בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מתח ביקורת נוקבת על ח"כ חנוך מילביצקי ועמותת "בני ברוך – קבלה לעם" ודחה ערעור שהגישו אחרי שהפסידו בתביעת דיבה שניהלו נגד העיתונאי החוקר גור מגידו. מילביצקי, שמכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד, הוא אחת הדמויות הבכירות ב"קבלה לעם", תנועה דתית שהמנהיג הרוחני שלה הוא מיכאל לייטמן. העמותה ניהלה נגד מגידו שלוש תביעות דיבה שבהן דרשה פיצויים בסך כולל של 1.3 מיליון שקל – אך הפסידה בכולן.

שתי התביעות הראשונות הוגשו נגד מגידו ותאגיד השידור הישראלי בעקבות תחקירים על הנעשה ב"קבלה לעם" שפִרסם העיתונאי כשעבד בגוף השידורים הציבורי. התביעה השלישית, זו שעל תוצאתה עִרערו ח"כ מילביצקי והעמותה, הוגשה בעקבות שני ציוצים שפִרסם מגידו בטוויטר על בסיס ממצאי התחקירים, ובהם התייחסות לעדויות על יחס פסול של בכירי "קבלה לעם" לנשים החברות בתנועה.

הרקע לציוצים היה ההתמודדות של מילביצקי בבחירות המקומיות בפתח-תקווה ב-2018, ברשימה משותפת של מפלגת יש-עתיד ותלמידים של לייטמן. "איכשהו זה עובר לארגוני הנשים מתחת לרדאר שיש-עתיד מריצה מועמד שהפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת. הכל כדי להגן על 'קבלה לעם', ארגון כביכול דתי שהוא חבר בו, שגם בקשר אליו הגיע הזמן (מזמן) שארגוני הנשים יתעוררו", כתב מגידו באחד הציוצים, שצוטט בכתב התביעה.

המועמד שעליו צייץ מגידו היה מילביצקי. תוכן הדברים התבסס על סיטואציה שתועדה בווידיאו בתחקיר שהכין עבור תוכנית התחקירים "שטח הפקר". "כשהסיפור של 'קבלה לעם' יתפוצץ סוף-סוף, כל ארגוני הנשים יתפסו את הראש. הם שמים את כל השאר בכיס הקטן. זה פשוט לא ידוע מספיק, וכל פרסום גורר תביעה", כתב מגידו בציוץ השני שבגינו נתבע, שצוטט גם הוא בכתב התביעה.

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים. 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים. 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

מילביצקי ועמותת "בני ברוך" ניהלו את ההליך המשפטי במשך למעלה מארבע שנים, שבהן נשמעו עדויות קשות על הנעשה בתוככי התנועה – ונענו בהכחשה מצד התובעים. עדויות דומות עלו בהליכים משפטיים שניהלה העמותה נגד עיתונאים, גופי תקשורת (גלי-צה"ל, "העין השביעית"), אזרחים וחסידים לשעבר של לייטמן.

השופט בתביעה השלישית שנוהלה נגד מגידו היה עזריה אלקלעי מבית-משפט השלום בבת-ים. לקראת סוף הדיונים בהליך – שחפפו גם את חודשיו האחרונים של השופט בתפקיד לפני צאתו לפנסיה – החל אלקלעי לפזר רמזים עבים שלפיהם בכוונתו לדחות את התביעה.

גור מגידו, 2023 (צילום: יאיר גיל)

גור מגידו (צילום: יאיר גיל)

בתחילת 2023, זמן קצר לפני הדיון האחרון שנקבע, חבר-הכנסת הטרי מילביצקי והעמותה ביקשו במפתיע למחוק את התביעה. עורכי-הדין שלהם, צבי גלמן וארז פרסי, מסרו לשופט שבמקביל הוגשה תביעה אחרת – רביעית במספר – לבית-משפט השלום בהרצליה, ושבה יתבררו טענותיהם לגבי שני הציוצים של מגידו, יחד עם ציוצים נוספים וטור על מילביצקי שפִרסם ב"דה-מרקר" תחת הכותרת "נוכלים, גנבים ואנסים כבר ראינו בכנסת. את סוג הרוע הזה, עדיין לא". הפעם העמידו את סכום התביעה על 800 אלף שקל.

