השר גלעד ארדן החליט להקפיא את הליך החקיקה שנועד להחריג את רוב פעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים מחוק חופש המידע. הצעת החוק בנושא עברה בקריאה ראשונה בחודש יולי 2017, אך לא קודמה מאז. "אני עצרתי את קידום החוק, כי כרגע אין בו צורך", אמר ארדן בדיון שקיימה שלשום (17.12) ועדת השקיפות של הכנסת.

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, שבראשו עומד ארדן, מופקד על מאבק בינלאומי במה שאנשי המשרד כוללים תחת הכותרת "דה-לגיטימציה של מדינת ישראל". מנכ"לית המשרד, הצנזורית הצבאית לשעבר סימה וואקנין-גיל, טענה בעבר כי ההצלחה במשימה כרוכה בהסתרת חלק ניכר מהפעילות – שכוללת שימוש ענף בגופים חוץ-ממשלתיים שמופעלים או ממומנים על-ידי המשרד הממשלתי. יוזמת החקיקה נועדה לעגן בחוק את מעטה החשאיות הזה, בנימוק ש"ניהולה של המערכה בהצלחה מחייב את שמירתה תחת עמימות מרבית".

לדברי ארדן, הוא החליט לעצור את הליך החקיקה משום שכרגע אין בו צורך. "ככל שאני מרגיש שהחוק הקיים מאפשר לי להפעיל את המשרד בצורה מספקת – אין לי צורך ללחוץ על קידום החוק, שעדיין ממתין בוועדת החוקה", אמר שלשום בוועדה. "לא אמרתי שאני אפסיק, אבל אמרתי שכרגע זה לא בראש סדר העדיפויות שלי, ולכן עצרתי את הקידום שלו בשלב זה". כבר כיום, ראוי לציין, אנשיו של ארדן נוהגים לדחות בקשות חופש מידע בטענה שחשיפת מידע על פעילות המשרד תפגע בבטחון המדינה.

יו"ר "קלע שלמה": "תורמים רוצים להיות חסויים לא כי הם ימנים או שמאלנים או מרכזיים, יהודים או נוצרים – הם לא רוצים שיתקפו אותם"

אחת הסיבות האפשריות לכך שהמשרד אינו נזקק יותר להחרגה מפורשת מחוק חופש המידע היא השקת מיזם הדגל שלו: "קלע שלמה", ארגון אזרחי שאמור לקבל 128 מיליון שקל מתקציב המדינה כדי לבצע "פעילויות תודעת המונים" בשם הממשלה. הארגון אמור לשמש כמעין מוח שיפעיל ויממן רשת של גופים חוץ-ממשלתיים שייקחו חלק בקמפיין. משום ש"קלע שלמה" הוא גוף פרטי – זהותם של הארגונים שיקבלו כסף באמצעותו תישאר ככל הנראה סודית. בחודש מאי השנה נחתם ההסכם בין הצדדים, ובשבועות האחרונים המיזם החל לפעול רשמית.

השימוש בגוף חוץ-ממשלתי יסייע גם להסתרת זהותם של בעלי הון זרים שאמורים להזרים למיזם עוד 128 מיליון שקל, ולהעמיד את תקציבו על למעלה מרבע מיליארד שקל לשלוש שנים. מוקדם יותר השנה נחשף באתר "העין השביעית" כי אנשי "קלע שלמה" גייסו כמה מיליוני שקלים באמצעות שימוש בקרנות אמריקאיות שמאפשרות לתורמים לשמור על אנונימיות: הקרן המרכזית לישראל וקרן ישראל אחת.

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני, השתתף גם הוא בדיון בוועדת השקיפות וטען כי הוא ואנשיו גייסו כבר למעלה מ-10 מיליון שקל מתורמים – ולאחרונה קיבלו גם הזרמה ראשונה מהמשרד לנושאים אסטרטגיים, בסך 1.5 מיליון שקל.

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני (צילום: יונתן זינדל)

לטענת לייקין-אבני, הסתרת זהותם של התורמים נדרשת כדי להגן עליהם מפני התנכלויות. "תורמים רוצים להיות חסויים לא כי הם ימנים או שמאלנים או מרכזיים, יהודים או נוצרים – הם לא רוצים שיתקפו אותם", אמר. "אי-אפשר לבוא ולנפנף בשמות של התורמים, כי זה חושף אותם לסכנה אמיתית", הוסיף. "אנחנו מתעסקים בתופעה של אויבים שרוצים לפגוע בנו, ותוקפים את כל מי שמעורב בפעילות: הם תוקפים תורמים, הם תוקפים דירקטורים ועובדים". לדבריו, הוא עצמו דוגמה נדירה לאדם שמוכן לחשוף את עצמו כפעיל הסברה. "זה פוגע בעסקים, זה פוגע בחיים האישיים – הייתי צריך להשקיע כמויות של כסף אישי ב-Firewall", אמר.

השר ארדן, בתגובה לנתונים שסיפק לייקין-אבני על גיוס התרומות ל"קלע שלמה", קטע את הדיון והעיר: "אין להם עוד תורמים גדולים". בהמשך, בעקבות שאלות שהציגה ח"כ סתיו שפיר (העבודה), יושבת ראש הוועדה, ביקש ארדן מיו"ר "קלע שלמה" להפסיק להשיב לשאלותיה.

כששפיר הזכירה שהקרנות האמריקאיות שהעבירו כספים ל"קלע שלמה" מימנו גם את ארגון הימין "אם תרצו", התפרץ ארדן: "איזה מצג שווא את מנסה להציג? אל"ף, 'אם תרצו' ארגון לגיטימי, ובי"ת – את לא קובעת מי התורמים של מיזם פרטי שתורמים לו גורמים פרטיים. זה לא תפקידך. זו דעה סובייקטיבית שלא קשורה לשקיפות". בפנייה ללייקין-אבני הוסיף השר: "אני מבקש ממך בכלל לא לענות לה". יו"ר "קלע שלמה" ציית לו, והשתתק.

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים ו"קלע שלמה" זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה