עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" תשלם לכתב "דה-מרקר" גור מגידו 20 אלף שקל. העמותה, שאנשיה הם חסידיו של מיכאל לייטמן, הגישה בשנים האחרונות שורה של תביעות דיבה נגד עיתונאים, גופי תקשורת ופעילים שפרסמו תחקירים ומידע על הנעשה בשורותיה. הכסף שתשלם העמותה למגידו נועד לכיסוי הוצאותיו המשפטיות בתביעה שהוגשה נגדו ונגד תאגיד השידור הציבורי בעקבות כתבת תחקיר שפורסמה באתר "כאן" ב-2017.

השופט שדן בתיק, גלעד הס מבית-משפט השלום בהרצליה, קבע בהחלטתו כי לתביעה של "בני ברוך" יש "סממנים של 'תביעת השתקה'". האמירה של השופט הס מתבססת על פער הכוחות בין העמותה לעיתונאי, וגם על קביעתו שלפיה הכתבה של מגידו – שעסקה בקשרים בין "בני ברוך" לשרים וחברי-כנסת – היא "פרסום בעל חשיבות ציבורית".

חרף הקביעה העקרונית שלפיה לתביעה נגד מגידו יש סממנים של תביעת השתקה, השופט הס ציין כי כשניגש להכריע בעניין כיסוי הוצאותיו של העיתונאי הוא בחר שלא לסווג את ההליך כנסיון השתקה. לדבריו, הסיבה לכך היא שסכום הפיצויים המבוקש, 140 אלף שקל, "אינו סכום מופרך וחסר בסיס". בנוסף קבע כי מחומר הראיות שהוגש בתיק עלה ש"קיימת מחלוקת כנה" לגבי חלק מהטענות.

עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" ניהלה בשנים האחרונות שלוש תביעות דיבה נגד מגידו. היקף הפיצויים שביקשה בהן הסתכם כ-1.3 מיליון שקל. שתיים מהתביעות, שהוגשו בעקבות תחקירים שהכין מגידו עבור תאגיד השידור הציבורי, נסגרו לאחרונה במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין העמותה לתאגיד. מגידו לא היה צד לפשרה אך ב"בני ברוך" בחרו לא להמשיך לנהל את התביעה נגדו; השופט הס קבע כי לפיכך ניתן לקבוע – "באופן חד-משמעי, ברור ומוחלט" – שמגידו הוא הצד המנצח בתביעה מ-2017. השופט הורה לכן לעמותה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של מגידו.

השופט גלעד הס (צילום: דוברות בתי-המשפט)

השופט גלעד הס (צילום: דוברות בתי-המשפט)

פרטי הפשרה שאליה הגיעו נציגי התאגיד ו"בני ברוך" חסויים, ולא הוצגו לבית-המשפט. עם זאת, ניתן לקבוע בוודאות שההסכם כלל מחיקה הדדית של פרסומים: זמן קצר לאחר גיבוש הפשרה, בתאגיד מחקו מהרשת את שתי כתבות התחקיר שבגינן הוגשה התביעה, וב"בני ברוך" מחקו מאתר העמותה את תגובותיה לפרסומים. בתאגיד סירבו למסור לאתר "העין השביעית" את פרטי ההסכם המלאים, אך בשבוע שעבר, בעקבות בקשת חופש מידע משותפת של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה", נמסר שהסכם הפשרה עם "בני ברוך" לא כלל תשלום כלשהו. בתאגיד עדיין מסרבים למסור פרטים נוספים בעניין.

התשלום שיקבל מגידו מ"בני ברוך" נועד לכסות את הוצאותיו בתביעה הראשונה מבין השלוש. העיתונאי דרש מבית-המשפט להורות לעמותה לכסות את הוצאותיו גם בתביעה השנייה שהסתיימה, שבמרכזה עמדה כתבת תחקיר ששודרה בתוכנית "שטח הפקר" ב-2018. השופט שדן בתיק זה, עזריה אלקלעי מבית-משפט השלום בתל-אביב, יכריע בעניין בעתיד – בתום הדיונים על התביעה השלישית והאחרונה נגד מגידו, שמתנהלת גם היא אצלו.

בתביעה זו, "בני ברוך" והיועץ המשפטי של העמותה, עו"ד חנוך מילביצקי, דורשים פיצויים בסך 600 אלף שקל בגין שני ציוצים שפורסמו בחשבון הטוויטר האישי של מגידו באוקטובר 2018. הרקע לפרסום הציוצים היה הבחירות המקומיות בפתח-תקווה, משכנה של עמותת "בני ברוך" ועיר המגורים של רבים מחברי תנועת "קבלה לעם".