השופט אלקלעי ראה בכך צעד פסול. במקום למחוק את התביעה כפי שביקשו, הוא נתן פסק דין שבו קבע שהציוצים של מגידו חוסים תחת ההגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע, והאשים את מילביצקי ו"בני ברוך" ב"שימוש לרעה בהליכי משפט מתוך ניסיון שקוף למדי להביא את התיק לשמיעה בפני מותב אחר, 'אוהד יותר'". השופט ייחס לתובעים "התנהלות מחוסרת תום לב שיש בה ניסיון ברור ל'פורום שופינג'", והורה להם לשלם למגידו הוצאות משפט בסך 45 אלף שקל.

מעט לאחר מכן מילביצקי ו"בני ברוך" הגישו ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. השבוע נפגשו שם הצדדים וקיבלו הזדמנות לפתור את המחלוקת בפשרה שהציע להם ההרכב שדן בערעור: השופטים יונה אטדגי, טל לוי-מיכאלי ועידית ברקוביץ.

לפי הצעת השופטים, פסק הדין של אלקלעי יבוטל – ועמו הקביעות לגבי ההגנות שחלות על הציוצים של מגידו והאמירות החריפות לגבי שימוש לרעה בהליכי משפט – אבל מילביצקי והעמותה לא יורשו להגיש תביעה חדשה בגין אותם ציוצים ויידרשו להסירם מהתביעה הרביעית שהגישו נגד העיתונאי, זו שהוגשה ב-2023. כמו כן הובהר שהכסף שקיבל מגידו מהתובעים לא יוחזר להם.

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

את מגידו ייצגו בדיון עורכי-הדין יובל יועז, אילן יונש ורינה ענתי (יועז ויונש משמשים במקביל יועצים משפטיים של עמותת "שקוף", המפעילה את "העין השביעית"). עו"ד יועז מסר לשופטים שמגידו עשוי להסכים להצעת הפשרה אם יוכנסו בה תיקונים מסוימים. מנגד, הצד השני דחה את הפשרה באופן גורף. עו"ד צבי גלמן, בא כוחם של מילביצקי ו"בני ברוך", כינה את הציוצים של מגידו "זדוניים" ואמר שלקוחותיו לא יכולים להסכים למצב שבו לא יימחקו מהרשת.

שניים משלושת השופטים, אטדגי ולוי-מיכאלי, הבהירו לאנשי "בני ברוך" כי אם יתעקשו על דחיית הפשרה הם צפויים לקבל במקומה פסק דין שיאשרר את הקביעות החריפות לגבי ניצול לרעה של הליכי משפט – אך הפעם לא מפיו של שופט שלום, אלא בשם הרכב של שלושה שופטים מבית-המשפט המחוזי.

עו"ד גלמן לא שינה את תשובתו. השופטת לוי-מיכאלי פנתה אליו: "מתנהל הליך שלם, ולפני שבית-המשפט מקבל את הכרעתו בבקשה שתלויה ועומדת לפניו, עוד לפני הגשת הבקשה, מגישים הליך אחר, וזה מה שאדוני מספר לנו – שהוא תם לב?".

"בדיוק", השיב עו"ד גלמן, והוסיף שהוא רואה בעצמו אדם "ישר ותם לב". ולראיה: הוא יכול היה להסתיר מהשופט אלקלעי את התביעה הרביעית שהוגשה נגד מגידו, אך נמנע מכך.

"יכול להיות שאנחנו תופסים אחרת את מושג תום הלב", העירה השופטת לוי-מיכאלי.

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.2017 (צילום: איתמר ב"ז)

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.2017 (צילום: איתמר ב"ז)

אתמול (17.1), יומיים לאחר הדיון, ניתן פסק הדין. כצפוי, וכפי שהתריעו השופטים, נכללות בו קביעות נוקבות שמאשימות את מילביצקי ו"בני ברוך" בשימוש לרעה בהליכי משפט ובחוסר תום לב.

