ביום ראשון האחרון (15.11) נערך הדיון השלישי במשפט המו"לים, שבו נאשמים בשוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

הדיון הארוך, שנפרש על פני יום שלם, הוקדש לבקשות הנאשמים לקבלת חומרי חקירה מהפרקליטות ועסק ברובו בשאלות משפטיות. מהו "חומר חקירה"? מתי חלה "חובת תיעוד" על מהלכי חקירה? ומי קובע את הרלוונטיות להגנת הנאשמים של כל מסמך ומסמך מהחקירה?

סנגורי הנאשמים הוסיפו על הטענות שהגישו בכתב, וסיפקו עוד אינדיקציות, לטענתם, לכך שהפרקליטות לא העבירה להם את כל החומרים שהיא מחויבת להעביר. נציגי הפרקליטות טענו מנגד כי עשו ככל יכולתם כדי לעמוד בדרישות החוק, ואף מעבר לכך. בין לבין היו גם כמה גילויים חדשים וחילופי דברים בעלי עניין באולמם של השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם.

עו"ד בעז בן-צור, בהופעה ראשונה בפני בית-המשפט בתפקיד סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, ציין כבר בפתח דבריו כי רק כמה ימים קודם לדיון העבירה לו הפרקליטות חלקי שיחות שנערכו בשנת 2018 בין עיתונאים שונים לבין עד המדינה שלמה פילבר. באותו זמן כיהן פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, בזמן שעל פי כתב האישום היטיב נתניהו בניגוד לחוק עם בני-הזוג אלוביץ' על חשבון הציבור. עו"ד בן-צור הקריא כמה מילים מהשיחות, שהוקלטו במסגרת האזנת סתר ואשר על פי פרסום ב"גלובס" אחת מהן נערכה בין פילבר לבין הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ו"ידיעות אחרונות", עמית סגל.

את דבריו של פילבר צריך להבין על רקע העובדה שבעת השיחה היה איש אמונו של נתניהו - ואך סביר שיציג לעיתונאי את הגרסה לפיה הוא ופטרונו נקיים מעוון. לגבי רמת האמינות של דבריו של פילבר באותה תקופה, בכובעו כמקורבו של נתניהו, ניתן להתרשם גם משיחה אחרת שערך עם סגל, הפעם שיחה גלויה

"ביום שישי קמתי וראיתי את הכותרות", אמר פילבר לסגל, "ראיתי שמנסים בכוח לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזו של אלוביץ'-נתניהו. זה כמו שאומרים לי זו מרמה והפרת אמונים כי באת לטובת בזק. הם המציאו פה שוחד שהוא שוחד דרדלה. עכשיו נשאר לנו אותו זבל. השוחד של נוני זה נחמד לכותרות שלהם, תיק 2000 זה שוחד של מראית עין. תראה, זה מאמץ עילאי של מערכת ענקית שעובדת שנתיים, שמתחה את עצמה עד הקצה. המשטרה אוספת חלקים של הפאזל ואז מחליטה לעצמה איך לשחק עם התמונה של הפאזל. היא בונה לעצמה את התמונה איך שבא לה. אם יש חלק שלא מתאים היא מעלימה אותו".

היו בשולי העיתונות המרכזית מי שראו בדברי פילבר בשיחות אלה מכה לגרסת הפרקליטות. אברהם בלוך, הכתב המשפטי של אתר "סרוגים", ציטט את הדברים בטוויטר והוסיף הערה: "וזה עד המדינה של הפרקליטות!". אלי ציפורי, מהעיתונאים החביבים על ראש הממשלה נתניהו, שיתף את הציוץ של בלוך תוך שהוא מתאר זאת כ"פצצה נוספת של פילבר", והוסיף: "שנים אני כותב שפילבר לא נתן לפרקליטות דבר כעד מדינה והוא חושב בעצמו שהתיקים תפורים. עכשיו הכל נחשף".

