"מעולם לא תקפתי – לא מינית ולא לא-מינית – אף אשה. מה שכתוב פה לגבי, בלשון המעטה, לא מדויק ולא נכון – לחלוטין". הדובר: חנוך מילביצקי, מקום 26 ברשימת הליכוד לכנסת בבחירות 2022, היועץ המשפטי של עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" ואחד מחסידיו הבכירים של המנהיג הרוחני מיכאל לייטמן. המקום: בית-משפט השלום בבת-ים, שם התייצב מילביצקי כדי להיחקר במסגרת תביעת דיבה שהוא ו"בני ברוך" הגישו נגד העיתונאי החוקר גור מגידו.

"לא היתה תקיפה, ולא היתה תקיפה מינית", הדגיש מילביצקי. ההכחשה הנחרצת שלו הגיעה אחרי שעורכי-דינו של מגידו, אילן יונש ויובל יועז (השניים הם גם יועצים משפטיים של עמותת "שקוף", המפעילה את "העין השביעית"), הציגו טענות על יחס מחפיר לנשים ב"קבלה לעם" – ובראשן שתי עדויות על אונס שביצע לכאורה המנהיג הרוחני לייטמן.

בסוף החקירה הנגדית של מילביצקי שלף עו"ד יועז דף נייר שעליו הודפס פוסט פייסבוק שפרסמה לאחרונה אשה בשם קירה מוסקליוב: "העבר הבעייתי של חנוך מילביצקי כולל תקיפה מינית, גם שלי. אחרי זה הוא התנצל מלא ואמר שחשב שרציתי שינעל אותי בחדר, יחסום אותי בגופו וילפות לי את הידיים כך שלא אוכל להתנגד", כתבה מוסקליוב.

"כשהתחננתי שיעזוב אותי הוא חשב שאני עושה בכאילו", המשיכה. "כשעלה בדעתי הרעיון להגיד לו שאם הוא לא מניח לי מיד אני דופקת לו ביס בצוואר שהוא יצטרך להסביר את מקורו לאשתו, כאילו מסך הוסר מעיניו והוא יצא מהאמוק והסתלק". מחברת הפוסט ציינה שמערכת היחסים שלה עם מילביצקי נוצרה על רקע מקצועי בלבד. "הוא ייצג אותי כעורך-דין, ועשה עבודה הגונה. זה לא סיפור דייט. הוא תקף אותי בפגישת העבודה האחרונה שעשינו, אבל יש לי עוד סיפורים על היחלצות יצירתית".

כשעו"ד יועז שאל את מילביצקי האם הוא מכיר אותה, מילביצקי השיב שבהתחלה כשנתקל בפוסט הוא לא זכר מיהי – ולבסוף, אחרי בדיקה, התברר לו שאמא שלה היתה חברה בקבוצה של אנשים שהוא ייצג בעבר בהליך נדל"ני. לדברי מילביצקי, הוא לא יודע מה גרם לה לפרסם את ההאשמות החמורות.

"אתה נעלת אותה בחדר?", שאל אותו עו"ד יועז.

"לא", השיב מילביצקי.

"אתה חסמת אותה בגופך?".

"לא".

"לפתת לה את הידיים?".

"לא".

"היא התחננה שתעזוב אותה?".

"לא".

"אתה אמרת שהיא 'עושה בכאילו'?".

"לא".

"היא אמרה לך שאם אתה לא מניח לה היא דופקת לך ביס בצוואר, ושתצטרך להסביר לאשתך?".

"לא".

בשלב הזה ביקש גם השופט אלקלעי לשמוע למה, לדעת מילביצקי, אשה שהוא כלל לא זכר את קיומה כותבת עליו דברים כה חמורים. "אין לי מושג", השיב מילביצקי. "מה שכן, ראיתי בפייסבוק שלה תמיכה בארגון קריים מיניסטר – הם לא אוהבים ליכודניקים".

