מיזם התעמולה "קלע שלמה", פרויקט הדגל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, נכשל במשימה המרכזית שלו: גיוס עשרות מיליוני שקלים מבעלי הון זרים. המיזם אמור היה לחלוש על תקציב עצום בסך למעלה מרבע מיליארד שקל ולבצע "פעילויות תודעת המונים" שישתלטו על השיח העולמי על ישראל – תוך הסתרת העובדה שממשלת ישראל עומדת מאחורי הפעילות. המיזם נועד לשמש כמעין "מוח" שיפעיל רשת של ארגונים זרים שיישלחו למשימות תעמולה מסוגים שונים, ורוב פעילותו עדיין חסויה.

על אנשי "קלע שלמה" הוטל לגייס 128 מיליון שקל תוך הבטחה שהמדינה תעמיד לרשותם סכום זהה, אם יצליחו בגיוס. ואולם, מסמכים שנמסרו בעקבות בקשת חופש מידע משותפת של התנועה לחופש המידע ו"העין השביעית" מעלים שגיוס הכספים נכשל ונקלע למבוי סתום. במשרד לנושאים אסטרטגיים הודו שאנשי "קלע שלמה" נכשלו במשימת גיוס הכספים, ואילו ב"קלע שלמה" מאשימים את המשרד באי-העברת תקציבים ובגרימת נזק קשה לפרויקט.

קיומו של מיזם התעמולה השאפתני נחשף בתחקיר שפורסם באתר "העין השביעית" בסוף 2017. במשרד לנושאים אסטרטגיים סירבו אז בתוקף לחשוף פרטים על "פעילויות תודעת ההמונים" ש"קלע שלמה" אמורה היתה לבצע, וזהותם של בעלי ההון שאמורים היו לקחת חלק במיזם נשמרה בסוד. עוד קודם לכן ניסה השר דאז, גלעד ארדן, להחריג את המשרד מחוק חופש המידע – מהלך שעורר ביקורת חריפה והסתיים בהתקפלות.

בחודש מאי השנה, אחרי הקמת הממשלה הנוכחית, הוחלף השר ארדן בשרה אורית פרקש-הכהן. היא והמנכ"ל החדש, דובר צה"ל לשעבר רונן מנליס, הודיעו שבכוונתם לטפל בבעיית השקיפות במשרד החשאי. אחד הצעדים הראשונים שביצעו היה מסירת המסמכים בנוגע להתנהלות סביב "קלע שלמה".

במשרד לנושאים אסטרטגיים הודו שאנשי "קלע שלמה" נכשלו במשימת גיוס הכספים. ב"קלע שלמה", מנגד, מאשימים את המשרד באי-העברת תקציבים ובגרימת נזק קשה לפרויקט

המסמכים שנמסרו הם פרוטוקולים של ועדת ההיגוי של "קלע שלמה", מעין דירקטוריון שבו יושבים נציגי המיזם ונציגי הממשלה. תחת השר ארדן סירב המשרד לחשוף את הפרוטוקולים. כעת, תחת השרה החדשה, הוחלט למסור אותם – אם כי חלקים מהתוכן נמחקו.

חלק מהמידע שנמחק נוגע לזהותם של ארגונים ואישים שפועלים מטעם "קלע שלמה" והמשרד לנושאים אסטרטגיים. לפי המשרד, הסתרת הקשר לממשלת ישראל היא רכיב מהותי מהפעולות הללו. "זיהוי של הפעילות עם גורם המקושר באופן מובהר למדינת ישראל יפגום עד מאוד באפקטיביות הצפויה של פעילותם", מסרה נציגת המשרד, עו"ד אירנה צפלביץ'.

עם זאת, גורם במשרד חשף בפני "העין השביעית" את זהותם של כמה ארגונים שפרטיהם נמחקו מהמסמכים: ארגון הימין "מילואימניקים בחזית", ארגון Our Soldiers Speak, שמטיס חיילים ישראלים להרצאות בחו"ל, ועמותה בשם "הצד השני". חלק ניכר מתקציב "קלע שלמה" מוזרם לארגון-אח בשם "קשת דוד", שמבצע את פעילות המחקר של המיזם.

