ישראל טיפסה שני שלבים במדד חופש העיתונות העולמי – מהמקום ה-88 למקום ה-86 – אך האקלים התקשורתי בה ממשיך להיות "רעיל", בייחוד כלפי עיתונאים המסקרים את הזירה הפוליטית ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המדד, שמתפרסם על-ידי הארגון הצרפתי עיתונאים ללא גבולות (RSF), מדרג ומנתח מדי שנה את מצב חופש העיתונות ב-180 מדינות. ישראל מדורגת באופן קבוע במרכז הטבלה – מיקום שמשקף מצב "בעייתי" אך מכיר בכך שעדיין שורר במדינה חופש עיתונות. בצמרת המדד, כמדי שנה, שובצו מדינות סקנדינביה.

בנימוקים לדירוגה של ישראל צוין שבארץ קיימת עיתונות עצמאית שזוכה לחופש ביטוי – אך במקביל, עיתונאים חשופים להתנכלויות קבועות מצד גורמי ממשל, תביעות השתקה מצד גורמים מהמגזר הפרטי וצנזורה קבועה בבואם לדווח על נושאי צבא וביטחון.

"פוליטיקאים ומפלגות ישראליות, בשיתוף תומכיהם, ניהלו קמפיינים מכפישים נגד כלי תקשורת ועיתונאים, חשפו אותם להטרדה באמצעות מסרים אנונימיים ואילצו אותם להיעזר באבטחה", מציינים מחברי הדו"ח – אך לא נוקבים בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפוליטיקאי המזוהה ביותר עם התופעה, שעומד לדין על רקע מערכות היחסים הרעילות שרקם עם גורמים בכירים בענף התקשורת.

רוב העיסוק בישראל בדו"ח מתרכז בסכסוך הישראלי-פלסטיני. "עקב צנזורה עצמית, העיתונות הישראלית לא מסקרת כמעט בכלל את חיי היומיום בשטחים הפלסטיניים", מציינים ב-RSF. "עיתונאים זרים פרילנסרים לעתים קרובות מתקשים בהשגה או חידוש של היתרי שהייה, וצה"ל מפר באופן תכוף את זכויותיהם של עיתונאים פלסטינים – במיוחד כשהם מסקרים הפגנות או התנגשויות בגדה המערבית וברצועת עזה".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

ב-2018, מציינים מחברי הדו"ח, שני עיתונאים פלסטינים נורו למוות על-ידי צלפים צה"ליים, ועוד עשרות נפצעו בעת סיקור "צעדת השיבה" ברצועת עזה. "בגדה המערבית, צה"ל משתמש באש חיה בעת פיזור הפגנות, ובכך מסכן את העיתונאים המסקרים אותן. לפחות שלושה עיתונאים פלסטינים איבדו כך עין. רבים אחרים הושמו במעצר מינהלי – לעתים קרובות ללא תאריך שחרור, תוך מניעת גישה לעורכי-דין ובלי שיוגש נגדם כתב אישום – על בסיס מידע 'סודי' שלפיו הם מעורבים בהסתה או בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור".

מצבם הגרוע של העיתונאים הפלסטינים אינו תולדה בלעדית של היחס הישראלי כלפיהם. המדד בדק גם את מצב חופש העיתונות תחת שלטון פת"ח וחמאס בגדה המערבית וברצועת עזה, המדורגות במקום ה-132 מתוך 180 המדינות שנכללות במדד. לצד פעולות ישראליות דוגמת ירי על עיתונאים וסגירת כלי תקשורת, ב-RSF מציינים שהשלטונות הפלסטיניים נוהגים לאיים על עיתונאים, לחקור אותם "ביד קשה", לעצור אותם ללא אישומים, להגיש נגדם תביעות ולהגביל את תחומי הסיקור שלהם.

"המתח הפוליטי בין חמאס ופת"ח, בצירוף ההתנכלויות מצד הרשויות הישראליות, מקשה על עבודתם של העיתונאים הפלסטינים ומייצר צנזורה עצמית", גורסים מחברי הדו"ח, ומפרטים: "כמה אתרי חדשות שהוגדרו על-ידי הרשות הפלסטינית כגופים אופוזיציוניים אינם זמינים ברשת מאז 2017. לעתים, צנזורה מופעלת גם על מידע שמתפרסם בפלטפורמות דוגמת פייסבוק וטוויטר.

"בלחץ פוליטי מצד ישראל, הרשתות החברתיות מחקו תוכן והשעו חשבונות של גופי תקשורת ועיתונאים פלסטינים שהואשמו בהסתה לאלימות. במקרים מסוימים שוחזר התוכן לאחר שהוגש ערעור על מחיקתו, אך ארגונים ללא כוונות רווח מאשימים את הרשתות החברתיות בנקיטת סטנדרטים כפולים באופן שבו הן מטפלות בתוכן ישראלי ופלסטיני".

חרף דברי הביקורת הללו, דירוגה של ישראל במדד הנוכחי הוא הגבוה ביותר מאז 2010, אז דורגה גם כן במקום ה-86. גם השנה מדורגות מעל ישראל מדינות שרוב הישראלים לא היו משערים שמתקיימת בהן מידה סבירה של חופש עיתונות – ניז'ר (59), מלאווי (62), מונגוליה (68), סיירה-לאון (75), גמביה (79) וקירגיזסטן (85), בין היתר.

מנהלת דסק המזרח התיכון בארגון עיתונאים ללא גבולות ניסתה להסביר את התופעה ב-2017, בראיון לאתר "העין השביעית".

בכל העולם: מגפת הקורונה האיצה את הפגיעה בעיתונות

בראש מדד חופש העיתונות מדורגות גם השנה המדינות הנורדיות. במקום הראשון, שנה חמישית ברציפות, מדורגת נורבגיה. במקום השני מדורגת פינלנד, ששמרה גם היא על מיקומה מהשנה שעברה. אחריהן מדורגות שבדיה (3), דנמרק (4), קוסטה-ריקה (5), הולנד (6), ג'מייקה (7), ניו-זילנד (8), פורטוגל (9), שווייץ (10), בלגיה (11) ואירלנד (12).

תריסר המדינות שעומדות בראש הדירוג הוגדרו על-ידי ארגון RSF כמדינות שמצב חופש העיתונות בהן הוא "טוב". בשנה שעברה זכו לסטטוס הזה 13 מדינות – אחת מהן, גרמניה, הידרדרה למקום ה-13 עקב התנכלויות לעיתונאים מצד פעילים אזרחיים שמעורבים בהפצת תיאוריות קשר סביב מגפת הקורונה. לפיכך, מצב חופש העיתונות בגרמניה הוגדר השנה כ"מספק" בלבד.

במיקומים בלתי מחמיאים במורד הטבלה ניתן למצוא שלוש מדינות מערביות אחרות שמזוהות עם שמירה עיקשת על חופש הביטוי: בריטניה (33), צרפת (34) וארצות-הברית (44). מחברי הדו"ח רומזים שצעדים שעשה הנשיא האמריקאי הטרי ג'ו ביידן עשויים לשפר את דירוגה של ארצו ביחס לארבע שנות כהונתו של דונלד טראמפ, שהתאפיינו במתקפה חזיתית ובלתי פוסקת נגד העיתונות.

רוסיה של ולדימיר פוטין מדורגת במקום ה-150 – המשקף "מצב קשה", לפי מחברי הדו"ח – עקב מה שהוגדר כשילוב בין חוקים דרקוניים, סגירה של כלי תקשורת, חסימת אתרים וניתוק אזרחים מהאינטרנט לצד שימוש מסיבי בתקשורת המונים לשם הפצת תעמולה שלטונית. ב-RSF מתריעים על כך שפוטין מגביר את הלחץ על מעט העיתונות העצמאית שעוד נותרה ברוסיה – בין השאר על רקע סיקור פעילותו של מתנגד המשטר אלכסיי נבלני, ששרד נסיון הרעלה, טופל בגרמניה ונעצר לאחר שובו למוסקבה.

במרכז הדו"ח עומדת השנה מגפת הקורונה. אחת ההשלכות המיוחסות למגפה היא הידרדרות דרמטית ביכולת של הציבור הרחב להשיג מידע בנושא לצד פגיעה בסיקור העיתונאי. "המגפה שימשה תירוץ להגבלת גישתם של עיתונאים למקורות מידע, ומגבלות תנועה פגעו ביכולתם לדווח מהשטח", מציינים מחברי הדו"ח. "האם הגישה הזאת תוחזר לעיתונות כשהמגפה תחלוף? המידע שבידינו מראה שעיתונאים המבקשים לחקור ולדווח על סיפורים רגישים נתקלים בקשיים הולכים וגוברים – בעיקר באסיה, במזרח התיכון ובאירופה".

סין, המדינה שבה התפרצה המגפה, מדורגת השנה במקום ה-177 במדד חופש העיתונות – ארבעה מקומות מהסוף, כשמתחתיה רק שלוש מדינות נחשלות: טורקמניסטן (178), קוריאה-הצפונית (179) ואריתריאה (180).

"באמצעות שימוש נרחב בטכנולוגיה חדשנית, נשיא סין שי ג'ינפינג הצליח להשתמש ברשויות השלטון כדי להדק את האחיזה בסיקור העיתונאי ובתפוצת המידע מאז התפרצות מגפת הקורונה", מציינים מחברי הדו"ח. השימוש בטכנולוגיה החדשנית, הם מציינים, מאפשר למשטר בסין להעמיק את שליטתו בציבור באמצעות שילוב הרסני של מעקב אחר האזרחים ושליטה על מקורות המידע הזמינים להם.

לצד זה, ישנו שימוש נרחב במעצרים: ב-RSF מציינים ששבעה עיתונאים שסיקרו את התפשטות המגפה בסין עדיין נמצאים במעצר, ויותר מ-450 איש שפרסמו מידע על הקורונה ברשתות החברתיות נעצרו לפרקי זמן קצרים בגין הפצת "שמועות כוזבות".

"כלי התקשורת בסין, אלו שמוחזקים ישירות בידי המדינה ואלו ששייכים למגזר הפרטי, נתונים לשליטה הדוקה של המפלגה הקומוניסטית – שבמקביל מערימה עוד ועוד קשיים על עבודתם של עיתונאים זרים", מדגישים בדו"ח. "באותו הזמן, בייג'ינג מנסה לייצא את המודל הדכאני הזה לשאר העולם באמצעות קידום 'סדר תקשורתי-עולמי חדש' שיפעל בהשפעתה".

* * *

לעיון במפת חופש העיתונות העולמית של ארגון עיתונאים ללא גבולות לשנת 2021 (לחצו להגדלה)

עמותת "העין השביעית" מסייעת ל-RSF במידע על חופש העיתונות בישראל. לעיון בדו"ח המלא