רקובה, מושחתת, מסואבת. אלו התארים שהוצמדו שוב ושוב לרשות השידור, הגוף שהפעיל את השידור הציבורי בישראל לפני שהוקם תאגיד השידור כאן. לצד השליטה של ועדי עובדים מפוצלים ומסוכסכים, סבלה הרשות לאורך עשרות שנים מפוליטיזציה ממאירה, בחסות חוק רשות השידור שאיפשר לדרג הפוליטי לשלוט במינויים בכירים - ודרכם בשידור עצמו.

המהפכה שסגרה את הרשות והחליפה אותו בתאגיד לוותה בחוק חדש, חוק השידור הציבורי הישראלי. באופן נדיר ומעורר התפעלות, הצליחו נבחרי הציבור לתפקד כמחוקקים ולא כפוליטיקאים, ויצרו חיץ בינם לבין מינוי בעלי התפקידים כולם: ועדה ממונה בוחרת מועצה, והמועצה ממנה מנהל כללי.

המבנה שיצר החוק הדיר את הפוליטיקאים ככל האפשר מהיכולת להשפיע לרעה על השידור - והגביל גם את כוחו של האדם החזק בגוף החדש - המנכ"ל, ע"י הגדרת תפקיד של מנהל חטיבת החדשות. מנהל שהוא ישות עצמאית ונפרדת מהמנכ"ל, ובעל הסמכות הבלעדי בכל מה שקשור לתכני החדשות.

הפרדת המסגרת העיתונאית החדשותית משאר תכני התאגיד נקבעה בחוק לאחר שורה של דיונים אינטנסיביים בוועדה המיוחדת בכנסת שהכינה את החוק לקריאה שניה ושלישית. שם נקבע גם כי יש להציב בראשה איש מקצוע עצמאי מתחום החדשות ולהפקיע את עריכתן מידי מנכ"ל התאגיד, המופקד על עריכת כל שאר תכני התאגיד שאינם חדשותיים.

ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות בתאגיד כאן (צילום: מיכל צוקר-בכור)

אבל כמו כל דבר חדש, כך גם חוקים חדשים נבחנים באמת רק כשמסירים את האריזה ומתחילים להשתמש בהם. כשהחל התאגיד לפעול, התגלו גם המקומות בהם החוק לא היה ברור דיו. אחד מאותם מקומות היה ממשק העבודה וחלוקת הסמכויות בין המנכ"ל, אלדד קובלנץ, למנהל חטיבת החדשות ברוך שי.

חברי המועצה ביקשו להסדיר נושאים כמו האריזה הגרפית של החדשות או התיאום בנושאי כח אדם והדוברות. הצורך נולד הן בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו של שי, אבל גם בשל תלונות ששלחה עמותת הצלחה וחשפו את החירויות שנוטל לעצמו המנכ"ל קובלנץ בכל הנוגע למינויים ופיטורים של עיתונאים בכירים.

כך גובשה לה טיוטה של נוהל חדש שיהווה כלי תפעולי ליישום הוראות החוק. הטיוטה עברה דיונים במועצה והערות של היועצת המשפטית, ואושרה פה אחד במועצת התאגיד בתחילת השנה. אלא שכפי שחשפנו כאן באפריל, הנוהל לא נכנס לתוקף ונותר בגדר טיוטה בלבד, בשל בקשותיהם של קובלנץ ושי להביא את הערותיהם על הנוהל בדיון מיוחד בפני המועצה, דיון שמעולם לא התקיים.

את טיוטת הנוהל, סירבו בתאגיד לחשוף. כעת, לראשונה, אנחנו חושפים כאן את טיוטת הנוהל (בנוסח שהובא לאישור המועצה ב-7 לינואר השנה) ואת מה שעולה ממנו: ניסיון לשנות מן היסוד את כוונת המחוקק, להפקיע את סמכויות מנהל חטיבת החדשות ולהפוך את קובלנץ - מנהל ריכוזי וכוחני ממילא - למי שעל פיו יישק דבר גם בליבת העשייה של התאגיד, שידורי החדשות. אותם שידורים שהם ההצדקה המרכזית להשקעה של מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור בשידור ציבורי.

החוק הקיים קובע במפורש את סמכויותיו של מנהל חטיבת החדשות לעומת המנכ"ל: "לעניין שידורי החדשות ותכניות בענייני היום במסגרת תקציב חטיבת החדשות, יהיה מנהל חטיבת החדשות העורך הראשי; בביצוע תפקידו זה יפעל מנהל חטיבת החדשות באופן עצמאי", כך בסעיף 47(ג) של החוק. הסעיף מתייחס באופן מפורש לסמכויותיו של המנכ"ל, שנקבעו בסעיף 43(2), וקובע כי הוא גובר עליו (למעט לגבי קבלתו לעבודה של עיתונאי, שטעונה אישור מנכ"ל, כפי שנקבע בתיקון 8 לחוק).

מוקדם יותר השנה, כששאלנו את התאגיד לגבי אותו נוהל חדש המסדיר את סמכויות המנכ"ל ומנהל חטיבת החדשות, נוהל שהתאגיד כאמור סירב לחשוף, נמסר מהדוברות כי "חוק השידור הציבורי הוא שמגדיר את הנושא. החוק קבע כי מנהל חטיבת החדשות הוא העורך הראשי של שידורי החדשות ותכניות בענייני היום ויפעל באופן עצמאי לעניין שידורים אלה. בנוהל שאושר במועצה חודדה החלוקה תוך שמירה מלאה על כוונת המחוקק".

גיל עומר, יו"ר מועצת התאגיד (צילום: יונתן זינדל)

כפי שניתן לראות בטיוטת הנוהל שאנחנו חושפים כעת, כוונת המחוקק לא נשמרה כלל וכלל. למעשה, מועצת התאגיד נטלה לעצמה את כובע המחוקק וכתבה מחדש את הפרקים הנוגעים לעצמאות חטיבת החדשות של התאגיד, תוך שהיא הופכת את מנהלה מישות עצמאית ליועץ סתרים של המנכ"ל.

אמנם בפתח הטיוטה נכתב ברוב הוד והדר כי "בשל הצורך כי חטיבת החדשות תפעל במקצועיות ותהיה נטולה משיקולים כלכליים ואחרים, נקבע בחוק כי לחטיבת החדשות יהיה מנהל נפרד ועצמאי אשר ישמש כעורך הראשי של שידורי החדשות וענייני היום", אך המשך המסמך מנשל את המנהל הנפרד והעצמאי מעוד ועוד סמכויות, לעיתים בניגוד מפורש לחוק.

"הסמכות בכל הנוגע ליישום טכנולוגיות, חדשנות ומערכות מידע בתאגיד נתונה בידיו של מנהל הכללי", "הסמכות בכל הנוגע לדוברות והודעות לתקשורת נתונה בידיו של המנהל הכללי", "הסמכות בכל הנוגע להכנת תכנית עבודה שנתית [...] נתונה בידיו של המנהל הכללי", "הסמכות בכל הנוגע להכנת הצעת תקציב התאגיד לאישור מועצת התאגיד [...] נתונה בידיו של המנהל הכללי". כל אלו עניינים חשובים ומהותיים, אך עדיין לא ליבת העיסוק החדשותי. אלא שגם באלו - ידיו של המנהל הכללי נטויות.

כך לגבי "מראה ותחושה" של השידורים: "שידורי התאגיד, לרבות שידורי החדשות וענייני היום, ישודרו ב'מראה ותחושה' (look and feel) אחידים אשר יקבעו בידי המנהל הכללי". הנוהל אמנם מסייג: "למעט במקרים בהם הם עשויים להשפיע במישרין על תוכן החדשות וענייני היום", אולם גם שם המנכ"ל צריך רק "להתייעץ" עם מנהל חטיבת החדשות. ירצה - יקבל את העצות. לא ירצה - לא יקבל.

בסעיפים הללו, הנוגעים לטכנולוגיית השידורים והאריזה שלהם, נוסף גם סייג לפיו אם למנהל חטיבת החדשות יש טענות בכל הנוגע להחלטת המנכ"ל על רקע פגיעה בעצמאות החטיבה, הוא יכול לפנות למועצה וההחלטה תהיה טעונה אישור שלה. בהמשך, בחלקים המשמעותיים יותר, אפילו הסייג הזה אינו קיים.

משהו משמעותי קורה ומערכת החדשות נזעקת לדווח? "הסמכות בכל הנוגע לפריצה לשידוריו השוטפים של התאגיד נתונה בידיו של המנהל הכללי. פריצה חדשותית לשידוריו השוטפים של התאגיד, שלא במסגרת לוח השידורים, תיעשה באישורו של המנהל הכללי".

קביעת פורמטים? "הסמכות בכל הנוגע לקביעת פורמט תכניות החדשות וענייני היום, ואורכן, תהיה נתונה בידיו של המנהל הכללי". לפני כן הוא צריך "להתייעץ" עם מנהל החטיבה.

סמכויות נרחבות כמו שניתנות למנכ"ל, גם אם הן אינן נוגעות לפרטי תוכן השידורים, מאפשרות לו להשפיע עליהם בפועל

מה עם לוח השידורים עצמו? "יוכן על ידי המנהל הכללי". ותוכניות החדשות והאקטואליה? המנכ"ל יגבש - מנהל החטיבה "ייעץ" וגם יקבל דובדבן: "בטרם תאשר המועצה את לוח השידורים של התאגיד, יוזמן מנהל חטיבת החדשות להציג את עמדתו בפניה".

רוצים לשבץ תוכניות חדשות או אפילו להזיז תוכנית בלוח השידורים? "הסמכות בכל הקשור ליישום לוח השידורים, לרבות שיבוץ והזזת תכניות בלוח, נתונה בידיו של המנהל הכללי". מנהל החטיבה - ניחשתם - ייעץ.

מה נשאר אם כן למנהל חטיבת החדשות, אם המנכ"ל הוא בעל הסמכות בנוגע לאריזה, לפורמט, לסוגה, ללוח השידורים ולשיבוץ התוכניות? הנוהל קובע כי "האחריות בכל הנוגע לתוכן חדשות וענייני של עובדי חטיבת החדשות" נתון בידיו של מנהל החטיבה. זה אינו דבר קטן. גם בכל הנוגע לענייני המשמעת, הנתונים גם הם בידיו של המנכ"ל, מפרט הנוהל כי כל נושא משמעתי הקשור לשידורי החדשות - יהיה בידיו של מנהל החטיבה.

סמכויות נרחבות כמו שניתנות למנכ"ל, גם אם הן אינן נוגעות לפרטי תוכן השידורים, מאפשרות לו להשפיע עליהם בפועל. המנכ"ל אולי אינו יכול להורות על העלאה לראיון של מאעכר או פוליטיקאי כזה או אחר, על "איזון" תוכנית ביקורתית וכיוצא בזה - כפי שקרה לא פעם ברשות השידור, אך אם הוא שולט בתקציב ובלוח השידורים, עד לרמה של הזזת תוכניות, קביעת פורמטים או פריצה לשידור, מה ימנע ממנו לייצר את המעטפת שתאפשר לו לשלוט למעשה גם בתוכן החדשותי?

גם בכל הנוגע לענייני כח אדם - השפעה ישירה על דמותה של המערכת העיתונאית, הנוהל מעניק למנכ"ל סמכות סופית. בפועל, רק סעיף פרטני אחד אינו בסמכותו הבלעדית של המנכ"ל: "קבלתו וסיום העסקתו של עובד למשרת עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות", נכתב בסעיף 4.1.1 של הנוהל, "תעשה על ידי מנהל חטיבת החדשות". אלא שגם החלטות אלו יהיו טעונות תמיד "אישור המנהל הכללי". קביעה זו גם עומדת בניגוד מפורש לחוק, הקובע כי אישור המנכ"ל יידרש רק בכל הנוגע למינוי עיתונאי - לא בנוגע לפיטוריו.

כמובן, בעולם אידיאלי, בו כל המנהלים הנוגעים בדבר פועלים בהרמוניה ומעוניינים רק לתת לעיתונאים לפעול בעצמאות מלאה, ללא תכתיבים פוליטיים או אישיים, ולפקח עליהם רק במקרה שמעלו בתפקידם, לא היה צורך לעסוק בדקדוקי חלוקת הסמכויות. אבל חוקים נתכנו דווקא משום שאיננו חיים בעולם אידיאלי.

קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל מגישים את התוכנית "קלמן וסג"ל" (צילום מסך)

ואם היינו צריכים הוכחה לכך, באה הפרשה האחרונה שהסעירה את התאגיד והוכיחה כי מנהל תאב כח לעולם לא ישבע כח.

הכוונה להחלטתו של קובלנץ להוריד מהאוויר את התוכנית "קלמן וסג"ל", שלא רק שהיתה מנוגדת לחוק, אלא גם מנוגדת לנוהל שאנו חושפים כאן כעת, שהגדיל פי כמה את סמכויותיו של המנכ"ל. כך, בעוד לפי הנוהל רק מנהל החטיבה יכול ליזום סיום העסקתו של עיתונאי (הגם שכאמור הוא חייב את אישורו של המנכ"ל), במקרה של "קלמן וסג"ל" המנכ"ל הוא שיזם את המהלך - בניגוד לעמדתו של מנהל החטיבה שי (קובלנץ גם הפקיע את סמכותה של המועצה, שגם לפי הנוהל, אמורה לאשר שינוי בלוח השידורים).

לא מיותר לציין, שאת עמדתו של שי אנחנו יודעים רק מעדותו של קובלנץ עצמו באחד ממספר ראיונות שנתן (ומעדותו של ליבסקינד בדיון משפטי). קולו של שי עצמו כלל לא נשמע, ואפשר ללמוד מכך משהו על יחסי הכוחות בארגון התקשורת, שנוהל שנועד להסדיר את ממשקי העבודה בצמרתו, הפך כלי לפגיעה בעצמאות חטיבת החדשות שלו.

אגב, בתשובה לשאלה ששלחנו לתאגיד בחודש שעבר, נמסר כי המנכ"ל קובלנץ הסתמך בהחלטתו על חוות דעת משפטית מיוחדת. גם את חוות הדעת הזו, מסרב התאגיד לחשוף.

מהנהלת כאן נמסר: "באין מועצה מכהנת הנהלת התאגיד עושה ותעשה כל שנדרש להמשך פעילות רציפה ומקצועית של השידור הציבורי. גם במקרה זה המנכ"ל פעל בסמכות מלאה, בהתאם להחלטת המועצה, ובהתאם לחוק תאגיד השידור הישראלי התשע"ד".

*  *  *

טיוטת נוהל ממשקי עבודה בין המנהל הכללי למנהל חטיבת החדשות

להורדת הקובץ (PDF, 122KB)