הארגון עיתונאים-ללא-גבולות פירסם השבוע, כמדי שנה, דו"ח המפרט את מדד חופש העיתונות במדינות העולם. דירוגה של ישראל (בגבולות קווי 67') במקום ה-93, ירידה של 43 מקומות מהדירוג שפורסם אשתקד, עורר בישראל זעם וביקורת על הארגון ומניעיו.

"זה גוף שמתנהל בצורה פופוליסטית וחד-צדדית ומתעלם מהאמת", אמר ל"מעריב" דניאל סימן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. אריק בכר, מזכ"ל מועצת העיתונות בישראל, פירסם מאמר שבו לעג לארגון וטען כי הדירוג הנמוך של ישראל והשיפור המשמעותי בדירוג ארצות-הברית נובעים מאג'נדה פוליטית. "באמת אין להם גבולות, לכתבים האלה בפריז", סיכם בכר את טענותיו, "קשה לדעת מה עבר עליהם כששיגרו את השאלונים שלהם לרחבי העולם וכשניתחו את התוצאות שהתקבלו".

סואזיג דולה, ראש דסק המזרח התיכון בארגון ומי שהיתה אחראית על דירוג מדינות האזור במדד חופש העיתונות העולמי, דוחה את ההאשמות הללו מכל וכל. "ראיתם את הדירוג של השטחים הפלסטיניים?", היא שואלת בשיחה טלפונית עם "העין השביעית", "הם במקום ה-161. אפשר היה לכנות אותנו חד-צדדיים אם הייתי ממקמת את השטחים הפלסטיניים מעל ישראל, אבל הם הרבה מתחת לישראל".

לדבריה, מיקומה של ישראל הידרדר בשנה האחרונה בשל התנהלותן של ממשלת ישראל ושל התקשורת הישראלית, ולא בשל אג'נדה פוליטית של הארגון. "שלושה עיתונאים נכלאו בישראל בשל עבודתם, גם אם נטען שעברו עבירת ריגול. אנחנו לוקחים אותם בחשבון", מפרטת דולה, ומתכוונת לעטא נג'יב פרחאת, עיתונאי ישראלי שכתב עבור כלי תקשורת בסוריה, הורשע במסירת מידע לאויב ונידון לשלוש שנות מאסר, ולכתב חאדיר שאהין והמפיק מוחמד סרחאן, שהורשעו במסירת מידע לאויב ברשלנות ונידונו לחודשיים מאסר בפועל לאחר שדיווחו על התקדמות כוחות קרקע ישראליים לעבר רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

"שני עיתונאים זרים גורשו מישראל", מוסיפה דולה, ומתכוונת לשני עיתונאי אל-ג'זירה ששהו על סיפון ספינה שהפליגה לעזה. לדבריה, גירושם אינו קשור ישירות לשטחים שבשליטת ישראל, ולכן נלקח בחשבון בדירוג של ישראל בקווי 67', ולא בדירוג הנפרד לחופש העיתונות בשטחים שבשליטת ישראל.

עיתונאים זרים מתאספים על גבעה ליד שדרות הצופה לרצועת עזה. ינואר 2009 (צילום: קובי גדעון)

"הצנזורה הצבאית על מידע השפיעה אף היא על הירידה בדירוג", ממשיכה דולה, ומכוונת את הביקורת גם אל כלי התקשורת הישראליים, שלא עושים די כדי להילחם במדיניות הצנזורה. "הדרך שבה סוקרה המלחמה על-ידי התקשורת הישראלית", היא אומרת, "היתה גם היא שיקול. בזמן המלחמה, לדוגמה, התקשורת בישראל קיבלה את המידע מהצבא בלבד. היא לא היתה מסוגלת לבדוק את המידע, ולא היתה מעוניינת לבדוק אותו".

לדברי דולה, סיכום כל הנסיבות הללו הביא לירידת ישראל בדירוג. "אפשר לראות שלא מדובר בגישה סובייקטיבית, אלא בעובדות בסיסיות", היא אומרת.