בהתקשרות מעוררת עניין שלא הושחרה הוחלט להקציב כ-1.3 מיליון דולר לארגון הנוצרי הגדול Christians United for Israel בראשותו של הכומר ג'ון הייגי, מהמנהיגים האוונגליסטים המשפיעים בעולם, שתרם סכומי כסף גדולים לארגון "אם תרצו". הסכום הוקצה ל-CUFI כדי להטיס ארצה "מנהיגים נוצרים בכירים".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי. משרד ראש הממשלה, ספטמבר 2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי. משרד ראש הממשלה, ספטמבר 2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

המסמכים שהתקבלו מצביעים על כישלון מובהק של המיזם: ארגון "קלע שלמה", שאחרי הפרסומים הראשונים על אודותיו החליף את שמו ל"קונצרט", אמור היה לגייס מתורמים 128 מיליון שקל במשך שלוש שנות הפעילות הראשונות שלו, מ-2018 ועד סוף 2020. פרק הזמן הזה אמור להסתיים עוד חמישה חודשים. ואולם, מנתוני המשרד לנושאים אסטרטגיים עולה שעד כה גויסו רק כ-13 מיליון שקל – כעשירית מסכום היעד.

חלק ניכר מהסכום גויס באמצעות "הקרן המרכזית לישראל" (The Central Fund of Israel), קרן אמריקאית שמזוהה עם מימון גופי ימין ישראליים, שמעורבת בין היתר במימון של ארגונים דוגמת "אם תרצו", "נשים בירוק" ו"חננו", עמותה שמעניקה סיוע כלכלי ומשפטי למחבלים יהודיים וחשודים בביצוע פשעי שנאה נגד ערבים. "הקרן המרכזית לישראל" העבירה ל"קלע שלמה" כ-7.3 מיליון שקל בשנתיים הראשונות לפעילותו, אם כי לא ידוע מי הם התורמים הספציפיים שהשתמשו בקרן כדי להעביר כסף למיזם התעמולה הממשלתי.

בדיון שהתקיים אתמול (28.7) בכנסת, בוועדה לביקורת המדינה, אמר מנכ"ל המשרד מנליס כי אם אנשי "קלע שלמה" יעמדו בתוכניות הביצוע והגיוס יועבר להם עד סוף השנה סכום נוסף של כ-5 מיליון שקל. במקרה כזה, המימון הממשלתי של "קלע שלמה" יסתכם ב-18 מיליון שקל בשלוש שנים – כ-14% בלבד מהסכום שאמור היה לעמוד לרשות הארגון.

התורמים חששו להפוך ל"סוכנים זרים"

כבר מראשית דרכו התקשה מיזם "קלע שלמה" לעמוד ביעדי הגיוס. מהמסמכים החדשים עולה כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החשש של גופים מחוץ לישראל – בעיקר אמריקאים – להפוך ל"סוכנים" של הממשלה הישראלית. לפי החוק האמריקאי, כל גוף שמקדם בארצות-הברית מדיניות של ממשל זר מחויב להצהיר על כך בפומבי, להירשם במאגר של "סוכנים זרים" ולמסור דין וחשבון על פעילותו.

אור סדן, התנועה לחופש המידע: "מהמסמכים ומהדיון שהתקיים בכנסת עולה ש'קלע שלמה' הוקמה כדי לשמש כמעין מסך עשן ולאפשר לארגונים בארצות אחרות לפעול כזרוע של מדינת ישראל, וזאת מבלי לחשוף את עצמם כמי שפועלים מטעמה"

ב-2015, אחרי מינוי ארדן לתפקיד השר לנושאים אסטרטגיים, החל משרדו לפנות לארגונים בחו"ל ולהציע להם לבצע בארצותיהם משימות הסברה שונות – מארגון כנסים, הרצאות ומשלחות ועד פרסום תעמולה במרחב המקוון. בתמורה הוצע להם לקבל מימון ממדינת ישראל. לפי דיווח שפורסם באתר "פורוורד", ארגונים אמריקאיים סירבו לקבל את הכסף מחשש שיידרשו להירשם כסוכנים זרים.