בקדנציה שהתקרבה אז לסיומה, כמה פעילים בולטים ב"בני ברוך" כיהנו כחברי מועצת עירייה מטעם סיעה בשם "ביחד". בבחירות 2018, הסיעה שילבה כוחות עם נציגי מפלגת יש-עתיד. בציוץ אחד, שצוטט במלואו בכתב התביעה של עמותת "בני ברוך", כתב מגידו כך: "איכשהו זה עובר לארגוני הנשים מתחת לרדאר שיש-עתיד מריצה מועמד שהפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת. הכל כדי להגן על 'קבלה לעם', ארגון כביכול דתי שהוא חבר בו, שגם בקשר אליו הגיע הזמן (מזמן) שארגוני הנשים יתעוררו".

התיאור שמופיע בציוץ של מגידו מתייחס לסיטואציה שתועדה בתחקיר "שטח הפקר". המועמד הפוליטי שמוזכר בו הוא עו"ד מילביצקי, שבמקביל לפעילותו כיועץ המשפטי של "בני ברוך" מכהן גם כחבר מועצת עיריית פתח-תקווה וכיועץ לשר האוצר, ישראל כץ. בציוץ אחר, שצוטט גם הוא בכתב התביעה של "בני ברוך", הוסיף מגידו: "כשהסיפור של 'קבלה לעם' יתפוצץ סוף-סוף, כל ארגוני הנשים יתפסו את הראש. הם שמים את כל השאר בכיס הקטן. זה פשוט לא ידוע מספיק, וכל פרסום גורר תביעה".

עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של עמותת "בני-ברוך – קבלה לעם" (צילום מסך מתוך תחקיר "שטח הפקר")

עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של עמותת "בני-ברוך – קבלה לעם" (צילום מסך מתוך תחקיר "שטח הפקר")

עו"ד מילביצקי, בתצהיר שהוגש במסגרת ההליך, טען שהפרסומים עליו ועל "בני ברוך" הם חלק מקנוניה שרקמו ארגוני שמאל קיצוני ועיתונאים בעלי אג'נדות אנטי-ציוניות במטרה לזרוע כאוס בחברה הישראלית ולפורר אותה מבפנים. מגידו, בכתב ההגנה שלו, טען שיש בידיו עדויות שלפיהן גורמים בכירים ב"בני ברוך" קיימו יחסי מין עם חברות עמותה ועם מצטרפות חדשות לפעילותה, "שעה שאותם בכירים נהנים ממעמד רוחני גבוה תוך ניצול מעמד זה". לפי כתב ההגנה, המעשים עלולים לכאורה לעלות לכדי עבירת "יחסי מין בין כוהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה" – עבירת מין שדינה עד ארבע שנות מאסר. שמם של אותם בכירים לא צוין בכתב ההגנה.

עד כה, אף אחת מהתביעות שהגישה עמותת "בני ברוך" נגד עיתונאים וכלי תקשורת לא הניבה פיצוי כספי. בתביעות שהוגשו נגד גלי-צה"ל ו"העין השביעית", נציגי העמותה ויתרו על דרישותיהם הכספיות בתמורה למחיקת הפרסומים ופרסום הודעות הבהרה (במקרה של גלי-צה"ל, הפרסומים נמחקו עוד לפני תום ההליך בשל תקלה טכנית שאירעה בעת שדרוג אתר התחנה).

במקביל ניהלה העמותה כמה תביעות נגד פעילים חברתיים וחסידים לשעבר שמתחו ביקורת על מיכאל לייטמן ועל תנועת "קבלה לעם". באחת מהן, שנדחתה ב-2019, השופטת מתחה ביקורת נוקבת על "בני ברוך" והורתה לעמותה לשלם לנתבעים 130 אלף שקל לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות. בתביעה הגדולה ביותר שהגישה עמותת "בני ברוך", נציגיה דורשים פיצויים בסך 3 מיליון שקל מהמרכז לנפגעי כתות, שהגדיר את "בני ברוך" כקבוצה בעלת "מאפיינים כיתתיים", ומאהרון אפלבאום, שמנהל מאבק ציבורי נגד תנועתו של לייטמן.

15374-05-17
54709-01-18
43214-11-18

* * *

לקריאת החלטת השופט

להורדת הקובץ (PDF, 352KB)

לקריאת תשובת תאגיד השידור הציבורי לבקשת חופש המידע

להורדת הקובץ (PDF, 1.79MB)