בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעור עמותת "בני ברוך - קבלה לעם" על חיובה בתשלום הוצאות המשפט של העיתונאי גור מגידו, וחייב אותה בתשלום הוצאות משפט נוספות.

"בני ברוך", שהגישו סדרת תביעות דיבה בשנים האחרונות, תבעו את מגידו שלוש פעמים, הן בצירוף כלי תקשורת והן אישית. כשעוד אחת מהתביעות נמחקה, תבע מגידו הוצאות - וניצח. השופט גלעד הס קבע כי מחיקת התביעה פירושה שמגידו הוא "באופן חד-משמעי, ברור ומוחלט" הצד המנצח, ופסק שישולמו לו הוצאות בסך 20 אלף שקל. "בני ברוך" ערערו - והפסידו שוב.

באופן ראוי לציון, הן בערעור והן בהליך המקורי, ייצג מגידו את עצמו - והביס את עורך הדין הוותיק צבי גלמן, שיחד עם עו"ד ארז פרסי מייצג את "בני ברוך". לשאלת הייצוג היתה משמעות בטיעונים בהליך עצמו, שכן "בני ברוך" טענו, בין היתר, כי מכיוון שבתביעה המקורית שולם שכרם של עורכי הדין של הנתבעים ע"י כלי התקשורת ולא ע"י מגידו עצמו, הרי שלא היו לו הוצאות שצריך להחזיר. השופטת אביגיל כהן, שדנה בערעור, דחתה טיעון זה: "זמן שווה כסף לא רק אצל עורכי דין", קבעה.

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד צבי גלמן (צילום: אורן פרסיקו)

"אין כל חובה לפסוק הוצאות רק כאשר מוכח כי שולמו בפועל כספים עבור ניהול ההליך", כתבה כהן, "כאשר בעל דין מראה כי השקיע שעות מרובות לצורך ניהול ההליך [...] אזי בית משפט רשאי בהחלט על סמך העקרונות והתכליות שבתקנות החדשות לפסוק הוצאות משפט. קבלת טענת המערערת תוביל לכך שרק בעל דין מיוצג יהיה זכאי לפסיקת הוצאות לטובתו, ולא כך נקבע בתקנות ואף לא בפסיקה".

כהן דחתה את הערעור ופסקה לטובת מגידו תשלום הוצאות נוסף בסך 4,000 שקל, וסך הכל 24,000 שקל.

השופטת כהן התייחסה גם לטענת "בני ברוך" לפיה לא "הפסידו" במשפט נגד מגידו, ודחתה אותה שוב. "במקרה דנן הנתבע זכה בהליך, הגם שהתובעת סבורה כי היא זו שזכתה. הוא לא הסכים להיות חלק מהסדר גישור שהוא חסוי ולכן לא ניתן לדעת מי 'זכה' ומי 'הפסיד' [תאגיד השידור, שנתבע יחד עם מגידו, הגיע לפשרה עם 'בני ברוך', שמגידו סירב להיות שותף לה; ש.ט]. התובעת היא זו שביקשה לדחות את התביעה נגדו ולכן ביחס אליו, ברור שהוא 'זכה' בהליך".

עלילת דם מהסוג הכי שפל

התשלום שיקבל מגידו מ"בני ברוך" נועד לכסות את הוצאותיו בתביעה אחת מבין שלוש. העיתונאי דרש מבית-המשפט להורות לעמותה לכסות את הוצאותיו גם בתביעה שנייה שהסתיימה, שבמרכזה עמדה כתבת תחקיר ששודרה בתוכנית "שטח הפקר" ב-2018. השופט שדן בתיק זה, עזריה אלקלעי מבית-משפט השלום בתל-אביב, יכריע בעניין בעתיד – בתום הדיונים על התביעה השלישית והאחרונה נגד מגידו, שמתנהלת גם היא אצלו.

בתביעה זו, "בני ברוך" והיועץ המשפטי של העמותה, עו"ד חנוך מילביצקי, דורשים פיצויים בסך 600 אלף שקל בגין שני ציוצים שפורסמו בחשבון הטוויטר האישי של מגידו באוקטובר 2018. הרקע לפרסום הציוצים היה הבחירות המקומיות בפתח-תקווה, משכנה של עמותת "בני ברוך" ועיר המגורים של רבים מחברי תנועת "קבלה לעם".

עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של עמותת "בני-ברוך – קבלה לעם" (צילום מסך מתוך תחקיר "שטח הפקר")

עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של עמותת "בני-ברוך – קבלה לעם" (צילום מסך מתוך תחקיר "שטח הפקר")

בקדנציה שהתקרבה אז לסיומה, כמה פעילים בולטים ב"בני ברוך" כיהנו כחברי מועצת עירייה מטעם סיעה בשם "ביחד". בבחירות 2018, הסיעה שילבה כוחות עם נציגי מפלגת יש-עתיד. בציוץ אחד, שצוטט במלואו בכתב התביעה של עמותת "בני ברוך", כתב מגידו כך: "איכשהו זה עובר לארגוני הנשים מתחת לרדאר שיש-עתיד מריצה מועמד שהפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת. הכל כדי להגן על 'קבלה לעם', ארגון כביכול דתי שהוא חבר בו, שגם בקשר אליו הגיע הזמן (מזמן) שארגוני הנשים יתעוררו".

התיאור שמופיע בציוץ של מגידו מתייחס לסיטואציה שתועדה בתחקיר "שטח הפקר". המועמד הפוליטי שמוזכר בו הוא עו"ד מילביצקי, שבמקביל לפעילותו כיועץ המשפטי של "בני ברוך" מכהן גם כחבר מועצת עיריית פתח-תקווה וכיועץ לשר האוצר, ישראל כץ. בציוץ אחר, שצוטט גם הוא בכתב התביעה של "בני ברוך", הוסיף מגידו: "כשהסיפור של 'קבלה לעם' יתפוצץ סוף-סוף, כל ארגוני הנשים יתפסו את הראש. הם שמים את כל השאר בכיס הקטן. זה פשוט לא ידוע מספיק, וכל פרסום גורר תביעה".

עו"ד מילביצקי, בתצהיר שהוגש במסגרת ההליך, טען שהפרסומים עליו ועל "בני ברוך" הם חלק מקנוניה שרקמו ארגוני שמאל קיצוני ועיתונאים בעלי אג'נדות אנטי-ציוניות במטרה לזרוע כאוס בחברה הישראלית ולפורר אותה מבפנים. מגידו, בכתב ההגנה שלו, טען שיש בידיו עדויות שלפיהן גורמים בכירים ב"בני ברוך" קיימו יחסי מין עם חברות עמותה ועם מצטרפות חדשות לפעילותה, "שעה שאותם בכירים נהנים ממעמד רוחני גבוה תוך ניצול מעמד זה". לפי כתב ההגנה, המעשים עלולים לכאורה לעלות לכדי עבירת "יחסי מין בין כוהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה" – עבירת מין שדינה עד ארבע שנות מאסר. שמם של אותם בכירים לא צוין בכתב ההגנה.

עד כה, אף אחת מהתביעות שהגישה עמותת "בני ברוך" נגד עיתונאים וכלי תקשורת לא הניבה פיצוי כספי. בתביעות שהוגשו נגד גלי-צה"ל ו"העין השביעית", נציגי העמותה ויתרו על דרישותיהם הכספיות בתמורה למחיקת הפרסומים ופרסום הודעות הבהרה (במקרה של גלי-צה"ל, הפרסומים נמחקו עוד לפני תום ההליך בשל תקלה טכנית שאירעה בעת שדרוג אתר התחנה).

במקביל ניהלה העמותה כמה תביעות נגד פעילים חברתיים וחסידים לשעבר שמתחו ביקורת על מיכאל לייטמן ועל תנועת "קבלה לעם". באחת מהן, שנדחתה ב-2019, השופטת מתחה ביקורת נוקבת על "בני ברוך" והורתה לעמותה לשלם לנתבעים 130 אלף שקל לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות. בתביעה הגדולה ביותר שהגישה עמותת "בני ברוך", נציגיה דורשים פיצויים בסך 3 מיליון שקל מהמרכז לנפגעי כתות, שהגדיר את "בני ברוך" כקבוצה בעלת "מאפיינים כיתתיים", ומאהרון אפלבאום, שמנהל מאבק ציבורי נגד תנועתו של לייטמן.

15374-05-17
54709-01-18
43214-11-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 327KB)