מורשת לייטמן

בזמן שמילביצקי שהה באולמו של השופט אלקלעי, במזנון הקטן שבקומת הכניסה של בית-המשפט המתין מיכאל לייטמן, המנהיג הרוחני של קבלה-לעם, שזומן גם הוא להעיד. לייטמן, איש מבוגר, עטוי זקן לבן ובעל קול מונוטוני, שאנשיו מתגאים שיש לו שני מיליון תלמידים מכל קצות תבל, ישב שם באחת הפינות מוקף בקבוצה קטנה של חסידים, עם כוס משקה חד-פעמית ובקבוק מים מינרליים. בעבר הסתייעו לייטמן ואנשיו ביחצן הידוען רני רהב, שלשום (20.9) בבית-המשפט ליוותה אותם יועצת התקשורת תמי שינקמן.

העמותה של לייטמן הגישה בשנים האחרונות שורה של תביעות דיבה נגד גופי תקשורת (גלי-צה"ל, תאגיד השידור הציבורי, "העין השביעית"), אזרחים וחברים לשעבר שמתחו ביקורת על התנועה וחשפו טענות על הנעשה בשורותיה. רק לפני כמה שבועות הגישה העמותה תביעת דיבה בסך כ-3 מיליון שקל נגד חסיד לשעבר שהתראיין לתחקיר של עמרי מניב בחדשות 12 וחיזק עדות של מרואיינת אחרת, "א'", אזרחית רוסיה שסיפרה שלייטמן ניצל את האמון שרחשה לו כמנהיג רוחני ואנס אותה. בדיון בבת-ים הזכיר עו"ד יועז עדות נוספת, של מתלוננת שזוהתה כ-"ק'". לייטמן ואנשיו מכחישים בתוקף.

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים. 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת "קבלה לעם", במזנון בית-משפט השלום בבת-ים. 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

תביעת הדיבה הנוכחית היא האחרונה מתוך שלוש תביעות שהגישה העמותה נגד העיתונאי גור מגידו. עילת התביעה היא שני ציוצים שפִרסם מגידו בחשבון הטוויטר האישי שלו באוקטובר 2018 לקראת הבחירות למועצת עיריית פתח-תקווה, עיר הבית של "קבלה לעם".

"ביחד", מפלגה שהוקמה על-ידי פעילים בולטים מ"קבלה לעם", התמודדה אז ברשימה משותפת עם מפלגת יש-עתיד. נציגי "ביחד" שנכנסו למועצה בתום מערכת הבחירות ההיא הם מילביצקי ואביהו סופר, שניהם חברי ליכוד. ב-2021 פורסמה באתר "העין השביעית" עדות שלפיה יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, ביקש לשלב את סופר ככותב ב"מעריב" וב"וואלה" כדי להדהד מסרים מטעמו.

באחד הציוצים, כפי שצוטט בכתב התביעה, התריע מגידו: "איכשהו זה עובר לארגוני הנשים מתחת לרדאר שיש-עתיד מריצה מועמד שהפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית פיזית, קשה ומצלקת. הכל כדי להגן על 'קבלה לעם', ארגון כביכול דתי שהוא חבר בו, שגם בקשר אליו הגיע הזמן (מזמן) שארגוני הנשים יתעוררו". המועמד שאליו התייחס היה מילביצקי, והסיטואציה שתוארה בציוץ תועדה בתחקיר שהכין מגידו ב-2017 עבור "שטח הפקר", תוכנית תחקירים ששודרה בתאגיד.

בהמשך, במענה לאחת התגובות לציוץ, פרסם מגידו את הציוץ השני, שצוטט גם הוא בכתב התביעה: "כשהסיפור של 'קבלה לעם' יתפוצץ סוף-סוף, כל ארגוני הנשים יתפסו את הראש. הם שמים את כל השאר בכיס הקטן. זה פשוט לא ידוע מספיק, וכל פרסום גורר תביעה".

שתי התביעות האחרות שניהלה עמותת "בני ברוך" נגד מגידו עסקו בתחקירים שפרסם כשעבד בתאגיד השידור הציבורי. בתאגיד העדיפו לסיימן בפשרה שבמסגרתה מחקו מהרשת את שתי כתבות התחקיר. מגידו, שעבר מאז ל"דה-מרקר", ניהל את ההליכים בנפרד. בסופו של דבר, בית-המשפט קבע ששתי התביעות הראשונות הסתיימו בניצחון של מגידו, והורה לעמותה לשלם לו הוצאות משפט.

"ישראל, איפה שדברים נוטים להסתבך"

שלשום בבת-ים, עו"ד יועז הציג בבית-המשפט קטע מהתחקיר הטלוויזיוני של מגידו. מילביצקי נראה בו בפגישה שקיים עם אשה שפרשה מ"קבלה לעם" – סצנה שתועדה ללא ידיעתו עבור התחקיר. הסוגיה שנידונה בפגישה היא תצהיר של המתלוננת ק' שהוגש במסגרת אחד ההליכים המשפטיים האחרים שיזמה עמותת "בני ברוך". מילביצקי אומר בהקלטה שהוא "יודע בוודאות שמדובר בעדות שקר", וש"שילמו עליה מאה אלף יורו". זאת הסיטואציה שהזכיר מגידו בציוץ הראשון שבגינו נתבע.

גור מגידו (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

גור מגידו (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

כשמילביצקי נשאל על כך, הוא הודיע שהוא עומד מאחורי מה שאמר בפגישה המתועדת אך סירב למסור על מה התבסס כשקבע שמדובר בעדות שקר קנויה. לטענתו, מפאת תפקידו כיועץ המשפטי של "בני ברוך" חל על המידע הזה חיסיון עורך-דין-לקוח. הוא ניצל את ההזדמנות כדי להכחיש שלייטמן אנס את ק' וטען שמדובר ב"תעמולה תקשורתית שנועדה להכפיש את העמותה". מילביצקי ציין שהתצהיר של ק' הוגש במסגרת הליכים משפטיים שמנהלת העמותה כבר קרוב לעשור נגד האזרח אהרון אפלבאום, שבנו היה חבר ב"קבלה לעם", וציין שעדותה לא נידונה בבית-המשפט משום שהמתלוננת לא היתה מוכנה להיחקר על תוכנה.

לאחר מכן עבר עו"ד יועז לעדות של א', המתלוננת שהתראיינה לתחקיר של חדשות 12. כמו ק', ציין יועז, גם א' העידה שלייטמן, שהיה עבורה סמכות רוחנית, לחץ עליה לקיים עמו יחסי מין – והיא התנגדה, אך לבסוף נכנעה לו. כמו ק', גם א' היתה מוכנה לצאת לאור עם התלונה לפני שנים אחדות – אבל אז חזרה בה. "אתה הדרכת אותה איך לחזור בה מהדברים הללו ולהגיד שלא התכוונה לכך", הטיח עו"ד יועז במילביצקי, בהתבסס על דברים שאמרה א' בראיון.

מילביצקי טען להגנתו שהציטוט לא מדויק, ודרש שהוא יוקרן בפני השופט אלקלעי. השופט צפה בקטע, וקבע שהציטוט דווקא נאמן למציאות. מילביצקי, בתשובה, הרחיק את עצמו מהסיטואציה. הוא הודה שנפגש עם א', אבל טען שנכח רק "10 או 12 דקות" בפגישה שקיימה עם עו"ד צבי גלמן, עורך-הדין שמנהל את תביעות הדיבה של "בני ברוך". לדברי מילביצקי, הוא השאיר את א' בחדר עם עו"ד גלמן ומתורגמן אחרי ששהה שם כמה דקות, ובכך הסתיים תפקידו.

א', תלמידה לשעבר של מיכאל לייטמן ו"קבלה לעם", מתוך התחקיר של חדשות 12 (צילום מסך)

א', תלמידה לשעבר של מיכאל לייטמן ו"קבלה לעם", מתוך התחקיר של חדשות 12 (צילום מסך)

לדברי מילביצקי, הוא גם לא קשור להחלטתה של א' לא לפרסם את העדות על לייטמן. "אחרי שישה חודשים", טען מילביצקי, "היא אמרה שבכנס שנערך במוסקבה ניגשה אליה עורכת-דין מקומית ואמרה לה שהיא יודעת שהיא אמורה בקרוב להגיע לישראל כדי לתת עדות – ושאולי לא כדאי לעשות את זה. שאולי, במקום שתגיע לישראל, איפה שדברים נוטים להסתבך, כדאי שהיא תיסע למקום טוב יותר – לחופשה – ושגם יתנו לה פיצוי כספי, כדי לפצות על עוגמת הנפש. היא היתה נסערת ופנתה אלינו".

בשלב הזה, טען מילביצקי, א' בכלל הכחישה את הסיפור על מעשה האונס – ואף התייצבה בבית-המשפט, בהליך אחר, ו"הגנה בעוז" על ההכחשה. לדבריו, אין לו מושג מדוע החליטה בסוף א' להתראיין לעיתונות ולהאשים את לייטמן באונס. מילביצקי הוסיף שמשום שבחדשות 12 הציגו אותה ללא שמה ותוך טשטוש פניה, הוא בכלל לא בטוח שזו אותה אשה.

עו"ד יועז ביקש לשמוע את דעתו העקרונית על תקיפה מינית. "כשרב, סמכות רוחנית, תוקף מינית תלמידה – זה אירוע קשה ומצלק?", שאל עורך-הדין. מילביצקי השיב בזהירות: "ככל שיש אדם שהרב שלו או שלה תקף אותה באופן מיני, אני מניח שעבור אותו קורבן מדובר באירוע קשה. האם אני מכיר אדם כזה? התשובה היא לא".

"טיפה בים"

בשלב אחר של הדיון זומנה לדוכן העדים א"י, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית. א"י סיפרה שהיתה חברה בתנועה של לייטמן במשך שבע שנים שבמהלכן טיפלה ברבים מתלמידיו ובבני משפחותיהם. היא עצמה עזבה את "קבלה לעם" לפני ארבע שנים. בעדותה הקפידה להשתמש שוב ושוב במונח "כת" לתיאור התנועה הרוחנית שפועלת תחת לייטמן. ב"בני ברוך", יש לציין, שוללים בתוקף את הקביעה הזאת ולא פעם גם תבעו את מי שמייחס לעמותה או לתנועה הרוחנית מאפיינים כיתתיים.

א"י סיפרה על פגישה אישית שקיימה עם לייטמן, שבה לדבריה אמרה לו שהיא יודעת שהוא "מקיים יחסים אינטימיים עם נשים" שאינן אשתו. "בהתחלה הוא הכחיש, אבל תוך כדי שיחה הוא הודה ואמר: 'אני לא פגעתי באף אחת'. אמרתי לו, 'פגעת – ועוד איך. באשתך, בילדים שלך'. ואז הוא אמר לי: 'נכון, את צודקת, פגעתי. מה את מציעה לי לעשות?'. השבתי: 'תטפל בעצמך, יש לך בעיה'. הוא צחק ואמר: 'אני כבר מבוגר'".

עו"ד יועז שאל אותה כמה נשים סיפרו לה על תקריות מיניות עם לייטמן, והמטפלת המשפחתית השיבה ששתיים שוחחו איתה ישירות – ושהיא שמעה על סיפורים נוספים של נשים אחרות. כשנשאלה מדוע לא קמו עוד נשים וסיפרו על כך השיבה א"י: "כת מתנהלת כמו כת". כשהזכירה את שמו של גואל רצון, שעמד בראש כת שהורכבה מנשותיו והצאצאים שהולידו לו, השופט קטע אותה ואמר שאין מקום להשוואות. לדבריה, היא שמעה תלונות גם על בעלי תפקידים בכירים בעמותה, אך אינה רוצה לנקוב בשמותיהם משום שבניגוד למקרים של לייטמן – על המקרים האלה היא לא יודעת מספיק.

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

בית "קבלה לעם" בפתח-תקווה, מתוך תחקיר "שטח הפקר" שבגינו הוגשה אחת מתביעותיה של העמותה (צילום מסך)

א"י סיפרה שסולקה מ"קבלה לעם" אחרי שהתגלה שהיא נמצאת בקשר עם אנשים שפועלים נגד התנועה. בשלב הזה, ציינה, פנתה למרכז הישראלי לנפגעי כתות – ורק אז הבינה, לדבריה, שהמצב ב"קבלה לעם" אפילו חמור יותר ממה ששיערה. "לא פשוט לעזוב כת", אמרה. "אני מאחלת לכל מי ששם להתעורר. הרב לייטמן אמר באחד משיעוריו על עצמו, 'אני השקרן הכי גדול שיש'. ואני ידעתי למה הוא מתכוון".

