ארגונים אמריקאים חוששים להצטרף לקמפיין התעמולה הבינלאומי שמוביל המשרד לנושאים אסטרטגיים, כך עולה מכתבה שפורסמה השבוע במגזין היהודי-אמריקאי "Forward". המשרד, שבראשו עומד השר גלעד ארדן, מנסה לאחרונה לגייס תרומות לארגון בשם "קלע שלמה" שאמור לבצע "פעולות תודעת המונים" במרחב המקוון. כבר כיום מפעיל המשרד רשת של ארגונים שתפקידם לקדם את מדיניותו תוך הסתרת העובדה שהם מופעלים בשיתוף ובמימון ממשלת ישראל.

"בסתיו שעבר, גורמים רשמיים בסוכנות ישראלית ממשלתית אפופת צללים התחילו לדפוק על דלתותיהם של הגופים היהודיים המובילים באמריקה", כתב מחבר הכתבה, העיתונאי ג'וש נתן קאזיס. "הם באו כדי להציע כסף, אך היו להם כמה תנאים. הם רצו שהארגונים האמריקאיים יעזרו להם להיאבק בקמפיין ה-BDS ויבצעו 'משימות' למען ישראל בקרב מובילי דעת קהל – משהו שהארגונים הללו עשו עוד לפני כן. ארגונים יהודיים לא נוהגים לדחות תרומות, אבל במקרה הזה, אחד אחרי השני, לפחות ארבעה מהם העדיפו להימנע מקבלת הכסף".

על-פי הכתבה, נציגי המשרד הציגו לבכירי הארגונים היהודיים כמה סוגים של פעילויות שהתקציבים החדשים אמורים לממן: איסוף מידע, ניהול "קמפייני השפעה", פעילות למען ישראל באמצעות מובילי דעת קהל, תמיכה בפעילות "הרשת הפרו-ישראלית" והקמה של "חמ"לים" שיפעלו נגד יוזמות אנטי-ישראליות. מקור ששוחח עם ה"פורוורד" טוען כי גורמים במשרד לנושאים אסטרטגיים מפתחים "חרדה ותסכול" לנוכח הסירוב.

"הרגישויות שהתעוררו סביב ההתערבות הרוסית בבחירות מייצרות רגישות מוגברת כלפי קבלה של כסף מממשלה זרה שמבקשת לקדם כך את האינטרסים שלה"

לדברי הכתב, כמה מקורות בקרב הארגונים היהודיים הסבירו את סירובם בכך שקבלת תקציבים שמקורם בממשלת ישראל תחייב אותם לפנות למשרד המשפטים האמריקאי ולהירשם כ"סוכן זר". בכתבה צוינו בשמם שלושה מתוך ארבעת הארגונים שסירבו להצעה: פדרציית הקהילות היהודיות של צפון אמריקה, המועצה היהודית לענייני ציבור (JCPA) ואחוות הסטודנטים היהודית AEPi.

לאחרונה, לנוכח הכתף הקרה, במשרד שבו ופנו לארגונים כשבידיהם הצעה חדשה. על-פי הכתבה, כעת אנשיו של ארדן מציעים שהתקציבים יועברו לארגונים באמצעות קלע-שלמה. הארגון הישראלי, שרשום בארץ כחברה לתועלת הציבור, אמור לקבל 128 מיליון שקל מתקציב המשרד בשלוש השנים הקרובות – אך כתנאי להעברת הכסף, אנשיו של ארדן אמורים לגייס סכום זהה מפילנתרופים יהודים שזהותם תישמר בסוד.

בכתבתו מציין קאזיס כי מאמצי המשרד לנושאים אסטרטגיים מגיעים בתקופה של רגישות מוגברת לגבי התערבות סמויה של ממשלות זרות בענייניה הפנימיים של ארצות-הברית – ובמיוחד כשהגוף שמבקש להזרים את הכסף מסתיר את פעילותו גם מהציבור הישראלי.

"הרגישויות שהתעוררו סביב ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות מייצרות רגישות מוגברת כלפי קבלה של כסף מממשלה זרה שמבקשת לקדם את האינטרסים שלה", אומר ל"פורוורד" יונתן סרנה, פרופסור להיסטוריה של יהדות ארצות-הברית. "הישראלים לא ממש מבינים איך עובדים כאן, והם ממש לא מבינים שהם יכולים לסבך את יהודי ארצות-הברית עם שכניהם בגלל חוסר הרגישות לגבי הדרך החוקית שבה עושים כאן דברים כאלה".