חקירתה הנגדית של פולינה גובזמן-קריב, חוקרת רשות ניירות ערך שמילאה תפקיד מרכזי בחקירת "תיק 4000", הסתיימה כפי שהחלה: ברצף של האשמות ועלבונות מצד ההגנה, שזכו לתשובות לקוניות במפגיע מצד העדה. לפרקים, נדמה היה שהסנגורים לא באמת מעוניינים לנצל את העדות כדי לברר פרטים על מהלך החקירה – אלא בעיקר כדי למלא צורך תקשורתי או נפשי של הנאשמים להשפיל את החוקרת כפי שלשיטתם השפילה את החשודים בפרשת השוחד.

גובזמן-קריב, מצדה, המשיכה להשיב לחלק ניכר מהשאלות ב"לא זוכרת", או לציין שההחלטות המהותיות התקבלו בדרגים שמעליה, ושהם הכתובת לבירורים. עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של הנאשם בנימין נתניהו, סיכם את הגישה הזאת כ"ראש קטן". אבל לנוכח קו החקירה שלו קשה להאשים את העדה. חוץ מלהטיח בה האשמות ושמות תואר לעגניים, הסנגור גם פלירטט ללא הרף עם תיאוריות קשר, ולא טרח לעגן אותן בעובדות. הוא לא נקב במונח "תפירת תיקים", אבל גם לא היה צורך. ברור שלכך התכוון.

אחד מרגעי הקיצון הקונספירטיביים צץ אתמול (10.1), כשהדיון התקרב לסופו ונעצר לרגע בגלל אי-הבנה שולית. העדה גובזמן-קריב הרחיקה לרגע את המיקרופון מפיה ושאלה דבר מה את השופטים. בעודם מקשיבים לה, עו"ד בן-צור השחיל אמירה לגבי קשר פסול בין העדה לנציגי הפרקליטות. "אני רואה שאת יוצאת ונכנסת איתם לכל דיון", הפטיר כבדרך אגב. הסאבטקסט היה ברור: בין העדה לתובעים יש קשר מתמשך שכנראה מתבטא בתדרוכים שנועדו לשבש את המשפט.

"סליחה?", התרעמה עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את התביעה ב"תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה. "חברים, הוא הגניב עכשיו לפרוטוקול אמירה: 'למרות שאת נכנסת ויוצאת איתם בכל פעם לדיונים'. אני רוצה לשמוע במפורש מה הטענה של חברי. האם חברי טוען שנעשה כאן שיבוש, שמדברים עם העדה על המהות? ואני מבקשת שחברי יחזור בו מהטענה הזאת נוכח העובדה שאין כל תשתית להנחה הזאת חוץ מלהפריח את הדברים לחלל האולם בצורה לא ראויה – כמו הרבה פעמים שדברים נאמרים כאן, גם לעדים וגם לתביעה".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, פנתה לעו"ד בן-צור: "אפשר להניח שאדוני לא מייחס לתביעה שום שיבוש?", שאלה.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

בן-צור, בתגובה, הלך צעד אחד אחורה – ושניים קדימה. הסנגור של נתניהו אמר שלדעתו התנהלות הפרקליטים באולם והשיח שמתקיים עם העדים בפני השופטים אינה עולה לכדי שיבוש משפט – אך מיד לאחר מכן טען שמחוץ לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים המציאות אחרת. הוא האשים את הפרקליטים בהסתרת חומרים מפני העדים, כביכול כדי שלא יבחינו שהראיות סותרות את כתב האישום, ואז פנה שוב לעדה גובזמן-קריב: "כשאת מסיימת את העדות, את הולכת לבניין של הפרקליטות (שנמצא מעבר לכביש; א"ב וא"פ). אנחנו ראינו, כי גם אנחנו נמצאים בחוץ. וכשאת מגיעה לבית-המשפט, את מגיעה משם. לא אמרתי מה אתם עושים שם".

נראה שרק ברגע הזה הבינה גובזמן-קריב במה האשימו אותה. היא פנתה לבן-צור והשיבה לו בשאט נפש: "אני מגיעה מהחניון, ואני יוצאת מהחניון".

