבלה לעם" ששיתפו פעולה עם התחקיר.

אחת הסצנות המרכזיות בתחקיר שהכין מגידו עבור התוכנית "שטח הפקר" כוללת תיעוד של מילביצקי במצלמה נסתרת. מילביצקי נראה שם כשהוא יושב עם פעילה לשעבר ב"קבלה לעם", ששיתפה פעולה עם הפקת התוכנית, וטוען באוזניה שהעדות על אונס בצמרת התנועה מפוברקת. "אני יודע בוודאות שמי שנמצא איתנו בסכסוך משפטי הרבה מאוד זמן שילם כסף, וקנה עדות שקר, שילמו עליה 100 אלף יורו", אמר לה מילביצקי. "אני יודע בוודאות שמדובר בעדות שקר, אני יודע מי שילם, ואני יודע גם מתי שילמו".

במהלך הדיון ציין מגידו שהמקרה ההוא נוגע למתלוננת המכונה ק'. עו"ד גלמן, מנגד, ניסה לעורר רושם שהמתלוננת כלל אינה קיימת. "מלבדך, מישהו בכלל יודע מיהי אותה ק'?", שאל עורך-הדין.

"כן, יש אנשים שמכירים היטב", השיב מגידו. "יוצאי וחברי הקבוצה ראו את התצהיר, וכל מי שמתעניין ב'קבלה לעם' יודע למי אני מתייחס. נדמה לי שאתם גם טענתם, במסגרת המענה לכאן 11, שזה תצהיר 'בלתי קיים'. ולמה? על סמך הדין, שלא מאפשר להסתמך על תצהיר כל עוד המצהירה לא נחקרה נגדית. ואכן, היא לא נחקרה. כי היא קיבלה איומים על חייה".

עו"ד חנוך מילביצקי עם רינה בן-עמי, בפגישה שתועדה עבור התחקיר ששודר בכאן 11 (צילום מסך)

עו"ד חנוך מילביצקי עם רינה בן-עמי, בפגישה שתועדה עבור התחקיר ששודר בכאן 11 (צילום מסך)

מגידו הוסיף שהוא שמע את ק' מספרת את הסיפור בקולה – אך לדבריו מחמת חיסיון עיתונאי הוא אינו יכול לומר לבית-המשפט אם היא אמרה את הדברים בשיחה איתו. "וידאתי שיש פרסונה מאחורי התצהיר, ולא רק שיש – גם ראיתי עדות שהיא ספגה איומים. נשלחו אליה כתובות של בני משפחה שלה". מגידו הדגיש שגם היום הוא "עומד מאחורי כל מילה ומילה" שפִרסם.

"ההתנהגות מחלחלת גם לשאר הגברים"

בשלב הזה הופסקה באופן זמני חקירתו של מגידו כדי לאפשר את חקירתה של רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות. הארגון שבראשו עומדת ליכטנשטיין מגדיר את "בני ברוך" ככת שפוגעת בחבריה – הגדרה שב"בני ברוך" שוללים בתוקף, ואף מנהלים בעטיה תביעה בסך 3 מיליון שקל נגד ליכטנשטיין, נגד המרכז ונגד עוד שלושה פעילים.

ליכטנשטיין סיפרה שבמרכז לנפגעי כתות התקבלו עשרות עדויות של יוצאי "בני ברוך" ובני משפחה של חברים בתנועה, שביקשו סיוע בעקבות הפגיעה שחשו. פנייה אחת, שהגיעה לדבריה ב-2016, היתה של האשה המכונה ק'. "היא סיפרה לנו שהיא השתתפה במפגשים של 'בני ברוך', ושבשלב מסוים לייטמן יצר איתה קשר יותר אינטימי – וקיים איתה יחסי מין. זה הימם אותה, הפתיע אותה. לא היה שם שום קשר רומנטי. היא הרגישה שהיא נאלצה להסכים בגלל הסמכות והפחד שחשה, משום שהוא המנהיג הרוחני שלה", אמרה ליכטנשטיין.

"שמענו את העדות שלה באופן ישיר", הדגישה, "המנהלת הקלינית שלנו שוחחה איתה במשך כמה שעות כדי לבחון את אמינות העדות, והגענו למסקנה שהעדות אמינה".

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

לדברי ליכטנשטיין, לא מדובר במקרה יחיד. היא הזכירה עדות של עובדת סוציאלית שהופיעה לפניה בבית-המשפט וסיפרה על כמה מקרים שהגיעו לידיעתה. "רוב הפניות שקיבלנו עוסקות במאפיינים הכיתתיים ולא בפגיעה מינית, אבל חשוב לי להגיד שהיו עוד מקרים ספציפיים שעלו בהם סוג של הטרדה או יחס של לייטמן כלפי המאמינות שהעביר איזושהי תחושה לא נוחה. מגע, לטיפה על הירך של אחת הנשים, דברים מהסוג הזה", ציינה.

"כל נושא הפגיעה בנשים לא מתבצע רק על-ידי לייטמן", הדגישה ליכטנשטיין. "כשמדברים על כת מסתכלים בדרך כלל על המנהיג. אבל מהעדויות עולה שההתנהגות שלו מחלחלת גם אל הגברים הנוספים בקהילה, כולל ביחס של בעלים כלפי בנות זוגם, וגם באופן כללי".

