פרויקט הדגל של גלעד ארדן והמשרד לנושאים אסטרטגיים לא מצליח להתרומם. הפרויקט, שאמור להתבצע באמצעות ארגון חוץ-ממשלתי בשם "קלע שלמה", נועד להפיק "פעילויות תודעת המונים" ו"שיח 'חוץ ממשלתי'" בעלות כוללת של למעלה מרבע מיליארד שקל – סכום שמחציתו אמורה היתה להגיע מכספי תרומות. ואולם, לדברי נציגי המשרד, אנשיו של ארדן לא הצליחו לגייס למען "קלע שלמה" אפילו שקל אחד, ולכן גם הכסף הממשלתי מתמהמה. יתרה מכך, מבדיקת "העין השביעית" עולה כעת כי בהליך אישור המיזם נפלו פגמים מהותיים.

בתקציב 2018 של המשרד לנושאים אסטרטגיים, "קלע שלמה" אמור היה לקבל נתח ראשון בסך 38 מיליון שקל לצורך פעילותו לאורך השנה. הכסף הזה נועד לסכל את פעילותם של גופים ויחידים שמבצעים "דה-לגיטימציה" של מדינת ישראל: לצד פעילות אינטנסיבית במרחב המקוון, בדגש על הרשתות החברתיות, "קלע שלמה" אמורה היתה להקים מאגר מידע שישמש מעין מוח קולקטיבי עבור "הרשת הפרו-ישראלית" – קבוצה של גופים בארץ ובעולם שפועלים בשיתוף עם המשרד לנושאים אסטרטגיים. זהותם של רוב הגורמים הללו נשמרת בסוד. על כל שקל ציבורי שהוקצה ל"קלע שלמה", הארגון אמור היה לקבל שקל מכיסם הפרטי של תורמים שזהותם תישמר גם היא בסוד, לסך כולל של 256 מיליון שקל.

קיומו של המיזם נחשף לראשונה בתחקיר של אתר "העין השביעית" מחודש דצמבר האחרון. זמן קצר לאחר מכן החלו להתפרסם בעיתונות דיווחים שלפיהם אנשי "קלע שלמה" כבר גייסו את רבע מיליארד השקלים שלהם והחלו לפעול. ב"ידיעות אחרונות", עיתון שקיבל מאות אלפי שקלים עבור מכירת כתבות למשרד לנושאים אסטרטגיים, דיווחו כבר בדצמבר כי "עשרה מעשירי העולם" הספיקו להתחייב לתרום ל"קלע שלמה" סכומי עתק ואפילו "להכפיל או לשלש את הסכום שיגויס – מה שעשוי להקפיץ את הסכום למאות מיליונים".

בדיון שהתקיים בכנסת טענו נציגי המשרד לנושאים אסטרטגיים כי המוח המיועד של "הרשת הפרו-ישראלית" כלל לא התחיל לעבוד – משום שעדיין לא גויס למענו ולו שקל אחד מתורמים

ואולם, בדיון שהתקיים שלשום (22.10) בכנסת נטען כי "קלע שלמה", ה"מוח" של רשת הארגונים החשאית, כלל לא התחיל לעבוד – משום שעדיין לא גויס למענו ולו שקל אחד מתורמים. היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים, עו"ד ליאת גלזר, זומנה לוועדת השקיפות של הכנסת כדי לחלוק נתונים על פעילותו של המיזם המשותף של המשרד ו"קלע שלמה". במקום למסור את המידע, היא הפתיעה את משתתפי הדיון וטענה כי הארגון עדיין לא עשה דבר.

"הארגון מצוי בשלבים של התעצבות והקמה, ועדיין אין פעילות ממשית", אמרה גלזר בתשובה לשאלה שהציגה לה יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר (המחנה-הציוני). על רקע זה ראוי לציין כי לפי דיווח שפורסם לאחרונה במגזין היהודי "פורוורד", נציגי "קלע שלמה" והמשרד לנושאים אסטרטגיים דווקא כן פעלו, אולם ללא הצלחה. לפי הדיווח, הם ניסו לגייס גופים אמריקאיים שיקבלו מהם כספים לצורך מיזמים משותפים – אך נתקלו בכתף קרה. בדיווח הוסבר כי בארגוני הקהילה היהודית חוששים שקבלת הכסף תאלץ אותם להזדהות כסוכנים של ממשל זר, כפי שמחייב החוק בארצות-הברית.

היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים, עו"ד ליאת גלזר, במהלך הדיון (לצדה: צביקה אינבינדר, האחראי על חופש המידע במשרד). ועדת השקיפות של הכנסת, 22.10.2018 (צילום מסך)

היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים, עו"ד ליאת גלזר, במהלך הדיון (לצדה: צביקה אינבינדר, האחראי על חופש המידע במשרד). ועדת השקיפות של הכנסת, 22.10.2018 (צילום מסך)

בדיון שהתקיים בכנסת שאל ח"כ מוסי רז (מרצ) את נציגת המשרד לנושאים אסטרטגיים מהיכן הגיעו התרומות למיזם המשותף עם "קלע שלמה". היועצת המשפטית מסרה עוד תשובה מפתיעה: "אין לנו תורמים". ח"כ שפיר ביקשה ממנה להבהיר את דבריה: "עוד לא גייסתם עדיין שקל אחד?", שאלה. על כך השיבה עו"ד גלזר: "לא נכנס כסף לחשבון הבנק".

לפני כשנה אישר המשרד לנושאים אסטרטגיים להעביר ל"קלע שלמה" מקדמה בסך רבע מיליון דולר "לטובת התנעת פעילות" – אך לדברי היועצת המשפטית של המשרד, היא אינה יודעת אם הכסף אכן הועבר. כשהתבקשה על-ידי שפיר לברר זאת, בחרה להתעלם מהבקשה.

אישור העסקה: תוך הטעיית שומרי הסף

שאלת המימון של "קלע שלמה" אינה מעידה רק על הקשיים שבהם נתקל הפרויקט המרכזי של גלעד ארדן בכובעו כשר לנושאים אסטרטגיים – אלא גם על תפקוד לקוי של המשרד הממשלתי אפוף החשאיות. בחודש שעבר נחשף ב"העין השביעית" כי "קלע שלמה" דווקא כן הצליחה לגייס כספים: ב-2017, שתי קרנות אמריקאיות העבירו לארגון כ-3 מיליון שקל, וגורמים בלתי מזוהים העבירו לרשותו עוד כ-850 אלף שקל עבור "שירותי מחקר". יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני, סירב לפרט באילו שירותים מדובר ומי הגופים ששילמו עליהם.

סתיו שפיר: "לא בדקתם במה הארגון הזה עוסק?". היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים בתשובה: "אנחנו לא היינו מודעים לזה בעבר, שהוא מקבל תרומות"

כיצד מתיישב המידע על הכנסות "קלע שלמה" עם גרסת המשרד לנושאים אסטרטגיים כפי שהוצגה בוועדת השקיפות? לדברי היועצת המשפטית של המשרד, התשובה פשוטה: מדובר בפעילות עצמאית של "קלע שלמה", שהתבצעה לפני תחילת ההתקשרות עם המשרד לנושאים אסטרטגיים.

"לא מדובר בפעילות שהיא במסגרת המיזם המשותף של 'קלע שלמה' עם המדינה", אמרה עו"ד גלזר, וציינה כי המיזם עם המדינה החל לפעול בחודש מרץ או מאי 2018. "הפעילות שקדמה לכך אינה רלבנטית למיזם המשותף", טענה. גרסה דומה נמסרה ל"העין השביעית" לאחרונה על-ידי אחד ממקורביו של השר ארדן.

את פעילות "קלע שלמה" ב-2017, שזכתה כאמור למימון של קרוב ל-4 מיליון שקל, הגדירה גלזר כ"פעילות מאוד-מאוד מזערית ובסיסית". "לא בדקתם במה הארגון הזה עוסק?", תהתה שפיר, וגלזר השיבה: "אנחנו לא היינו מודעים לזה בעבר, שהוא מקבל תרומות". היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים הוסיפה: "המשרד לא יודע בדיוק מה קרה אז".

לטענות הללו של המשרד לנושאים אסטרטגיים עלולות להיות השלכות משפטיות על עצם קיומו של המיזם. כפי שציין בדיון עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, כשבמשרד לנושאים אסטרטגיים רקחו את העסקה יוצאת הדופן עם "קלע שלמה", אנשיו של ארדן נזקקו לאישור ממשרד המשפטים – ואישור כזה אכן ניתן להם על-ידי עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ואולם, מעיון בחוות הדעת שחיברה זילבר עולה כי המיזם הוצג לה באופן מטעה.

עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, בדיון בוועדת השקיפות (צילום מסך)

עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, בדיון בוועדת השקיפות (צילום מסך)

כך, למשל, במשרד לנושאים אסטרטגיים הציגו לזילבר את "קלע שלמה" כגוף "חף מקשרי עבודה לגופים קיימים הפעילים בתחום", כזה ש"אינו בעל תפיסת עולם צבועה וידועה מראש". כעת מתברר כי ל"קלע שלמה" דווקא יש קשרי עבודה עם גופים אחרים. כפי שנחשף כאן, שניים מהגופים הללו הם גופים אמריקאיים בעלי אוריינטציה פוליטית מובהקת: הקרן המרכזית לישראל וקרן ישראל אחת, שתרמו כספים רבים לארגון אם-תרצו ולגופי ימין נוספים. לפי היועצת המשפטית של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מידע זה לא היה ידוע למשרד – ומן הסתם הוא גם לא הוצג למשרד המשפטים במסגרת הליך אישור המיזם.

גם טענת המשרד לנושאים אסטרטגיים שלפיה ל"קלע שלמה" יש פעילות עצמאית, כזאת שאינה קשורה לתוכנית הפעולה הממשלתית, סותרת לכאורה את המצג שעל בסיסו אושר המיזם. בחוות הדעת שחיברה עו"ד זילבר הובהר שהארגון "לא יעסוק בעיסוקים נוספים מעבר לתוכנית שבנדון" – קביעה שהתבססה על הסברי המשרד לנושאים אסטרטגיים.

יתרה מכך, נציגיו של השר ארדן הבהירו לכל אורך הדרך כי "קלע שלמה" הוקמה מראש כ"תשתית שעל גביה יוקם מיזם עתידי עם ממשלת ישראל". כשהוצגה ההתקשרות בוועדת הפטור ממכרז בדצמבר 2017, למשל, הובהר למשתתפי הדיון כי "המיזם המשותף [של 'קלע שלמה' ומשרדו של ארדן] יהיה העיסוק היחידי של החברה, והיא לא תעסוק בפעילויות אחרות זולת המיזם", וכי "כל מערכותיה יותאמו לצורך השגת מטרות המיזם".

כעת מתברר כי דווקא היו ל"קלע שלמה" עיסוקים וקשרים נוספים – לכאורה, בניגוד למצג שהוצג למשרד המשפטים ולעו"ד דינה זילבר, בניגוד להסבר שהוצג לוועדת הפטור וגם בניגוד למידע שנמסר לחשב הכללי במשרד האוצר, שנדרש גם הוא לאשר את הקצאת 128 מיליון השקלים לארגון החוץ-ממשלתי. ההתקשרות החריגה נזקקה גם לאישור הממשלה, שניתן בדצמבר 2017. מעיון בהחלטת הממשלה עולה כי גם לשרים לא הוצגה התמונה המלאה לגבי "קלע שלמה".

משרד המשפטים: פנו למשרד לנושאים אסטרטגיים

במשרד המשפטים בחרו שלא להשיב לשאלות בנוגע למידע שעליו התבססה חוות הדעת של עו"ד זילבר. "חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, עסקה אך ורק בבקשה עקרונית של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה להתקשר עם גוף ייעודי מלכ"רי שאין לו אישור ניהול תקין, לצורך ביצוע תוכנית שעניינה המאבק בדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל", מסר נועם שרביט מאגף הדוברות של משרד המשפטים.

"הבקשה נבחנה בשני היבטים בלבד, לפני האישור העקרוני בעניין זה: בחינת עצם האפשרות להתקשר עם גוף ייעודי בהתאם למתווה שהציע המשרד לנושאים אסטרטגיים, ובחינת האפשרות להתקשר עם גוף ייעודי כאמור, אף אם אין לו אישור ניהול תקין, מאחר שטרם חלפו שנתיים של פעילות רציפה ממועד הקמתו. ככל שיש טענות הנוגעות להתקשרות עם 'קלע שלמה' או לפעילותו יש להפנות אותן אל המשרד לנושאים אסטרטגיים", הוסיף הדובר.

במשרד לנושאים אסטרטגיים לא השיבו לפניית "העין השביעית". גם ב"קלע שלמה" בחרו שלא להתייחס לדברים.

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים ו"קלע שלמה" זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה