01.07.2001 ההפתעה הגדולה בגלל סמיכותה של התקשורת אך ורק על שולחן הפוליטיקאים, היא אינה מבחינה במה מתרחש מתחת לקצה אפה כרמית גיא
01.07.2001 צהוב בשידור חי הפיגוע בדולפינריום והאסון באולמי ורסאי המחישו מחדש את הבעייתיות של השידורים החיים בטלוויזיה. שוב עלו על המרקע מראות קשים שהיתה בהם פגיעה בצנעת הפרט, ושוב התעוררה שאלה עד כמה נוכחות הצלמים והשדרים מעצימה אירועים, אם לא יוצרת אותם ממש עוזי בנזימן
01.05.2001 מעונן חלקית עד בהיר הקושי לפרש את שרון פוגע לא רק בחדוות היצירה של העיתונאים, אלא גם, ובעיקר, בגאוותם נחום ברנע
01.05.2001 אכזרי זה טוב מאוד על הנושא הנדוש הבא כמעט לא מדברים בתקשורת - מה קורה לצה"ל בשטחים עמוס נוי
01.05.2001 "הארץ" - לא מה שחשבתם אתר האינטרנט של הארץ (www.haaretz.co.il) היה אתר נוח, שימושי ופשוט. הוא הכיל את המהדורה המודפסת של העיתון, כמה "ספיישלס" למהדורת האינטרנט, פה ושם קישורים שימושיים ארנון לוי
01.05.2001 מה אוהבים היהודים לראות לבד מ"מבט", הנכס השידורי היחיד שמחזיק ערוץ 1 בידו הוא שידורי ספורט אודי טרלו
01.05.2001 אני לא ארנק "ראית את זה?", שאלתי את ו'. "את מה?", הבהבה לי מיד הודעת תשובה בתחתית המסך. "את הבאנרים האלו, שנפתחים בתחתית כל הודעה שאני שולחת לך ומקבלת ממך", הבהבתי בחזרה ענת באלינט
01.05.2001 החופש להרוס את המידע המאבק שניהלו רשתות טלוויזיה ואתרי אינטרנט על שידור חי של הוצאתו להורג של הטרוריסט טימותי מקווי אינו חדש שמעון אדף
01.05.2001 הקיבעון הצדקני וסכנותיו ה"בון טון" הצדקני שהשתלט על ישראל מאז אינתיפאדת אל אקצה נעזר בכמה מנהגים מגונים של התקשורת הישראלית דני רבינוביץ'
01.05.2001 החופש תם לא יכולתי לדעת שאחווה בעצמי - כאובייקט - הצגת תכלית גסה ובוטה במיוחד של האיום על חופש העיתונאי מצד המו"ל משה נגבי
01.05.2001 אופס, נפלתי זה לא סיפור גדול. לא תהליך מדיני, לא פיגוע, ואפילו לא סיפור על פריימריז או נפילת מניות. סתם סיפור שנוגע ליחסי אנוש ולנורמות התנהגות מקצועיות כרמית גיא
01.05.2001 תעשיית הערוצים ההחלטות על מתן זכיונות להפעלת ערוץ טלוויזיה מסחרי נוסף וערוץ חדשות מסביב לשעון מעמיקות את תווי ההיכר של מפת התקשורת הישראלית של התקופה הנוכחית: בתוך עשר שנים הפכה ישראל ממדינה חד-ערוצית למקום שבחללו חולפים אותות של עשרות תחנות טלוויזיה עוזי בנזימן
01.03.2001 פקששנו כל מערכת בחירות בארץ מסתיימת בהכאה על חטא של התקשורת: ניפחנו, עיוותנו, פקששנו, הלכנו שולל אחר הביפרים שלנו. ההכאה על חטא היא חלק מהריטואל. אלא שהפעם, אולי בגלל אופיין החד-פעמי של הבחירות האלה, רשימת ההחטאות ארוכה וקשה במיוחד. לא רק אהוד ברק לא ירצה לזכור את בחירות 2001 נחום ברנע
