משטרת ישראל תפעל לקידום נוהל להסדרת התנהלות כוחותיה מול עיתונאים בשטח, כך סוכם בישיבה שהתקיימה בסוף החודש שעבר במשרד המשפטים. הישיבה התקיימה בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד משטרת ישראל בשל התנהגות שוטריה בעיר העתיקה של ירושלים בקיץ האחרון.

במהלך חודש יולי, בעקבות רצח שוטרי מג"ב בעיר העתיקה בירושלים ועם התגברות המתח הבטחוני, פעלה משטרת ישראל להשלטת הסדר באזור. על-פי עתירות שהוגשו לבג"ץ, פעולות המשטרה כללו הגבלה של חופש התנועה של עיתונאים, התעמרות ואף פגיעה פיזית בהם. את העתירות הגישו האגודה לזכויות האזרח (באמצעות עורכות-הדין נסרין עליאן ורוני פלי), ארגון העיתונאים בישראל (באמצעות עורכי-הדין ד"ר מורן סבוראי ואמיר בשה) והתאחדות עיתונאי החוץ בישראל (באמצעות עורכי-הדין גלעד שר, ג'ורג'ט זהר ומורן אוריה-ספקטור).

בתגובות מקדמיות שהגישה לפני ימים אחדים משטרת ישראל לעתירות מטעם ארגון העיתונאים והתאחדות עיתונאי החוץ נמסרו פרטים חדשים על מהלכי המשטרה בחודשים האחרונים. בתגובות, שהוגשו באמצעות עורכי-הדין ד"ר יובל רויטמן ושרון אבירם, חוזרת המשטרה על כמה מהטענות שהעלתה כבר לפני חודשים אחדים בתגובתה לעתירת האגודה לזכויות האזרח.

בין היתר נטען כי העתירה נגדה כבר אינה אקטואלית, שכן כיום אין כל הגבלות על עיתונאים בשטחי העיר העתיקה, וכי כל הפעולות שביצעו השוטרים נבעו מהצורך לשמור על הסדר ועל חיי העיתונאים והתושבים באזור. אולם מעבר לכך טוענת המשטרה כי יש לדחות את העתירות לנוכח כוונתה לקבוע נוהל שיסדיר את התנהלות כוחותיה מול גורמי התקשורת בשטח.

לפי משטרת ישראל, ב-29.10 התקיימה במשרד המשפטים ישיבה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עמית מררי, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי), רז נזרי, ובהשתתפות נציגי משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ומחלקת ייעוץ וחקיקה. במסגרת הפגישה הוחלט כי המשטרה תפעל יחד עם משרד המשפטים לשם קידום נוהל או פקודה שכזו, "בשים לב לאיזון המתחייב בין שמירה על חופש הביטוי, ובכללו חופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת, לבין חובת משטרת ישראל בשמירה על בטחון הציבור והסדר הציבורי".

על תפיסת המשטרה את תפקידה מול כלי התקשורת ניתן ללמוד ממסמך שהופץ לפני שבועות אחדים ומוזכר אף הוא בתגובת המשטרה לעתירות. בסוף חודש ספטמבר הפיצו דוברת משטרת ישראל מירב לפידות והיועצת המשפטית עו"ד אילת אלישר לכוחות המשטרה הפועלים בשטח מסמך שנשא את הכותרת "קווים מנחים להתנהלות המשטרה מול גורמי התקשורת בשטח". מטרת המסמך, כך מוסבר, היא "חידוד התנהלות הושטרים בשטח מול גורמי התקשורת".

במשטרה מדגישים כי "מסמך זה אינו מהווה נוהל ונכתב לצורך מתן מענה מהיר לסוגיות שהתעוררו ועל מנת להקנות כלים ברורים לגורמים הפועלים בשטח", אך ניתן להניח כי הוא משקף את האופן שבו המשטרה היתה רוצה לראות את הנוסח הסופי, שיגובש עם משרד המשפטים.

