מיזם התעמולה "קלע שלמה", הזרוע האזרחית של המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות השר גלעד ארדן, הוקם בסיוע קרנות אמריקאית שנוהגות לממן ארגוני ימין. "קלע שלמה" נוסד על-ידי ממשלת נתניהו וקבוצה של בכירים לשעבר בשירות המדינה כדי לבצע בשם הממשלה מה שאנשיה מכנים "פעילויות תודעת המונים". במשרד לנושאים אסטרטגיים וב"קלע שלמה" מסרבים בעקביות למסור מידע על המקורות התקציביים של הארגון – אך כעת המקורות הללו נחשפים.

על-פי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2017, לרשות המיזם אמור לעמוד סכום של למעלה מרבע מיליארד שקל: אנשי "קלע שלמה" אמורים לקבל 128 מיליון שקל מכספי משלמי המסים הישראלים – ועוד סכום זהה שהם מנסים לגייס מתורמים שישלמו כסף כדי להשתתף במאבק ב"דה-לגיטימציה" של מדינת ישראל. הזירה המרכזית שבה יתבצע המאבק הזה היא הזירה המקוונת, שם אמורים נציגי הממשלה לייצר שיח "חוץ ממשלתי" ולהקים תשתית למאבק במבקרי ישראל.

בממשלה לא מסתירים את עצם העובדה שמדובר ביוזמה ממשלתית, אך מקפידים להסתיר מידע על התורמים האזרחיים של "קלע שלמה". בעבר מסרו במשרד לנושאים אסטרטגיים כי לתורמים הובטחה מעטפת של חשאיות שתסתיר את זהותם. לפני כשלושה חודשים טענו במשרד הממשלתי כי לא ניתן לחשוף את מקורות הכסף של "קלע שלמה" משום ש"התורמים למימון המיזם עדיין אינם סופיים". טענה זו נמסרה בתשובה לבקשת חופש מידע משותפת של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה" כנימוק לאי-מסירת שמות התורמים.

העובדה שסכום הכסף הראשוני שאיפשר ל"קלע שלמה" להתחיל לעבוד הגיע משתי קרנות שמזוהות עם הימין עשויה ללמד על קשיים בגיוס תמיכה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית

ואולם, ממידע שמסרו אנשי "קלע שלמה" לרשם העמותות עולה כי ההצהרה הזאת אינה נאמנה למציאות: מתברר שכבר בשנת 2017 גייס הארגון סכום של כ-3 מיליון שקל משני גופים אמריקאים שמזוהים עם הימין ועם ציבור המתנחלים.

הגוף המרכזי מבין השניים הוא "הקרן המרכזית לישראל" (Central Fund of Israel), שהעבירה בשנה שעברה 2.56 מיליון שקל ל"קלע שלמה". את הקרן מנהלת משפחת מרכוס האמריקאית, שאחד מבניה התראיין לאחרונה לערוץ כאן 11 יחד עם יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני. לצופים לא נמסר על הקשר הכלכלי בין הצדדים. "הקרן המרכזית לישראל" מרבה להתרים כספים להתנחלויות, והיא ידועה כאחת התורמות המרכזיות לארגון אם-תרצו. ארגון הימין, שאחראי לכמה מסעות הסתה מתוקשרים, קיבל מהקרן בעשור האחרון כ-5.5 מיליון שקל.

גופים בולטים אחרים שקיבלו תרומות מ"הקרן המרכזית לישראל" הם תנועת הימין "נשים בירוק" ו"חננו" – ארגון שמעניק סיוע משפטי וכלכלי למחבלים יהודיים וחשודים בביצוע פשעי שנאה נגד ערבים. בעבר נחשף ב"הארץ" כי כספי הקרן מימנו תמיכה כלכלית במשפחות של מחבלים יהודים מורשעים: הרוצח עמי פופר, חברי "מחתרת בת-עין" וצבי סטרוק, שהורשע בהתעללות בנער פלסטיני שאותו חטף (בעקבות הפרסום הודיעה הקרן על הפסקת התמיכה בארגון זה, אם כי רק באופן זמני).

מיכה לייקין-אבני, יו"ר "קלע שלמה" (בחולצה לבנה), משוחח עם איתמר מרכוס, שמשפחתו מנהלת את "הקרן המרכזית לישראל" (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

מיכה לייקין-אבני, יו"ר "קלע שלמה" (בחולצה לבנה), משוחח עם איתמר מרכוס, שמשפחתו מנהלת את "הקרן המרכזית לישראל" (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)

הגוף האמריקאי השני שהעביר כספים ל"קלע שלמה" הוא "קרן ישראל אחת" (One Israel Fund), שתורמת גם היא בקביעות לעמותת אם-תרצו. הקרן מתרכזת בעיקר בגיוס תרומות להתנחלויות, ובין היתר מגייסת כספים למען עמותת רגבים. לפי הדו"ח הכספי של "קלע שלמה", בשנת 2017 "קרן ישראל אחת" העמידה לרשותו כ-355 אלף שקל.

מהדו"ח הכספי של "קלע שלמה" עולה כי הארגון קיבל כ-850 אלף שקל עבור "שירותי מחקר" שביצעו עובדיו. יו"ר "קלע שלמה", מיכה לייקין-אבני, נשאל אילו מחקרים ביצע הארגון ועבור מי, אך סירב להשיב לשאלה

לצד ההכנסה מתרומות, מהדו"ח הכספי של "קלע שלמה" עולה כי הארגון קיבל גם כ-850 אלף שקל עבור "שירותי מחקר" שביצעו עובדיו. היו"ר, מיכה לייקין-אבני, נשאל על-ידי "העין השביעית" אילו מחקרים ביצע הארגון ועבור מי, אך סירב להשיב לשאלה. השאלה הופנתה גם למנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, סימה וואקנין-גיל, אך עד כה לא זכתה למענה.