עו"ד יועז שאל את א"י מדוע לדעתה "קבלה לעם" היא כת. "לייטמן שולט להם במוח. ראיתם את הסרט 'הנחשול'? זה בדיוק זה, אין להם מוח", השיבה. היא תיארה את הקשר של התלמידים לתנועה כהתמכרות, ואת לייטמן כמושיע שמבטיח לגמול אותם מייסורי העולם הזה. "מישהו אומר לך, 'אני אחבר אותך לקדוש-ברוך-הוא. אתם ה-1% – הקדוש-ברוך-הוא בחר בכם בפינצטה כדי להשתלט על העולם ולהביא את הגאולה'. וזה כלום מה שאני מספרת, זו טיפה בים".

לדברי א"י, אחד מבכירי התנועה ישב איתה ואמר לה שאם היא תמשיך לדבר על הנעשה ב"קבלה לעם", היא תסולק. "אמרתי לו: 'תסלק, אני לא מפחדת מכם'. וזה מוקלט, שלחתי לגור [מגידו]. ובאמת סילקו אותי, ואז התחיל תהליך של גיהנום. נכנסנו לכת כשהבת שלי היתה בת 7, ואז היא היתה בת 12. היא התחננה שנחזור".

"גם הילדים בכת?", תהה השופט.

"יש קומה שלמה של ילדים", השיבה א"י, ותיארה את בניין "קבלה לעם" בפתח-תקווה: "יש שם גן, וכל ההורים שמים בו את הילדים שלהם. לייטמן גר שם בקומה של ההפצה (המחלקה שמפיצה את משנתו; א"ב), הוא חי שם בלי אשתו כבר עשרים שנה. קומה מתחת היא קומת הלימוד. מתחתיה נמצאת קומת הילדים, ומתחתיה קומת האוכל. אתה מבין מה זה כת? הכל נמצא שם".

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס קבלה-לעם, תל-אביב, 22.2.17 (צילום: איתמר ב"ז)

מנהיג "קבלה לעם" מיכאל לייטמן (שלישי משמאל) עם הפוליטיקאים יואב גלנט, יואל רזבוזוב, צחי הנגבי, אלי כהן, ישראל כץ, יולי אדלשטיין ויואב קיש. כנס "קבלה לעם", תל-אביב, 22.2.2017 (צילום: איתמר ב"ז)

אחרי שסולקה, אמרה א"י, כל חבריה מ"קבלה לעם" החרימו אותה. בתה, שאיבדה גם היא את כל חברותיה, התחננה לחזור ל"קבלה לעם". א"י סיפרה שהיא הסכימה, והתחייבה בפני אנשי "קבלה לעם" שהיא "תסתום את הפה". הן הוחזרו לתנועה, "ואז, לאט-לאט, הסברתי לבת שלי שאנחנו הולכות לעזוב את הכת – ועזבנו".

בגלל התארכות העדויות שקדמו לה, א"י כמעט לא עלתה להעיד. לדבריה, היה עליה לצאת מוקדם כדי לפגוש את בתה. בסופו של דבר נחקרה על-ידי עורך-דינו של מגידו, אבל זמן קצר אחרי תחילת החקירה הנגדית מטעם "בני ברוך" היא הודיעה שזמנה תם. "אני חייבת ללכת לבת שלי, הבת שלי קודמת", אמרה, ואז יצאה מהאולם. ב"בני ברוך" ביקשו לפסול את עדותה, אך השופט לא קיבל את הבקשה. הוא קבע שחקירתה הנגדית תימשך בדיון הבא – ושאם א"י לא תתייצב יהיו לכך "משמעויות ראייתיות".

"לא עשיתי שום דבר"

בפתח הדיון, לפני מילביצקי וא"י, נחקרו כמה נשים שעובדות ב"בני ברוך" והגישו תצהירים מטעם העמותה. הבולטת מביניהן היתה תהל שדמון, כלכלנית ורואת חשבון שמועסקת בעמותה כמנהלת משאבי האנוש. מתוקף תפקידה, שדמון אחראית גם על מניעת הטרדה מינית ב"בני ברוך". לדבריה, היא גם חברה ב"ארגון נשים", פורום פנימי של "קבלה לעם" שמטפל בנשות התנועה.

"נמאס מכל מה שהעמותה הזאת עוברת כל השנים, מספיק עם ההכפשות", הצהירה שדמון בפתח דבריה, כשנשאלה מדוע הגישה תצהיר. היא סיפרה שהכירה לראשונה את לייטמן ותורתו ב-1996, ושהיא נשואה לאחד מתלמידיו הבולטים והוותיקים ביותר, גלעד שדמון. "אנחנו הזוג הישראלי הראשון של 'קבלה לעם'", סיפרה בגאווה. "אם הייתי חושבת שיש משהו בדברים שנאמרים פה – לא אני ולא בעלי ולא הילדים היינו נשארים בעמותה".

עו"ד יועז שאל את שדמון האם היא מכירה את העדויות על תקיפה מינית מצד לייטמן ומילביצקי, וספציפית את אלו של א' ו-ק'. שדמון היססה, וניסתה להתייעץ עם השופט אלקלעי כיצד לענות. אחרי שהשופט חזר על השאלה וביקש ממנה להשיב, שדמון ענתה שהיא מכירה "טענות" כאלה. עו"ד יועז הקשה עליה ושאל מה היא, כאחראית למניעת תקיפה מינית ב"בני ברוך", עשתה כדי לברר אם יש ממש ב"טענות".

שדמון השיבה שהיא ממלאת את התפקיד מאז 2018 ושבפרק הזמן שחלף מאז הוגשו לה רק שתי תלונות – אף אחת מהן לא מטעם א' או ק'. לדבריה, כשנכנסה לתפקיד ידעה על קיומה של אחת מהתלונות האנונימיות, וכשביררה על כך נאמר לה שזה "מטופל בערכאות", ושהמתלוננת כלל לא גרה בישראל.

"מכלול הפעולות שעשית כדי לברר את הטענות החמורות היה לשאול את החבר'ה מה קורה – והם אמרו לך 'תנוחי, זה בערכאות'. ואת נחת", אמר לה עו"ד יועז. שדמון הסתייגה מהטון הסרקסטי, אבל אישרה את המידע היבש. "הגברת לא באה אלי להתלונן על-פי חוק מניעת הטרדה מינית, ולכן לא היה לי מה לעשות עם הנושא", השיבה.

היחצנית תמי שינקמן בבית-משפט השלום בבת-ים, בפתח דיון בתביעה שהגישה עמותת "בני ברוך". 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

היחצנית תמי שינקמן בבית-משפט השלום בבת-ים, 20.9.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

עו"ד שרון בן-צבי, שהוצגה כמי שמייעצת ל"בני ברוך" בסוגיות שקשורות לתלונות על הטרדה מינית, הגיעה גם היא לבית-המשפט. היא אישרה בעדותה שגם לה ידוע רק על שתי תלונות, וציינה שטיפלה בהן עם שדמון. "אני אדם חילוני לחלוטין, אבל התרשמתי מאוד מהיחס השווה שנשים מקבלות ב'בני ברוך'. לא חשתי באפליה או הדרה – ההפך הוא הנכון", הוסיפה.

עם זאת, בניגוד לעדות האחרות, שהצהירו שלא ייתכן שמתרחשות בתנועה תקיפות מיניות שהן אינן יודעות עליהן, עו"ד בן-צבי סייגה את התרשמותה: "אני רואה מה שמובא לידיעתי. מה שאני לא יודעת – אני לא יודעת".

במקרה של תהל שדמון, הממונה על הטיפול בתלונות על הטרדה מינית, התברר בהמשך העדות שהגיעו לאוזניה גם תלונות נוספות. היא אישרה ששמעה מבעלה, גלעד שדמון, שהמטפלת המשפחתית א"י פנתה אליו וסיפרה ש"מטופלות שלה נפגעו פגיעות מיניות על-ידי מר מיכאל לייטמן".

"כמי שכל-כך מושקעת בכל היבטי חייה בפועלה של העמותה, מה עשית כדי לברר אם יש ממש בטענות של גברת א"י? כלום?", שאל אותה עו"ד יועז. שדמון החלה לומר שלא זכרה מתי זה קרה, ובאיזו קונסטלציה שמעה על התלונות, עד שהשופט אלקלעי העיר לה שניכר שהשאלה לא נוחה לה, ולפיכך היא לא משיבה עליה. לבסוף הודתה שדמון: "לא עשיתי שום דבר".

מיכאל לייטמן, המנהיג הרוחני של "קבלה לעם", בסופו של דבר לא עלה להיחקר השבוע. עקב התארכות הדיון, השופט קבע שעדותו תידחה ל-18 בינואר 2023. אז גם תעלה להעיד רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז הישראלי לנפגעי כתות.

43214-11-18