(לחצו להגדלה)

הישורת האחרונה. פוטו פיניש. סוף המירוץ. אפילו המונחים המסורתיים שבהם משתמשת העיתונות לתיאור מערכת הבחירות מגיעים מעולם המירוצים. מדד הבחירות, פרויקט מיוחד מבית "העין השביעית", ממחיש שלא מדובר רק בטרמינולוגיה: העיתונות הישראלית מכורה לסיקור המערכת הפוליטית לפי הפרקטיקה הידועה כ"מירוץ סוסים".

כל כלי התקשורת שנבדקו במסגרת מדד הבחירות העניקו הבלטה יוצאת דופן לתמרונים פוליטיים ותככים פרסונליים. במקביל, רובם הזניחו את העיסוק בנושאי מהות: מה הרקורד הביצועי של הפוליטיקאים העומדים לבחירה, מה עמדותיהם ותוכניות הפעולה שלהם, והאם הם מסתירים שלדים בארונות. בסביבה עיתונאית בריאה, העיסוק בנושאי מהות אמור היה לכבוש את מרכז הבימה התקשורתית – ולדחוק לשוליים את הסיקור האסטרטגי בסגנון "מירוץ הסוסים". בישראל, התמונה הפוכה. תרם לכך סוג נוסף, שלישי, של סיקור: כזה שמתמסר לתעמולת הבחירות של המפלגות השונות, מעניק לה רמקול ומשרת אותה.

ולכותרות תחילה: כלי התקשורת שהשיג את התוצאות הגרועות ביותר במדד הבחירות הוא "ישראל היום", עיתון הבית של בנימין נתניהו, שגם במערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה התגייס לשירותו של ראש הממשלה. המקום השביעי והאחרון של "ישראל היום" תואם את המוניטין של החינמון, ואינו מפתיע. עם זאת, שכניו לתחתית הטבלה לא היו צפויים מראש.

מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12, חברת החדשות של חברת קשת, מדורגת במקום הלפני-אחרון עם ניקוד גרוע כמעט כמו זה של "ישראל היום". יתרה מכך, בסיקור נושאי המהות התוצאה של חדשות 12 היתה הגרועה ביותר. במקום החמישי, עדיין באזור האדום, מדורגת מהדורת החדשות של כאן 11 – כישלון מובהק עבור תאגיד השידור הציבורי, שמקבל מימון ציבורי כדי לספק אלטרנטיבה לתקשורת המסחרית. מתוצאות מדד הבחירות עולה שבכאן 11 לא מצליחים לבדל את המהדורה המרכזית מהמהדורות של הערוצים המסחריים.

במעלה הטבלה, עם ציונים בינוניים, מדורגים העיתונים "מעריב" (מקום רביעי) ו"ידיעות אחרונות" (מקום שלישי). במקום השני מדורגת המהדורה של חדשות 13 מבית חברת רשת, שזכתה לתוצאות הטובות ביותר בקרב המהדורות הטלוויזיוניות. במקום הראשון דורג עיתון "הארץ".

מדד הבחירות מבוסס על ניתוח עמודי השער של ארבעת היומונים וכותרות המהדורות המרכזיות של שלושת הערוצים המרכזיים. לפיכך, המדד בודק בעיקר את מידת ההבלטה שכל כלי תקשורת בוחר להעניק למידע, ניתוחים ודעות שהוא מגיש לציבור הצופים והקוראים. כל כותרת והפניה נספרות ומקוטלגות לפי שלוש קטגוריות: סיקור מסוגת מירוץ הסוסים, סיקור שמתמקד בתעמולה ובמסרי הקמפיין, וסיקור של נושאי מהות. הנתונים המובאים כאן מבוססים על הגליונות והמהדורות שהתפרסמו מאז 13 בינואר ועד בוקר יום הבחירות.

רכילות פוליטית: "ישראל היום" נותר בתחתית

נתוני מדד הבחירות נאספו באופן רציף לאורך כל מערכת הבחירות, וסוכמו בשלוש עצירות ביניים: בסוף פברואר, בתחילת מרץ ולקראת סוף מרץ. בקטגוריית מירוץ הסוסים, אלמנט אחד נותר קבוע לכל אורך הדרך: המקום האחרון נכבש על-ידי "ישראל היום", ולא שוחרר לרגע. בבחירות 2019, החינמון של משפחת אדלסון הוא כלי התקשורת שהעניק את ההבלטה הניכרת ביותר לדיווחים על תמרונים פוליטיים.

