המשרד לנושאים אסטרטגיים מכחיש כי הוא אוסף מידע על ישראלים

המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן, שמפעיל קמפיין תעמולה עולמי מטעם ממשלת ישראל, טוען בפני בג"ץ כי אנשיו אינם אוספים מידע אישי על ישראלים. ההצהרה הוגשה לבג"ץ במענה לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר, שהאשים את המשרד הממשלתי במעקב אחר אזרחים. במשרדו של ארדן טוענים כי מחמת חשאיות הפעילות, מידע מסווג על עבודת המשרד יוצג במעמד צד אחד, לעיני השופטים בלבד, בדומה לנוהג המוכר מתיקים בטחוניים רגישים.

העתירה של עו"ד בן-מאיר הוגשה בחודש אפריל, בעקבות פרסומים על התקשרות יוצאת דופן שהמשרד ביקש לאשר: הקצאה של 128 מיליון שקל לארגון חוץ-ממשלתי בשם "קלע שלמה" שיבצע מטעם המשרד "פעילויות תודעת המונים" בארץ ובחו"ל. בן-מאיר טען כי מדובר במסירה בלתי חוקית של "סמכויות דרקוניות של מעקב, בילוש וביצוע תעמולה" לארגון פרטי. בנוסף טען כי המשרד עצמו לא רשאי לעסוק בפעילויות מסוג זה, משום שהיה עליו לקבל הסמכה לכך מתוקף חקיקה – ולא דרך החלטות ממשלה, כפי שקרה בפועל.

בתגובת המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהוגשה בשבוע שעבר על-ידי עו"ד אודי איתן מפרקליטות המדינה, שוללים את טענותיו של עו"ד בן-מאיר ומבקשים מבג"ץ לדחות את העתירה. במשרד מכחישים בתוקף את הטענה על איסוף מידע על ישראלים, ומזכירים הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שנמסרה לאחרונה לבן-מאיר בהקשר אחר: בחודש אוגוסט פנה עורך-הדין ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות הצהרה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה בעקבות התערבות שלו יפסיק האיחוד האירופי לממן את "המועצה להגנה על החירויות", התאגדות של ארגוני שמאל ישראלים.

מהחוזה שהציג המשרד לנושאים אסטרטגיים עולה כי כל תורם שיעביר ל"קלע שלמה" מיליון דולר יוכל לקבל נציגות בוועדת ההיגוי של המיזם, ולהשפיע על "פעילויות תודעת ההמונים" שיבוצעו במסגרתו

במשרד היועץ המשפטי לממשלה מסרו לעו"ד בן-מאיר תשובה שלפיה היועץ אסר על "הגורמים המעורבים בדבר" לאסוף מידע על "ישראלים" – אנשים פרטיים וגופים כאחד – וכי מידע שנאסף ללא היתר יימחק ולא ייעשה בו כל שימוש עתידי. במשרד לנושאים אסטרטגיים מציינים כי הפנייה ההיא אינה קשורה לארדן ולמשרדו, וכי לו היו מעוניינים לאסוף מידע על ישראלים אכן היה עליהם לפעול לפי חוק שיתיר זאת.

לאחרונה דווח באתר "העין השביעית" כי בניגוד למצג שהעלו אנשי המשרד בהליך אישור ההתקשרות, ל"קלע שלמה" יש הכנסות עצמאיות ופעילות עצמאית – למרות שמדובר בארגון שהוקם מראש כדי לשמש תשתית למיזם ממשלתי. בראיון שהעניק יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני, שפורסם לאחרונה באתר "The Times of Israel", הוא אמר שהארגון גייס כעשרה מיליון שקל באופן עצמאי, בלי קשר למיזם הממשלתי.

עו"ד בן-מאיר טען בפני בג"ץ כי יש טעם לפגם בכך ש"קלע שלמה" קיבל מיליוני שקלים משתי קרנות אמריקאיות המזוהות עם הימין, ועם עמותת אם-תרצו בפרט. על כך השיבו במשרד לנושאים אסטרטגיים כי הקרנות משמשות כמתווך בלבד בין תורמים בארצות-הברית לארגונים בישראל – וכי אין להסיק מכך שיש קשר בין "קלע שלמה" לגופי הימין הישראליים שקיבלו מהן תרומות.

שיקול הדעת יישאר של המדינה

לצד ההכחשות והבקשה לדחיית העתירה, במשרד לנושאים אסטרטגיים גם חושפים לראשונה את החוזה שחתמו עם ארגון "קלע שלמה". במשרד הממשלתי טוענים כי סעיפי החוזה ממחישים כי בניגוד לטענותיו של בן-מאיר, אין סכנה לזליגה אסורה של סמכויות לארגון החוץ ממשלתי. "שיקול הדעת בקביעת המדיניות להובלת המערכה נגד קמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות דנן – כמו גם שיקול הדעת לשם יישום המדיניות בפועל – ייוותרו בידי המדינה", גורסים במשרד.

יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני (צילום: יונתן זינדל)

המיזם המשותף של "קלע שלמה" והמשרד לנושאים אסטרטגיים אמור לפעול בהנחיית ובפיקוח ועדת היגוי שמחצית מחבריה הם נציגים של הממשלה, והיתר נציגים של תורמים. על-פי התוכנית המקורית, התורמים אמורים היו להזרים 128 מיליון שקל – ובכך להעמיד את תקציב המיזם על כרבע מיליארד שקל. עם זאת, ואף שמאמצי גיוס התרומות החלו כבר לפני כשנתיים, במשרד טענו לאחרונה שטרם הצליחו לגייס תרומות כלשהן, ושהמיזם עדיין אינו פועל.

מהחוזה עולה כי הציפיות מ"קלע שלמה" צנועות יותר מאלו שהופרחו בעבר: סכום היעד שהמשרד מצפה שיגויס ל"קלע שלמה" עד אמצע חודש נובמבר 2019 עומד על 4 מיליון דולר בלבד. התקציב הממשלתי יועבר במתכונת של "מצ'ינג": על כל שקל שיגייסו אנשי "קלע שלמה", יוכלו לקבל שקל נוסף מהתקציב הממשלתי שנשמר עבורם. כל תורם שיעביר ל"קלע שלמה" מיליון דולר יוכל לקבל נציגות בוועדת ההיגוי של המיזם, ולהשפיע על "פעילויות תודעת ההמונים" שיבוצעו במסגרתו.

לטענת משרדו של ארדן, החל מ-10 במאי 2018 – אז נחתם החוזה בין הצדדים – על "קלע שלמה" נאסר לעסוק בכל פעילות שאינה חלק מהמיזם הממשלתי. "הכנסות החברה ורכושה ישמשו אך ורק לצורך ביצוע המיזם ולמטרותיו", נכתב בחוזה בהקשר זה. "לאורך כל תקופת ההתקשרות החברה תעסוק אך ורק בביצוע המיזם ובקידומו, ותקדיש את כל פעילותה באופן ייחודי ובלעדי לכך". עוד צוין בחוזה כי "קלע שלמה" לא תקים חברות בת ו"לא תהיה בעלת מניות או זכויות בתאגיד כלשהו", אלא אם תקבל אישור לכך מהמשרד.

בנוסף נכתב בחוזה כי עד גיוס התורם הראשון, במקום ועדת ההיגוי יתקבלו ההחלטות בידי מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, סימה וואקנין-גיל, ויו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני. "החלטות בנושאים כספיים יחייבו את אישור חשב המשרד, והחלטות בנושאים משפטיים יחייבו את אישור היועצת המשפטית של המשרד", נכתב בחוזה. במסמך אף מצוין כי למשרד תהיה השפעה על גיוס ופיטורי עובדים, ושבמקרה הצורך ניתן יהיה להורות למועמדים לעבודה ב"קלע שלמה" לעבור הליך של סיווג בטחוני אצל הממונה על הביטחון במשרד ראש הממשלה.

מהחוזה עולה כי כלפי חוץ נדרשים אנשי "קלע שלמה" לטשטש הקשר בינם ובין משרד המשרד לנושאים אסטרטגיים: באחד הסעיפים נקבע כי החברה "לא תציג את עצמה כשליחה או נציגה של המשרד"

חרף הגיוס המוחלט של הארגון ומשאביו לצורך הפעילות הממשלתית, מהחוזה עולה כי כלפי חוץ נדרשים אנשי "קלע שלמה" לטשטש את הקשר בינם ובין משרד המשרד לנושאים אסטרטגיים: באחד הסעיפים נקבע כי החברה "לא תציג את עצמה כשליחה או נציגה של המשרד".

קו ההגנה של המשרד לנושאים אסטרטגיים מתיישב עם זה של "קלע שלמה", שהוגש לבג"ץ לפני שבוע. על-פי הקו הזה, "קלע שלמה" אמנם הוקם כארגון אזרחי, אך פעילותו אינה עצמאית והוא ממלא בעיקר תפקיד טכני ב"מערכה" שאליה יצא משרדו של ארדן. כמענה לעתירה שיוצאת נגד זליגת סמכויות שלטוניות, הקו הזה עשוי להיות אפקטיבי – אך במובנים אחרים הוא עלול לעורר קשיים.

ממסמכי המשרד שפורסמו באתר זה עולה כי "קלע שלמה" נועד לשמש מעין מוח שיקשר בין רשת של ארגונים שייקחו חלק בקמפיין התעמולה הממשלתית – ולצד זה גם להזרים אליהם כסף ממשלתי. ואולם, לפני חודשים אחדים דווח במגזין היהודי "פורוורד" על כמה ארגונים בולטים של יהדות ארצות-הברית שסירבו לקבל מימון דרך "קלע שלמה" מחשש שהדבר ייאלץ אותם להירשם במשרד המשפטים האמריקאי כ"סוכן זר".

יו"ר "קלע שלמה", בראיון לאתר "The Times of Israel", סיפר כי בארגון מנסים למצוא פתרונות ביורוקרטיים לבעיה הזאת – למשל, מימון עקיף שלא יגיע ישירות לחשבונות הבנק של הגופים היהודיים. ההצהרות החד-משמעיות של "קלע שלמה" והמשרד לנושאים אסטרטגיים בפני בג"ץ, שמדגישות כי מדובר במיזם ממשלתי שלא רק ממומן על-ידי הממשלה אלא במידה רבה גם מנוהל על-ידי הממשלה, עלולות להקשות על הניסיון לעקוף את החוק האמריקאי.

בג"ץ 3428/18