"קלע שלמה" הוא ארגון עם מבנה תאגידי מיוחד. המעטפת החוקית שלו היא אזרחית: מייסדיו הקימו אותו כחברה לתועלת הציבור, ובעלי המניות שלו הם בכירים לשעבר בשירות המדינה. עם זאת, כל תכליתו של הארגון היא לבצע מדיניות ממשלתית באמצעות תקציב שמשלב תקציב ממשלתי והכנסות מתורמים פרטיים. כדי לנהל את יציר הכלאיים הזה הוחלט להקים ועדת היגוי שבה יישבו נציגי ממשל לצד נציגי התורמים. האם גם שתי קרנות הימין האמריקאיות יקבלו ייצוג בוועדת ההיגוי? גם על השאלה הזאת סירב היו"ר לייקין-אבני להשיב. "אנחנו שומרים על דיסקרטיות בכל מה שקשור לתורמים", מסר בשיחה עם "העין השביעית". השאלה הופנתה גם למנכ"לית המשרד, שכאמור לא מסרה תגובה.

הגורם הדומיננטי ב"קלע שלמה" אינו לייקין-אבני, אלא המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות השר ארדן. מאז 2015, המשרד לנושאים אסטרטגיים מרכז את המאבק הממשלתי ב"דה-לגיטימציה" של מדינת ישראל – הגדרה רחבה שכורכת יחד הסתה והכפשה אך גם ביקורת לגיטימית על פעילויות הממשלה ובעלי בריתה. לצד הפצה של תעמולה גלויה וסמויה, המשרד עוסק גם באיסוף מידע על גופים ויחידים שהוא מסמן כאויבים.

השר גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל)

השר גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל)

חלק ניכר מפעילות המשרד מתבצעת במיקור חוץ, מתוקף אסטרטגיה מוצהרת שלפיה כדי להצליח במשימה יש להסוות את מעורבותה של הממשלה ב"פעילויות תודעת ההמונים" שהיא יוזמת. מיקור החוץ הזה מתבצע באמצעות סוכנים – גורמים בישראל ובחו"ל שמרכיבים את מה שאנשיו של ארדן מכנים "הרשת הפרו-ישראלית". תחקיר "העין השביעית" מדצמבר 2017 פירט שורה של התקשרויות מסוג זה, ומנה רבים מהארגונים שפועלים במסגרת אותה רשת.

חלק מהגורמים הללו מוציאים לפועל את מדיניות הממשלה מתוקף הסכמים והעברות של מיליוני שקלים מתקציב המשרד, ואחרים עושים זאת באמצעות שימוש במשאבים הכלכליים שכבר נמצאים בידם. בשורה של מקרים שפורסמו באתר זה, המשרד הממשלתי רכש כתבות בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים כדי לקדם את תדמיתם של הגופים האזרחיים שמשתפים עמו פעולה – קמפיין שעלה לציבור הישראלי כ-7 מיליון שקל וכלל פרסומים קנויים בגופי תקשורת דוגמת "ידיעות אחרונות", קשת, "ג'רוזלם פוסט" ו"מקור ראשון".

"קלע שלמה" הופכת ל"קונצרט"

אחת הטענות החוזרות על עצמן בקרב אנשי המשרד לנושאים אסטרטגיים היא שפעילותם אינה עניין של דעה פוליטית: מבחינתם, יצרני ה"דה-לגיטימציה" מתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל, ולא רק למדיניות הממשלתית שלה. במשרד אמנם מסרבים באופן עקבי למסור את שמות הגופים שלוקחים חלק ב"רשת הפרו-ישראלית", אך טוענים שהיא כוללת ארגונים מכל רוחב הקשת הפוליטית. העובדה שסכום הכסף הראשוני שאיפשר ל"קלע שלמה" להתחיל לעבוד הגיע משתי קרנות שמזוהות עם הימין עשויה ללמד על קשיים בגיוס תמיכה מהצד השמאלי של המפה.

עדות אפשרית אחרת לקשיים שבהם נתקל הארגון היא ההחלטה לשנות את שמו. מאז חודש ינואר האחרון, אז נחשף כאן שמו של הארגון, עמד "קלע שלמה" במרכז כתבות וטורים ביקורתיים שפורסמו בישראל ובחו"ל. במגזין היהודי "Forward" דווח לאחרונה שנציגי המשרד לנושאים אסטרטגיים פנו לארגונים יהודיים בארצות-הברית והציעו להם לבצע "משימות" ו"קמפייני השפעה" שימומנו באמצעות "קלע שלמה". בדיווח נטען כי לפחות ארבעה ארגונים מרכזיים הסתייגו מהיוזמה וסירבו לקבל כספים מסוג זה.

ניתן לשער שהסיקור הביקורתי והכתמת הארגון בקרב שותפיו האפשריים תרמו להחלטה להחליף את השם "קלע שלמה" בשם גנרי שאינו נושא מטען שלילי: "קונצרט". עם זאת, בארגון עצמו מסרבים למסור פרטים על הרקע לכך. היו"ר, לייקין-אבני, נשאל על-ידי "העין השביעית" מה עמד מאחורי ההחלטה על שינוי השם, אך העדיף לא לפרט. "זה נראה לנו שם יותר מתאים", מסר.

* * *

לעיון בדו"ח הכספי של "קלע שלמה"

להורדת הקובץ (PDF, 294KB)

מסמכי המשרד לנושאים אסטרטגיים זמינים לעיון והורדה בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת הצלחה