במסמך עצמו, שמחזיק שלושה עמודים, נכתב בין היתר כי "משטרת ישראל מכירה בחשיבות תפקידם של גורמי התקשורת במימוש זכות הציבור לדעת ובחשיבות נוכחותם של עיתונאים בשטח. עם זאת, ישנן זכויות נוספות ואינטרסים ציבוריים אחרים שלעתים מתנגשים בזכויות אלו, שהמשטרה מחויבת בהגנה עליהם, כמו השמירה על חיי אדם ושלמות גופו ושמירתו של הסדר הציבורי".

במסמך מובהר לכוחות המשטרה כי עליהם לאפשר לעיתונאים, "ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין והמקום", גישה אל "מוקד הסיקור העיתונאי, גם במקרים שבהם הגישה לאזרחים אסורה או מוגבלת". עם זאת, ישנם ארבעה חריגים המאפשרים לשוטר לחסום את הגישה של עיתונאי למוקד האירוע:

"1. קיומה של סכנה לחיי אדם או לשלמות גופו, לרבות קיומו של חשש כי כניסת העיתונאי תסלים אווירה של אלימות לרמה העלולה לסכן חיי אדם.

"2. קיומו של חשש שכניסת עיתונאים למוקד הסיקור העיתונאי תשבש מהלכי חקירה, תלווה בביצועה של עבירה פלילית אחרת (כגון פגיעה בפרטיות, חשיפת מידע חסוי) או תאפשר ביצועה של עבירה כאמור.

"3. קיומו של חשש שהסיקור יהווה הפרה של צו איסור פרסום.

"4. קיומו של צו על-פי כל דין לסגירת שטח מוקד הסיקור העיתונאי, כגון: צווים שיפוטיים, שטח צבאי סגור, קיומה של החלטה על 'שטח סטרילי' לגבי אישיות מאובטחת".

חריג נפרד מאפשר לשוטרים להגביל את השימוש של צלמי עיתונות במצלמותיהם. לפי המסמך, "המשטרה תוכל להגביל שימוש באמצעי צילום אם המדובר בצילום שהוא אסור על-פי כל דין או כשבהצבת הציוד יש משום הפרעת מעבר עבור אזרחים ו/או שוטרים, באופן שפוגע בביצוע תפקידו של השוטר באירוע. במקרים כאלה, יש לשאוף למציאת פתרון ביניים כגון כניסה למוקד הסיקור העיתונאי עם אמצעי צילום נייד בלבד".

במסמך המשטרתי מצוין עוד כי ההחלטה על מניעת או הגבלת גישת עיתונאים למוקד אירוע תתקבל על-ידי מפקד האירוע או על-ידי המפקד המבצעי בשטח, שידווח "בהזדמנות האפשרית הראשונה על החלטתו". עם זאת, שלוש מההגבלות על עיתונאים מחייבות החלטה של קצין בדרגת תת-ניצב לפחות, ואף זאת לאחר היוועצות עם דובר המשטרה. שלוש ההגבלות הן מניעת גישה לעיתונאי הנובעת מחשש לפגיעה בו במהלך האירועים; חשש כי כניסתו תסלים אווירה של אלימות לרמה העלולה לסכן חיי אדם; ומניעת גישה לעיתונאי מלהגיע לזירת סיקור שאליו מותרת גישה לאזרחים.

יצוין כי באירועים האלימים בקיץ האחרון, כמו גם באלו שקדמו להם, הגבילה המשטרה באופן שיטתי עיתונאים מלסקר באופן חופשי במוקדים בירושלים, תוך שהיא מקבצת אותם למתחמים מרוחקים ומגודרים. בנוסף, לפחות בחלק מהאירועים נאמר לעיתונאים במפורש כי מדובר בהוראה מגבוה ולא בהתנהלות אד-הוק של הכוחות בשטח.

סעיף נוסף במסמך מבדיל בין עיתונאים המוכרים על-ידי המדינה לעיתונאים עצמאיים. לפי משטרת ישראל, "כניסת גורמי תקשורת לאירוע לצורך סיקור עיתונאי תותר רק לאחר הצגת תעודת לע"מ".

6118/17
6196/17
6192/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 125KB)