ואולם, כפי שציין כבר בזמן אמת הכתב המשפטי של "וואלה" דניאל דולב, אין כל חשיבות לפרשנות משפטית מטעם שלמה פילבר בשאלה האם תיק זה או אחר שבו מואשם נתניהו עולה לכדי שוחד או לא. יתרה מכך, את דבריו של פילבר צריך להבין על רקע העובדה שבעת השיחה היה איש אמונו של נתניהו - ואך סביר שיציג לעיתונאי את הגרסה לפיה הוא ופטרונו נקיים מעוון. לגבי רמת האמינות של דבריו של פילבר באותה תקופה, בכובעו כמקורבו של נתניהו, ניתן להתרשם גם משיחה אחרת שערך עם סגל, הפעם שיחה גלויה, במסגרתה הצהיר בפניו ובפני צופי מהדורת החדשות כי לא יהפוך לעד מדינה נגד נתניהו.

שלמה פילבר ועמית סגל (צילומים: משה שי ויונתן זינדל)

שלמה פילבר ועמית סגל (צילומים: משה שי ויונתן זינדל)

פועלו העיתונאי של סגל בסיקור תיקי ראש הממשלה הוזכר גם בהמשך דבריו של עו"ד בן-צור, אמנם בלי ציון שמו של פרשן חדשות 12 ו"ידיעות אחרונות". הדבר אירע כשסנגור ראש הממשלה התייחס לפרסום בדבר פנייה שנעשתה למחלקה לחקירות שוטרים בדבר מהלכי חקירה פסולים בתיק. בדבריו הדגיש עו"ד בן-צור כי למד על הפנייה הזו "מהתקשורת" ולא במסגרת גילוי חומרי החקירה בתיק מטעם הפרקליטות. המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת-בן ארי, המובילה את התביעה בתיק, העירה: "חשוב להגיד שגם אנחנו למדים מהתקשורת ולא ידענו לפני כן".

הפרקליטות: ישועה הגיע אלינו מיוזמתו

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, באת-כוחה של איריס אלוביץ', העלתה בדבריה תמיהה לגבי מעמדו של אילן ישועה, מנכ"ל אתר "וואלה" בתקופה שבה על פי כתב האישום הוטה הסיקור באתר לטובת משפחת נתניהו בתמורה לשינויים רגולטוריים שהיטיבו עם משפחת אלוביץ' על חשבון הציבור.

ישועה, הזכירה רוזן-עוזר, הוא לא רק המנכ"ל בזמן אמת אלא "רגל ציר לכל הפניות שנעשו" כדי לשנות את הסיקור באתר. "אין שום תקשורת שעניינה היענות חריגה שלא עוברת דרך ישועה", אמרה. "לכל המסרונים והשיחות והפניות שיש בתיק הזה יש מכנה משותף אחד – אילן ישועה. הוא האדם היחיד שעומד בקשר עם מערכת וואלה. הוא איש הקשר הישיר למערכת". בנוסף, ציינה עו"ד רוזן-עוזר, ישועה הרוויח במסגרת עסקת יד 2, הנכללת בכתב האישום, לא פחות מ-15 מיליון שקל. למרות כל זאת, ישועה לא נחשד בתיק, לא נחקר באזהרה, לא נאשם ולא חתם על הסכם עד מדינה.

אילן ישועה בדסק החדשות של "וואלה" (צילום: "העין השביעית")

אילן ישועה בדסק החדשות של "וואלה" (צילום: "העין השביעית")

"אנחנו לא חושבים שישועה ביצע כל עבירה וגם לא שאול או איריס אלוביץ", הדגישה עו"ד רוזן-עוזר, אבל תהתה כיצד יתכן שבני-הזוג אלוביץ' עומדים לדין בעוד ישועה אפילו לא נחשד.

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות אישרה בפני בית-המשפט כי ישועה מעולם לא נחקר תחת אזהרה אך בהמשך טענה כי הנאשמים מניחים מראש, ובטעות, כי ישועה הגיע לחדר החקירות כשבידיו הבטחה כלשהי לכך שלא יועמד לדין. "לא עולה בדעת הנאשמים שיכול להיות שמגיע אדם לחדר החקירות, מפליל את עצמו ואחרים ביוזמתו", אמרה. ובכל זאת זה היה המקרה אצל ישועה.

לדבריה, הוא הגיע כמו כל עד אחר מבלי שסוכם איתו דבר, וזאת בכלל במסגרת חקירה מוקדמת של רשות ניירות ערך על קבוצת בזק שבראשה עמד אלוביץ'. רק מדבריו בעדות הראשונה התברר בכלל כל סיפור אלוביץ'-נתניהו-וואלה, שעומד בבסיס תיק 4000. "שאלו מאיפה מכיר את אלוביץ", תיארה עו"ד תירוש את החקירה הראשונה של ישועה, "והוא גולל סיפור שלם שהחזיק בבטן עם מסמכים ששמר אותם ולא זרק אותם לפח. זה מה שהיה, יש גם אנשים כאלה".

