המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר גלעד ארדן, מעביר חלק ניכר מפעילותו לגוף שחוק חופש המידע אינו חל עליו. ארדן ועובדי משרדו מקפידים לשמור את רוב פעילותם תחת מעטה סודיות, ואף מקדמים בחודשים האחרונים חקיקה שתחריג את המשרד מחוק חופש המידע. כעת מתכוונים במשרד להקצות סכום עתק – 128 מיליון שקל – לארגון חדש שיפיץ תעמולה מטעמו. משום שמדובר בגוף חוץ-ממשלתי, חוק חופש המידע לא יחול עליו ממילא ורוב פעילותו תוסתר מהעין הציבורית.

הגוף שאנשי המשרד בחרו לשם כך נקרא קלע-שלמה, חברה לתועלת הציבור שנרשמה בישראל בסוף 2016. מייסד החברה הוא שם מוכר במסדרונות המשרד לנושאים אסטרטגיים: יוסי קופרווסר. עד לפני כשלוש שנים כיהן קופרווסר בתפקיד מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. הארגון שהקים קופרווסר פועל ללא מטרות רווח, והוא טרם ביצע פעילות נראית לעין. הוא הוקם מראש כ"תשתית אפשרית למיזם עתידי עם ממשלת ישראל לטובת המאבק בדה-לגיטימציה", כך על-פי מסמך חדש של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

מדובר למעשה בזרוע ביצועית של המשרד לכל דבר: קלע-שלמה תידרש לעסוק אך ורק במיזם הממשלתי, ופעילותה תיקבע על-ידי ועדת היגוי שבה יישבו נציגי הממשלה. לצדם יישבו נציגים של נדבנים יהודיים מהעולם שאמורים להקצות לגוף יוצא הדופן עוד 128 מיליון שקל לפחות – ולהעמיד את תקציבו הכולל על למעלה מרבע מיליארד שקלים בשלוש שנים. כדי לפקח על ההתקשרות המורכבת נשכרה פירמת ראיית החשבון דלויט, שתקבל מהמשרד כשישה מיליון שקלים.

בדומה למשרד לנושאים אסטרטגיים, אנשי קלע-שלמה מעדיפים לא למסור מידע על הפעילות שיעשו בשם הציבור הישראלי ובמימונו

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עמד במרכזו של תחקיר שפורסם לאחרונה באתר "העין השביעית", שבו נחשף כי אחת הפעילויות המרכזיות של המשרד היא הפצת תעמולה ממשלתית דרך גופים חוץ-ממשלתיים, בין היתר ברשתות חברתיות. גם קלע-שלמה צפויה לעסוק בתחום זה.

בחוות דעת שחיברה ליאת גלזר, היועצת המשפטית של המשרד, נכתב כי הפעילות שתבוצע באמצעות הארגון תהיה "כזו הדורשת שיח 'חוץ ממשלתי' מול קהלי היעד השונים" (המרכאות במקור). לפי המשרד, אנשי קלע-שלמה ישתמשו בתקציב שיינתן להם גם כדי לבצע פעולות ברשתות החברתיות, וזאת משום ש"היריב מכוון את עיקר מאמציו התודעתיים וההנעתיים למרחב זה". במשרד מכנים זאת "Engagement במרחב המקוון", אך לא מפרטים מה בדיוק תכלול הפעילות המקוונת.

על-פי המסמך, הארגון צפוי גם לבצע "פעילויות תודעת המונים" ולפעול ל"מיצוי חוכמת ההמון" – פעילות שמוגדרת במשרד כ"הנגשת רעיונות חדשים למקבלי החלטות ולתורמים בעולם היהודי, ופיתוח כלים חדשים למאבק בדה-לגיטימציה לישראל". כמו כן צפוי הגוף לרכז משלחות שבמסגרתן יוטסו לישראל מובילי דעת קהל מהעולם ("בדגש על משפיענים לא-יהודים").

בדומה למשרד לנושאים אסטרטגיים, אנשי קלע-שלמה מעדיפים לא למסור מידע על הפעילות שיעשו בשם הציבור הישראלי ובמימונו. בראש הדירקטוריון של קלע-שלמה עומד מיכה לייקין-אבני, מנכ"ל ומייסד חברת האשראי פנינסולה, שמכהן במקביל כיו"ר איגוד חברות האשראי בישראל. לפני כשנתיים שכל את אביו בפיגוע טרור שאירע בירושלים.

יוסי קופרווסר (צילום: מרים אלסטר)

יוסי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים לשעבר ומייסד חברת קלע-שלמה (צילום: מרים אלסטר)

בשיחה עם "העין השביעית" אומר לייקין-אבני כי כמדיניות, הוא והארגון אינם מעוניינים בחשיפה תקשורתית – ולכן אין בכוונתו לספר מה יכלול המיזם המשותף עם המשרד לנושאים אסטרטגיים. "הדברים שאנחנו מתמודדים איתם הם אסטרטגיות וטקטיקות שלא יועיל אם נפרסם אותן", אמר. עם זאת, הוא ביקש לציין כי הוא ממלא את תפקידו בהתנדבות.

