רוב גדול של הדוברים והמרואיינים שהופיעו בתקשורת הישראלית המרכזית באייטמים על הניסיון לפסול את המפלגות הערביות מלרוץ לכנסת היו יהודים, כך עולה מבדיקה ממוקדת של מדד הייצוג.

המדד, מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, מתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​ ובוחן את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות חדשות ואקטואליה.

לקראת הבחירות הכלליות לכנסת ה-26 נפל דבר בדמוקרטיה הישראלית: לראשונה אי-פעם הכריעה ועדת הבחירות המרכזית על פסילת כל המפלגות הערביות. ההחלטה אמנם התהפכה בבג"ץ, שאישר את מועמדות הרשימה המשותפת ורע"מ וח"כ עופר כסיף (יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, הסיר את מועמדותו לאחר שהשופטים התריעו כי יתכן ויאשרו את הפסילה), אולם התקדים נותר בעינו.

בדיקת "העין השביעית" את הסיקור במהדורות החדשות של החלט נציגי הפרלמנט הישראלי לפסול את כלל הייצוג הערבי בבחירות לכנסת, העלתה כי באולפנים בחרו להתעלם מהתקדים ההיסטורי ובפגיעה בדמוקרטיה ולהתמקד בפרטים טכניים ותככים פוליטיים. כעת, במסגרת מדד הייצוג, נבדק גם הייצוג הערבי בסיקור האירוע.

הבדיקה כללה את תחנות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל וערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי), והיא התמקדה בתקופה שבין ה-22.9 ועד ה-3.10.

בשני ימי האירועים המרכזיים נבדקו השידורים לאורך כל היממה – ב-23.9, אז דנה ועדת הבחירות המרכזית בעתירות לפסילת המועמדים והרשימות והחליטה כי אין מקום בכנסת לנציגי החברה הערבית; וב-1.10, אז דן העליון בהחלטות ועדת הבחירות. בימים שלפני ואחרי שני האירועים המרכזיים התמצתה הבדיקה בשעות השיא ברדיו (7:00-11:00 ו-16:00-18:00) ובטלוויזיה (18:00-21:30).

בסך הכל העלתה הבדיקה 114 אייטמים בתקשורת המשודרת המובילה שהוקדשו לפסילת אבו שחאדה, כסיף, הרשימה המשותפת ורע"מ. ב-22 מהם הופיע דובר מהחברה הערבית בישראל, כלומר כ-19% בלבד המהווים פחות מחמישית האייטמים.

ברגיל, שיעור ייצוג כזה היה נחשב בגדר הצלחה מסחררת. הוא תואם את שיעור האזרחים הערבים מתוך האוכלוסיה הישראלית וגבוה בערך פי עשר משיעור הייצוג הנוכחי של הערבים בתקשורת (שעמד במחצית הראשונה של 2026 על 1.6%). אולם כשמדובר בסיקור אירוע הנוגע באופן ישיר לאוכלוסייה הערבית, ואירוע דרמטי וחסר תקדים של פסילת הייצוג של כמעט כל האוכלוסייה הערבית בישראל, ניתן היה לצפות שנציגים ערבים יתפסו חלק משמעותי בדיון. בכל זאת, גם הפעם העדיפה התקשורת הכללית לתת ליהודים לדבר על ערבים.

בחלוקה לכלי תקשורת בולטת לטובה תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל (מפקד ועורך ראשי: טל לב-רם), שם מתוך 29 אייטמים שהוקדשו לנושא, בשמונה נכלל דובר ערבי (כ-28%). לפי ניתוח חברת יפעת מחקרי מדיה, עיקר ההופעות היו ציטוטים מפי אבו שחאדה לפסילה וכן סינקים של טענות נגדה.

בכאן ב' ובקשת 12 הגיעו לשיעור ייצוג זהה של 16%, אולם בתחנת הרדיו של תאגיד השידור הישראלי שודרו הרבה יותר אייטמים (43) מאשר בערוץ הטלוויזיה המסחרי המוביל בישראל (19).

בכאן ב' (מנכ"ל: גל ברגר) בלטו לטובה בכך שכללו גם ראיון של ממש עם דובר מהחברה הערבית, לצד הרחבה על הטיעונים נגד הפסילה, בעיקר בהשתתפות יו"ר המשותפת יוסף ג'בארין ויו"ר בל"ד אבו שחאדה. בקשת 12 (מנכ"ל: אבי ניר, מנכ"ל חדשות 12: אבי וייס) אמנם שידרו פחות אייטמים, אך נטו לכלול יותר מדובר ערבי אחד באותו האייטם.

רשת 13 וחדשות 13 מציגים את עצמם כאלטרנטיבה ליברלית לקשת 12, אך שם המצב היה עגום הרבה יותר. הערוץ וחברת החדשות שלו (מ"מ מנכ"ל רשת עידן אלרום, מנכ"לית חדשות 13 בעת הבדיקה טלי בן-עובדיה) והקדיש 16 אייטמים לסוגיה, ומתוכם רק באחד הופיע דובר מהחברה הערבית (אבו שחאדה), כ-6% בלבד.

לזכותה של רשת 13 יש לציין כי ההופעה היחידה של דובר ערבי היתה ראיון של ממש, ולא רק סינק עם ציטוט. ובכל זאת, מהערוץ שנרכש לאחרונה על ידי אסף רפפורט ושותפיו מההייטק, שהוצגו כתקווה החדשה של ישראל הליברלית, ניתן היה לצפות לסיקור מקיף ומכיל יותר של ניסיון למנוע ייצוג בכנסת מהאוכלוסייה הערבית בישראל.

אולם ההדרה החריפה ביותר נרשמה בכאן 11. בערוץ הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי (ראש חטיבת החדשות: ליאור לנדנברג), שממומן מכספי המסים של כלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים כאחד, הסתפקו בשבעה אייטמים בלבד. לא זו אף זו, בכל שבעת האייטמים הופיעו אך ורק דוברים ומרואיינים יהודים.

"ההדרה של הקול הערבי בתקשורת הישראלית היא חלק משיעתוק יחסי הכוח בין יהודים לפלסטינים אזרחי ישראל", אומרת הדיל עזאם ג'לג'אל, מנהלת שותפה במחלקה הציבורית בסיכוי-אופוק, "כשמסתכלים על נתוני הייצוג לאורך השנים, רואים שהקול הערבי כמעט נמחק מהמרחב התקשורתי בעברית. כשכבר אי אפשר להתעלם מאיתנו, כמו במקרה של הניסיון לפסול מפלגות ומועמדים ערבים המתמודדים בבחירות לכנסת, התקשורת ממשיכה לדבר עלינו, במקום לתת לנו לדבר ולהשמיע את עמדותינו.

"וכך, הציבור הפלסטיני הופך שוב ושוב למושא לדיון, לחשד ולשיפוט, ולא לשותף שווה בעיצוב השיח הציבורי. זה לא קורה בחלל ריק: ההדרה התקשורתית משתלבת בדה-לגיטימציה שמובילים גורמים פוליטיים ומנרמלת אותה גם בציבור. כשלתקשורת יש חלק במחיקת הקול שלנו ובהצגתו כבלתי לגיטימי, אין פלא שהשיח הציבורי מקצין ונעשה גם אלים יותר נגד הפלסטינים בכלל, כולל אזרחי המדינה".

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​