אחרי הפסקה בת כארבעה חודשים שב אתמול (21.11) משפט המו"לים לעסוק בפרשה המכונה "תיק 4000", פרשת השוחד שבה נאשמים ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והמו"לים לשעבר בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. במוקד הפרשה עומדת טענה על יחסי תן-קח פסולים שבמסגרתם העניקו בני הזוג אלוביץ', אז בעלי השליטה בבזק ובאתר "וואלה", יחס חריג לנתניהו באתר ואִפשרו לו ולדובריו להכתיב את האופן שבו הוא, בני משפחתו ויריביו הפוליטיים יסוקרו.

בתמורה, כך לפי כתב האישום, העניק נתניהו לבני הזוג אלוביץ' הטבות רגולטוריות ביחס לחברת בזק, וזאת באמצעות שורת החלטות במשרד התקשורת שהיטיבו עם החברה ועם חברות אחרות של האלוביצ'ים והזרימו לכיסיהם הפרטיים מאות מיליוני שקלים.

קבוצת עדי התביעה השנייה בפרשה, שהחלה להישמע אתמול, מגיעה כולה ממשרד התקשורת ומעולמות הרגולציה ונועדה לבסס את התמורה בפרשת השוחד. בשנה שעברה העידו בין היתר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, שפוטר מיד לאחר שנתניהו ניצח בבחירות 2015; היועצת המשפטית לשעבר של המשרד, דנה נויפלד, ועד המדינה שלמה (מומו) פילבר, שהחליף את ברגר כמנכ"ל המשרד ושינה את היחס לקבוצת בזק מן הקצה אל הקצה.

אתמול עלה לדוכן העדים עדי קופלוביץ', שהיה מנהל המחקר והרגולציה באגף הכלכלה של משרד התקשורת. קופלוביץ' הצטרף לאגף הכלכלה בשנת 2014 ועבד שם לאורך כל תקופת כהונתו של פילבר וגם בהמשך, עד לפני כשנה.

בעדות הראשית שלו, שתפסה את כל יום החקירות אתמול והושלמה היום בבוקר, סיפר קופלוביץ' על מעורבותו החריגה של פילבר בחזיתות שהעמיד משרד התקשורת מול בזק, ובין היתר ברפורמה המכונה "השוק הסיטונאי", באישור העברת השליטה בחברת yes ובמהלך להפרדה מבנית של קבוצת בזק. בכל אחת מההזדמנויות האלה פעל פילבר, כך לפי עדותו של קופלוביץ', באופן חריג, שונה מהמקובל במשרד, וכזה שהלם את האינטרסים של בזק.

"לעתים מאוד רחוקות אני מתכתב איתם בווטסאפ. רק אם רציתי להבהיר נקודה או לתאם פגישה. אני משתדל שהדברים יהיו בצורה יותר מסודרת במייל, וכשאני כותב מיילים אני בדרך כלל אכתב לפחות עוד מישהו במשרד"

תחילה תיאר קופלוביץ' את תהליך קבלת ההחלטות המקובל במשרד התקשורת בכל הנוגע לאסדרה של חברה מפוקחת. לפי העד, בדרך כלל התהליך מתחיל מממצא שעולה מבדיקה שערך המשרד או מהנחיה שמגיעה מהמנכ"ל לגבי המדיניות. עובדי המשרד מזהים בעיה, ובודקים כיצד ראוי להתמודד עמה. הם מדברים עם נציגי החברות הרלבנטיות בשוק, בוחנים כיצד התמודדו עם סוגיות דומות בחו"ל, ואחרי גיבוש העמדה המקצועית פונים לשר או למנכ"ל כדי להמליץ על עמדתם. בשלב זה יוצא המשרד לשימוע פומבי, כדי לתת לכל הנוגעים בדבר הזדמנות להביע את עמדתם. לעתים, אחרי הטמעת ההערות, יוצאים לשימוע נוסף.

כשפילבר נכנס למשרד התקשורת, הוא פעל להחליף את המדיניות הרגולטורית מול בזק בכיוון אחד, מלמעלה למטה, וכשנתקל בהתנגדות מצד עובדי המשרד עקף אותם ופעל מאחורי גבם. בחקירתו במשטרה וכן בעדותו בבית-המשפט סיפר פילבר כי עם כניסתו למשרד התקשורת קיבל הנחיה מראש הממשלה ושר התקשורת דאז נתניהו להיטיב עם בזק ואלוביץ'.

קופלוביץ' העיד כי את התקשורת שלו מול החברות המפוקחות הוא נהג לבצע בפגישות אישיות, שיחות טלפון ומיילים. "לעתים מאוד רחוקות אני מתכתב איתם בווטסאפ", הדגיש, "רק אם רציתי להבהיר נקודה או לתאם פגישה. אני משתדל שהדברים יהיו בצורה יותר מסודרת במייל, וכשאני כותב מיילים אני בדרך כלל אכתב לפחות עוד מישהו במשרד".

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יוסי זמיר)

פילבר, כך עלה מחומר הראיות שהוצג בבית-המשפט, נהג להתכתב בווטסאפ דרך קבע עם שלל גורמים בשוק, כולל מנכ"לים של חברות שעליהן היה אמור לפקח. כששלח טיוטות פנימיות של המשרד למנכ"לית בזק סטלה הנדלר, לא כיתב אף גורם אחר במשרד התקשורת.

קופלוביץ' המשיך לתאר את תהליך קבלת ההחלטות המסודר והעיד כי אחרי סיום שלב השימועים הפומביים מגיע השלב שבו הגורם המקצועי במשרד, שהתחום נמצא תחת אחריותו, כותב מסמך רשמי. הגורם משתף גורמים אחרים במשרד שרלבנטיים להחלטה, ומתחיל סבב של הערות. כשההחלטה מתגבשת וזוכה להסכמת כל הגורמים המקצועיים שוב פונים למנכ"ל, שם מתקיים דיון שבו יכולות לעלות דעות שונות. אחרי שאלו מוטמעות ומבוצעים עוד תיקונים אחרונים, המסמך חוזר למנכ"ל, שחותם עליו ומפרסם אותו פומבית.

"עד כמה הכרת בעבודה שלך בגיבוש המסמכים מצבים שאתה או מישהו מחברי הצוות שלך העברתם מסמכים פנימיים בשלב הגיבוש לאחת החברות המפוקחות?", שאלה נציגת המדינה. "אני אישית לא העברתי", השיב העד

"עד כמה הכרת בעבודה שלך בגיבוש המסמכים מצבים שבהם אתה או מישהו מחברי הצוות שלך העברתם מסמכים פנימיים בשלב הגיבוש לאחת החברות המפוקחות?", שאלה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. "אני אישית לא העברתי", השיב קופלוביץ', "לא זכור לי שהעברתי מסמך שהוא טיוטה או שיש עליו הערות פנימיות של הצוות לגורם מפוקח".

בתשובה לשאלת המשך, שביקשה לברר האם ידע על גורם אחר במשרד שמתנהל כך, השיב העד כי הוא זוכר מקרה שבו עדי קאהן-גונן, היועצת המקצועית של המנכ"ל פילבר, ביקשה להתייעץ עם חברת בזק בנוגע לסוגיה מסוימת. הוא סירב, והיא אמרה לו שמבחינתה מקובל לעשות זאת גם בשלבים מוקדמים של גיבוש ההחלטה.

קופלוביץ' הסביר כי העברת טיוטה פנימית לחברה מפוקחת עלולה לגרום לאפקט מצנן על עובדי המשרד, שיחששו לדבר בחופשיות. כמו כן, אמר, חשיפת חילוקי דעות פנימיים במשרד עלולה להועיל לחברה מפוקחת במאבק משפטי שתנהל בהמשך מול החלטת המשרד. לבסוף, הוסיף, "הליך השימוע חייב להיות שוויוני, צריכה להיות הזדמנות שווה לכל גורמי העניין להגיב למסמכים שאנחנו מוציאים. אם אני מוציא טיוטה ומקבל עליה התייחסות זה אומר שמישהו קיבל הזדמנות מוקדמת על מנת להשפיע, וזה יכול לשנות את כל הפריימינג. גם אם הכוונות טובות, ההחלטה מוטה לטובת האינטרס למי שהגיב".