בכל זאת, כשישראל נמצאת בדירוג מתחת לכוויית או איחוד-האמירויות, זה נראה משונה מאוד בעיני ישראלים רבים.
"אלמלא היה המבצע הצבאי, המצב היה אחר", מסבירה דולה. לדבריה, החירויות הבסיסיות של עיתונאים בישראל אמנם גדולות בהרבה מאשר במדינות אחרות שדורגו מעליה, אך "במדינות אחרות לא היו עיתונאים שנהרגו, לא היו עיתונאים שנאסרו, לא היו מקרים כמו כשישראל מנעה מעיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועת עזה במשך יותר משלושה שבועות. אני מסכימה שאין חופש עיתונות מלא בעולם הערבי, אבל היו כמה פנים בסיסיים במצב בישראל שלא יכולנו להתעלם מהם".

לדברי דולה, דירוג השטחים שבשליטת ישראל ירד אף הוא, אל המקום ה-150, בין היתר בשל התקפות חוזרות ונשנות של חיילים על עיתונאים בגדה המערבית, סגירת תחנת רדיו בבית-לחם והחרמת ציודה על-ידי הצבא, הרג של לפחות שני עיתונאים בעת מילוי תפקידם במהלך המלחמה בעזה והתקפת בניין תקשורת וכלי תקשורת של חמאס. "גם אם אלה נחשבו למטרה צבאית על-ידי ישראלים, אלה עדיין כלי תקשורת שהותקפו", מדגישה דולה.

העיתונאים קאדר שאהין ומוחמד סרחאן מובאים לבית-המשפט לאחר שנעצרו באשמת עבירת צנזורה. ינואר 2009 (צילום: קובי גדעון)

הדירוג של ישראל, מבהירה דולה, נקבע באמצעות שקלול תשובות לשאלונים שחילק הארגון לארבעה אנשי תקשורת ומומחים לנושא החיים בישראל. בין העונים לשאלות הארגון העיתונאי גדעון לוי ועוד שלושה שביקשו להישאר בעילום שם: עיתונאי זר העובד בישראל, ושני נציגי ארגונים לא ממשלתיים הבוחנים את התקשורת. נוסף על כך מילאה דולה עצמה שאלון בעזרת המידע שאוסף הארגון לאורך כל השנה.

כיצד אתם מוודאים שהמידע שנמסר לכם מדויק?
"בישראל קל מאוד יחסית לוודא מידע, כי חופש העיתונות הכללי בה גבוה מאוד, וזה אחד הדברים שהערכתי בתקופה שעבדתי שם [דולה חיה בעבר כשנה בתל-אביב]. ראשית אנחנו בודקים אם יש פערים בתשובות שניתנו לשאלונים, ואם יש, חוזרים למשיבים ומוודאים שהבינו כראוי את השאלות. במקרה של ישראל, השאלות המרכזיות שהשפיעו לרעה על הדירוג נגעו למעצר וגירוש עיתונאים, ואת זה היה קל לוודא בעזרת מקורות גלויים בתקשורת, גם הצרפתית. מעבר לכך, באשר לגירוש העיתונאים של אל-ג'זירה, אני אישית דיברתי עם אחד העיתונאים שגורשו ועם האחראי עליהם מהמשרדים בדוחא. לגבי העיתונאים שנאסרו, דיברתי עם עורך-הדין שלהם. אם היה לי ספק, וידאתי מול העיתונאי שלנו שנמצא בשטחים, ומפקח גם על הנעשה בישראל".

די בארבעה משיבים לשאלון?
"אלה ארבעה אנשים שמכירים את הנושא מקרוב. במדינות אחדות קיבלתי עשר תשובות, באחרות שלוש. נוסף על כך אנחנו עוקבים אחר המדינות, אחת-אחת, לאורך כל השנה. כדי לענות על השאלון בעצמי אספתי את המידע שלנו על ישראל לאורך כל השנה, שנובע ממקורות גלויים ומהנציג שלנו בשטחים, והשוויתי עם התשובות שקיבלתי".

האם הרקע לפגיעה בחופש העיתונות משנה? האם משנה שבניין תקשורת שהותקף הכיל אמצעי לחימה?
"לא".

האם האשמה בריגול משפיעה על הדירוג?
"ההאשמה פחות חשובה. חשובה העובדה שהעיתונאי עשה את עבודתו. לא כללנו בספירה שלנו עיתונאים שנהרגו כשהיו בביתם, כאזרחים. כללנו רק עיתונאים שנהרגו בעת מילוי תפקידם, כשהם מסקרים עם מצלמה או מיקרופון. לדעתנו, עיתונאים צריכים לכבד את החוק, ולרשויות יש הזכות לגנות עיתונאים, אבל מעצר של עיתונאים בשל מילוי תפקידם, זה מעבר לגבול הנסבל. יש דרכים רבות להעניש עיתונאים בלי לעצור אותם. על הסנקציה להיות יחסית לעבירה שביצע העיתונאי, ומבחינתנו מאסר עיתונאי על ביצוע עבודתו הוא תמיד בלתי מידתי".

לאחר שאספת את הנתונים, כיצד נקבע הניקוד?
"לכל שאלה בשאלון ניקוד משלה. מעצר עיתונאי זה כך וכך נקודות, הרג עיתונאי זה כך וכך נקודות. ככל שאתה מקבל נקודות, כך מצב המדינה מידרדר. למשל, בפרק על מונופול המדינה על התקשורת, נדמה לי שערך כל שאלה היא עשר או עשרים נקודות. לא הייתי אומרת שהדירוג מדעי, כי יש שאלות שהן סובייקטיביות, אבל אני לא עניתי מתוך רצון שישראל תרד ולא הוספתי נקודות מעבר לנוסחה".

בכוויית עיתונאי לא יפרסם מאמר ביקורתי מתוך ההנחה שיאונה לו רע, ולכן ממילא לא ייעצר או ייפגע. האם לא נוצר כך עיוות בדירוג?
"לכן יש שאלות של צנזורה עצמית בשאלון, וגם זה נלקח בחשבון. אם ישראל קיבלה אפס נקודות כי אין צנזורה שלא בנושאים צבאיים, במדינות אחרות יקבלו 5 או 4 נקודות בנושא זה".

וכיצד דירגו את ארצות-הברית?

בנואה הרביה, ראש דסק אמריקה בארגון, הודף אף הוא טענות לשיקולים זרים בהקפצת דירוג ארצות-הברית אל המקום ה-20 במדד, כגון אלה שהעלה מזכ"ל מועצת העיתונות בישראל במאמרו. בכר ציטט "מהסברי הארגון" לדירוג ארצות-הברית ("לבחירתו כנשיא של ברק אובמה, והעובדה שגישתו פחות נצית מזו של קודמו, יש קשר חזק לזה"), וטוען כי הדירוג נבע מחיבתם של אנשי עיתונאים-ללא-גבולות לנשיא אובמה וסלידתם מבוש, ללא קשר למעשים ממשיים שננקטו או לא ננקטו על-ידי מי מהשניים.

(צילום מסך: מתוך אתר הארגון עיתונאים-ללא-גבולות)

לדבריו של הרביה, העלייה בדירוג ארצות-הברית מתבססת על עובדות ומעשים בלבד. בעוד שבתקופת כהונת הנשיא בוש עיתונאים נכלאו בשל סירובם להסגיר מקורות וחומרים לבתי-המשפט, כניסתו של אובמה לבית הלבן ומינוי אריק הולדר לתפקיד התובע הכללי של ארה"ב הביאו עימם שינוי במדיניות כלפי התקשורת. מסמכים שהיו בעבר גנוזים נחשפו, וכמה מהפעולות שנעשו בעבר נגד עיתונאים בשם "הגנת המולדת האמריקאית" פסקו.

ההצהרה האחרונה של הבית הלבן כי הוא אינו מכיר ברשת החדשות של פוקס, אומר הרביה, לא תפגע בדירוג של ארה"ב במדד שיפורסם בשנה הבאה, אלא אם תלווה במעשים כגון מניעה מכתבי הרשת להיכנס לבית הלבן וכדומה.