משטרת ישראל תנסח את הנוהל להסדרת כוחות השטח שלה מול עיתונאים תוך התייעצות עם ארגון העיתונאים, התאחדות העיתונאים הזרים והאגודה לזכויות האזרח, כך קבע אתמול בג"ץ.

בקיץ האחרון, על רקע מהומות בעיר העתיקה בירושלים, הגבילו שוטרי משטרת ישראל את חופש הפעולה של עיתונאים ישראלים וזרים ואף תקפו צלמי עיתונות וכתבים שניסו לבצע את עבודתם. בין היתר אפשרו השוטרים לאזרחים ותיירים להיכנס למתחמים אליהם נאסרה הכניסה לעיתונאים, הרחיקו בכוח עיתונאים שהגיעו לאזורי העימות ופגעו בכתבים וצלמים באמצעות אלות, כדורי ספוג ורימוני הלם.

בעקבות המעשים הגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון העיתונאים והתאחדות העיתונאים הזרים שלוש עתירות לבג"ץ. אתמול (4.2) דן בג"ץ בשלוש העתירות גם יחד, בפני השופטים נעם סולברג, אורי שהם ויוסף אלרון. אל אולם בית-המשפט הגיעו כעשרה צלמי עיתונות, הסובלים המרכזיים מאלימות משטרתית המופנית כלפי עיתונאים בשטח. באופן יוצא דופן, הפעם הצלמים נשארו באולם גם לאחר כניסת השופטים, כדי להאזין לדיון בעניינם.

כבר בפתח הדיון הבהירו השופטים כי מצב העניינים שתואר בעתירות צריך להשתנות. "הרושם, לפחות בשלב הזה, הוא שהבעיה קיימת", אמר השופט סולברג לבאי-כוח משטרת ישראל, עורכי-הדין שרון אבירם ויובל רויטמן. "הם מצביעים על בעיה מסויימת שכנראה היא לא נקודתית לעניין העתירה אלא מתעוררת מעת לעת, וגם השכל הישר אומר שבעיות כאלה מטיבן להתעורר. לעתים יש אירוע וסכנה של יציאה משליטה ובזמן אמת מוטלות מגבלות כאלה או אחרות, שלעתים לאחר מעשה ניתן לומר ולהתווכח שהיה יותר מדי או פחות מדי". השופט סולברג בירך על הודעת המשטרה מלפני חודשים אחדים לפיה היא שוקדת בשיתוף משרד המשפטים על ניסוח נוהל חדש להתנהגות כוחותיה מול עיתונאים בשטח, אך ציין כי יש לנסח את הנוהל תוך "הידברות" גם עם העותרים.

עו"ד אמיר בשה, שמייצג את ארגון העיתונאים יחד עם עו"ד מורן סבוראי, פנה לשופטים וטען כי אם מדובר על נוהל שיקבע חריג לחופש הביטוי וחופש העיתונות, הוא צריך להתבצע באמצעות חקיקה. "לא צריך להגזים", העיר השופט שהם. "אי אפשר בחיקוק לצפות את כל האפשרויות בשטח".

עו"ד רוני פלי, שמייצגת את האגודה לזכויות האזרח יחד עם עו"ד עודד פלר, הדגישה בדבריה כי האגודה מוטרדת בעיקר מעניין הסמכות. לטענתה, משטרת ישראל פוגעת פגיעה משמעותית בזכות היסוד של העיתונאים בשטח כמו גם של כלל הציבור הסומך על דיווחיהם, ועושה זאת לכאורה בלא כל סמכות. "האם זכות העיתונאים להיות במקום ולסקר היא בלתי מוגבלת?", תהה השופט שהם. לדברי עו"ד פלי, הבעיה היא שהמגבלות מוטלות על עיתונאים בלבד. "כאשר בודקים בכניסה מי עיתונאי ומי לא, ותיירים וישראלים יכולים להיכנס לאזור מסוים, גם כשהם מצוידים בטלפון חכם שיש בו מצלמה, התוצאה היא שבסופו של דבר הסיקור מגיע אבל הוא לא מקצועי".

מימין: השופטים אלרון, סולברג ושהם, דיון בבג"ץ באלימות משטרתית נגד עיתונאים, 4.2.2018 (צילום: אורן פרסיקו)

מימין: השופטים אלרון, סולברג ושהם, דיון בבג"ץ באלימות משטרתית נגד עיתונאים, 4.2.2018 (צילום: אורן פרסיקו)

באת-כוח המשטרה, עו"ד אבירם, הבהירה כי הנוהל המתגבש בימים אלה נעשה לא רק בשיתוף משרד המשפטים אלא גם בשיתוף לשכת העיתונות הממשלתית, שלפי הגדרתה היא "הגורם המאחד את העותרים". בהמשך הגדירה עו"ד אבירם את לע"מ כגוף ש"מגבש את לשכות העיתונות", זאת למרות שלע"מ היא גוף ממשלתי המסונף למשרד ראש הממשלה וככזה קרוב יותר למשטרת ישראל מאשר לארגוני העיתונות השונים. הגדרה זו הובילה את יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי ואת מנהל לשכת העיתונות הממשליתית ניצן חן, שישבו באולם, להחליף ביניהם חיוכים.

עו"ד גלעד שר, בא-כוח התאחדות העיתונאים הזרים בישראל, הודיע כי פנה בחודשים האחרונים בעניין האלימות המשטרתית חמש או שש פעמים - לא רק לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה אלא גם לראש לשכת העיתונות הממשלתית ולא קיבל כל תגובה.

עו"ד בשה הגיב לדברי באת-כוח המשטרה וציין כי "לע"מ כבודה במקומה מונח, אבל היא אגף במשרד ראש הממשלה. היא אינה מייצגת עיתונאים". "היא לא מייצגת", אמר השופט סולברג, "אבל ללשכה הזו יש מומחיות בדיוק בתחום הזה שמדברים בו". בשה השיב: "אבל עדיין, היא חלק מהריבון".

לסיכום הדיון אמר השופט סולברג כי "מתגבשת ההסכמה שהנושא הזה מצדיק ומחייב הידברות, ומותר להיות גם עם אופטימיות זהירה שההידברות תצליח". השופט סולברג הורה לדחות את הדיון בשלושה חודשים, כשהוא מעיר: "נרשום לעצמנו שמשרד המשפטים והמשטרה יזמינו את באי-כוח העותרים להשתתף בדיונים כדי שכל התמונה תהיה בפניהם. אני חושב שזה די מתבקש בשלב הזה".

השופט שהם פנה לבאי-כוח המשטרה והדגיש: "חשוב מאוד מאוד שתהיה הידברות. אני לא אומר שהם [העותרים] יכולים להטיל וטו אבל צריכים לשמוע את עמדתם כי הם מעלים כאן נקודות מאוד חשובות. צריך לתת להם אפשרות להשפיע, שהנוהל עד כמה שאפשר ייעשה בהסכמה".

בג"ץ 6118/17
בג"צ 6192/17
בג"צ 6196/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 53KB)