רועי עידן הוא תסריטאי, יוצר "מנאייכ" ופאנליסט אולפנים.

פנים.  ערב.  אולפן טלויזיה.  המצלמה נעה לרוחב הפריים משמאל לימין ונעצרת על פוליטיקאי ועיתונאי שישובים ליד שולחן.  מי הם ומה השאלה שנשאלת?

אראל סג"ל מול נפתלי בנט: אתה מתחרט?

רועי עידן היה אומר על זה,  תסריט בנאלי ותשובה צפויה.  איפה אתה חושב שהבחירות האלה יפתיעו?

בזה שהן לא יפתיעו בכלל.

אז אנחנו בדרך לעונה שישית של השיעמומון הזה? בסוף יבטלו. 

אמן.

אתה יושב מידי פעם בפאנלים באולפנים.  מה יש לך לומר על רמת הדיון הכללית בפורמט הזה?

הולמת את העובדה שאני נוכח שם.

וברצינות? המחנאות, הסיסמאתיות והפוזיציה מורגשת או שזה דיבור ריק ושטחי?

אתה יודע שבדיוק התכתבתי איתך מתוך פאנל כזה. המחנאות והפוזיציה מורגשות אבל באותו זמן הן ריקות ושטחיות.

זה אומר שיש הרבה זמן כדי לעשות דברים אחרים. אז אולי הביקורת על מה שקורה באולפנים מוצדקת?

לא ידעתי שיש ביקורת. זה בגלל שהמחנות והפוזיציות בישראל ריקים ושטחיים.

אפשר היה לפגוש אותה בכתבה נרחבת באחד ממוספי העיתונים בסוף השבוע. כמי שמכיר את כלל הנפשות הפועלות, אני חייב להגיד שהפער בין הדרמה המקדימה לבין מה שקראנו, די מורגש.

לא קורא עיתונים.

אז בוא נדבר על הטלוויזיה והרדיו: מהם חטאי סיקור הבחירות הגדולים - ומהו עונשם?

הטחת רעל בליכוד וכל מה שקשור בו. גם כשאין סיבה. זה החטא. העונש זה 35 מנדט ומעלה. אתרוג ופינוק לפיד (לא רק התקשורת: כל המערכת הפקידותית, היועמ"ש, הצבא וכו'. פתאום הכל זורם).

אתה בעצמך מטיח ביקורת בעומד בראש הליכוד, איפה עובר הגבול בין ביקורת עיתונאית לגיטימית למה שאתה רואה כפוזיציה רעילה?

אני לא עיתונאי אני סתם מקלל אנשים בטוויטר אני לא קשור.

יש טענות לא מעטות שהתקשורת דווקא משרתת את הליכוד ונתניהו ונכנעת לכל ספין שלהם - איך זה מסתדר עם הטענה שלך שהם לכודים באווירה רעילה. 

בסיקור של הפריימריז זה היה הכי בולט.

תסביר. 

פריימריז ענקיים במפלגה הכי דמוקרטית בישראל, הסיקור הדגיש מועמדים נלעגים, אחרי הספירה כמובן זעזוע מהתוצאות וכרגיל האיומים במות הדמוקרטיה דווקא לנוכח דמוקרטיה למופת. ומצד שני האדרה ואיתרוג למפלגות דיקטטוריות.

בסיקור של מי אתה היית מתמקד שם?

יריב לוין, אמיר אוחנה. לא בכל מני הזויים מהמחוזות ומשולי הרשימה. ואז אולי גם היו פחות מופתעים מהתוצאות. הייתי מסקר מתפקדי ליכוד מהקבוצות האידאולוגיות החזקות. לא כולם רמי בן יהודה.

אבל אולי מבחינה עיתונאית יש הצדקה להתמקד במי שלא מכירים ולא בדמויות המוכרות שממילא נמצאות באולפן לא מעט. 

לא חושב שיש בזה ערך עיתונאי, אבל מה אני יודע. יש זלזול תקשורתי בציבור חברי הליכוד, מצביעיו ונציגיו. שלא תמיד מגיע להם אבל זה תמיד מה שהם מקבלים מהתקשורת. אולי בגלל זה הם שונאים אותה כל כך, שונאים אבל צורכים, שזה גם פרדוקס.

אולי הסדרה הבאה שלך צריכה להיות על עיתונאים.

מעדיף לירות לעצמי עם אקדח סיכות בשק המאשכה. אתה רשאי לצטט אותי.

הכל כאן מצוטט, ובכל זאת בחרת לשבץ במנאייכ כמה עיתונאים אמיתיים, אולי לא הכל אבוד.

הם חמודים, אבל אין לי כוח יותר לסדרות תככים.

אז הכיוון הוא פסטורליה דביקה ורומנטית בכיבובן של מרב מיכאלי וזהבה גלאון? היו לזה ניצנים ב"פגוש את העיתונות" לאחרונה.

נשמע נורא, אבל אולי...

לסיום, תן לי מרואיין אחד ושאלה אחת שכדאי לי לראיין ולשאול. 

בני גנץ: מה זה ממלכתיות? שאלה לאייזנקוט (אולי יותר טוב): מי יותר מסוכן למדינת ישראל, ביבי או איסמעיל הנייה?

אתה בטוח שיש סתירה?

לא יודע, אבל יהיה מעניין לשמוע תשובה.