"ביזיון", הכריזה עו"ד תירוש. השופטת פרידמן-פלדמן, הצטרפה לנזיפה – אך כרגיל עשתה זאת בטון פושר, בלי לשבור את הכלים. "עו"ד בן-צור", הפטירה השופטת, "זה באמת מיותר. בפעם הבאה אם לאדוני יש שאלות בעניין, שישאל".

במקרה אחר הטיח בן-צור בגובזמן-קריב שבתיעוד מחדר החקירות ניתן להבחין שהיא "מאוד נהנית להסתכל על נחקרים שסבלו". עו"ד תירוש נחלצה להגנתה גם כאן: "נהנית להסתכל על נחקרים שסבלו? אני חושבת שהאולם כבר נעשה קהה חושים – זאת אמירה נוראית להגיד לחוקרת". אבל בן-צור לא חזר בו. "היא מצחקקת על סבלם של אחרים", אמר, "זו לא אמירה נוראית – הסיטואציה היא נוראית".

הבלוק של פילבר

רוב החקירה אתמול התמקדה במוצג אחד שבחדשות 13 תיארו בעבר כ"אקדח המעשן" של "תיק 4000": בלוק ניירות צהוב שאותר על שולחנו של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה שבה התחוללה פרשת השחיתות. פילבר, שהיה אחד החשודים המרכזיים בפרשה לפני שחתם על הסכם עד מדינה, מתואר בכתב האישום כמוציא לפועל שבאמצעותו מילא נתניהו את חלקו בעסקת השוחד.

במאי 2015, אחרי נצחונו של נתניהו בבחירות, החליט ראש הממשלה לשמור לעצמו את תיק התקשורת באופן קבוע. פילבר, מנהל קמפיין הבחירות של הליכוד, הוצנח מטעמו אל לשכת מנכ"ל משרד התקשורת. על-פי כתב האישום, נתניהו ניצל את תפקידו כשר התקשורת כדי להעניק הטבות יקרות ערך לשאול ואיריס אלוביץ', נאשמים מס' 2 ו-3 במשפט המו"לים, שהיו בעלי השליטה בקונצרן התקשורת בזק. האלוביצ'ים, בתמורה, רתמו למען נתניהו את אתר החדשות "וואלה", שהיה גם הוא בשליטתם.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, השבוע בכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי)

פילבר היה החוליה המחברת בין נתניהו לבעלי בזק בתחום הרגולציה. לפי כתב האישום, הפעולות שקידם היו שוות לאלוביצ'ים למעלה ממיליארד שקל. הדפדפת של פילבר כוללת רישומים בכתב ידו שקושרים לכאורה בין נתניהו, שאול אלוביץ' והפעולות השלטוניות שבגינן הוגש כתב האישום. עו"ד בן-צור ביקש לקעקע את הרושם שעולה מהרישומים. "את זוכרת מתי הוגש כתב האישום?", שאל את העדה.

גובזמן-קריב לא זכרה את התאריך המדויק. "היה חורף", אמרה.

"היה חורף, נכון. כתב אישום חורפי משהו", עקץ הסנגור. "בינואר 2020 הוגש כתב האישום. את זוכרת חקירה שגברתי קיימה אחרי הגשת כתב האישום? של מר פילבר".

גובזמן-קריב השיבה בחיוב. בחודש מרץ 2020, חודשיים אחרי הגשת כתב האישום, זומן עד המדינה פילבר לחקירת השלמה. בחקירה הזאת הוצג לו לראשונה הבלוק הצהוב שנתפס על שולחנו. הרישומים כוללים משפטים דוגמת "אישור בזק-yes – עד 23 [ביוני]", והכותרת "רוה"מ" ומתחתיה המשפטים "מיזוג yes ובזק – דנה [נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת] אישרה" ו"אלוביץ' – רמות המחירים של השוק הסיטונאי – השוואה בינלאומית (האם היתה חוו"ד של ייעוץ בינלאומי שנגנז)".

הבלוק הצהוב של שלמה פילבר, בסריקה שהוגשה לבית-המשפט

להורדת הקובץ (PDF, 701KB)

בבית-המשפט, בחקירתו הראשית, פילבר טען שהעלה את הנושאים הללו על הכתב אחרי "פגישת ההנחיה" – רגע מפתח בפרשה שבו, לפי כתב האישום, נתניהו הנחה אותו לסייע לעסקיו של אלוביץ'.

אבל בהמשך, בחקירה הנגדית, עו"ד בן-צור הצליח לערער את גרסתו של פילבר. עד המדינה הובל למסקנה שהרישומים לא נעשו אחרי הפגישה עם נתניהו – אלא כנראה לפניה, כהכנה. במילים אחרות, לפי הגרסה החדשה לא היה זה סיכום של דברים שאמר לו ראש הממשלה ושר התקשורת – אלא נקודות שפילבר התכוון להעלות בפני נתניהו. בשלב אחר של החקירה הנגדית הוטל ספק של ממש גם בעצם קיומה של "פגישת ההנחיה" במועד שננקב בכתב האישום.

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כדי שעסקת בזק-yes תצא לפועל, האלוביצ'ים נזקקו לאישור חתום של שר התקשורת עד 23 ביוני 2015 – התאריך שבו נתניהו חתם על המסמך. לפי ההיגיון שבבסיס כתב האישום, "פגישת ההנחיה" היתה חייבת להתקיים לפני כן. בעקבות עדותו של פילבר, המועד היה צריך להיות ממוקם בחלון הזמנים הצר שבין ההחלטה על מינויו למנכ"ל משרד התקשורת לבין מועד החתימה. לטענת עו"ד בן-צור, החוקרים ידעו שהגרסה של פילבר לגבי מועד הפגישה אינה נכונה – אבל הקפידו להסתיר זאת ממנו, כדי לא לשבש את התזה של כתב האישום. לגישתו, החקירה המשלימה שבוצעה במרץ 2020 מדגימה זאת.

הסנגור של נתניהו טען שאחת הסיבות העיקריות לזימון החוזר של פילבר לחדר החקירות היתה ניסיון לגרום לו לספק טווח תאריכים גמיש יותר בנוגע למועד "פגישת ההנחיה". עו"ד בן-צור ניסה לתאר את עצם קיומה של חקירת ההשלמה כמחדל מביך. הוא כינה זאת "ביזיון", "פיאסקו" ו"פדיחה איומה", ולעג לחוקרים: "אחרי שטובי המוחות, מיטב הנוער, מיטב הפרקליטים, סיירת מטכ"ל של החוקרים – זאת התווית שכתבות התדמית הדביקו לכם – סיימו את החקירה והגישו כתב אישום, בסוף זה לא הספיק. ועכשיו צריך להשלים".

החוקרת גובזמן-קריב, כמנהגה, לא הגיבה לפרובוקציה. היא ציינה ביובש שקיבלה בקשה להשלמת חקירה – ומילאה אותה. לדבריה, נושא החקירה היה הבלוק הצהוב של פילבר, שאמנם נתפס עוד קודם לכן, ב-2017, בפשיטה על לשכת פילבר בירושלים – אבל חשיבותו התגלתה רק אחרי הגשת כתב האישום, ב-2020.

העדה פולינה גובזמן-קריב, היום בבית-המשפט (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד בן-צור ניסה שוב ושוב לגרום לה להודות שהשלמת החקירה נועדה גם כדי להגמיש את גרסתו של פילבר בנוגע למועד "פגישת ההנחיה". גובזמן-קריב אישרה שנושא התיארוך עלה בחקירה, אבל טענה שהיתה זו סוגיה שולית בלבד והכחישה שהיא או חוקרים אחרים ניסו "להזיז את המועד".

לפי התזה של עו"ד בן-צור, בפרקליטות הבינו מראש שהדפדפת אינה "אקדח מעשן" אלא דווקא מוצג שעלול להביא לקריסת גרסתו של פילבר. "יש סיפור, בעיני סיפור לא נכון. כל הארמדה של החוקרים והפרקליטות – מסמך כל-כך מהותי של המנכ"ל בכתב יד, בסוגיות הכי מרכזיות של פרשת 4000, בזמן אמת – חמק מעיני כולם? לא מאמין לזה. לא מאמין לזה", הסביר.

"חלפה במוחכם המחשבה מה יקרה אם הדפדפת, הראיה הזאת, סותרת את גרסת עד המדינה? מחשבה ספקנית, סקפטית, שאומרת: 'אנחנו רואים את המסמך, על פניו יש בו סוגיות שלא מתיישבות עם גרסת עד המדינה'. המחשבה הזאת חלפה בראשכם?", שאל עו"ד בן-צור. גובזמן-קריב שללה את האפשרות הזאת, ואמרה שלהבנתה הרישומים דווקא כן התיישבו עם הגרסה של פילבר.

הסטודנט של רשות ניירות ערך

עו"ד בן-צור הטיל ספק אפילו בפרטים הטכניים לגבי הגעת הדפדפת לידי החוקרים. "את אמרת שהפרקליטות איתרה את זה. אני לא מאמין לך", הטיח בגובזמן-קריב, והזהיר אותה: "תזכרי שאת חייבת להעיד אמת בבית-המשפט. תני שם של מי שאיתר את זה בפרקליטות". העדה ציינה שלמיטב זכרונה קיבלה את העדכון על קיומה של הדפדפת מעו"ד אמיר טבנקין, חבר בצוות התביעה. היא הוסיפה שככל הנראה הגיעה הודעת עדכון מהפרקליטות בדואר אלקטרוני, מן הסתם לממונים עליה.

התשובה הטכנית לא סיפקה את הסנגור. "אז את לא זוכרת מי פנה, מתי פנה, למי פנה ואיך פנה", אמר עו"ד בן-צור בטון לעגני. השופט עודד שחם, שמבין שלושת השופטים מציג את הקו הביקורתי ביותר כלפי הסנגורים, העיר לבן-צור שכדאי שיתקדם.

השופט עודד שחם (צילום: אתר הרשות השופטת)

חרף מאמצי הסנגור, גובזמן-קריב לא סטתה מהגרסה שלפיה היא ושאר החוקרים למדו לראשונה על קיומו של הבלוק הצהוב רק אחרי הגשת כתב האישום. "אני אומר לך שאת אומרת עדות שקר כשאת אומרת שאת או מישהו מהחוקרים או הפרקליטים לא ראה את המחברת הצהובה כל השנים הללו, מ-2017 עד מרץ 2020", הטיח בה עו"ד בן-צור. "זה שקר וכזב. לא היה". השופט שחם שוב נחלץ לעזרת העדה, וביקש מהסנגור לשאול אותה רק לגבי עצמה.

בן-צור המשיך ללעוג: "לא שמעת עליה עד שהתקשרו ואמרו 'הלו, מצאתי דפדפת'?". כשנוכח שגובזמן-קריב בכל זאת לא משנה את תשובתה, שוב פצח בהאשמות: "זו הרשלנות הכי איומה שאפשר להעלות על הדעת", טען. "איך יכול להיות שמסמך כל-כך מהותי חמק מעיניהם של 200–300 חוקרים ו-23 פרקליטים? ויועץ משפטי לממשלה, כמובן, וסנגורים. הוא חמק מעיני כולכם, וזו במקרה הטוב רשלנות פושעת".

"יש שאלה לעדה?", התערב השופט שחם, "אדוני יותיר משהו גם לבית-המשפט".

עו"ד בן-צור המשיך הלאה, והעלה את סוגיית שידוך הדפים שנמצאו על שולחנו של פילבר. "מישהו שידך את הדפים בסדר מסוים. מי זה המשדך?". גובזמן-קריב שוב מיאנה לשתף פעולה עם הטון הקונספירטיבי. היא ציינה שהיא שידכה אותם, אבל לא ב"סדר מסוים" אלא לפי הסדר שבו קיבלה אותם, ובלי להכניס בהם שינויים. "הם היו מנומררים עוד לפני שאני ראיתי אותם. כלומר, יש מספרים", ציינה.

עו"ד בן-צור קפץ גם על הפרט הזה כמוצא שלל רב. "מי זה המנמרר?", חקר.

"בדרך כלל סטודנטים או אנשים שעושים עבודה טכנית", השיבה גובזמן-קריב.

"יש עין חוקרת שתופסת, אוספת, מטביעה מספרים, ואת הגעת למסקנה שסטודנט עושה את זה? איך את יודעת שלא חוקר בכיר?", תהה הסנגור.

"זו עבודה של סטודנט, לא חוקרים עושים את זה", ענתה גובזמן-קריב.

הסנגורים בעז בן-צור וז'ק חן, היום באולם משפט המו"לים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד בן-צור המשיך הלאה, וניסה להוציא ממנה את שמותיהם של כל החוקרים שטיפלו בחומרים שנתפסו אצל עד המדינה. "מי עבר על החומרים של פילבר? שמות", דרש מהעדה. גובזמן-קריב השיבה שאינה יודעת. בן-צור התעקש. "אני לא יכול לקבל את התשובה הזאת", אמר. "יש לי יסוד להניח, וזו לא רק סברה, שזו שיטה. אני רוצה את השמות של החוקרים כי אני אשאל חוקר-חוקר".

אחרי שגובזמן-קריב השיבה לו שמספרם עמד על כ-40 איש, הסנגור המשיך הלאה. הוא לא חלק הוכחות לגבי ה"שיטה" שהזכיר, אבל כן חלק את התזה שלו: לדעתו, החוקרים והפרקליטים החליטו לספוג את הבושה שכביכול כרוכה בהשלמת חקירה כדי למנוע מפילבר מצב שבו הוא נתקל בדפדפת הצהובה לראשונה על דוכן העדים, בחקירה הנגדית מטעמם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ'.

בחזרה ל"וואלה"

החלק האחרון של החקירה הנגדית נערך הבוקר. עו"ד בן-צור המשיך להצביע על מה שהוא זיהה כפגמים חמורים בחקירה תוך הטחת עלבונות – וגובזמן-קריב המשיכה להשיב לשאלות ביובש, כמעט בלי להתרגש, וקימצה בפרטים. החלק המעניין של העדות עסק באופן שבו נחקרה המתת בעסקת השוחד המתוארת בכתב האישום: הרתימה של "וואלה" לצרכיו התקשורתיים של ראש הממשלה.

גובזמן-קריב סיפרה שהעיסוק שלה ושל עמיתיה בקו המערכתי של "וואלה" החל בעקבות המידע שסיפק אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" דאז ועד מפתח ב"תיק 4000". כתב האישום המתוקן כולל נספח ובו תיאורים מתומצתים של 315 התערבויות נקודתיות למען נתניהו ובני משפחתו. הדגש בתיאורים הללו הוא הפניות שהגיעו ל"וואלה", והנכונות לטפל בהן בהתאם לאינטרסים של ראש הממשלה – שלרוב עמדו בסתירה לעקרונות הבסיסיים של מקצוע העיתונות.

כפי שקרה בשלבים מוקדמים יותר של המשפט, עו"ד בן-צור העדיף לעקוף את העיסוק במגעים בין הצדדים ולהתמקד במבחן התוצאה. לפי גישתו, אנשיו של נתניהו אמנם עמדו בקשר עם "וואלה" – אבל עשו זאת כדי "לאזן" את הגישה האולטרה-עוינת של אתר החדשות, ובכל מקרה לא הצליחו בכך שכן האתר נותר עוין. בשורה התחתונה, טען בן-צור, לא ניתן לקבוע ש"וואלה" העניק לנתניהו ומשפחתו "סיקור אוהד". אותה גישה חזרה על עצמה כשחקר את פולינה גובזמן-קריב.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

"כתבה עם כותרת 'טובה' [כלפי נתניהו] אבל שבגוף הטקסט שלה יש ביקורת, או ההפך – זאת כתבה אוהדת או לא אוהדת?", שאל. "שבוע שיש בו עשרים כתבות, ונניח שעשר מתוכן ניטרליות, שמונה ביקורתיות ושתיים חיוביות – אפשר לקרוא לזה 'סיקור אוהד'?".

גובזמן-קריב השיבה שאינה יודעת, ושהיא לא עסקה בכך. "אני התעסקתי בבקשות שבאו משאול אלוביץ' למערכת 'וואלה', לשנות תכנים, להוסיף תכנים, להוריד תכנים – על מנת שהסיקור יהיה יותר אוהד כלפי בני משפחת נתניהו", אמרה. "זה הסקוֹפ שממנו יצאתי לחקירה".

בהמשך פִקפק עו"ד בן-צור בעצם היכולת של החוקרת לנתח את משמעותם של המהלכים האלה. "אין לך מושג בתחום התקשורת, זה הבסיס של העניין", העיר, ומיד המשיך הלאה: "תאשרי לי שלא בחנתם בחקירה סיקור של פוליטיקאים אחרים מלבד נתניהו". גובזמן-קריב אישרה, אך ציינה שמהרגע הראשון, על בסיס החומר שנאסף ודברי הנחקרים והעדים, היה ברור שאין מקום להשוואה. "כולם ציירו תמונה שלפיה ההתנהלות בנוגע לסיקור ראש הממשלה ומשפחתו היתה ייחודית מאוד, ושונה לחלוטין מכל היתר".

"זה הבל פה", סנט בן-צור. הוא טען שכדי לקבל תמונה אמיתית של מצב הסיקור ב"וואלה" היה צריך לבצע בדיקה השוואתית של התוכן שפורסם – ביחס לתקופות אחרות בהיסטוריה של "וואלה", וביחס לאתרים מתחרים – ורק אחר-כך לצלול אל תוך "חוויות וזכרונות" של עדים.

איריס ושאול אלוביץ' באולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

גובזמן-קריב אישרה שהיא לא בדקה את היחסים בין ראשי ממשלה קודמים והעיתונות הישראלית, ולא השוותה את הכתבות שפורסמו ב"וואלה" עם כתבות דומות שראו אור בגופי תקשורת אחרים. ואולם, היא ציינה שראתה בעבר מזכר של רשות ניירות ערך שכלל אזכור של בדיקה מדגמית לגבי תוצאות הבקשות שהגיעו מכיוון נתניהו.

לגישתה, החומר שעמד בפניה בפתח החקירה דיבר בשם עצמו. "קודם הגיעו התכתובות, ומהן ראינו שכששאול ואיריס אלוביץ' מתכתבים עם אילן ישועה, הרוב המוחלט של ההתכתבויות מתייחס לשינוי כתבות, או להכנסת כתבות שקשורות לראש הממשלה ובני משפחתו. כשנכנסנו להתכתבויות של ישועה מול העורכים ראינו את אותה התמונה".

בהמשך העלה עו"ד בן-צור את שמו של העיתונאי עמית סגל כאסמכתא לכך שהסיקור של נתניהו ב"וואלה" לא היה חיובי, ואז ביקש מהחוקרת להיכנס לרגע אל ראשו של ראש הממשלה. "נניח שראש הממשלה גולש באתר 'וואלה' מהבוקר עד הערב, ונניח שהוא רואה ש-80% ממאמרי הדעה באתר עוינים אותו. מה את חושבת, כחוקרת מנוסה, מה הוא חושב? שהוא מקבל טובת הנאה, או ההפך?".

"לנסות לחשוב מה חושב ראש הממשלה? קטונתי", השיבה גובזמן-קריב.

המשך החקירה הנגדית התאפיין במגמה דומה. עו"ד בן-צור תהה מדוע הסתפקו החוקרים בבדיקת היחסים בין פילבר לאנשי בזק, בלי להשוות זאת ליחס שהעניק לחברת הכבלים Hot ולשאר המתחרות. גובזמן-קריב שבה והסבירה כי החקירה התמקדה ביחסים בין נתניהו לאלוביץ', והתבססה על חומר הראיות שהיה בידי צוות החקירה.

אחרי שסנגורו של נתניהו עלב בה עוד כמה פעמים, בין היתר על חוסר בקיאותה בענייני רגולציה של שוק התקשורת ("את עושה סלט!", "חומרים שאין לך מושג בהם!", וכדומה), ולנוכח ההתעקשות לחקור אותה על נושאים שבקושי עסקה בהם, השופטים דרבנו אותו לחתור לסיום. בן-צור נענה, הודה לעדה בנימוס ואיחל לה הצלחה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.49MB)