לפי התיאור של ליכטנשטיין, גם הגברים הם בחזקת קורבנות. "לחצים מאוד קשים שעוברים הגברים בתוך הכת משפיעים עליהם להפוך לאנשים אלימים", אמרה. "העדויות האלו משתלבות עם המאפיינים הכיתתיים ב'בני ברוך'. זו בדיוק הפגיעה שאליה מובילה כת כזאת. הלחץ, האינטנסיביות של הפעילות שלהם בתוך הקבוצה, הפיקוח על המעשים, הפחד מענישה וחוסר השינה בלילה – כל הדברים האלה מובילים לסטרס גבוה, שמשתלב עם האידיאולוגיה המזלזלת כלפי נשים.

"הנשים נמצאות שם כדי לעודד את הגברים להישאר בקהילה, ללכת לעוד מפגשים ועוד שיעורים ולעלות בדרגה הרוחנית. כל הנושא של נישואים ב'בני ברוך' הוא מאוד משמעותי. גבר רווק לא יכול להיות חלק מהקבוצה הפנימית".

"היחס המשפיל – חלק מאידיאולוגיה"

אחרי שמנכ"לית המרכז לנפגעי כתות פינתה את דוכן העדים, מגידו שב אליו כדי להמשיך להיחקר על-ידי עו"ד גלמן. "התובעת כאן היא עמותת 'בני ברוך – קבלה לעם'. כשאתה מדבר על 'התנועה', למי אתה מתייחס? לעמותה?", שאל עורך-הדין.

"יש ישות שנקראת 'קבלה לעם'", השיב מגידו. "היא מאוגדת במסגרת יותר מעמותה אחת. יותר מישות משפטית אחת. יש בה פעילים שהם בעלי תפקידים רשמיים, ויש פעילים שהם נעדרי תפקידים רשמיים. אני התייחסתי לתנועה. אם הייתי צריך להתייחס לפרסונות בשר ודם, אני מתייחס לחנוך מילביצקי, לדוגמה. אני מתייחס למיכאל לייטמן, לדוגמה".

"מה עשתה לך העמותה, או יותר נכון 'בני ברוך'?", חקר עו"ד גלמן, ומיהר להטיח: "אין דבר כזה 'קבלה לעם', וכל מיני שמות אחרים. אתה מבלבל את המוח. יש רק עמותת 'בני ברוך – קבלה לעם'. מה הם עשו לך שאתה כותב עליהם כאלו דברים נוראיים?".

גור מגידו (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

גור מגידו (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

"הם לא עשו לו כלום", הפטיר במהירות השופט אלקלעי. מגידו המשיך אותו: "הם לא עשו לי כלום. הם עשו לנאנסות, או למתלוננות על אונס נגד מיכאל לייטמן, דברים נוראיים. הם עשו לנשים אחרות שנפגעו מינית מלייטמן, ולנשים וגברים שיצאו מהקבוצה הזאת וסיפרו על המתחולל בתוכה. אני באופן אישי בסך הכל עיתונאי. כל הפרסומים שלי בהקשר של 'קבלה לעם' הם פרסומים עיתונאיים שמטרתם בסוף – ואני אדם די ציני, וקשה לי להגיד אמירה כל-כך לא צינית – היא תיקון עולם".

לקראת הסוף הקציב השופט לעו"ד גלמן שלוש דקות אחרונות, ולאחר מכן המליץ לו בחיוך לנצל את הזמן הקצר שנותר לו כדי לשאול "שאלת מחץ אחרונה". גלמן ניסה לגרום למגידו להודות שהוא לא באמת חשב לפני שצייץ את שני הציוצים שבגינם נתבע. "תסתכל לאמת בעיניים, ולתום הלב שלך", ביקש עורך-הדין מהעיתונאי, "אתה באמת יכול לעמוד ולכתוב מילים נוראיות כאלה? שעמותת 'בני ברוך' יותר גרועים מכל מה שהתגלה במדינת ישראל מאז ומעולם? הם עוקפים את כולם? כאשר היו פרשות נוראיות – פרשת גואל רצון, פרשת הרב ברלנד – איך אתה אומר את הדברים האלה? איך אתה כותב את זה ולא רועדת לך היד?".

"עבור מר לייטמן היחס המשפיל והמבזה כלפי נשים הוא חלק מאידיאולוגיה", השיב מגידו. "לייטמן טען בשידור בערוץ הקבלה שאם אשה שוכבת עם עשרה גברים ונכנסת להריון מהגבר העשירי – יהיו גנים של כל תשעת הגברים ששכבו איתה לפני כן בתינוק שייוולד.

"האידיאולוגיה החולנית של לייטמן בעיני היא מופע יחיד שלא היה כמותו בתולדות מדינת ישראל – לא בהיקף הזה של מאמינים ושל אנשים שהולכים אחריו. וכן, אני חושב שפעלתי בתום לב. אני גאה בעבודה שלי, אני גאה באיך שהתמודדתי עם שלוש תביעות ההשתקה, שזו האחרונה בהם. אני חושב שהתנהגתי באחריות, ואני עומד מאחורי הדברים".

בסיום הדיון נקבע שעדותו של לייטמן תישמע ב-2 במרץ. אחריו צפוי להעיד בנימין "בוקה" רפאלי, חבר לשעבר ב"קבלה לעם" ששימש ראש צוות האבטחה שלו והעיד על האונס לכאורה של המתלוננת א' בתחקיר ששודר בחדשות 12.

43214-11-18