רינו צרור מגיש את התוכנית "רינו צרור" בגלי צה"ל.

אולי כדאי שנתחיל בהתחלה: מה הקלישאה הכי גדולה שאפשר להצביע עליה בסיקור הפוליטי בכלל ובסיקור מערכות הבחירות האחרונות בפרט?

"זו תהיה מערכת הבחירות האחרונות", כמו ההבטחה ההיא בשיר ובסיפור שזו תהיה המלחמה האחרונה. שטויות, שום דבר לא נגמר פה. אבל גם הצמד הקורע "מרכז בטחוני" ואיתו "ימין ממלכתי" ראויים לציון.

איפה נמצא את התקשורת הישראלית מתרסקת או לכל הפחות נופלת בסיקור מערכות הבחירות האחרונות ומה אפשר לעשות הפעם כדי להימנע מכך?

לא יודע איפה היא מתרסקת הפעם. והאמת היא שאין סיבה. ריכוז קצת גדול יותר על הקטנים, עם תיאור מוקדם של חברי סיעת עוצמה יהודית ואיתמר בן-גביר, יפתור את הבעיה, לפי שעה, עד שכל הרשימות יתייצבו. לצערי, גם הפעם, לא נמצא חשיפה מלאה וראויה של התכנון הכלכלי-חברתי אצל המובילים, אם הוא קיים בכלל, ולא נמצא את התכנון המפורט, המלא, לשינוי מערכת המשפט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, 3.7.13 (צילום: פלאש 90)

אני שומע ממך טרוניה מרומזת על העדר המהות, המצע והשיח העקרוני. אולי אפשר סופית להשלים עם העובדה שבעידן הנוכחי "המנהיג הוא המסר" או שהפוליטיקה המפלגתית הישנה עוד יכולה לחזור? ומה התפקיד של התקשורת בחידוד המסר?

לא מרומז בכלל. תאר לך שהיינו יודעים מה מציע "המנהיג" מבחינה כלכלית? ומחליטים במי לבחור גם בהסתמך על זה? להשלים עם "המנהיג הוא המסר" זה כמו להשלים עם "מנהיג אחד, דעה אחת". זה לא אומר שצריך לחזור למפלגתיות הישנה, להיפך, זה אומר שגם את שיטת הבחירות שלנו חייבים לשנות, להתאים, ואת זה התקשורת לא מחדדת. לא את ההצעות, כל האפשרויות שעל השולחן, ולא את העובדה שזה הכרחי.

לשידור הציבורי יש תפקיד אחר בהקשר הזה, או שכדי להיות רלוונטיים כולם צריכים להתיישר אל מרוץ הסוסים הצפוי?

זה התפקיד בהא' הידיעה של השידור הציבורי במערכת בחירות, לדעתי. די קשה לבצע אותו כראוי, להיות מעניין, רלוונטי, וגם להתמודד כראוי עם כל הסוסים. נדמה לי שלא  כל כך מנסים  את הפופולריות של הרצינות הזו.

איך לדעתך פועל הקשר בין הסיקור של השדה הפוליטי בכלל והבחירות בפרט, לבין השדה הפוליטי עצמו? האם הסיקור מעצב את הזירה הפוליטית או להיפך?

הסיקור והזירה שזורים היטב זה בזה. הסיקור האגרסיבי מן השנים האחרונות איפשר את האגרסיביות הפומבית של הפוליטיקאים, הפך אותה להרגל וגם העניק להם על כך נקודות זכות. סיקור הפוך היה ממתן היטב. גם השדה הפוליטי וגם הסיקור מושפעים מאוד מן הקצוות ומקבלים עליהם כמעט כל קצה.

קריקטורות שטנה נגד הומוסקסואלים, מתוך דף הפייסבוק של מפלגת נעם לפני בחירות 2019

מהן שלוש השאלות החשובות ביותר לשלושת החודשים הקרובים בהקשר הזה של הבחירות ומהן שלוש השאלות שישאלו הכי הרבה, ואין להן משמעות או משקל (כמעט או בכלל)?

השאלות החשובות:

1. מה מצב הפייק? מה היקף הבוטים? ומי ינצח בסוף, הפייק או אתה?

2. מהי העמדה המשפטית שלך ועד כמה אתה מוכן להגן עליה?

3. במי תבחר למנהיג הכלכלי שלך, ולמה?

השאלות חסרות המשקל:

1. אתה חושב שתעבור את אחוז החסימה?

2. ומה תעשה אם יחסר הגרוש ללירה, תעבור?

3. האם אתה בעד [השלם את החסר]?

תן לי מרואיין אחד שכדאי לי לשוחח איתו ושאלה אחת שכדאי לשאול אותו.

מוחמד מג'אדלה. האם הוא רואה מפלגה יהודית ערבית על אמת, ואם כן, איך בדיוק היא צריכה להיראות?