עמיתו יוסי קופרווסר סירב גם הוא לספר על המיזם – והדגיש כי הוא אינו מועסק בקלע-שלמה ואינו צפוי לקבל תשלום כלשהו עבור מעורבותו במיזם הממשלתי. קופרווסר, תת-אלוף במילואים, כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל לפני כניסתו למשרד לנושאים אסטרטגיים. רוב כהונתו במשרד לנושאים אסטרטגיים התבצעה תחת השר לשעבר משה יעלון, מקורבו. ב-2011 דווח ב"הארץ" כי קופרווסר קידם מהלך שבמסגרתו אמ"ן החל לאסוף מידע על ארגוני שמאל זרים. כשנשאל קופרווסר על-ידי "העין השביעית" על העובדה מעוררת העניין שדווקא הארגון שלו, המנכ"ל לשעבר, זכה בתקציב העתק של המשרד שאותו ניהל עד סוף 2014, השיב: "אני לא מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים כבר הרבה מאוד זמן". לצד תפקידו בקלע-שלמה, קופרווסר מכהן כמנהל פרויקט במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, והוא חבר בעמותת NGO Monitor, שמנטרת את המקורות התקציביים של ארגוני שמאל וגופים פלסטיניים.

דמות אחרת בגרעין המייסד של קלע-שלמה היא שגיא בלשה, שכיהן עד לפני כשנתיים כמנכ"ל המועצה הישראלית-אמריקאית (IAC). הארגון, שהתורם המרכזי שלו הוא איל ההימורים שלדון אדלסון, מפעיל עם שני שותפים אחרים אפליקציית הסברה שבאמצעותה תוקפים המשתמשים את מבקרי ישראל ברשתות החברתיות ומפיצים תעמולה חיובית על המדינה, שחלקה מגיע מגופים ממשלתיים. בתקופתו של בלשה כמנכ"ל גויס אדלסון כתורם מרכזי לארגון, והפך אותו לאחד הגופים הבולטים בקהיליית ההסברה הפרו-ישראלית.

חבר אחר בגרעין המייסדים קשור גם הוא לארגון של אדלסון: אהוד דנוך, הקונסול הכללי של ישראל בלוס-אנג'לס לשעבר, שלפני כעשור יזם את הקמתה של המועצה הישראלית-אמריקאית. כיום הוא מכהן כמנכ"ל חברת הנדל"ן "שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות" מקבוצת אריסון. לפי מאגר המידע של חברת דן אנד ברדסטריט, המבוסס על נתוני רשם החברות, לאחרונה חדל דנוך מלכהן בדירקטוריון קלע-שלמה. ברשימת הדירקטורים העכשוויים ניתן למצוא, בין היתר, את אלוף-משנה (מיל') מירי איזין, בכירה לשעבר בחיל המודיעין, שמילאה תפקידי הסברה תחת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

המשרד לנושאים אסטרטגיים: אין תגובה

אנשיו של ארדן מסרבים באופן עקבי למסור מידע על פעילות המשרד. המנכ"לית סימה וואקנין-גיל ודוברו של ארדן, נעם סלע, נמנעו מלהשיב לפניות "העין השביעית" בנוגע להתקשרות עם קלע-שלמה. במשרד לנושאים אסטרטגיים העדיפו לפרסם מידע חלקי על המיזם עתיר התקציבים ב"ידיעות אחרונות", עיתון שבחודשי הקיץ קיבל מאות אלפי שקלים כדי לפרסם ידיעות וראיונות חיוביים על המשרד.

ואולם, אף שבמשרד לנושאים אסטרטגיים וב"ידיעות אחרונות" הציגו את ההתקשרות עם קלע-שלמה כעובדה מוגמרת, בפועל אין זה כך. משום שמדובר בגוף צעיר, שטרם קיבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות, ההתקשרות נזקקת לאישור מיוחד מטעם היועץ המשפטי לממשלה. במשרד סירבו לומר האם התקבל אישור כזה.

בשל היקפה הכספי, זקוקה ההתקשרות גם לאישור ועדת המכרזים במשרדו של ארדן. הוועדה צפויה לתמוך בהתקשרות – אך לפני כן יהיה עליה לדון בהשגות שיגיש הציבור. את ההשגות יש להגיש עד 24 בינואר באמצעות אתר מינהל הרכש הממשלתי. לאחר מכן תתכנס הוועדה לישיבה שבה יוחלט רשמית אם לאשר את ההתקשרות. יומיים לפני המועד האחרון להגשת ההשגות, ב-22 בינואר, תקיים ועדת השקיפות של הכנסת דיון על המשרד לנושאים אסטרטגיים. אחת הסוגיות שתעלה בישיבה היא העברת תקציב המיליונים לחברת קלע-שלמה.

* * *

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה