נוסף להיותו "העוזר הבכיר" למנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, ממלא זליג רבינוביץ' שבעה תפקידים נוספים ברשות. לאחד מהם, מרכז הרפורמה ברשות, טרם מונה רשמית, בשל התנגדות הממונה על השכר במשרד האוצר. כדי לסייע לרבינוביץ' ולבן-מנחם גויס, בין היתר, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כך עולה ממכתב מאת הממונה על השכר אילן לוין, שצורף לתגובת פרקליטות המדינה לתביעה בעניינו של רבינוביץ' המתבררת בבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים.

זליג רבינוביץ', רשות השידור, רוממה, 2003 (צילום ארכיון)

זליג רבינוביץ', רשות השידור, רוממה, 2003 (צילום ארכיון)

פרקליטות המדינה הגישה את תגובתה לבית-הדין, באמצעות עו"ד עמיצור איתם, בעקבות הכללתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתביעה. נתניהו מכהן גם כשר האחראי על רשות השידור. תגובתה שופכת אור על המהלכים שביצעה הרשות כדי לקדם את רבינוביץ' בשנה האחרונה. לפי תגובת הפרקליטות, בדיקה של הממונה על השכר שנערכה בנוגע לתקינות מינויו של רבינוביץ' לתפקידי עוזר בכיר למנכ"ל ומרכז הרפורמה "העלתה כי עניינו אינו נקי מספקות". עוד נטען כי הבקשה לשלם לרבינוביץ' שכר בגובה 33 אלף שקל "אינה מבוססת על אדנים מוצקים".

לפי הפרקליטות, באוקטובר האחרון שלח מנהל כוח האדם ברשות השידור, צבי צימרמן, "עדכון" למשרדי הממונה על השכר ובו הודיע כי רבינוביץ' נבחר לשמש עוזר המנכ"ל תמורת שכר בשווי של כ-26 אלף שקל. סגנו הבכיר של הממונה, ברק שטרוזברג, השיב כי שכרו של רבינוביץ' אינו יכול לעלות מעל 22 אלף שקל בחודש, כך לפי חוזר נציבות שירות המדינה.

בדצמבר האחרון פנה מנכ"ל הרשות לממונה על השכר וביקש לאשר את העסקתו של רבינוביץ' בחוזה אישי כמנהל ערוץ חדש, ולשלם לו 90% משכר מנכ"ל, כלומר כ-33 אלף שקל. לשכת הממונה פנתה לצימרמן וביקשה לקבל חוות דעת משפטית בדבר תקינות המינוי ובדבר הצורך בקבלת פטור ממכרז לתפקיד מנהל הערוץ החדש. "חוות הדעת שהתקבלה לא נתנה מענה מלא לשאלות שהתעוררו", נכתב בהודעת הפרקליטות.

ברשות השידור לא אמרו נואש ושוב פנו אל הממונה על השכר, הפעם כדי לבקש אישור חוזה מיוחד עבור רבינוביץ' לצורך מינויו כמרכז הרפורמה ברשות השידור. "גם במקרה זה נדרשו הבהרות נוספות באשר לאופי התפקיד", נכתב בתגובת הפרקליטות.

באפריל האחרון ציין הממונה לוין בפני צימרמן כי על אף שהפנייה החדשה שקיבל בעניינו של רבינוביץ' נוגעת לתפקיד חדש, גובה השכר שהתבקש לאשר בשני המקרים דומה. גם מתוכן הבקשה שקיבל מרשות השידור הסתייג הממונה. "כל שהועבר אלינו הוא מיילים קצרים שאין בהם תוכן של ממש, ובצמוד אליהם טיוטות של חוזי העסקה", כתב. שוב ביקש לוין מצימרמן חוות דעת מטעם הלשכה המשפטית של רשות השידור בדבר "תקינות מינוי של מר רבינוביץ' למרכז הרפורמה והפטור בצורך ממכרז לאיוש תפקיד זה בכלל, ובפרט לאור דו"ח מבקר המדינה בעניינו".

החוזה שהועבר לעיונו, הוסיף הממונה, כולל סעיף חריג שלפיו בסיום העסקתו של רבינוביץ' בתפקיד מרכז הרפורמה יובטחו המשך העסקתו במסגרת ההסכם הקיבוצי ותשלום של שלושה חודשי הסתגלות. הממונה ציין כי סעיף זה "מהווה הטבה משמעותית ביחס לתנאי העסקתם של עובדים בכירים במדינה, שאינה נהוגה בקרב עובדי המדינה". עוד ציין הממונה כי סעיף זה "עלול להוביל למצב של ניגוד עניינים בין עבודתו השוטפת כמרכז הרפורמה מול ועדי העובדים ברשות ובין עתידו המקצועי האישי".

בתשובה התקבל במשרדי הממונה על השכר מכתב מאת יוני בן-מנחם, מנכ"ל רשות השידור, שכתב כי הוא זקוק לרבינוביץ' כדי שיעזור לו ליישם את הרפורמה. "זהו אדם שיש לי עימו יחסי אמון מיוחדים ואשר יהיה מחויב לבצעו על-פי הנחיותי באמון מלא, והכל לצורך הצלחתה של הרפורמה", הסביר בן-מנחם.