(לחצו להגדלה)

כפי שניתן היה לצפות מעיתון שהוקם כדי לשרת פוליטיקאי יחיד, אחד הסיפורים הפוליטיים הבולטים שזכו לקידום אגרסיבי מעל שערי "ישראל היום" הוא תמרון פוליטי שלנתניהו היה חשוב לקדם: רשימת "איחוד מפלגות הימין", שאנשיה קיבלו שי נדיר בדמות שריוּן של מועמד מטעמה ברשימת הליכוד. בזמן שנציגי הבית-היהודי, האיחוד-הלאומי ועוצמה-לישראל (ועד נקודה מסוימת גם אלי ישי ומפלגתו) דנו ביניהם על התנאים – ב"ישראל היום" דאגו להדפיס את תמונותיהם בשער ולהפנות אליהם זרקור שבדרך כלל מופנה אל עבר דמותו של נתניהו.

במקום הלפני-אחרון בטבלה מדורגת המהדורה של חדשות 12, שהבליטה דיווחי מירוץ סוסים כמעט באותה מידה כמו "ישראל היום". הממצא הזה מעניין: מתברר שבקטגוריית מירוץ הסוסים, כלי התקשורת שזכו לתוצאות הגרועות ביותר הם דווקא אלו שזוכים לרייטינג הגבוה ביותר – "ישראל היום" לפי סקר חשיפה, וחדשות 12 לפי נתוני ועדת המדרוג.

האם יש להסיק מכך שהציבור מתעניין במיוחד בסוג הסיקור הזה, ומתגמל את מי שמרבים לעסוק בו? דווקא לא, מסביר פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, במאמר שפורסם כאן במסגרת הפרויקט.

"פוטו פיניש". כותרות ראשיות ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות", אפריל 2019

בראש הטבלה, עם התוצאות הטובות ביותר, מדורג עיתון "הארץ". בתחילת מערכת הבחירות, המקום הראשון בקטגוריית מירוץ הסוסים הוחזק על-ידי חדשות 13 (חדשות ערוץ 10 לשעבר). במהלך חודש מרץ "הארץ" עקף את המתחרה מהטלוויזיה – אך ככל שהתקרב יום הבחירות הפער הלך והצטמצם. בסופו של דבר, המהדורה של חדשות 13 התברגה במקום השני.

את מרכז הטבלה, עם תוצאות בינוניות, תופסים שני עיתונים מסחריים וערוץ הטלוויזיה הציבורי של ישראל: "ידיעות אחרונות" במקום השלישי, כאן 11 במקום הרביעי ו"מעריב" במקום החמישי.

תעמולה: "הארץ" הכי נקי

כלי התקשורת שזכה לתוצאות הטובות ביותר בקטגוריית התעמולה הוא "הארץ", ובפער ניכר ממתחריו. כמו בכל כלי התקשורת, גם ב"הארץ" עסקו בהרחבה בקמפיינים של המפלגות השונות. עם זאת, עורכי העיתון דאגו בדרך כלל לא להבליט את העיסוק בתחום – והעניקו לו רק שתי כותרות ראשיות בשלושה חודשים. בשני המקרים, אגב, מדובר בתעמולה "רכה" – נאומים פומביים של מועמד פוליטי. בשני המקרים מדובר היה בבני גנץ.

(לחצו להגדלה)

גם בקטגוריה הזאת, גוף התקשורת השני בטיבו הוא חדשות 13, שנמנע מלהעניק הבלטה יתרה לקמפיינים הפוליטיים. מתחתיו, בפערים זעירים, מדורגים שני טבלואידים: "מעריב" (מקום שלישי) ו"ידיעות אחרונות" (מקום רביעי). מתחתיהם, במקום החמישי, מדורגת המהדורה של כאן 11. במקום השישי מדורגת המהדורה של חדשות 12.

"כלום לא בטוח, הימין חייב להתעורר". נתניהו בשער "ישראל היום", 8.4.2019 (לחצו להגדלה)

המקום האחרון שמור גם כאן ל"ישראל היום", שזכה לתוצאות הגרועות ביותר – ובפער גדול מכל היתר. ב"ישראל היום" דאגו להדהד את תעמולת הבחירות של נתניהו והליכוד, ובכך תרמו לקמפיין שהוביל ראש הממשלה. המקרה הבוטה ביותר אירע בנקודת זמן אסטרטגית: 8 באפריל, יום לפני הבחירות. הכותרת הראשית של "ישראל היום" לאותו בוקר הוקדשה להצהרה מפי נתניהו: "כלום לא בטוח, הימין חייב להתעורר".

מתוך כל הדברים שאמר ראש הממשלה בראיון שממנו נלקח הציטוט, העורכים בחרו להבליט דווקא את החלק שהידהד את המסר המרכזי בקמפיין התעמולה של נתניהו באותה נקודת זמן – ציטוט שלא היה בו כל חידוש, משום שהמועמד הפוליטי דאג לחזור עליו שוב ושוב בהופעותיו בתקשורת וברשתות החברתיות. בתחתית השער, ליתר ביטחון, נדפסה הפניה למאמר מאת בעל הטור אראל סג"ל: "כן, יש סיבה לפאניקה: אם לא תצביעו מחר, השמאל יחזור".

עיסוק במהות: מהדורת חדשות 12 – הגרועה ביותר

גם בקטגוריית המהות כלי התקשורת שזכה לתוצאות הטובות ביותר הוא "הארץ", שהרבה לעסוק בעמדות וברקורד של המפלגות העומדות לבחירה – לצד עיסוק ער ומובלט בפרשיות שחיתות ואי-סדרים שבהם מעורבים פוליטיקאים שהעמידו את עצמם לבחירת הציבור.

במקום השני, בפער ניכר מ"הארץ", מדורג דווקא כלי התקשורת שבכל שאר המדדים זכה לתוצאות הגרועות ביותר – "ישראל היום". לצד ההתגייסות הבוטה למען קמפיין הליכוד והתמרונים שנלוו לו, גם ההבלטה של נושאי המהות התיישרה לא פעם עם צרכיו של ראש הממשלה: החל בכותרות כמו "העימות יוצא לאור: נתניהו אישר מבצע בטחוני, גנץ ניסה לעכב – ולערב את היועמ"ש", וכלה בהבלטה יתרה של דו"ח המבקר על ההתקשרות של המשטרה עם חברת הסייבר הכושלת שבה כיהן בני גנץ כיושב-ראש, שהניב את הכותרת הראשית "תיק גנץ-אלשיך".

(לחצו להגדלה)

לכל אורך מערכת הבחירות ניכר היה שהעיתונים זוכים לתוצאות טובות בקטגוריית המהות ביחס למהדורות הטלוויזיוניות. המגמה הזאת נשמרה עד הסוף. במקום השלישי, בפער לא גדול מ"ישראל היום", מדורג העיתון "מעריב". במקום הרביעי מדורג העיתון "ידיעות אחרונות".

רוב גופי התקשורת אמנם העניקו את הבכורה לסיקור בסגנון "מירוץ סוסים", אך אצל כולם העיסוק בנושאי מהות הובלט יותר מהעיסוק בתעמולת הבחירות. כולם חוץ מאחד – חדשות 12

את תחתית הטבלה מאיישות שלוש המהדורות הטלוויזיוניות. המהדורות של כאן 11 וחדשות 13 זכו לניקוד זהה בקטגוריית המהות, והן תופסות את המקום החמישי והמקום השישי. במקום השביעי והאחרון מדורגת המהדורה של חדשות 12, ובפער ניכר מכל היתר.

כבר בתחילת העבודה על מדד הבחירות עלתה מהנתונים מסקנה עגומה: רוב כלי התקשורת הנכללים במדד – חדשות 12, חדשות 13, כאן 11 ו"ישראל היום" – הבליטו את העיסוק בתעמולת הבחירות יותר מאשר את העיסוק בנושאי מהות. ככל שהתקדמה מערכת הבחירות המגמה הזאת התהפכה. רוב גופי התקשורת אמנם העניקו את הבכורה לסיקור בסגנון "מירוץ סוסים", אך אצל כולם העיסוק בנושאי מהות הובלט יותר מהעיסוק בתעמולת הבחירות. כולם חוץ מאחד – חדשות 12.

במהדורה של קשת, סיקור נושאי המהות וסיקור התעמולה זכו לאותה מידת הבלטה – כישלון חרוץ שאפילו ב"ישראל היום" לא נחלו. זוהי אחת הסיבות לדירוג הגרוע של חדשות 12 גם בטבלה המשוקללת – המקום הלפני-אחרון. אם מערכת הבחירות היתה נמשכת עוד שבוע או שבועיים, המהדורה הנצפית בישראל היתה יכולה להידרדר למקום האחרון.

איך דירגנו: שאלות ותשובות

ממה מורכב מדד הבחירות, ואיך בוצע הדירוג? מה זה בכלל "מירוץ סוסים"? מה הכוונה "נושאי מהות", זה לא קצת מתנשא? אחרי "תיק 2000", איך זה ש"ידיעות אחרונות" מקבל דירוג גבוה? למה המדד לא כולל אתרי חדשות? ולמה הוא כן כולל את "ישראל היום"? את כל התשובות לשאלות הללו (ואחרות) ניתן לקרוא ברשימה נפרדת. על הסוגיות העקרוניות שביקשנו לברר באמצעות מדד הבחירות הרחבנו במאמר שפרסמנו לקראת השקתו.