האגודה לזכויות האזרח בישראל עומדת על עתירתה לבג"ץ נגד משטרת ישראל בגין היחס המפלה והעוין של שוטרים לעיתונאים בעיר העתיקה של ירושלים.

לפני כשבועיים, על רקע המהומות בעיר העתיקה בירושלים ובעקבות מספר רב של מקרים שבהם הופרו זכויותיהם של עיתונאים שפעלו באזור, עתרה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבג"ץ נגד המשטרה ודרשה מבית-המשפט כי יורה למשטרת ישראל שלא למנוע עוד את חופש התנועה של עיתונאים באזור ולא להגביל את עבודתם. ימים אחדים לאחר עתירת האגודה עתרו לבג"ץ על רקע דומה גם ארגון העיתונאים בישראל והתאחדות עיתונאי החוץ בישראל (FPA).

בעתירות נכללו עדויות על אלימות משטרתית קשה נגד עיתונאים. כתבים וצלמים נפגעו מכדורי ספוג ורימוני הלם שנורו ישירות אליהם, הוכו באלות והורחקו באלימות על ידי השוטרים מאזורים שונים.

משטרת ישראל, בתגובתה המקדמית לאגודה לזכויות האזרח, טענה כי אין מקום כלל להמשיך בהליך המשפטי שכן ממילא כל ההגבלות שהוטלו באזור העיר העתיקה של ירושלים היו זמניות ובינתיים הוסרו. בנוסף טענו במשטרה כי כל הצעדים שננקטו נועדו לצרכים מבצעיים, הכחישו בחצי פה כי הפלו לרעה עיתונאים לעומת אזרחים אחרים וטענו כי ממילא העיתונאים יכלו להמשיך בעבודתם על אף הצעדים המגבילים הזמניים. בכל הקשור לאלימות שוטרים הפנו במשטרה את העותרים למח"ש.

בתגובה שהגישה אתמול האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ היא מבהירה כי היא עומדת על עתירתה, ומבקשת כי זו תישמע במאוחד עם העתירות של ארגון העיתונאים והתאחדות עיתונאי החוץ.

"אכן, האירועים שהביאו להגשת עתירה זו הינם דינמיים מטיבם ומטבעם", כתבו עורכות הדין נסרין עליאן ורוני פלי, באות-כוח האגודה. "במהלך השבועיים שקדמו להגשת העתירה הגבילה המשיבה כניסת עיתונאים דרך שער האריות לעיר העתיקה לסירוגין, למשך שעות בכל פעם. בימים האחרונים, לאחר שהרוחות נרגעו, הוסרו המגבלות על הסיקור העיתונאי.

רוני אלשיך, מפכ"ל משטרת ישראל (צילום: יונתן זינדל)

רוני אלשיך, מפכ"ל משטרת ישראל (צילום: יונתן זינדל)

"עם זאת, הנפיצות בעיר העתיקה רבה, ואירועים שונים פורצים מעת לעת. אירועים אלה נמשכים שעות בכל פעם, ובמהלכם נוהגת המשיבה כמתואר בעתירה. אין כל אפשרות 'לתפוס' את האירועים ואת יישום מדיניות המשיבה בזמן אמת, בעודם קורים, ולהביאם לבירור בפני בית המשפט הנכבד בטרם יסתיימו. טענת המשיבה, כי במועד הגשת תגובתה אין מוטלת מגבלה על עיתונאים, ועל כן אין לדון בעתירה, שוללת, למעשה, כל אפשרות שבית המשפט הנכבד ידון בהתנהלות המשיבה כלפי עיתונאים בעתות שכאלה. אין לקבל שמדיניות המשיבה תזכה בחסינות מפני ביקורת שיפוטית רק בשל אופייה הזמני".

בהמשך התגובה מצביעה האגודה על הפערים בין הגרסה שמסרה המשטרה לבג"ץ לבין מצב העניינים שעולה מהעתירות שהוגשו בעניין. בעוד שהמשטרה טענה כי ההגבלות שהטילה הופעלו כלפי כל האזרחים שהיו באזור, ולא נגד עיתונאים בלבד, תצהירי עיתונאים שצורפו לעתירות תיארו כיצד הגבלות חריפות הוטלו עליהם ולא על אזרחים יהודים ותיירים שנכחו לצדם באזור. עוד מודגש כי בעוד המשטרה טענה כי העיתונאים יכלו להמשיך ולבצע את עבודתם מהמקומות שבהם הוצבו, מתצהירי העיתונאים עלה כי נמנעה מהם היכולת לסקר את האירועים.

"יש, אם כן, צורך ממשי בדיון עקרוני במדיניותה של המשיבה", נכתב מטעם האגודה לזכויות האזרח. "שלוש העתירות מלמדות על הפגיעה החמורה שפוגעת המשיבה בחופש הביטוי, בזכות הציבור לדעת ובהיותו של הסיקור העיתונאי החופשי תנאי לקיומה של דמוקרטיה".

בג"ץ 6118/17
בג"ץ 6192/17
בג"ץ 6196/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 107KB)