מדינת ישראל ירדה שלב במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF), והיא מדורגת כעת במקום ה-88 מתוך 180 מדינות. המדד מסכם את מידת חופש העיתונות בישראל בשנת 2018. מחברי המדד מציינים כי אחת הסיבות לדירוג הבינוני של ישראל היא שבשנה שעברה הרגו חיילי צה"ל שני עיתונאים שסיקרו את ההפגנות ברצועת עזה, יאסר מורתג'א ואחמד אבו-חוסיין. עד היום, על אף שחלפה כבר שנה מאז הירי בשני העיתונאים הפלסטינים, בצה"ל טרם הגיעו למסקנה שתסביר מדוע נורו למוות.

מלבד הרג העיתונאים בעזה, שהוביל את RSF לפנות לבית-הדין הפלילי הבינלאומי, בארגון מציינים כי בישראל נוהגים לעצור עיתונאים פלסטינים במשך חודשים ארוכים להגיש נגדם כתב אישום ("מעצר מינהלי"). כדוגמה הם מציינים את המקרה של למא ח'אטר, שעצורה מאז חודש יולי האחרון. "גם כשעיתונאים אינם נאסרים", נכתב בדו"ח, "נעשה שימוש תדיר במערכת המשפט ובמנגנונים אחרים כדי להתנכל להם ולפגוע בעבודתם".

הצנזורה הצבאית גורמת גם היא לפגיעה בחופש העיתונות בישראל, קובעים ב-RSF, לצד צווי איסור פרסום ו"עוינות גלויה מצד חברי הממשלה". מבחינה פרלמנטרית מוזכרת הצעת חוק לאיסור צילום חיילי צה"ל, שאושרה בקריאה טרומית, ובאופן כללי נטען כי צנזורה עצמית מובילה לכך שכמעט ואין סיקור של חיי הפלסטינים בשטחים הכבושים. בין המדינות שדורגו השנה מעל ישראל נמנות סיירה-לאון, קירגיזסטן, טוגו, חוף-השנהב, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, מונגוליה, האיטי והונגריה.

הרשות הפלסטינית ורצועת עזה מדורגות יחד ("פלסטין") במקום ה-137, בין היתר בשל פעולותיה של ישראל, כגון הפגיעה בעשרות עיתונאים עזתים על-ידי כוחות צה"ל וסגירת כלי תקשורת בגדה המערבית. עם זאת, גם ליריבות בין הרשות הפלסטינית לחמאס יש השפעה שלילית על חופש העיתונות, קובעים בארגון. יריבות זו מובילה לאיומים, חקירות, מעצרים, תביעות, חרמות וחסימת גישה לאתרי אינטרנט.

בסקירה הכללית של מדד חופש העיתונות מציין הארגון כי גם בשנה החולפת ירד מספר המדינות שבהן עיתונאים יכולים לפעול בחופשיות ובביטחון.

תחת הנשיא דונלד טראמפ הידרדרה ארצות-הברית שלושה מקומות, למקום ה-48, והיא מוגדרת כעת כמדינה שבה חופש העיתונות "בעייתי". "מעולם לא הופנו כל-כך הרבה איומים על חיי עיתונאים בארצות-הברית", נכתב בדו"ח. בשנה שעברה, כך מוזכר, צעד אדם למערכת ה"קפיטל גאזט" באנאפוליס, פתח באש והרג חמישה.

בראש המדד ניצבת נורבגיה זו השנה השלישית ברציפות, כשאחריה פינלנד, שבדיה, הולנד, דנמרק, שווייץ, ניו-זילנד וג'מייקה. לפי RSF, עליות בולטות נרשמו באתיופיה, שעלתה 40 מקומות במדד, וגמביה, שעלתה 30 מקומות. בתחתית הטבלה: סוריה, סודן, וייטנאם, סין, אריתריאה, קוריאה-הצפונית וטורקמניסטן, שהידרדרה עד למקום ה-180 והאחרון.

* * *

מדד חופש העיתונות של RSF: הדירוג המלא

מדינות שבהן מצב חופש העיתונות הוגדר "טוב": 1. נורבגיה / 2. פינלנד / 3. שבדיה / 4. הולנד / 5. דנמרק / 6. שווייץ / 7. ניו-זילנד / 8. ג'מייקה / 9. בלגיה / 10. קוסטה-ריקה / 11. אסטוניה / 12. פורטוגל / 13. גרמניה / 14. איסלנד / 15. אירלנד.

מדינות שבהן מצב חופש העיתונות הוגדר "מספק": 16. אוסטריה / 17. לוקסמבורג / 18. קנדה / 19. אורוגוואי / 20. סורינאם / 21. אוסטרליה / 22. סמואה / 23. נמיביה / 24. לטביה / 25. כף ורדה / 26. ליכטנשטיין / 27. גאנה / 28. קפריסין / 29. ספרד / 30. ליטא / 31. דרום-אפריקה / 32. צרפת / 33. בריטניה / 34. סלובניה / 35. סלובקיה / 36. בורקינה-פאסו / 37. אנדורה / 38. פפואה גינאה-החדשה / 39. טרינידד וטובגו / 40. צ'כיה / 41. קוריאה-הדרומית / 42. טייוואן / 43. איטליה.

מדינות שבהן מצב חופש העיתונות הוגדר "בעייתי": 44. בוצוואנה / 45. טונגה / 46. צ'ילה / 47. רומניה / 48. ארצות-הברית / 49. סנגל / 50. ארגון מדינות מזרח הקריביים / 51. גויאנה / 52. פיג'י / 53. בליז / 54. מדגסקר / 55. הרפובליקה הדומיניקנית / 56. איי קומורו / 57. ארגנטינה / 58. מאוריציוס / 59. פולין / 60. גיאורגיה / 61. ארמניה / 62. האיטי / 63. בוסניה-הרצגובינה / 64. קרואטיה / 65. יוון / 66. ניז'ר / 67. יפן / 68. מלאווי / 69. סיישל.

70. מונגוליה / 71. חוף-השנהב / 72. טוניסיה / 73. הונג-קונג / 74. קפריסין הטורקית / 75. קוסובו / 76. טוגו / 77. מלטה / 78. לסוטו / 79. פנמה / 80. בהוטן / 81. אל-סלבדור / 82. אלבניה / 83. קירגיזסטן / 84. מזרח-טימור / 85. פרו / 86. סיירה-ליאון / 87. הונגריה / 88. ישראל / 89. גינאה-ביסאו / 90. סרביה / 91. מולדובה / 92. גמביה / 93. ליבריה / 94. מאוריטניה / 95. מקדוניה / 96. בנין / 97. אקוודור / 98. האיים המלדיביים / 99. פרגוואי / 100. קניה / 101. לבנון / 102. אוקראינה / 103. מוזמביק / 104. מונטנגרו / 105. ברזיל / 106. נפאל / 107. גינאה / 108. כוויית / 109. אנגולה.

מדינות שבהן מצב חופש העיתונות הוגדר "קשה": 110. אתיופיה / 111. בולגריה / 112. מאלי / 113. בוליביה / 114. ניקרגואה / 115. גאבון / 116. גואטמלה / 117. קונגו-ברזוויל / 118. טנזניה / 119. זמביה / 120. ניגריה / 121. אפגניסטן / 122. צ'אד / 123. מלזיה / 124. אינדונזיה / 125. אוגנדה / 126. סרי-לנקה / 127. זימבבואה / 128. קטאר / 129. קולומביה / 130. ירדן / 131. קמרון / 132. עומאן / 133. איחוד האמירויות הערביות / 134. הפיליפינים / 135. מרוקו והסהרה המערבית / 136. תאילנד.

137. פלסטין (הרשות הפלסטינית ורצועת עזה) / 138. מיאנמר / 139. דרום-סודן / 140. הודו / 141. אלג'יריה / 142. פקיסטן / 143. קמבודיה / 144. מקסיקו / 145. הרפובליקה המרכז-אפריקאית / 146. הונדורס / 147. סוואזילנד / 148. ונצואלה / 149. רוסיה / 150. בנגלדש / 151. סינגפור / 152. ברוניי / 153. בלארוס / 154. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו / 155. רואנדה / 156. עיראק / 157. טורקיה / 158. קזחסטן / 159. בורונדי / 160. אוזבקיסטן / 161. טג'יקיסטן.

מדינות שבהן מצב חופש העיתונות הוגדר "חמור מאוד": 162. לוב / 163. מצרים / 164. סומליה / 165. גינאה המשוונית / 166. אזרבייג'ן / 167. בחריין / 168. תימן / 169. קובה / 170. איראן / 171. לאוס / 172. סעודיה / 173. ג'יבוטי / 174. סוריה / 175. סודן / 176. וייטנאם / 177. סין / 178. אריתריאה / 179. קוריאה-הצפונית / 180. טורקמניסטן.