שתי תביעות לשון הרע שמנהלת עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם" נגד שורה של עיתונאים וכלי תקשורת מציפות טענות להוצאת דיבה ורדיפה שיטתית מחד – ולהשתקה וסתימת פיות מאידך. הטענות עלו במסגרת השלבים הראשוניים של ההליכים: שני כלי התקשורת הנתבעים, גלי-צה"ל ותאגיד השידור הישראלי "כאן", הגישו את כתבי ההגנה שלהם, ואילו העמותה הגישה לאחרונה את תגובותיה לבית-המשפט. בהמשך צפוי להתחיל שלב ההוכחות בכל אחד מההליכים.

התביעות של עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם" נגד גלי-צה"ל ותאגיד השידור הוגשו בגין כתבות שדנו בעיקרן בקשרים בין בכירי התנועה לשרים וחברי-כנסת. בין היתר נשמעו בכתבות טענות כי התנועה פקדה אלפי חברים לליכוד – טענה המוכחשת על-ידי קבלה-לעם – והוזכרה פרשה אסורה בפרסום הקשורה לתנועה.

כתב התביעה נגד גלי-צה"ל, שבמרכזו עומדות כתבות ששידר ראש מחלקת התחקירים לשעבר אבנר הופשטיין (חבר בוועד המנהל של עמותת "העין השביעית"), הוגש בחודש מרץ השנה לבית-משפט השלום בהרצליה באמצעות עורכי-הדין צבי גלמן וארז פרסי. מלבד הופשטיין נתבעו בו מפקד התחנה דאז ירון דקל והעורכים עילי לוין, ברק חיימוביץ' ויואב סטולר. בין היתר הלינה התביעה כי מהפרסומים בגלי-צה"ל עלתה "תמונה לא מחמיאה כלפי התובעת [קבלה-לעם], של 'שטיפת מוח', יחס בלתי הולם לנשים וניצול כספי של אנשים במצוקה, והתנועה התמימה כביכול מוגדרת באותם תצהירים כת מסוכנת ונצלנית". רושם זה, טענו בקבלה-לעם, הוא שקרי וזדוני.

כתב התביעה נגד תאגיד השידור הוגש בחודש מאי לאותו בית-משפט ועל-ידי אותם עורכי-דין, בעקבות פרסום כתבה שבה הובאו קולות מתוך כנס המוני שקיימה תנועת קבלה-לעם השנה. בין היתר צוינה בה "פרשה קשה" שפרטיה נאסרו לפרסום והעיבה כביכול על האירוע, שבו השתתפו פוליטיקאים בכירים.

בקבלה-לעם טוענים בכתב התביעה כי מהכתבה עלתה תמונה שלפיה העמותה "פועלת להשתלט על מוסדות השלטון במדינת ישראל" וכי התנועה מסתירה "פרשה קשה" כלשהי – וכי אלו טענות שאין בהן אמת. מלבד הכתב, גור מגידו, תובעת העמותה גם את מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ את ראש הדסק הכלכלי שאול אמסטרדמסקי.

קבלה-לעם דרשה מגלי-צה"ל ומהתאגיד למחוק את הכתבות מהרשת, לפרסם הודעת הבהרה ומודעות תיקון בעיתונים – וגם לשלם פיצוי כספי, משום שמדובר בפרסומים "שקריים", "חמורים" ו"אסורים" שפורסמו למרות הכחשות והסברים שהציגו נציגי התנועה.

יצוין כי עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם" הגישה בשנים האחרונות כמה תביעות נגד גופים ויחידים שפרסמו עליה מידע שהציג אותה ואת אנשיה באור ביקורתי. לפני שנתיים תבעה העמותה גם את "העין השביעית" בגין תחקיר של הח"מ שעסק בתביעותיה ובנסיונותיה להשתיק ביקורת וטענות על התנהלותה, ודרשה פיצויים בסך 400 אלף שקל. בסופו של דבר הוסכם בבית-המשפט על פרסום הבהרה והסרת הכתבה מהאתר, ללא כל פיצוי כספי.

בנוסף מנהלת קבלה-לעם מזה ארבע שנים תביעת דיבה נגד אהרן אפלבאום, שבנו הצטרף לתנועה – הליך משפטי שבמסגרתו כל אחד מהצדדים הציג מידע רב וטענות על הנעשה בתוככי התנועה. בקבלה-לעם תבעו גם יועץ תקשורת שבו הסתייע אפלבאום, בעלים של חברה שבנתה עבורו אתר המרכז מידע על התביעה ואת חברת אחסון האתרים שבה אוחסן האתר. כמו כן תבעה התנועה כמה פעילים שפרשו משורותיה ומתחו עליה בפומבי ביקורת חריפה. תביעה אחרת, שהסתיימה לפני שנים אחדות, הוגשה נגד המרכז לנפגעי כתות בעקבות התבטאות שלילית על קבלה-לעם במהלך ראיון ששודר בערוץ 10.

בני-ברוך נגד התאגיד: פרשה אסורה בפרסום

כפי שעולה מכתב התביעה שהגישה בני ברוך, הכתבה שבגינה הוגשה התביעה נגד תאגיד השידור הציבורי פורסמה בחודש מרץ השנה באתר האינטרנט של "כאן" תחת הכותרת "מה חיפשו הפוליטיקאים הבכירים בקבלה-לעם?". בכותרת המשנה של הכתבה נכתב כך: "שרים וחברי-כנסת רבים פקדו את כנס קבלה-לעם בשבוע שעבר, יחד עם אלפי משתתפים אחרים. מאחורי הקלעים רוחשת פרשה קשה סביב בכיר בארגון".

בעמותה דורשים מהתאגיד לשלם פיצויים בסך 140 אלף שקל, וכמו כן למחוק מהרשת את הכתבה וסרטון ששולב בה, לפרסם הודעת הבהרה השוללת את פרטי הדיווח וגם מודעות תיקון בחמישה עיתונים יומיים שונים. כנגד טענות העמותה, בתאגיד השידור הציבורי טוענים כי אנשי "בני-ברוך – קבלה-לעם" מנסים להשתיק דיון תקשורתי על הנעשה בין חבריה ועל קשריה עם שרים וחברי-כנסת – כך על-פי כתב ההגנה של התאגיד, שהוגש בחודש יולי.

על-פי כתב ההגנה, התביעה היא חלק מנסיונות של אנשי העמותה ומנהיגם הרוחני, מיכאל לייטמן, "להשתיק כל ביקורת לגיטימית ומותרת על אודותיה" באמצעות נקיטה בהליכים משפטיים ושליחת "אינספור מכתבי התראה לגופי התקשורת בארץ".

עורכות-הדין המייצגות את תאגיד השידור הישראלי, טלי ליבליך ורעות פרידנרייך ממשרד ליבליך-מוזר, טוענות כי נציגי בני-ברוך השמיטו מכתב התביעה במתכוון שורה של פרטים שהופיעו בכתבה של גור מגידו ולדבריהן מלמדים על "טבעה האמיתי" של התנועה: טענות בנוגע לחיוב של חסידי בני-ברוך להעביר לעמותה עשירית מהכנסתם, בין היתר באמצעות "מנגנוני לחץ" שהופעלו עליהם; טענות על "הענשת חסידים שלא נשמעים להנהגה באמצעות סילוק מהקבוצה"; וטענה שלפיה חסידה לשעבר התכוונה למסור תצהיר נגד בני-ברוך במסגרת הליך משפטי אחר אך התחרטה בשל איומים לכאורה מצד "גורמים בתובעת".

לטענת עו"ד ליבליך ועו"ד פרידנרייך, בתאגיד השידור הישראלי עשו חסד עם בני-ברוך משום שנמנעו מלפרסם בכתבה – "אפילו ברמז" – טענות חמורות בהרבה שהגיעו לידיהם. לדבריהן, מדובר בטענות "מסמרות שיער" על התנהלות העמותה והעומדים בראשה בנוגע ל"פרשה חמורה המצויה באיסור פרסום", שעניינה "יחס בלתי הולם כלפי נשים מצד בכירים בארגון – טענה שצורפה על-ידי התובעת בעצמה כחלק מנספח 4 לכתב התביעה".

טענות אלו, שנידונות בהרחבה מזה זמן מה במסגרת תביעה אחרת שמנהלים אנשי בני-ברוך, יפורטו בפני בית-המשפט אם יהיה בכך צורך, ציינו עורכות-הדין.

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.17 (צילום: איתמר ב"ז)

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.17 (צילום: איתמר ב"ז)

באשר לקשרים שמקיימים בכירי בני-ברוך עם פוליטיקאים שונים, ובכלל זה שרים וחברי-כנסת ממפלגת הליכוד, בתאגיד מציינים בכתב ההגנה כי הסוגיה דווחה כבר בתקשורת כמה פעמים בשנים האחרונות – לרבות טענות על כך שבתנועה הרוחנית פקדו אלפי חברים לליכוד כדי לנסות להשפיע מבפנים על מפלגת השלטון. לשם המחשה צורפה לכתב ההגנה ידיעה שפורסמה באתר nrg בשנת 2014 תחת הכותרת "דאגה בליכוד: חברי קבלה-לעם מתפקדים למפלגה".

בכתבה שפורסמה באתר התאגיד הובאו רשמים מכנס המוני שקיימה בני-ברוך בתחילת 2017 – אירוע שבו השתתפו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ועמיתיו לליכוד השרים ישראל כץ וצחי הנגבי וח"כ יואב קיש, השרים יואב גלנט ואלי כהן ממפלגת כולנו, ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה וח"כ יואל רזבוזוב מיש-עתיד. על רקע זה מזכירים בתאגיד כי גם ב-2016 קיימה התנועה כנס רב-משתתפים שבו לקחו חלק נציגים בכירים מהליכוד – השרים גלעד ארדן, ישראל כץ ומירי רגב. גם אז, ציינו עורכות-הדין, "תהו כלי התקשורת ביחס לנוכחותם של שרים רמי דרג בכנס, ועל כך שהמונים מחברי עמותת בני-ברוך התפקדו לתנועת הליכוד".

"קיימות ראיות למכביר המוכיחות כי לא זו בלבד שהתובעת מנסה להשיג 'דריסת רגל' במפלגת הליכוד, אלא כי שורשי התובעת נטועים היטב בפוליטיקה, גם ברמה המוניציפלית", נטען בכתב ההגנה. "כזכור, בבחירות האחרונות שקל ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לשריין מקום נכבד בליכוד לשחקן סשה דמידוב – אחד מחסידיו המפורסמים ביותר של לייטמן".

השרה מירי רגב (צילום: גרשון אלינסון)

השרה מירי רגב (צילום: גרשון אלינסון)

בחודש נובמבר 2015, הוסיפו עורכות-הדין, "נחשף בתחקיר של ערוץ 10 מסמך שכונה 'יומן הג'ובים' של ראש המטה של שרת התרבות מירי רגב. ביומן נכלל שמו של אביהו סופר, מראשי בני-ברוך, יד ימינו של לייטמן וחבר מועצה בעיריית פתח-תקווה מטעם סיעת ביחד".

סיעת ביחד, נטען בכתב ההגנה, הוקמה על-ידי בני-ברוך לקראת הבחירות האחרונות למועצת עיריית פתח-תקווה, שהתקיימו ב-2013. "המועמדים (שגם נבחרו) היו מהבולטים שבאנשי עמותת בני-ברוך, הפעילים היו חברי בני-ברוך, ובני-ברוך התגייסה באופן מוחלט להרצת הרשימה", נכתב שם. "ההצלחה של סיעת ביחד בבחירות בפתח-תקווה היתה עצומה. היא גרפה ארבעה מושבים במועצת העיר (כ-13.5% מהקולות) והפכה לסיעה הגדולה בה (סיעת ראש העיר הנבחר זכתה רק בשלושה מושבים)".

לפיכך, כתבו עורכות-הדין ליבליך ופרידנרייך, "אין צורך להכביר מלים על אודות החשיבות הציבורית שבפרסום הנוגע לעמותה ציבורית (המחויבת מכוח הדין בשקיפות מרבית, ומכוח ההלכה ברף סיבולת גבוה במיוחד לדברי ביקורת המושמעים כלפיה) שנויה במחלוקת, אשר קיימת לגביה (למצער) הטענה כי היא כת. קיימת גם חשיבות כי הציבור יידע שבכנס המאורגן על-ידי קבוצה מעין זו נכחו בכירי הפוליטיקאים ושרי ישראל, כי היא מנסה לפקוד את חסידיה לשורות מפלגת הליכוד (באופן העלול להביא להשתלטותה על הזירה הפוליטית, כפי שאירע בעיריית פתח-תקווה) וכי נוכחות בכירי שרי הממשלה וחברי-הכנסת נעשית על אף טענות קשות הנשמעות נגד בני-ברוך".