השימוש שעושה המשרד לנושאים אסטרטגיים ב"קלע שלמה" היה אמור לספק מנגנון עוקף שיסתיר את העובדה שמדובר בכסף ממשלתי. "ההבנה היתה שיהיה להם יותר קל לבוא מול חל"צ [חברה לתועלת הציבור] אזרחי מאשר מול פעולה שממשלת ישראל עומדת מאחוריה", הסביר המנכ"ל מנליס בכנסת. "בסוף אתה רואה העברה בנקאית מחל"צ, ולא העברה בנקאית מממשלת ישראל. זה הרעיון".

הקמת גוף ביניים שיתווך בין הכסף הממשלתי לגופים האזרחיים מבטאת את אחד מעקרונות הפעולה הבסיסיים של המשרד לנושאים אסטרטגיים: במשרד מאמינים שכדי שהתעמולה תהיה אפקטיבית, יש להסתיר את העובדה שהיא בוקעת מפה ממשלתי ולהלביש אותה בבגדים אזרחיים. "מהמסמכים ומהדיון שהתקיים בכנסת עולה ש'קלע שלמה' הוקמה כדי לשמש כמעין מסך עשן ולאפשר לארגונים בארצות אחרות לפעול כזרוע של מדינת ישראל, וזאת מבלי לחשוף את עצמם כמי שפועלים מטעם המדינה", מסביר עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע.

השר גלעד ארדן בהשקת הקמפיין של המשרד לנושאים אסטרטגיים בניו-יורק, בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ב-5 ביוני 2017. משמאל: הדוגמנית טיטי איינאו, אחת הפרזנטוריות של הקמפיין הממשלתי (צילום מסך)

השר גלעד ארדן בהשקת הקמפיין של המשרד לנושאים אסטרטגיים בניו-יורק, בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ב-5 ביוני 2017. משמאל: הדוגמנית טיטי איינאו, אחת הפרזנטוריות של הקמפיין הממשלתי (צילום מסך)

מהמסמכים שנמסרו מתברר שכבר ביולי 2018, בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי, הועלו לדיון הבעיה התזרימית של "קלע שלמה" והחששות בקרב התורמים הפוטנציאליים. כדי להתגבר על הבעיה נקבע שהמדינה תעביר לארגון מקדמות בסך כמיליון שקל. בישיבה הבאה, שהתקיימה בנובמבר, התברר שתורמים פוטנציאליים עדיין מסרבים לשתף פעולה עם המיזם.

מנכ"לית "קלע שלמה", איילת שילה-תמיר, מסרה לוועדה שהעבודה בארצות-הברית התבררה כ"סוגיה בעלת מורכבות גבוהה", שהצריכה קבלה של ייעוץ משפטי מעורך-דין אמריקאי. שמו הושחר, אך לפי המסמך מדובר בעורך-דין עם ניסיון בתחום הארגונים הפרו-ישראליים. מהדיון עלה כי בשלב זה, במשרד לנושאים אסטרטגיים וב"קלע שלמה" עדיין לא הצליחו לפתור את סוגיית סימון השותפים האמריקאים כ"סוכנים זרים" של ממשלת ישראל.

היו גם תרומות שנדחו על-ידי "קלע שלמה". אחד הפרוטוקולים כולל פרט מעורר עניין על כך שבעבר סירב הארגון לקבל "תרומות שבצדן צי"חים לא מקובלים". "צי"ח" הוא מונח צבאי שמשמעותו "ציון ידיעות חיוניות". למה הכוונה במקרה זה? פנינו ל"קלע שלמה" ולמשרד לנושאים אסטרטגיים, אך שם בחרו שלא לבאר.

מהמסמכים עולה שאתגר ה-FARA (חוק הסוכנים הזרים האמריקאי) המשיך להטריד את אנשי "קלע שלמה" והמשרד הממשלתי לכל אורך 2019. המחסור במשאבים אילץ אותם לדחות ולצמצם באופן ניכר את תוכנית הפעולה, והתורמים שאמורים היו להזרים למיזם עשרות מיליוני שקלים לא הגיעו. שתיים מהסיבות לקושי בגיוס כספים, כך הוסבר, הן "המצב הפוליטי בארצות-הברית" ומערכת הבחירות בישראל.

בנקודה הזאת על ציר הזמן, ב"קלע שלמה" אמורים היו להפעיל ולממן רשת מסועפת של ארגונים שיפעלו בסתר ובגלוי מטעמה של ממשלת ישראל. במקום זה, הארגון עדיין עסק בענייני הקמה. באחד הפרוטוקולים אף צוין במפורש שהוועדה מודעת ל"יחס הגבוה" בין המשאבים שהוקצו לבניית הארגון לבין המשאבים שהוקצו לפעילות ממשית.

בישיבה שהתקיימה במאי 2019, מנכ"לית "קלע שלמה" מסרה לנוכחים שאחת הזרועות המרכזיות של המיזם, זרוע הפרויקטים, נתקלת בקשיים. לדבריה, הזרוע אמורה היתה להתבסס על מימון מ"תורמים גדולים", אך "מתווה זה התגלה כמורכב, וקשה להתייחס אליו כרגע כציר מרכזי". מהמסמכים עולה שהוועדה אישרה התקשרויות עם שורה של ארגונים – אבל רבות מהן בוטלו לפני שיצאו לפועל.

מסך העשן לא היה מספיק סמיך

כפי שאמר מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, אחת הסיבות להקמת "קלע שלמה" היתה הרצון להסתיר את המימון הממשלתי שמאחורי "פעילויות תודעת ההמונים" שמתבצעות בחו"ל. ואולם, כפי שהתחוור לאנשי הארגון, מסך העשן לא היה סמיך מספיק. כדי לפתור את הבעיה הוחלט להציע לתורמים מתווה שירחיק אותם עוד יותר מהכסף הממשלתי: במקום שהתורמים יעבירו את הכסף ל"קלע שלמה", הם יעבירו את הכסף ישירות לארגונים שפועלים בארצם, אלו שאמורים להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת ישראל.

סימה וואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים (צילום מסך)

מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים לשעבר, סימה וואקנין-גיל (צילום מסך)

אך הבעיה התזרימית עדיין לא נפתרה. בדיון שהתקיים באפריל 2019 הודיעו נציגי "קלע שלמה" שהחברה עומדת להיכנס לגירעון תקציבי שעשוי להגיע למיליון דולר. יו"ר הארגון, איש הפיננסים מיכה לייקין-אבני, טען שהבעיה התזרימית נובעת לא רק מהקושי לגייס תרומות, אלא גם מכך שהמדינה התחייבה להעביר את הכסף ל"קלע שלמה" רק אחרי ביצוע כל פרויקט ופרויקט. לדבריו, אם לא יגויסו תורמים גדולים, ואם הממשלה לא תיחלץ למען הארגון, הוא ייקלע ל"סיכון קיומי גבוה מאוד".

מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים דאז, סימה וואקנין-גיל, ניתחה את המצב באופן דומה, ואמרה של"קלע שלמה" יש בעיה תזרימית כרונית שצפויה לחזור על עצמה מדי שלושה חודשים – עד שיימצאו משאבים. לנוכח המצב הבעייתי הוחלט להקפיא זמנית את ההתקשרויות החדשות של "קלע שלמה", עד שהנושא יעלה לדיון בפני החשב הכללי במשרד האוצר. בהמשך, כאמור, גם בוטלו חלק מהפעילויות שהארגון אמור היה לממן.

לקראת סוף 2019 נמצאה דרך חדשה להעביר כסף ממשלתי לרשת הארגונים של המשרד לנושאים אסטרטגיים: פרס בראשית. המוסד, שהוקם על-ידי קבוצה של בעלי הון רוסים ממוצא יהודי, מעניק מדי שנה פרס לדמות יהודית מפורסמת. בין זוכי הפרס בעבר: מייקל בלומברג, מייקל דגלאס, נתן שרנסקי ואחרים. אנשיו מכנים אותו "פרס הנובל היהודי". בשנה שעברה זכה בו רוברט קראפט, מיליארדר ונדבן אמריקאי שעומד לדין באשמת שידול לזנות – עובדה שהובילה לפרישת אחת מחברות הוועדה המייעצת לפרס.

קראפט בחר לתרום את הפרס הכספי שקיבל – מיליון דולר – ל"תחרות מענקים" של קרן בראשית שבה השתתפו שורה של ארגוני הסברה מהרשת של המשרד לנושאים אסטרטגיים. "קלע שלמה" והמשרד הזרימו ל"תחרות" 5.7 מיליון שקל – תמרון יצירתי שאִפשר להם לתמוך בארגונים בלי לשלם להם ישירות. דוברת המשרד, ליפז דה-גרוט, מסרה ל"העין השביעית" שקראפט לא תרם כספים ל"קלע שלמה" מעבר לתרומת כספי הפרס.

המיליארדר רוברט קראפט בעת טקס הענקת פרס בראשית, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש קרן הפרס סטן פולובץ. ירושלים, 20.6.2019 (צילום: פלאש 90)

המיליארדר רוברט קראפט (במרכז) בעת טקס הענקת פרס בראשית, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש קרן הפרס סטן פולובץ. ירושלים, יוני 2019 (צילום: פלאש 90)

חלק ניכר מ-26 הגופים שזכו במימון הם כאלה שעומדים בקשר עם המשרד ומעורבים בדרך כלשהי בקמפיין התעמולה העולמי שלו: StandWithUs וישראליז (ISRAELis), שמפיצים הסברה ממשלתית במרחב המקוון; קבוצת ראות, שסייעה בגיבוש התפיסה האסטרטגית של המשרד לנושאים אסטרטגיים; ארגון ביקורת התקשורת האמריקאי Honest Reporting; ארגון אירופי בשם ELNET שמטיס ארצה פוליטיקאים ומשפיענים; גופים ממוסדים דוגמת הסוכנות היהודית והוועד היהודי-אמריקאי (AJC); וארגון האחריות התאגידית מעלה.

גוף אחר שמופיע ברשימת הזוכים הוא Act.il – אפליקציית הסברה שמשתמשיה מקבלים הנחיות כיצד לתקוף ברשת גופי תקשורת ומשפיענים "אנטי-ישראליים" ולהפיץ פרסומים שמציגים את המדיניות הממשלתית באור חיובי. ארגון נוסף שזכה בפרס הוא NGO Monitor, שמנטר את ההתנהלות הכספית של ארגוני שמאל וגופים פלסטיניים.

הפרסים חולקו בחודש יוני האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה. הסגר הממושך והמעבר של פעולות רבות למרחב המקוון אמורים היו להאיץ את קמפיין התעמולה המקוון של "קלע שלמה" והמשרד הממשלתי – אך במובנים רבים המיזם כבר עמד בפני שוקת שבורה.

בישיבה שהתקיימה בחודש ינואר האחרון, לפני משבר הקורונה, היחסים בין אנשי המשרד הממשלתי לנציגי "קלע שלמה" הגיעו אל סף פיצוץ. סמנכ"ל הכספים של הארגון, שגיא בלשה, טען ש"קלע שלמה" עברה "תהליך התנעת פעילות יוצא דופן" שכלל "פתיחת מחסומים" ו"בניית תשתיות". תוך זמן קצר, לדבריו, "הפכה החברה מאנונימית למוכרת בקרב הארגונים והתורמים", ו"כיום יותר ויותר ארגונים פונים ל'קונצרט' לפעילות משותפת, כולל ארגונים שחששו מסוגיית ה-FARA". מנכ"לית הארגון, איילת שילה-תמיר, חיזקה את דבריו.

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני (צילום: יונתן זינדל)

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני (צילום: יונתן זינדל)

לדבריהם, בעיית גיוס התרומות לא נפתרה לגמרי, אך ב-2020 הארגון כבר ערוך ומוכן לבצע פעילות בהיקף של 20 ואף 30 מיליון שקל – עדיין הרבה פחות מהתוכנית המקורית, אבל פי כמה וכמה מההוצאה בכל אחת מהשנתיים הקודמות. לפיכך, בארגון ביקשו מהוועדה להרחיב את המסגרת התקציבית שלהם, ולהעמיד אותה על סכום גבוה של 62 מיליון שקל – 50 מיליון שקל עבור 2020, והיתר ב-2021.

במשרד לנושאים אסטרטגיים שפכו על התחזית הזאת חבית של מי קרח. לפי פרוטוקול הישיבה, נציגי המדינה הודיעו שאין ביכולתם להעמיד לרשות "קלע שלמה" סכומים כאלה. רצף מערכות הבחירות שאליו נקלעה מדינת ישראל – שבשלב ההוא עדיין לא נראה סופו – גרם לממשלה לפתוח את שנת 2020 ללא תקציב. לפיכך, למשרדים הוקצו תקציבים מוגבלים שנגזרו מתקציביהם בשנה הקודמת. הבקשה של "קלע שלמה" סורבה.

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני, הגיב בדברי ביקורת חריפים: הוא טען שהתקציבים שהקצתה המדינה לטיפול בתופעת הדה-לגיטימציה אינם מספיקים כדי לייצר "פעילות אחידה, מתואמת ורחבת היקף של החברה האזרחית". לדבריו, המשאבים הנוכחיים לא יאפשרו ל"קלע שלמה" לבנות מנגנון יעיל שיצליח להכווין את פעילותם של הארגונים הזרים שמיישמים את מדיניות הממשלה ברחבי העולם.

"זה יהרוס את כל מה שכבר נבנה: מומנטום, אמון ותודעה", טען היו"ר. "ההחלטה לא לעמוד בהתחייבות של הממשלה לפי החלטת הממשלה היא הרסנית. זה מראש כסף קטן לתופעה כה רחבה ולערך שיהיה לממשלה והסכום ביחס לתקציב האמיתי שנדרש לטיפול בתופעה". מנכ"לית "קלע שלמה" הוסיפה כי בהיעדר התחייבות להקציב לפרויקטים כסף ממשלתי לא ניתן יהיה לגייס תורמים חדשים. "מצב זה ישתק את יכולת הצמיחה של המיזם, שכאמור ביצע פריצה מרשימה בשנת 2019", טענה שילה-תמיר.

חרף דברי הביקורת, במשרד לנושאים אסטרטגיים לא ביטלו את רוע הגזירה, ואנשי "קלע שלמה" נאלצו להשלים עם תקציב מצומק. בשלב הזה, המנכ"לית הדומיננטית שארדן העמיד בראש המשרד, הצנזורית הצבאית הראשית לשעבר סימה וואקנין-גיל, כבר עזבה את תפקידה. את מקומה תפס ממלא מקום, צחי גבריאלי. השר ארדן עצמו היה כבר טרוד בהכנות למערכת הבחירות השלישית, והדרג המקצועי במשרד התקשה להציג הישגים. "קלע שלמה", הפרויקט שאמור היה לרכז כספים אדירים ולעמוד במרכזה של מכונת תעמולה כלל עולמית מתוחכמת, נדחק הצדה.

המשרד החשאי נעשה מעט יותר שקוף

ההחלטה של אנשי המשרד לנושאים אסטרטגיים למסור מסמכים שמציגים את המשרד ואת שותפיו באור פגיע אינה דבר של מה בכך. לאורך ארבע השנים האחרונות, עיתונאים ופעילי שקיפות מנסים להבין מה בדיוק מתרחש בין כותלי המשרד הממשלתי אפוף החשאיות, שדאג לעטוף את פעילות ההסברה במונחים מהעולם הצבאי ושילם מאות אלפי שקלים לכלי תקשורת כדי לפרסם כתבות חיוביות על אנשיו ועל הארגונים שמסייעים לו – ובראשם חברת קשת וקבוצת "ידיעות אחרונות".

בתקופתו של ארדן, המשרד לא עמד בחובות השקיפות המוטלות עליו, ובמשך זמן רב הסתיר את רשימת ההתקשרויות שלו עם גופים חיצוניים. אנשיו של ארדן סירבו למסור תגובות לעיתונאים, לא נענו לבקשות חופש מידע והסתירו את פעילותם אפילו מחברי-הכנסת שביקשו מהם מידע בדיונים שנערכו במסגרת ועדת השקיפות.

אורית פרקש-הכהן, יוני 2014 (צילום: הדס פרוש)

אורית פרקש-הכהן, השרה לנושאים אסטרטגיים (צילום: הדס פרוש)

בתנועה לחופש המידע, שמילאה תפקיד מרכזי במאמצים לחשוף את הנעשה במשרד לנושאים אסטרטגיים, בירכו על שינוי המגמה המסתמן כעת עם מסירת מסמכי "קלע שלמה". "לאורך השנים התנועה ניסתה ללמוד על התקשרות המשרד בסכום חסר תקדים של למעלה ממאה מיליון שקל עם חברת 'קונצרט', או בשמה הקודם 'קלע שלמה'. צריך להדגיש כי מדובר בסכום המהווה אחוז נכבד מתקציב המשרד", מסר עו"ד אור סדן מהתנועה. "לשמחתנו, לאחר מאמצים רבים, המשרד חשף סוף-סוף מידע שצריך היה להיות חשוף חודשים רבים קודם לכן. לפי התבטאויות של המשרד, וכן מידע שפורסם לאחרונה, נדמה שאכן מדובר במגמה חיובית – ולנו נותר לקוות שזו תימשך.

"לא לשווא התנועה לחופש המידע עוקבת אחר פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים מזה שנים. בקדנציה הקודמת, המשרד החל לפעול תחת מעטה חשאיות ותוך ניסיון להחריג עצמו מתחולת החוק, כאילו מדובר היה ביחידה בטחונית מסווגת. הניסיון הזה כשל, בין היתר לנוכח לחצים שהופעלו על-ידי גופי החברה האזרחית, וכן פיקוח של ועדת השקיפות דאז, שבראשה עמדה סתיו שפיר. לא זו דרכו של משרד ממשלתי במדינה דמוקרטית, וטוב שהשינוי החל.

"לצד חשיבות השקיפות, יש להעיר כי העברת עשרות מיליוני שקלים לגופים חיצוניים, בארץ ובחו"ל, שחלקם אף הוקמו רק לצורך פעילות המשרד, פוגעת באופן אינהרנטי ביכולתו של הציבור ללמוד על אופן הפעולה של המדינה בכלל, ושל המשרד בפרט. השימוש שעושה המדינה בגופים חיצוניים כדי שאלה יפעלו בשמה מעורר שאלות ופוגע באפשרות של הציבור לפקח על פעילות המדינה – במקום שבו ראוי שהמדינה תעמוד מאחורי מסע ההסברה שלה".

במשרד לנושאים אסטרטגיים ובארגון "קלע שלמה" מסרו תגובה כללית משותפת: "המיזם המשותף למדינת ישראל ו'קונצרט' הוקם בשנת 2018 בעקבות החלטת ממשלה כחלק מהמאבק בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. המיזם, המוגדר כחברה לתועלת הציבור, הקדיש את שנת פעילותו הראשונה בעיקר לביסוס תשתיות ידע וגיבוש אסטרטגיית פעולה.

"בשנה וחצי האחרונות, על רקע שלוש מערכות בחירות, הקפאת תקציבים ומשבר הקורונה הגלובלי, לא מומשו יעדי המיזם באופן שתוכנן. יצוין כי תוכנית עבודה פרטנית בסכום של כ-60 מיליון שקל שאושרה לא יצאה לפועל כתוצאה ממעבר לתקציב המשכי. על אף הקשיים חלה עלייה ברורה ועקבית בנפח פעילות המיזם, לרבות ייזום פרויקטים משותפים עם כ-50 ארגונים, עשרות סדנאות ומשלחות והכשרת כאלף צעירים ישראלים לפעילות הסברה ברחבי העולם.

"למיזם פוטנציאל גדול לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, על רקע אתגרי הדה-לגיטימציה הצפויים לישראל. עם כניסתה לתפקיד הנחתה השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש-הכהן, ללמוד לעומק את פעילות המיזם ולהפיק לקחים שיאפשרו מיצוי מיטבי מתוך כוונה ש'קונצרט' ימשיך לפעול למען מדינת ישראל ויעדיה".

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים ו"קלע שלמה" זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה

* * *

לעיון במסמכים החדשים שהתקבלו במענה לבקשת חופש המידע של התנועה לחופש המידע ואתר "העין השביעית"

להורדת הקובץ (PDF, 4.23MB)