גלעד ארדן והמשרד לנושאים אסטרטגיים מסרבים לחשוף את זהות בעלי ההון שיעמידו לרשותם 128 מיליון שקל לביצוע "פעילויות תודעת המונים" במרחב המקוון. משרדו של ארדן מפעיל מערך הסברה המורכב מארגונים אזרחיים שמקבלים מיליוני שקלים מתקציב המדינה כדי להפיץ תעמולה נגד מותחי ביקורת על ישראל וממשלתה בארץ ובעולם. התפקיד המרכזי במערך זה אמור להימסר לארגון בשם "קלע שלמה", שיחלוש על תקציב המיליונים כדי לייצר מה שמכנים שם "שיח 'חוץ ממשלתי'". במשרד מנסים לגייס מחצית מסכום זה מפילנתרופים יהודיים מחו"ל, שייקחו חלק פעיל בקביעת התוכן של מסעות התעמולה.

במשרד הממשלתי מאמינים כי כדי שפעילות המשרד תהיה אפקטיבית, יש להסתיר את העובדה שממשלת ישראל עומדת מאחוריה. לשם כך, במשרד מנסים להחריג את פעילותו מחוק חופש המידע. על רקע זה הוקמה קלע-שלמה, חברה לתועלת הציבור שנועדה לשמש זרוע ביצועית של המשרד. השימוש בגוף אזרחי לביצוע פעילות ממשלתית מאפשר למשרד להסתיר מידע על התנהלותו – וכעת מתברר שאנשיו של ארדן מעוניינים להסתיר גם את מקורותיו התקציביים.

לפני חודשים אחדים, בעקבות סדרת כתבות שפורסמה באתר "העין השביעית", הגישו סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה שורה של בקשות חופש מידע בנוגע לפעילות המשרד. אחד מפרטי המידע שביקשו לקבל היה זהותם של בעלי ההון שהסכימו, לפי הצהרות המשרד, לתרום 128 מיליון שקל לקמפיין ההסברה שיובילו אנשי קלע-שלמה. יחד עם סכום זהה שתעמיד הממשלה, תקציב הארגון אמור לעמוד על רבע מיליארד שקל – סכום עתק במונחי ענף הפרסום הישראלי.

עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

חשש מזליגת סמכויות. עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

על-פי התוכנית הממשלתית, בתמורה לכסף התורמים יקבלו השפעה על אופי פעילות הארגון. במשרד טוענים שהקמפיינים שיבצע קלע-שלמה אמורים להיקבע בשיתוף עם בעלי ההון: הגוף שינהל את המיזם וישלוט על התקציב והקמפיינים יהיה ועדת היגוי שמחציתה נציגי ממשלה ומחציתה נציגי התורמים. גם תוצרי המיזם יוחזקו במשותף על-ידי הממשלה ובעלי ההון.

ערבוב הסמכויות הזה עמד לנגד עיניה של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שחיברה חוות דעת משפטית שהכשירה את ההתקשרות. עו"ד זילבר העלתה חשש שלפיו ההתקשרות עם קלע-שלמה תביא לכך ש"סמכויות הנתונות למשרד באשר לקביעת המדיניות הממשלתית וחלוקת התקציב הממשלתי יזלגו לגוף הייעודי [קלע-שלמה] בלא שתהיה בקרה מספקת של המשרד על אופן ניהול התקציב וחלוקתו".

לפי חוות הדעת של זילבר, התורמים צפויים לבקש השפעה על ניהול המיזם וקביעת מטרותיו. "ככל שתפעול התוכנית יעשה על-ידי המשרד באופן ישיר, מטבע הדברים לא ניתן יהיה לאפשר התערבות משמעותית של גורמים אלה", כתבה בהקשר זה. סוגיית זליגת הסמכויות תעסיק בקרוב את שופטי בג"ץ, שיתבקשו להכריע בעתירה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר נגד ההתקשרות החריגה עם קלע-שלמה.

לפי המשרד לנושאים אסטרטגיים, במהלך מאמצי גיוס התרומות הובטח לתורמים הפוטנציאליים שזהותם תישאר חסויה. במשרדו של ארדן סירבו למסור את שמותיהם של בעלי ההון שהתחייבו לתרום לקלע-שלמה, בטענה שחשיפת המידע תשבש את פעילות המשרד ותפר ההתחייבות. "השמירה על חשאיות התורמים/ תורמים פוטנציאליים היתה תנאי מפורש מצדם", מסר צביקה אינבינדר, הממונה על חופש המידע במשרד, בתשובה לבקשה שהגישו הסטודנטים שירה ליפשיץ ומוטי בן-משה. "פרסום שמות התורמים יפגע באפשרות לגייס תורמים נוספים למיזם, וכך יביא לפגיעה במיזם כולו", הוסיף הממונה.

בין בעלי ההון ששמם עלה בהקשרו של המשרד לנושאים אסטרטגיים נמנים המיליארדרים האמריקאיים שלדון אדלסון, חיים סבן ורונלד לאודר.

התורמים הפוטנציאליים של המשרד לנושאים אסטרטגיים? מימין לשמאל: בעלי ההון חיים סבן, שלדון אדלסון ורונלד לאודר (צילומים: יונתן זינדל ואריאל חרמוני, משרד הביטחון)

התורמים הפוטנציאליים של המשרד לנושאים אסטרטגיים? מימין לשמאל: בעלי ההון חיים סבן, שלדון אדלסון ורונלד לאודר (צילומים: יונתן זינדל ואריאל חרמוני, משרד הביטחון)

במשרד לנושאים אסטרטגיים מסתירים לא רק את זהות בעלי ההון שהתבקשו לתרום לקלע-שלמה, אלא גם את האופן שבו מנסים לגייס אותם למיזם. מוקדם יותר השנה הוגשה למשרד בקשת חופש מידע משותפת של עמותת הצלחה ו"העין השביעית", בדרישה לקבל מצגת שהוכנה לשם גיוס תורמים.

במשרד סירבו בתחילה למסור אותה, ולאחר מכן מסרו עותק מצונזר שממנו הוסרו שקפים ש"עלולים להוביל לפגיעה בפעילות המשרד ולסכן את עבודת המשרד מול גורמים חיצוניים". המצגת כפי שהתקבלה לא כוללת כמעט שום מידע בעל ערך, למעט הכותרת הדו-משמעית שניתנה לה, ובה פונה המשרד הממשלתי לבעלי ההון ומציע להם: "בואו נשכתב את ההיסטוריה יחד".

עו"ד רחלי אדרי: "התנאי שהתורמים כביכול הציגו, שלפיו זהותם תישאר חסויה, הוא תנאי בלתי סביר"

הסטודנטים מהמרכז הבינתחומי שפנו למשרד לנושאים אסטרטגיים ביקשו גם את חוזה ההתקשרות של המשרד עם קלע-שלמה – אך נתקלו בסירוב, בטענה שלפיה טרם נוסחה גרסתו הסופית. בהקשר זה מסרו במשרד כי הפעילות המשותפת של קלע-שלמה וממשלת ישראל עדיין לא החלה.

במשרד סירבו גם למסור את שמותיהם של ידוענים ומובילי דעת קהל שהוטסו לישראל מחו"ל לצורכי הסברה. "חשיפתם של אנשים אלו תביא לרתיעה מצד משפיענים נוספים, שלא ירצו לקחת חלק בפעילות מסוג זה", טען הממונה על חופש המידע, וציין כדוגמה כוכב פוטבול אמריקאי שביטל את בואו לאחר שהתחוור לו שהטיול נועד להופכו ל"שגריר של רצון טוב למען ישראל".

עו"ד רחלי אדרי, מנהלת הפרקטיקום לחופש המידע במרכז הבינתחומי, אומרת כי בכוונתה לעתור לבית-המשפט נגד אי-מסירת המידע. "כאשר גורם ציבורי מתקשר עם גוף פרטי נדרשת שקיפות מרבית מצד הרשות – וגם מצד הגוף הפרטי", מסרה אדרי. לדבריה, העתירה תוגש באמצעות התנועה לחופש המידע.

"כשרשות עורכת הסכמים מהסוג הזה עליה להציב את השקיפות כתנאי – בוודאי כשמדובר בהתקשרות חריגה כמו זו, שנזקקה לאישור מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה. התנאי שהתורמים כביכול הציגו, שלפיו זהותם תישאר חסויה, הוא תנאי בלתי סביר, והתשובה שקיבלנו מהמשרד אינה סבירה".

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה

* * *

לעיון בחוות דעתה של עו"ד דינה זילבר

להורדת הקובץ (PDF, 331KB)