"להביא תוצאות בצורה אחרת"

כשפילבר נכנס למשרד התקשורת ביוני 2015, העיד קופלוביץ', נושא הדגל ברגולציה על בזק היה רפורמת השוק הסיטונאי. רפורמה מקיפה שנועדה, לפי קופלוביץ', לטפל ברנטה המונופוליסטית שגבתה בזק, בעיקר בשל שליטתה המוחלטת בשוק הטלפוניה הנייחת. "ההערכה של אגף כלכלה באותו זמן היתה שסדר הגודל של הרווח העודף של בזק מעולמות הטלפוניה הוא מיליארד שקל בשנה", העיד קופלוביץ', "זה מה שהיה אמור להיחסך למשק".

אולם הרפורמה היתה תקועה במשך זמן רב בשל התנגדות עיקשת של בזק ליישמה. המנכ"ל הקודם, ברגר, נאבק נמרצות כדי לאלץ את בזק ליישם את החלטותיו. פילבר הציע גישה שונה, סיפר קופלוביץ'. הגישה הזו עיכבה את יישום הרפורמה בעוד שנים אחדות והניבה לבזק, ולבעלי השליטה בה, הכנסות עודפות של מיליארדים.

המנכ"ל החדש פילבר טען באוזני צוותו כי המאבק מול בזק מוביל לכך שהציבור לא נהנה כלל מהשירותים שהרפורמה נועדה לספק. במקום עימות הציע פילבר לפעול מול בזק "בצורה יותר מוסכמת", כדברי קופלוביץ'. בבסיס ההסכמה, הסביר, עמד ויתור על המהלך שמשרד התקשורת ביקש לבצע בכל הקשור לשירותי הטלפוניה הנייחת והתפשרות על פתרון פחות טוב, אך כזה שניתן ליישם מיידית ואינו כרוך בשינויים טכניים מורכבים, שסיפקו לבזק תירוץ לטרפד את הרפורמה.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

"הציבור והתחרות יקבלו לפחות חלק מרכזי מהתועלת במהלך הזה", הסביר קופלוביץ' את ההיגיון של פילבר, "וזה ייתן פרק זמן שבמסגרתו בזק תוכל להיערך ולספק את השירות כמו שהוא אמור להיות בהמשך". קופלוביץ' העיד כי באגף הכלכלה במשרד הסכימו לשינוי. "אנחנו אמרנו 'בסדר, זו הגישה של המנכ"ל וזו פררוגטיבה שלו'", העיד, "אפילו שיש את כל ההליכים בבג"ץ, הכל בסדר".

בהמשך הוסיף כי הוא עצמו חשב שמדובר בטעות, שכן ההליך בבג"ץ שבזק יזמה כדי להיאבק ברפורמה היה בשלב מתקדם ו"יש טעם לפגם שהרגולטור בא וכל-כך קרוב להשלמה משנה קצת מדיניות". למרות זאת, הדגיש, חשב שהמהלך סביר, שכן פילבר הגיע עם "הרבה ניסיון בעולם העסקי וברגולציה" וטען כי הוא יודע "להביא תוצאות בצורה אחרת". הסבירות, הוסיף, נבעה גם מכך שהפתרון הנחות שבו בחר פילבר נועד להיות זמני. בהמשך, כך התברר, פילבר פעל להפוך את הזמני לקבוע.

המקרה הראשון שבו הגיע קופלוביץ' לעימות עם פילבר אירע בספטמבר 2015. קודם לכן הסכים מנכ"ל משרד התקשורת עם עמדת אגף הכלכלה במשרד לגבי האופן שבו יש לתמחר את השירות שתספק בזק למתחרותיה במסגרת אחד השלבים של רפורמת השוק הסיטונאי. אך לפתע שינה את דעתו.

"היה שלב שבו העמדה של אגף כלכלה התקבלה למיטב זכרוני ומומו אמר 'בסדר, אני מקבל את זה'", העיד קופלוביץ', "ותכינו לנו את כל המסמכים". באגף הכלכלה החלו להכין טיוטה של ההסכמים על בסיס הסכמת המנכ"ל, אולם אז הגיע חג סוכות. כשפילבר שב למשרד אחרי החג הוא אמר: "חשבתי על זה בחג וזה נראה לי מסובך מדי, מורכב מדי". במקום הפתרון המועדף על אגף הכלכלה במשרד, פילבר ביקש לקבל את המתווה שהיה מועדף באותו שלב על חברת בזק.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

קופלוביץ' העיד כי בתגובה לכך הוא הבהיר לפילבר כי לא יוכל להגן על החלטה כזו כלפי חוץ, ועל כן קבע המנכ"ל כי העוזרת שלו, קאהן-גונן, היא שתכתוב את מסמך ההחלטה. במהלך המשפט התברר כי בסוכות 2015 הגיע פילבר לביתם של שאול ואיריס אלוביץ' לפגישה אישית, שזכתה לאחר חשיפתה לכינוי "פסגת התאנים והיין". בפגישה, שהוסתרה מהדרג המקצועי במשרד, גיבשו פילבר ואלוביץ' באופן עצמאי הסכמות שעמדו בניגוד למדיניות הרשמית של משרד התקשורת עד אז.

בתשובה לשאלה שהציגה עו"ד תירוש, קופלוביץ' הבהיר כי אחרי החג פילבר לא סיפר לעובדי המשרד שנפגש עם אלוביץ', אלא רק הצהיר על רצונו לשנות כיוון.

לפי קופלוביץ', היה גם מקרה נוסף שבו פילבר שינה את דעתו לכזו שתתאים לאינטרסים של בזק. בהמשך הדרך, כשהמשרד נדרש לגבש עמדה בכל הקשור ל"הדדיות" בתשתית התקשורת בישראל, פילבר הסכים תחילה לעמדת המשרד, שלפיה יש להתיר חסמים כדי שכל חברה תוכל לפרוש תשתית ולהשתמש בתשתיות של החברות המתחרות. בהמשך, אמר קופלוביץ', פילבר "שינה את דעתו". "אני מניח שהיה איזשהו הסבר", הוסיף. "עד כמה הוא טוב או לא טוב אני לא זוכר".

לאורך כל יום החקירות הציגה עו"ד תירוש לקופלוביץ' סדרה של מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, התכתבויות וטיוטות של החלטות שהועברו על-ידי פילבר למנכ"לית בזק סטלה הנדלר וליועץ של בזק אלי קמיר, ומהם לבעלי השליטה אלוביץ'. פעם אחר פעם הבהיר קופלוביץ' כי לא היה מודע להעברת המסמכים. העד גם הבהיר כי העברת מסמכים כאלה מספקת לבזק יתרון פסול על פני מתחרותיה.

"זה נראה לנו מאוד-מאוד מוזר"

המקרה הראשון שבו התעורר חשדו של קופלוביץ' לגבי מניעיו של פילבר התרחש כמה חודשים לאחר מכן, במרץ 2016. במשרד התקשורת ביקשו לקדם את השימוע בעניין אספקת שירותי טלפוניה נייחת באופן שלא הלם את האינטרסים של בזק, אחרי משא-ומתן ממושך מול החברה ואחרי שנפסלו אפשרויות חלופיות. למרות שהכל לכאורה היה כבר חלוט ומוכן ביקש פילבר מהצוות המקצועי "לעשות עוד סיבוב מול בזק כדי לראות אם מגיעים להסכם", אמר קופלוביץ'. "זה נראה לנו מאוד-מאוד מוזר, אחרי שכבר עשינו תהליך אחד כזה", הוסיף.

קופלוביץ' העיד כי גם בהמשך, אחרי שכבר סוכמו פרטי השימוע לאספקת שירותי טלפוניה והשר דאז צחי הנגבי אישר את המסמך, במשרד התקשורת תחת פילבר עיכבו במשך חודשים ארוכים את היציאה לשימוע. "אני לא מכיר מקרים שאחרי ששר כבר נותן אישור והכל מוכן מחכים עוד סדר גודל של שנה", אמר. הנגבי החליף את נתניהו במשרד התקשורת בפברואר 2017, לאחר שנחשף הקשר האישי בין ראש הממשלה לאלוביצ'ים.

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות וסנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד תירוש הציגה לקופלוביץ' מסמך שהוכן באגף הכלכלה כמה חודשים אחר-כך.  על העמוד הראשון במסמך הוטבעה לכל הרוחב ובאלכסון המילה "טיוטה". כשתירוש שאלה את קופלוביץ' מדוע סימן כך את המסמך, השיב: "היתה לנו הרגשה בשלב מסוים שדברים יוצאים החוצה, אז ניסינו להקפיד יותר ולהבהיר מה מסמך סופי ומה לא".

"על מה התבססה ההרגשה?", שאלה עו"ד תירוש.

"לי ספציפית היה מקרה שבו בהקשר של המסמך הזה, אני עובד עליו, מול הגורמים המקצועיים במשרד, במשך שבועיים-שלושה, אני מעביר את זה ללשכת המנכ"ל ומאוד בסמוך לזה אני מקבל טלפון מבזק שמתחילים לטעון כנגד דברים שנאמרים במסמך, וזה לא דברים שהיו במסגרת השיח המקצועי שהיה קודם איתם".

"הבנת שזה מי שקרא את המסמך", שאל השופט משה בר-עם.

"זו ההרגשה שקיבלתי", השיב קופלוביץ'. "באותה תקופה גם יצאו הרבה מאוד דברים לתקשורת, היו הרבה מאוד הדלפות, ולכן אז כשזה קרה לא יכולתי לפסול את האפשרות שהם קיבלו מידע מהתקשורת. אני רק כן זוכר שפניתי לעדי [קאהן-גונן] ואמרתי לה: 'זה מוזר, שנייה אחרי שאני שולח לכם הם מתקשרים אלי', ועדי אמרה שהיא לא יודעת מזה, וזה בטח לא מהם".

"החשש שלנו, שהתברר כנכון במציאות, היה שבזק ישתמשו במשפט הזה כדי לעכב עוד את יישום הרפורמה. זו אימרה שנוספה בלי שהיה עליה דיון"

כשבסופו של דבר פורסמה ההזמנה לשימוע, אחרי הדרישות להכנסת שינויים, אחרי העיכובים ואחרי שהחשדות כבר התעוררו בצוות המקצועי של המשרד, התברר לקופלוביץ' שפילבר הוסיף על דעת עצמו כי הפתרון הנחות, שנועד להימשך שנה בלבד כדי לאפשר לבזק להיערך לפתרון הקבע המורכב יותר (אך המועיל יותר לציבור), ייבחן מחדש בתום התקופה.

"הנחת המוצא שלנו לאורך כל הדרך היתה שההסדר הוא זמני", אמר קופלוביץ', "זה מה שהופך אותו לסביר. כך הוא הוצג. ברגע שיש אמירה כזו שבסוף השנה הזו תיערך בחינה, זה הופך את היוצרות ואנחנו כמשרד נצטרך להוכיח שוב ולהיות בדיונים עם בזק האם באמת יש צורך או אין, ומשם להתקדם. החשש שלנו, שהתברר כנכון במציאות, היה שבזק ישתמשו במשפט הזה כדי לעכב עוד את יישום הרפורמה. זו אימרה שנוספה בלי שהיה עליה דיון".

השופט בר-עם תהה האם המנכ"ל לא יכול לקבל החלטה שכזו. "בהחלט יש לו הפררוגטיבה להעלות את זה", השיב קופלוביץ', "אבל היה יותר סביר, בוודאי כשיש מסמך סופי ומוסכם, שאם מכניסים בו עוד שורה כזו שיש לה משמעויות, לפחות לתת הזדמנות לצוות המקצועי להגיד 'רגע, זה מעמיד אותנו בכל מיני סיכונים'. זה לא התבצע, גם לא ברמה של 'בואו נדבר על זה במייל'. ההמלצה נחתמה עם התוספת הזו ושוחררה לשוק".

הרפורמה בשוק הטלפוניה, במתכונתה המקורית, יצאה לדרך רק במאי 2017, אך נתקלה שוב בהתנגדויות ועיכובים של בזק שדחו את היישום לעוד כמה חודשים. בסופו של דבר התברר שאין לרפורמה הזו ביקוש בשוק. כשקופלוביץ' התבקש להסביר מדוע המשרד נלחם על רפורמה שבסופו של דבר התבררה כבלתי נחוצה טען כי "אנחנו, כמשרד, קצת פספסנו את הרכבת". לדבריו, לו היתה הרפורמה יוצאת לדרך שנתיים וחצי קודם לכן, כפי שתוכנן, היה לה ביקוש רב והיא היתה מצליחה.

"הוא אמר שהתייעץ עם נתניהו ולא מתווכחים"

נאשם מספר 1 במשפט, בנימין נתניהו, הוזכר על-ידי העד בחקירתו הראשית רק פעם אחת. היה זה כאשר נדרש לספר על מהלך של פילבר לעכב פן אחד ברפורמה שקידם המשרד ונגע למה שמכונה "התשתיות הפסיביות", כלומר האפשרות של חברות תקשורת שונות להשתמש בתשתיות של המתחרות.

ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו, משוחח בטלפון בלשכתו, 2014 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

"אחת הסוגיות שעלתה היא למי מותרת גישה לתשתיות", הסביר קופלוביץ'. לדבריו, לבזק היה אינטרס ברור שכל העבודות יתבצעו על-ידי טכנאים שלה, כי אז החברה של אלוביץ' תשלוט בקצב ובעלויות, ותוכל "להקים חסמים". במשרד התקשורת חשבו שמבחינה תחרותית העדיפות הראשונה היא שהעובדים של חברות התקשורת המתחרות יבצעו את עבודות התשתית בעצמם.

"גורמי הביטחון אמרו שהם רואים בזה סיכון גדול", העיד קופלוביץ', "ובאיזון בין השאלה התחרותית לשאלת הביטחון זה משהו שמכריעים לא ברמה שלי. גם בתקופה לפני פילבר וגם אחרי כשהיה שיח כזה עם גורמי הביטחון היו מקרים שהצלחנו להבקיע, לשכנע או להביא למצב שהדרישות הבטחוניות הן יותר נמוכות. במקרה הזה פילבר אמר שעם גורמי הביטחון לא מתעסקים. הוא אמר שהוא התייעץ על זה עם מר נתניהו, שהיה שר התקשורת, והוא אמר שלא מתווכחים".

"במסמך של פילבר אין מקל"

בשלב מסוים, כשפילבר ראה שבמשרד התקשורת מציבים קשיים לנסיונו לשנות גישה כלפי בזק, הוא הפיק מסמך מדיניות חדש מעל לראשיהם. את המסמך בן עשרות העמודים הוא העביר לאנשי המקצוע במשרד לקראת סוף שבוע העבודה, וביקש מהם להשיב לו הערות עד ליום ראשון. לפי העדות של קופלוביץ', לא רק שהמהלך הזה היה חריג, גם עצם ההגדרה של המסמך כמסמך "מדיניות המשך" היתה מטעה.

אחת הטענות שעליהן חזר פילבר בעדותו בבית-המשפט היתה שהרפורמה שלו לא עמדה בניגוד לקו שהוביל משרד התקשורת לפני הגעתו, אלא היתה פיתוח של אותו הקו. במשרד התקשורת פעלו טרם מינויו של פילבר על-פי מה שכונה "מתווה כחלון", עמדה רגולטורית משנת 2012 שהתבססה על שתי ועדות ציבוריות שבחנו לעומק ולרוחב את השוק, דיברו עם כל הגורמים המקצועיים וגיבשו המלצות למדיניות רגולטורית מקיפה.

את המסמך שחיבר פילבר הוא כינה "מסמך מדיניות המשך" למתווה כחלון. בשיחה שקיים עם ראש הממשלה דאז נתניהו, שמוזכרת בכתב האישום כ"שיחת המעקב", פילבר אמר לנתניהו כי הוא "מתקדם בהתאם למתווה כחלון".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על מינוי שר התקשורת והרווחה משה כחלון ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל (צילום: מרים אלסטר)

בחקירתו במשטרה אמר פילבר: "בכל פעם שניסו לתקוף את ראש הממשלה ביחס להטבות בנושא של בזק או אלוביץ', אנחנו אמרנו: 'אנחנו ממשיכים ליישם את מתווה כחלון'. גם הוא הבין וגם אני הבנתי שאנחנו עושים צעד נוסף". כששאלו אותו החוקרים מדוע הוא משתמש בביטוי "מתווה כחלון" השיב פילבר שזה "סוג של סיפור כיסוי".

קופלוביץ' הבהיר כי "מדיניות ההמשך" של פילבר חרגה בהחלט ממתווה כחלון. "להבנתי, המסמך הזה כמדיניות המשך מוציא דברים מחוץ לקונטקסט מהמסמך של כחלון", אמר.

לדבריו, מתווה המדיניות של כחלון התבסס על שלוש רגליים כדי לקדם את התחרות בשוק התקשורת, ואילו המתווה של פילבר זנח את השתיים המרכזיות (הרפורמה בטלפוניה הנייחת ונושא ה"שירותים הפסיביים" שנועד לאפשר לכל החברות לעשות שימוש מלא בתשתיות של המתחרות) והסתפק רק ברגל ה-BSA, שמשמעה לאפשר לחברות לרכוב על התשתית של בזק כדי לספק שירותי אינטרנט ללקוח קצה.

"השתמשת בחקירה שלך בביטויים של גזר ומקל", אמרה עו"ד תירוש לעד. "עד כמה המקל ניתן לביטוי במסמך הזה?".

"במסמך של פילבר לדעתי בסופו של דבר אין מקל", השיב העד. "הנה אנחנו נותנים לכם את כל את המאוויים שלכם מבחינת הרגולציה, מבטלים את כל ההגנות שיש לנו על התחרות בשוק התקשורת, ובתמורה אתם אולי בעתיד תפרסו תשתית".

בעדותו טען המנכ"ל לשעבר פילבר כי בסופו של דבר המשרד הוציא לפועל פריסת סיבים אופטיים ברחבי המדינה בהתאם לחזון שהיה לו, חזון שהופסק בגין החקירה. קופלוביץ' הבהיר כי המנכ"ל לשעבר טועה ומטעה. לאורך דקות ארוכות פירט קופלוביץ' את ההבדלים המרכזיים בין המתווה שפילבר ביקש לקדם לבין המתווה שקודם בסופו של דבר בשנתיים האחרונות. העד הדגיש כי המתווה של פילבר היה מוטה לטובת בזק במידה ניכרת, בעוד המתווה שהגיע לכדי מימוש בסופו של דבר היה מוטה לטובת הציבור הרחב.

"אני לא עונה לך, רק דרך המנכ"ל"

הבוקר, בהשלמת חקירתו הראשית של קופלוביץ', ביקשה ממנו עו"ד תירוש להעיד עד כמה פילבר היה קשוב במהלך כל הדרך לטיעונים של אנשי המקצוע במשרד ביחס לבזק. "היה מהלך הדרגתי", השיב קופלוביץ'. "בתחילת הדרך היה שיח ענייני, הועלו טענות, בחלק מהמקרים הצלחנו לשכנע ובחלק לא. והיה שלב, באופן הדרגתי, שאני הרגשתי שהטענות שפילבר מעלה הן טענות של בזק, שהוא מצדד באופן כמעט אוטומטי בעמדה של בזק בכל מיני דיונים, זאת היתה ההרגשה האישית שלי".

בהמשך הוסיף קופלוביץ' כי היו מקרים שבהם כשפנה לבזק לקבל מידע נענה במילים "אתה לא מנהל אותי, אני לא עונה לך, אם אתה צריך משהו רק דרך המנכ"ל". אלא שדרך המנכ"ל, העיד קופלוביץ', לא הגיע המידע.

"היתה נקודה אחת בהקשר של הטלפוניה שבה החלטתי שההתנהלות לא סבירה, שמתי קו אדום", ציין קופלוביץ', "במהלך העבודה שלי לא היתה לי אינדיקציה לכך שהוא פעל בניגוד עניינים. אני כן חושב שהוא פעל כרגולטור שבוי".

מיד לאחר תום החקירה הראשית היום (22.11) החלה החקירה הנגדית של קופלוביץ' בידי עורך-דינם של בני הזוג אלוביץ'.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.5MB)