השר גלעד ארדן שילם למעלה מחצי מיליון שקל לחברת קשת כדי שזו תסקר באופן חיובי יוזמות שמקדם משרדו. ארדן, השר לבטחון הפנים, מכהן במקביל גם כשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, תפקיד שבמסגרתו הוטל עליו להיאבק בתנועת החרם נגד מדינת ישראל. הכתבות שרכש משרדו מחברת קשת שובצו בתוכניות "חי בלילה", "אנשים" ו"הבוקר של קשת" ששודרו בערוץ 2 לפני פיצולו, ולאחר מכן הועלו לאתר האינטרנט mako.

לפי המשרד לנושאים אסטרטגיים, הכתבות נועדו להניע את הצופים להיכנס לרשתות החברתיות ולפרסם תכנים חיוביים על ישראל כחלק מהמאבק ביוזמות "דה-לגיטימציה" גלובליות. זו אינה העסקה הראשונה שמבצע המשרד הממשלתי עם חברת קשת: מוקדם יותר השנה שילם המשרד 250 אלף שקל עבור שיבוץ של נאום מפי ארדן בכנס INTV של קשת, ופרסום תכנים מטעמו במוסף פרסומי שהודפס לרגל האירוע, ובכלל זה מאמר בחתימתו.

הכנס של קשת התקיים בפני עובדים בתעשיית הטלוויזיה מישראל ומחו"ל, ששמעו את השר מותח ביקורת על סיקור מוּטה של ישראל ומצהיר כי "תקשורת חופשית היא אבן הפינה של הדמוקרטיה". חרף העמדה המוצהרת הזאת, ארדן לא הסתפק בתקשורת החופשית, ודאג לקדם את ענייני המשרד באמצעות קניית העיתונות.

על-פי מידע שנמסר ל"העין השביעית" בעקבות בקשת חופש מידע משותפת עם עמותת הצלחה, המשרד הוציא בסך הכל כ-7 מיליון שקל עבור הקמפיין התקשורתי, שזכה לשם "4il" וכלל גם רכישת כתבות ב"ידיעות אחרונות", "ג'רוזלם פוסט", "מקור ראשון" ועוד. העסקה עם קשת היתה היקרה ביותר מבין אלו שנחתמו עם כלי התקשורת הישראליים – לפי המשרד, עלותה מסתכמת בכ-575 אלף שקל, לא כולל מע"מ.

הפניה לכתבה ממומנת ב-mako (צילום מסך)

הפניה לכתבה ממומנת ב-mako (צילום מסך)

בתמורה לכסף ששילם המשרד לנושאים אסטרטגיים שלחה חברת קשת צוות צילום לניו-יורק כדי לסקר מצעד תמיכה בישראל שהופק במימון חלקי של משרד החוץ. בקשת פרסמו ידיעה מקדימה על האירוע ובה ציטוט מפיו של ארדן ("כוחנו באחדותנו"), העבירו את המצעד בשידור חי וגם דיווחו עליו בתוכניות "הבוקר של קשת" ו"חי בלילה". שליח קשת לניו-יורק, זוהר ישראל, ריאיין עבור התוכניות הללו את צחי גבריאלי, "מנהל המערכה" במשרד לנושאים אסטרטגיים.

גבריאלי ניצל את הראיון הממומן כדי להפנות את הצופים לאתר ייעודי שהקים המשרד, שבו הגולשים יכולים למצוא תכני הסברה שהם מתבקשים לשתף ברשת. ראיון אחר עמו, שעסק באמנים המחרימים את ישראל, שודר בפרק אחר של התוכנית "חי בלילה". גבריאלי היה מרואיין מבוקש בחודשי הקיץ: עוד שלושה ראיונות עמו פורסמו באתר ynet של "ידיעות אחרונות". גם במקרה זה מדובר בראיונות בתשלום שמומנו על-ידי המשרד שבו הוא מועסק.

הצוות שקשת שלחה לאמריקה גם תיעד מסיבת גג בהשתתפות השר ארדן שבה הושקה אפליקציה בשם "Act.il". "הגיע הזמן שאנחנו נספר את האמת על מדינת ישראל", האיץ השר במשתתפי המסיבה, שהתבקשו להתקין את האפליקציה ולהפיץ באמצעותה מסרי הסברה. האפליקציה מופעלת על-ידי שלושה גופים אזרחיים, אך חלק נרחב מקמפיין המיליונים של המשרד הממשלתי הוקדש לעידוד השימוש בה.

מגיש "חי בלילה", נדב בורנשטיין, קיים שני ראיונות ממומנים עם עידו דניאל, יוצר רשת ו"ראש זירת דיגיטל" במשרד לנושאים אסטרטגיים, שיצר מהדורת חדשות פיקטיבית בשם "BDS News" שמגחיכה את האופן שבו התקשורת הזרה מסקרת את ישראל.

נדב בורנשטיין מקיים ראיון קנוי עם צחי גבריאלי, "מנהל המערכה" במשרד לנושאים אסטרטגיים. "חי בלילה", קיץ 2017 (צילום מסך)

נדב בורנשטיין מקיים ראיון קנוי עם צחי גבריאלי, "מנהל המערכה" במשרד לנושאים אסטרטגיים. "חי בלילה", קיץ 2017 (צילום מסך)

חוץ מהראיונות הקנויים עם עובדי המשרד, חברת קשת גם קיבלה כסף עבור שורה של ראיונות עם נציגים מארגונים אזרחיים שלוקחים חלק ב"רשת פרו-ישראלית". בתוכנית "אנשים" ריאיין זוהר ישראל את מנכ"ל המועצה הישראלית-אמריקאית (IAC), את מנהל אפליקציית Act.il, וגם נציג של ארגון אמריקאי בשם Students Supporting Israel ועורכת-דין שעובדת בעמותה אמריקאית בשם Lawfare, שתובעת פעילי חרם. טיב הקשר של הארגונים עם המשרד הממשלתי אינו ברור, ובמשרד נוהגים להתחמק מלהסבירו.

התכנים שרכש המשרד מחברת קשת התפרסמו בערוץ ייעודי יוצא דופן שפועל באתר mako: אף שמדובר בערוץ הסברה המפיץ מסרים ממשלתיים, הוא ממומן גם על-ידי גוף פרטי – "קבוצת אלדד פרי", העוסקת בנדל"ן. בפרסומים של "ידיעות אחרונות" מהשנה שעברה נכתב שאלדד פרי העניק חסות גם לוועידת המאבק בחרם שערך העיתון, אם כי לקראת מועד הוועידה הוסר שמה של החברה מהפרסומים.

השר גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל)

השר גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל)

על-פי אתר האינטרנט של אלדד פרי, חברת הנדל"ן הזמינה את הציבור להציע רעיונות לשיפור תדמיתה של המדינה בעולם, וצוות שופטים בראשות פרקליט הצמרת האמריקאי אלן דרשוביץ בחר בהצעה להקים אתר אינטרנט שבו ירוכזו "כתבות מתורגמות שיעסקו במציאות הישראלית ובתרומתה של ישראל לעולם במגוון תחומים, מידע אשר רוב העולם אינו חשוף אליו". כדי להגביר את החשיפה לפרויקט, נכתב שם, הוחלט לקיים "שיתוף פעולה" עם אתר mako.

באתר ממשלתי שהקים המשרד לנושאים אסטרטגיים עבור הקמפיין שובצו הפניות לכתבות הממומנות של mako, לצד כתבות שנרכשו מכלי תקשורת אחרים (וגם כתבות שכפי הנראה אינן ממומנות), סרטונים וקריקטורות. על-פי המשרד, הפקת התכנים והקמת האתר הממשלתי עלתה למשלם המיסים כ-2 מיליון שקל. אף שהקמפיין נועד להניע את הציבור להפיץ את התכנים שהוכנו עבורו, במשרד לא הסתפקו בסיועם של הגולשים והקצו סכום גבוה של כ-2.6 מיליון שקל לפרסום הכתבות והסרטונים בשירותי הפרסום של גוגל ויוטיוב, וגם ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם. סכום נוסף של כ-490 אלף שקל שולם עבור "אסטרטגיה", "קריאייטיב" ו"מיתוג".

כפי שפורסם כאן השבוע, הגוף העיתונאי שגרף את הנתח השני בגודלו הוא קבוצת "ידיעות אחרונות" של משפחת מוזס, שקיבלה 350 אלף שקל כדי לפרסם כתבות על המשרד של ארדן ועל הגופים שמשתפים עמו פעולה. ל"ג'רוזלם פוסט" שולם סכום של כ-120 אלף שקל, ולאתר "Times of Israel" שולם סכום מעט נמוך יותר, כ-95 אלף שקל. המשרד שילם גם כ-115 אלף שקל לחברה אמריקאית בשם J Media Group, המפעילה פלטפורמת פרסום באתרי אינטרנט יהודיים וישראליים ואת ערוץ הטלוויזיה ILTV. הסכום שהוקצה ל"מקור ראשון" אינו ידוע בשלב זה: במשרד סירבו למסור נתונים על ההתקשרות עם עיתונו של שלדון אדלסון.

התקציבים שמקצה הממשלה לרכישת כתבות עיתונאיות הם כסף ציבורי, ולפיכך רוב המשרדים נעתרים למסור מידע על התקשרויות מהסוג הזה. עם זאת, בקרוב יהיה קשה יותר להשיג מידע על רכישת כתבות בידי המשרד לנושאים אסטרטגיים. בחודשים האחרונים מקדם משרדו של ארדן הצעת חוק שנועדה להחריג אותו מחוק חופש המידע באופן שימנע פרסום של עסקאות מסוג זה. על-פי הצעת החוק, "ניהולה של המערכה בהצלחה מחייב את שמירתה תחת עמימות מרבית".

במשרד לנושאים אסטרטגיים טענו כי החוק לא יחול על התקשרויות מהסוג שבוצע עם קבוצת "ידיעות אחרונות", אך הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה בחודש יולי וכעת ממתינה להעלאתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, מנוסחת באופן שאם יאושר יאפשר להטיל איפול על כלל עשיית המשרד. בעבר, במענה לבקשת חופש מידע אחרת של עמותת "הצלחה" ו"העין השביעית", מסרו במשרד כי כמה מהמסמכים שהתבקשו הוגדרו כ"מסווגים", ואחרים צונזרו בטענה שהם כוללים מידע שעלול לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל, ואף בבטחון המדינה.

בחברת קשת בחרו שלא להגיב.