מדינת ישראל ירדה שישה שלבים אל המקום ה-92 בדירוג השנתי של חופש העיתונות שמפרסם הארגון עיתונאים ללא גבולות. גבוה יותר בדירוג ניתן למצוא, בין היתר, את המדינות קונגו, זמביה, קוסובו, קניה, כוויית, ניקרגואה והאיטי. הארגון מדרג את חופש העיתונות בעולם על סמך בדיקה עצמאית מתמדת ושאלונים שממלאים מומחים מכל מדינה לקראת סוף השנה.
בראש הרשימה, כמו בדירוג הקודם, ניצבות פינלנד ונורבגיה. מצרים, לעומת זאת, הידרדרה 39 שלבים אל המקום ה-166, בשל דיכוי העיתונות החופשית על-ידי ממשלת מובארכ והמועצה הצבאית שהחליפה אותה. סוריה מדורגת במקום ה-176 מתוך 179 מדינות הנכללות בדירוג, על רקע מהומות הדמים שפרצו בה. את הרשימה סוגרות טורקמניסטן, צפון-קוריאה ואריתריאה.
הארגון מציין כי לירידה בדירוג חופש העיתונות במדינת ישראל שתי סיבות עיקריות. הראשונה נוגעת לאפשרות כי כתב "הארץ" אורי בלאו יועמד לדין וייכלא בשל החזקת מסמכים מסווגים וכן לגזר הדין שניתן למקור שלו, ענת קם, שנידונה ל-4.5 שנות מאסר.
בנובמבר האחרון, לאחר מתן גזר הדין לקם, שלח הארגון מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ובו התריע כי להרשעת בלאו תהיה השפעה שלילית ביותר על תדמיתה של מדינת ישראל. "העונש החמור ביותר שהושת על קם", נכתב עוד מטעם הארגון, "מהווה אזהרה ברורה לכל העיתונאים המשתמשים במידע מסווג כבסיס לעבודתם. הוא משדר מסר מטריד באשר לחופש העיתונות בישראל".
הסיבה השנייה לירידת ישראל בדירוג השנתי היא התיקון לחוק לשון הרע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, ולפיו ניתן יהיה להגדיל משמעותית את הפיצוי על לשון הרע בלא הוכחת נזק. "באופן כללי", מציינים בארגון, "על אף שישראל נהנית מפלורליזם תקשורתי אמיתי, היא אינה נמנית עם 50 המדינות המובילות את הדירוג מפני שכלי התקשורת נתונים לצנזורה צבאית מקדימת פרסום". חופש העיתונות בשטחים שבשליטת ישראל אך נמצאים מחוץ לתחום הריבונות של המדינה (מעבר לקווי 67') ירד אף הוא, בשלב אחד בלבד, אל המקום ה-133 (הכוונה ליחס שבו נתקלים עיתונאים בעת סיקור אירועים באזורים כדוגמת בילעין).
שטחי הרשות הפלסטינית ירדו בשלושה שלבים בדירוג השנתי, וממוקמים במקום ה-153. הארגון מסביר ירידה זו בהתקפות על עיתונאים ובהשתלטות הבלתי חוקית של חמאס על משרדי איגוד העיתונאים בעזה.