"אני סבור כי לא נפלה שגיאה בהחלטת בית-המשפט לדחות את התביעה בנימוק של שימוש לרעה בהליכי משפט", כתב השופט אטדגי, אב בית-הדין, לגבי פסק הדין של השופט אלקלעי. "בקשת המחיקה הוגשה לאחר הערות שהשמיע בית-המשפט על סיכויי התביעה, כאשר השתמע מכך כי הנימוק האמיתי להגשתה הוא רצונם של המערערים [מילביצקי ו'בני ברוך'] להחלפת המותב שיכריע בתביעתם".

השופטות לוי-מיכאלי וברקוביץ הצטרפו למסקנה, ולוי-מיכאלי הוסיפה התייחסות ביקורתית משלה למילביצקי ו"בני ברוך": "התנהלותן הדיונית של המערערות היתה קיצונית, חסרת תום לב ותוך ניסיון מובהק של המערערות לבצע פורום שופינג ולהתחמק מתוצאות ההליך".

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

"ההודעה והבקשה [של מילביצקי ו'בני ברוך'] הוגשו בשלב מתקדם מאוד של ההליך, אשר החל בשנת 2018, לאחר שנחקרו מצהירי המערערות ובזמן שהתיק ממתין ליום הוכחות אחרון ולסיכומים שנקבעו לשמיעה בעל פה באותו היום. זאת ועוד, בית-המשפט קמא אף הספיק לחוות דעתו באופן לכאורי ביחס לסיכויי התובענה, שנדמו בעיניו לא מן המשופרים", הרחיבה השופטת לוי-מיכאלי.

"בנקודת זמן זאת, ובטרם הוגשה בקשה למחיקת התביעה לבית-משפט קמא וממילא בטרם הוכרעה, אצו רצו המערערים להגיש תביעה חדשה בבית-משפט השלום בהרצליה. רק לאחר הגשת התביעה הנוספת הואילו המערערות לפנות לבית-המשפט במסמך הנושא את הכותרת 'הודעה ובקשה', ובכך ביקשו להעמיד את בית-משפט קמא בפני עובדה קיימת. המערערות אף הגדילו ונימקו באותה 'הודעה ובקשה' את ההכרח בניהול תובענה חדשה בין היתר בכך שהמותב [השופט אלקלעי] עומד לפרוש, כך שלא יהיה סיפק בידיו לנהל את תביעתם החדשה. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב ובנסיבות חריגות שאין לאפשר".

טענה אחת של מילביצקי ו"בני ברוך" השופטים קיבלו: השופט אלקלעי פעל לא כשורה כשפסק בעניין תוכן הציוצים של מגידו לפני שהופיעו בפניו כל העדים. התובעים אמנם כבר סיימו לחקור את עדיהם, אבל מגידו ביקש לחקור גם את מיכאל לייטמן, המנהיג הרוחני של "קבלה לעם", שנמנע מלהגיע באחד המועדים שבהם זומן באמתלה בריאותית. באופן תיאורטי, העדות של לייטמן עשויה היתה לשנות דעתו של השופט ולגרום לו להכריע אחרת.

"הפועל היוצא הוא שהתביעה נדחית, אך כל הקביעות המסקנות והממצאים הנוגעים למחלוקת שנדונה בתביעה, וכמובן למחלוקת שנדונה בתביעה הקודמת, מבוטלים", כתב השופט אטדגי בהקשר זה.

מבחינה מהותית, לא צפויה להיות לכך השפעה על מהלך העניינים: השופטים קבעו שההליך שבמרכזו עמדו הציוצים מ-2018 לא ייפתח מחדש, והתובעים יהיו מנועים מלהגיש בגינם תביעה חדשה. כמו כן קבעו השופטים שהכסף שקיבל מגידו לכיסוי הוצאותיו, 45 אלף שקל, לא יוחזר למערערים.

43214-11-18
61832-02-23
29946-04-23

* * *

לעיון בפסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 170KB)