השורות הבאות יעסקו בנסיון השתקה של כלי תקשורת. עצם כתיבתן הוא סיכולו של הניסיון הזה. אני כותב את הטקסט הזה כדי שילווה הודעת הבהרה שתתפרסם כאן באתר למשך שבוע. ההבהרה נוגעת לכתבה של איתמר ב"ז שהתפרסמה כאן באתר בשנה שעברה. הסכם פשרה הביא לכך שנאלצנו להסיר את הכתבה מהאתר. ההודעה עצמה תימחק גם היא בתוך שבוע. כך היתה יכולה להיעלם הפרשה כולה. אבל אנו איננו מעוניינים שהיא תיעלם.
הכתבה שהזכרתי עסקה במסע של תביעות ושל איומים בתביעה מצד קבוצה דתית המוכרת בשם "קבלה לעם" באמצעות העמותה המפעילה אותה, הנקראת "בני ברוך". ישנו סיכוי גדול שאתם מכירים אותה ואת מי שמנהיג אותה, אדם בשם מיכאל לייטמן. אחרי הכל, מדובר בתנועה שקנתה (כך הצהירו והעידו גם במהלך המשפט) ערוץ טלוויזיה (בכבלים ובלוויין), תוכנית רדיו (ברדיו האזורי) וחלקים באתר החדשות הפופולרי במדינה (ynet). ב"קבלה לעם", כך נראה, אוהבים תקשורת.
אבל לא כל תקשורת. הכתבה שנמחקה, שכותרתה היתה "חוכמת הקבלה", עסקה במה שב"בני ברוך" לא כל-כך השכילו לקבל: ביקורת. הכתבה תיארה כיצד כלי תקשורת, עיתונאים ואנשים פרטיים שמתחו ביקורת על התנהלות התנועה, או רק ניסו לעשות זאת, נתקלו בהתנגדות עזה מצד "בני ברוך". לחצים, איומים משפטיים, תביעות דיבה. למרבה האירוניה, הכתבה הוכיחה עצמה כמדויקת כשסמוך לאחר פרסומה ספגה "העין השביעית" תביעת דיבה על סך 400 אלף שקל מצד "בני ברוך".
תביעות השתקה הן דרך להשתיק ביקורת בכוחו של הכסף, על-ידי דרישה לפיצוי גבוה וכפיית הליכים יקרים. זוהי הפחדה שמופעלת תוך ניצול של מערכת המשפט. אלא שהתביעה עצמה היתה מיותרת בעליל: בסופה נחתם הסכם פשרה שלפיו נודיע, באתר "העין השביעית", כי לא התכוונו לקבוע שתנועת "בני ברוך" הינה כת. הסכמנו לכך בלי התלבטויות רבות משום שאכן מעולם לא התכוונו לקבוע שתנועת "בני ברוך" היא כת, או שיש לה מאפיינים פליליים או פוגעניים. למעשה – הדבר הודגש בכתבה עצמה באופן מפורש. ענייני דתות וכתות אינם תחום העיסוק שלנו. מה שאנו כן עוסקים בו הוא חופש העיתונות וחופש הביטוי, והנסיונות לפגוע בהם. בכך בדיוק עסקה הכתבה.
למרות שהסכמנו לפשרה שהוצעה על-ידי בית-המשפט עוד בדיון הראשון, טרם פתיחת המשפט עצמו, "בני ברוך" לא קיבלו את הצעת השופט והתעקשו על נוסח גורף שלא הותיר ברירה אלא לנהל הליך משפטי מיותר ומייגע במשך למעלה משנה. לא הופתענו. אחרי הכל, עוד לפני פרסום הכתבה סירבו בעמותה למסור תגובה עניינית (נוסף לעמדותיהם שפורטו ממילא בכתבה מתוך מסמכים משפטיים), טרחו להצהיר שאינם מתכוונים לתבוע, ומיד לאחר הפרסום הגישו תביעה בסכום דמיוני ללא כל הליך מקובל של התראה ודרישת תיקון. אנשי "בני ברוך", כך נראה, היו נחושים להגיע לבית-המשפט, כפי שעשו גם בהזדמנויות אחרות (רק כדי לסבר את האוזן: הם ניהלו ומנהלים בעת כתיבת שורות אלה כמה וכמה משפטי דיבה).
לטעמי, מדובר בבריונות בכסות משפטית. לשמחתי, מדובר בבריונות משפטית שהביסה את עצמה. את הכתבה שבגינה נתבענו קראו כ-7,000 איש, סמוך למועד הפרסום. אחר כך, עד למועד מחיקתה, צפו בה רק גולשים בודדים. לטקסט הזה, שלא היה בא לעולם לולא החליטו ב"בני ברוך" לגרור אותנו לבית-המשפט, יהיו קוראים רבים עוד יותר. המסר שרצתה להעביר הכתבה שנאלצנו למחוק, שלפיו תנועה דתית מנסה להשתיק ביקורת שנמתחת עליה, יתנוסס כאן בדף זה.
ולא רק בדף זה. אנחנו מתכוונים להמשיך לסקר את מסע התביעות של "בני ברוך" בענייניות ובמקצועיות עיתונאית. למען הסר ספק, כללנו בהסכם הפשרה הבהרה מפורשת שלפיה לא נמנע מקוראינו כתבות ותחקירים בנוגע ל"בני ברוך". ואם לשפוט על-פי התנהלות אנשי "בני ברוך" עד כה, אפשר לשער שהללו ינסו לגרור אותנו שוב לאולם בית-המשפט, במקום פשוט לנסות להתמודד בצורה עניינית עם הטענות נגדם. הליכים משפטיים מצריכים משאבים רבים ועולים לא מעט כסף – וזו הזדמנות להזכיר שפעילות "העין השביעית" נסמכת במידה רבה על תרומותיכם – הגולשים שלנו.
אנחנו מצדנו מבטיחים לא להיות מושתקים.
* * *
כתב התביעה
כתב ההגנה
תצהיר איתמר ב"ז
תצהיר שוקי טאוסיג