עו"ד חדד: רוצים לראות את האישור של מנדלבליט לפתיחת החקירה

עו"ד עמית חדד, אף הוא סנגור של ראש הממשלה נתניהו, התייחס בדבריו לתיק 2000, זה שבמרכזו שיחות השוחד בין נתניהו לעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" מוזס. עו"ד חדד חזר בין היתר על הטענה כי הנאשמים לא קיבלו לידיהם תיעוד של האישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כפי שמחייב החוק, לחקור את נתניהו בפרשה זו.

בן כספית (צילום: הדס פרוש)

בן כספית (צילום: הדס פרוש)

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה אמר כי אין מה להעביר שכן האישור ניתן בעל פה, בישיבה שהתקיימה עם היועמ"ש ב-3.3.2016. כשהתבקש על-ידי בית-המשפט להסביר מדוע לא יכולה הפרקליטות להעביר את הקטע מהפרוטוקול של הישיבה שבו מצוין כי היועמ"ש אישר את פתיחת התיק נגד נתניהו, אמר עו"ד גילדין כי מדובר ב"פרוטוקול פנימי של היועמ"ש, שבו אנשים מביעים דעות ויש רגישות" וכי "צריך לאפשר שיח פתוח שלא ייחשף".

הסברה כאילו היועמ"ש מנדלבליט לא ידע על פתיחת החקירה בתיק 2000 מעוררת תמיהה, במיוחד לנוכח הליווי הצמוד שלו את החקירות השונות נגד נתניהו, ואכן, לקראת סוף הדיון אמר עו"ד גילדין כי הוא יכול פשוט לספק מסמך מלשכת מנדלבליט המאשר כי בתאריך הנקוב אישר את החקירה.

בהמשך דבריו טען עו"ד חדד כי תיק 1000, התיק שבו מואשם נתניהו בקבלת מתנות, בין היתר מהמיליארדר ארנון מילצ'ן, נולד בעקבות עדות של העיתונאי בן כספית. "הלכנו לחומרי החקירה והסתכלנו מה פעולת החקירה הראשונה שאנו רואים בתיק 1000", אמר עו"ד חדד. "מסתבר שזו הגעה של בן כספית ללהב 433 ב-11 באפריל 2016 ושם הוא מספר את שעל לבו".

הפרקליטות: הפרשנות של ארי הרו לא מעניינת כשיש לנו הקלטות

עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את הנאשם מוזס, ביקשה בין היתר לקבל חומרים שנוגעים לתיק חקירה קודמת שנוהלה נגד ארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, שהקליט את השיחות בין נתניהו למוזס.

"אנו מעוניינים בהלך הרוח של העד. אלה שאלות אחרות שמתעוררות, שקשורות לאיך הטיחו בו את הממצאים, איך הוא הגיב על הממצאים, איך התפתחה התגובה, מה הלחץ ועוד, כל ההתנהלות בכללותה שהובילה בסופו של דבר לתהליך עד המדינה", אמרה עו"ד ניב סבג.

משפט המו"לים

"זה רלוונטי ביתר שאת משום שבתיק 2000, כל התיק עוסק בפרשנות. כשאנו טוענים להגנתו של מר מוזס שהשיח הוא לגיטימי זה רלוונטי לבחון מה הייתה הפרשנות של עד שנכח בשיח הזה ויידרש כמובן לתת את הפרשנות שלו לשיח. דווקא משום שעוסקים בפרשות של שיח של עד שנכח והקליט את אותו שיח יש נפקות יתרה לתהליך שהוא עבר בחקירה לפני שהוא מסר את הגרסה שלו בפרשה שלנו".

בתשובה אמר עו"ד גילדין: "נאמר שמאוד חשובה פרשנות השיח של תיק 2000. תיק זה הוא לא תיק של פרשנות, אולי הוא היה אם לא היו קלטות. במקרה הזה יש קלטות, אז מה חשב ארי הרו על מה שאמר נאשם 4 [מוזס] חשוב פחות ממה שבית המשפט יחשוב".

67104-01-20