על כן, הן קובעות, על תאגיד השידור הציבורי חלה "החובה החוקית, המוסרית או החברתית לדווח לציבור כי מנהיגיו פוקדים את כנסי התובעת על אף קיומה של פרשה חמורה הקשורה בתובעת ומצויה באיסור פרסום". בתאגיד השידור הישראלי דורשים מבית-המשפט לדחות את התביעה ולחייב את עמותת בני-ברוך לשלם "הוצאות משמעותיות" בגין הגשת מה שהם מכנים "תביעת השתקה" – "מוטיב העובר, כאמור, כחוט השני לאורך שנות פעילותה של התובעת".

בעבר דווח כאן על הטענות הנגדיות של בני-ברוך, בכתב התביעה שהגישו. כעת, בכתב תשובה שהגישה עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם" בחודש שעבר, שבים נציגי העמותה ומכחישים את קיומה של "פרשה קשה" וניסיון "להשתלט על מוסדות השלטון במדינת ישראל".

לטענת עורכי-הדין של "בני-ברוך – קבלה-לעם", לאחר הגשת התביעה נגד מגידו והתאגיד התקשרו הנתבעים "עשרות אם לא מאות" פעמים לתלמידים בעמותה, וחזרו באוזניהם על "דברי הדיבה" שבגינם הוגשה התביעה. עוד נטען בכתב התשובה כי מגידו הגיע לישיבה של מועצת עיריית פתח-תקווה ונהג באלימות ביועץ המשפטי של "בני-ברוך", חנוך מילביצקי, המכהן במקביל כחבר מועצה. לטענתם, אין שום קשר בין הסיעה שמטעמה מכהן היועץ המשפטי במועצת העירייה, "ביחד", ובין עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם".

בני-ברוך מזכירים גם את "העין השביעית" בכתב התשובה שלהם. לטענת "בני-ברוך", מגידו חבר לאבנר הופשטיין ולאתר "העין השביעית" לצורך "קמפיין אגרסיבי, שיטתי ומגמתי כנגד העמותה", שבמסגרתו מתפרסמות כתבות "מכפישות, מגמתיות ושקריות על אודות התובעת, כאשר בכל פעם הן מתפרסמות על-ידי גוף תקשורת אחר שבו הם נמצאים ומשמשים ככתבים באותו רגע". יצוין כי עמדת "העין השביעית" היא שמדובר בטענה דיבתית, המוכחשת על ידה.

שאלת הקשר בין הסיעה הפתח-תקוואית וקבלה-לעם עלתה במסגרת תביעת דיבה שהגיש מילביצקי יחד עם חברה אחרת בסיעה נגד רשת שוקן, העורך הראשי של המקומון "מלאבס", מנכ"ל הרשת, פוליטיקאי מקומי יריב והיחצן שייצג אותו. חברי סיעת ביחד דרשו פיצויים בסך 120 אלף שקל, אך בסופו של דבר הסכימו לפשרה שבמסגרתה נדחתה התביעה נגד ארבעה מתוך חמשת הנתבעים.

הנתבע החמישי, יועץ התקשורת, הסכים לפרסם מודעה משותפת עם סיעת ביחד שבה נטען כי "רשימת ביחד היא רשימה עצמאית ואיננה קשורה לשום גורם אחר" וכי "לרשימה אין מאפיינים כיתתיים והיא אינה כת". כמו כן צוין במודעה כי רשימת ביחד מכירה בכך שהפרסום שבגינו הוגשה התביעה היה "ביקורת בתום לב".

בני-ברוך נגד גלי-צה"ל: פוליטיקאים מהללים

גם גלי-צה"ל מבקשת מבית-המשפט למחוק על הסף את תביעת הדיבה שהגישה נגדה עמותת "בני-ברוך", ומאשימה אותה בפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. בכתב ההגנה של גלי-צה"ל, שהוגש בסוף אוגוסט לבית-משפט השלום בהרצליה, נטען כי יש ממש בטענות על מעורבותה של עמותת בני-ברוך בזירה הפוליטית – וזאת חרף טענותיהם של התובעים כי העמותה "אינה נתמכת, ממומנת או קשורה למשרד ממשלתי ו/או גורם פוליטי אחר", וכי עצם הצגתה כך גורמת לה נזק.

עורכת-הדין שהגישה את כתב ההגנה של גלי-צה"ל, אילת שלו מפרקליטות מחוז תל-אביב, מפנה את בית-המשפט לכתב התביעה, שבו "מתהדרת" התובעת ב"קשר של בני-ברוך לפוליטיקה בכלל ולמפלגת הליכוד בפרט". כתב התביעה של בני-ברוך אכן כולל אזכורים רבים של פוליטיקאים, כולל ציטוטים מהללים שהשמיעו שלושה משרי הליכוד בהקשרה של התנועה.

השר גלעד ארדן (צילום: גילי יערי)

השר גלעד ארדן (צילום: גילי יערי)

השר גלעד ארדן, שכיבד בנוכחותו אירוע המוני של בני-ברוך ב-2016, דיבר על "פעילותו החשובה והאדירה" של לייטמן, ואילו השר ישראל כץ דיבר על "הפעילות הייחודית של הרב" (לייטמן) והצהיר כי הוא "נדהם", "נרגש" ו"מלא התפעלות".

השרה מירי רגב, בדברים שנשאה באותו אירוע, שללה בתוקף טענות שנשמעות מעת לעת על מהותה של התנועה: "עבור חלק מהאנשים ששומעים לראשונה את קבלה-לעם", מצוטטת השרה בכתב התביעה, "עלול פתאום להיות איזשהו חשש שמדובר בארגון מיסטי, משיחי. 'מה את מגיעה למין ארגון כזה? מה יש לך עם ארגון כזה?'. אך מי שמרשה לעצמו לחוות וללמוד, למוסס את חומות הציניות ולגלות את התשתית האמיתית שלה, מוצא שם עולם מופלא המאפשר לכל אחד לצלול לעומק נפשו, לפגוש את האדם במיטבו ואת המיטב שבאדם. בקבלה-לעם חברים לא אנשים משיחיים ולא אנשים מיסטיים, אלא אנשים ציוניים, פעילים, מסורים, משרתים את הצבא, מילואים, את הארץ הזאת".

בגלי-צה"ל מכחישים את טענת בני-ברוך שלפיה עיתונאי התחנה הצבאית "שמו לעצמם למטרה להשמיץ, לבזות ולפגוע בתובעת בכל מחיר, לרבות במחיר של נקיטת מעשים בלתי חוקיים ותוך חריגה בוטה מחובות אתיות אליהן מחויבים גופים תקשורתיים". כמו כן מכחישים בתחנה את הטענה שלפיה הדיווחים פורסמו "בזדון", "תוך ידיעה כי הם אינם אמת" ובמטרה לגרום לעמותה "נזק רב ככל שניתן".

לפי גלי-צה"ל, הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה, ש"עוסקים בהתנהלות בלתי תקינה של בני-ברוך", מבוססים על "תחקיר עיתונאי מעמיק, ענייני ואחראי" שבוצע על-ידי הופשטיין, בין היתר בהתבסס על תצהירים וחוות דעת שהוגשו לבית-המשפט בהליכים אחרים שמנהלת בני-ברוך, וכן "עדויות ומסמכים רבים שעמדו בפניו".

"דווקא התובעת [בני-ברוך] היא שמנצלת את הבמה המשפטית למטרת פגיעה בחופש הביטוי וחופש העיתונות והשתקת העיתונות מניהול שיח ציבורי חשוב ולגיטימי סביב התנהלותה הבלתי תקינה", כתבה עו"ד שלו בשם התחנה הצבאית, והוסיפה: "לפיכך מתבקש בית-המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו ולהורות על סילוק התביעה על הסף".

בגלי-צה"ל טוענים כי לא נפל שום פגם בדיווחיו של הופשטיין על בני-ברוך, וכי סכום הפיצויים שמבקשת בני-ברוך – 210 אלף שקל – הוא סכום "מוגזם ומשולל כל יסוד". עוד מוסיפה עו"ד שלו כי "הנזקים הנטענים והמוכחשים הינם מופרכים ומופרזים, וחסרי כל אחיזה בדין או בעובדות המקרה". לדבריה, "בניגוד לאופן שבו מבקשת התובעת להציג עצמה, התמונה העולה מן המידע והתיעוד המצויים בידי הנתבעים שונה ואינה מחמיאה כלל לבני-ברוך, וזו בלשון המעטה".

רני רהב (צילום: יונתן זינדל)

רני רהב (צילום: יונתן זינדל)

בכתב ההגנה מצוין כי לפני פרסום התחקיר פנה הופשטיין לבני-ברוך לשם קבלת תגובה, וזו הועברה בכתב ובעל פה במסגרת פגישה שקיים עם נציגי העמותה – והובאה במסגרת שידור התחקיר. אחד הנספחים לכתב ההגנה הוא אותה תגובה כפי שהועברה לגלי-צה"ל מידי איש יחסי-הציבור רני רהב, המוגדר בה כ"דובר עמותת 'בני-ברוך – קבלה-לעם'".

"העמותה איננה עוסקת בפוליטיקה במדינת ישראל או בכל מדינה אחרת, וכל ניסיון לטעון אחרת הוא שקר גס ודיבה לשמה", טוען רהב במסמך. "באופן טבעי, ייתכן שבתוך קבוצה הכוללת עשרות אלפי תלמידים, ייתכן שיהיו גם כאלה אשר בחרו להתפקד למפלגה הגדולה בישראל – מפלגת הליכוד, וייתכן גם שלא", נכתב בהמשך. לדברי רהב, בעמותה דחו "בשאט נפש" את "הטענות בדבר הפעלת לחץ על מי מחברי התנועה לפקוד חברים למפלגה זו או אחרת. לא היו דברים מעולם". כמו כן טען רהב כי "כל הטענות כאחת הן שקריות לחלוטין".

לפי גלי-צה"ל, העדויות והטענות על התפקדותם של אנשי בני-ברוך לליכוד ועל "שטיפת מוח, יחס בלתי הולם לנשים וניצול כספי של אנשים במצוקה" שודרו בתחנה משום שיש בהן חשיבות ציבורית – ולראיה, עוד לפני כן דווח עליהם בכלי תקשורת אחרים, והם עוררו שיח ביקורתי במדיה חברתית. "די בביצוע חיפוש פשוט של שם התובעת במרשתת", כתבה עו"ד שלו, "כדי להיחשף לכתבות המסקרות פרשות שונות שהתובעת היתה ועודנה מעורבת בהן לאורך השנים, ו/או טענות קשות שנקשרו לשמה, דבר המדבר בעד עצמו".

בכתב תשובה שהגישה עמותת "בני-ברוך – קבלה-לעם" בחודש שעבר שבו עורכי-דינה וטענו כי התחקירים ששודרו בגלי-צה"ל התבססו על מידע שקרי. לטענתם, גם הופשטיין ועורכיו ידעו כי מדובר במידע שקרי, ובכל זאת שידרו אותו. עוד נטען כי הופשטיין ורוב הנתבעים האחרים – ירון דקל, עילי לוין ויואב סטולר – פוטרו או הועברו מתפקידם, וכי זו "עדות לעבודתם העיתונאית החובבנית והרשלנית". כמו בכתב התשובה שהוגש בתביעה נגד תאגיד השידור, גם כאן טוענים בני-ברוך כי מנוהל נגדם קמפיין מתוזמר.

15374-05-17
27134-03-17

לעיון בכתב ההגנה של גלי-צה"ל

להורדת הקובץ (PDF, 5.84MB)

לעיון בכתב ההגנה תאגיד השידור הישראלי

להורדת הקובץ (PDF, 7.1MB)

לעיון בכתב התשובה של "בני-ברוך – קבלה-לעם" בתביעה נגד גלי-צה"ל

להורדת הקובץ (PDF, 2.88MB)

לעיון בכתב התשובה של "בני-ברוך – קבלה-לעם" בתביעה נגד התאגיד

להורדת הקובץ (PDF, 2.47MB)