"מר רבינוביץ'", המשיך וכתב בן-מנחם [כל הטעויות במקור], "הינו בעל וותר של 24 שנים ברשות השידור, עם ניסיות במגוון תפקידים, בעל נאמנות ומחויבות מיוחדת לנושא, איש אמוני עליו אני סומך שיסייע לי להתניע את התהליכים, לקשור את הקצבות ולרכז את עבודת צוות הרפורמה, לעקוב מטעמי אחרי ביצוע והתקדמות החלטות הצוות, אחראי על מעקב ובקרה על תוכניות העבודה, אחראי על ניהול הקשר הפנימי והחיצוני עם הגורמים הרלוונטיים, אחראי על יישום מיידי של ההכנות להפעלת הרפורמה בתחומים: נוכחות, מערכת מינהל, פרישה, מבנה ארגוני חדש, טכנולוגיה, נדל"ן וכיוצא בזה. הרפורמה מן הכוח אל הפועל, תוך תיאום ושיתוף פעולה עמי ומטעמי, עם כל הגורמים הרלוונטיים".

באשר לחשש מניגוד עניינים כתב בן-מנחם: "מאחר ומר רבינוביץ' יפעל על פי החלטותיי והנחיותיי כידי הארוכה, אינני רואה חשש לניגוד עניינים".

הממונה על השכר לא התרשם לחיוב ממכתבו של בן-מנחם. "מכתב זה לא הסביר ולא פירט לעומקם של דברים מהי השכלתו של המשיב 3 [רבינוביץ'], מהו נסיונו הניהולי, ובהתאם, מהי מידת התאמתו לתפקיד", נכתב בתגובת הפרקליטות. "השתלשלות העניינים המתוארת העלתה, בעיני הממונה על השכר, חשד כי הבקשה לשלם למשיב 3 שכר בערך של 90% משכר מנכ"ל אינה מבוססת על אדנים מוצקים".

לפי תגובת הפרקליטות, "נוכח סימני השאלה שעלו אודות המשיב 3 [רבינוביץ']", נערך בחודש מאי האחרון דיון בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הממונה על השכר וגורמים אחרים במשרדי המשפטים, האוצר ורשות השידור. "בדיון נסקרה מידת הסבירות שבמינוי", מצוין בתגובת הפרקליטות, "זאת בהיבט השכר והצורך לוודא שאין חריגות ממנו. על-פי מסקנת הדברים, לאור הסברי מנכ"ל הרשות ובתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סוכם כי ניתן יהיה לאשר לרשות השידור לשלם למשיב 3 שכר שלא יעלה על שכרה של קודמתו בתפקיד הממונה על הרפורמה ברשות. אישור זה עניינו בהיבט השכר בלבד, שכן הממונה על השכר אינו מוסמך לבחון את תקינות המינוי".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר (צילום: משרד ראש הממשלה)

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר (צילום: משרד ראש הממשלה)

בעקבות הדיון השיב לוין לבן-מנחם וכתב כי "מתוך בחינת האמור במכתבך הנ"ל, כמו גם מכתבו שבסמך של מר הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בנוגע לנחיצות והדחיפות במינוי של מר רבינוביץ' כמרכז הרפורמה, ובעקבות הפניות הרבות של יו"ר הרשות בעניין, ובתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הריני לאשר את העסקתו של מר רבינוביץ' בחוזה אישי, כמשרת אמון של מנכ"ל הרשות".

יחד עם זאת, הממונה קבע כי בתפקיד מרכז הרפורמה יזכה רבינוביץ' לשכר זהה של קודמתו בתפקיד זה: 27,836 שקל, ולא 90% משכר מנכ"ל כפי שנדרש. "יובהר כי אישורי זה הינו לפנים משורת הדין", כתב הממונה, "[...] שכן עובדים שבשירות המדינה, בעלי השכלה וכישורים דומים לאלו של מר רבינוביץ', אינם מועסקים בחוזה בכירים".

בתגובת הפרקליטות מודגש עוד כי "לאורך כל הדרך הובהר כי על המינוי לעמוד בכל דרישות התקשי"ר כפי שהן נכונות לגבי עובדי מדינה, כולל חוזר נש"מ האמור, וכי האישור תלוי בתקינות המינוי. [...] נכון להיום, ככל הידוע לממונה על השכר, העדיף המשיב 3 להמשיך ולהשתכר כעוזר למנכ"ל בהתאם לחוזר נש"מ האמור לעיל, ולא לחתום על חוזה הבכירים שאושר לו לפנים משורת הדין".

כאמור, תגובה זו הוגשה לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים במסגרת תביעה של אגודת העיתונאים בתל-אביב להעביר את רבינוביץ' מתפקידו ולהגביל את סמכויותיו, לאור טענות למעורבותו בענייני כוח אדם וניהול.

היום, בדיון שהתקיים בפני השופט אייל אבהרמי, הוחלט כי רבינוביץ' לא יוכל עוד לתת הוראות והנחיות לדרג המקצועי ברשות השידור ולעסוק בענייני כוח אדם. באי-כוחה של אגודת העיתונאים בתל-אביב, עו"ד אילן בומבך ועו"ד יריב רונן, ובא-כוחה של רשות השידור, עו"ד יונתן פסי, הצהירו בפני בית-הדין כך: "אנו מסכימים שמשיב 3 [רבינוביץ'] לא יעסוק בעניינים בהם הוא מנוע מלעסוק בהתאם לחוזר נש"מ 3/2009 שצורף כנספח 1 ובהתאם לסעיף 02.631 לתקשי"ר".

לפי חוזר נציבות שירות המדינה המוזכר, בסעיף המוקדש לתיאור תפקיד משרת אמון בלשכת מנכ"ל נכתב כי "עובדי לשכת מנכ"ל לא ישולבו בהייררכיה הניהולית של המשרד וחל עליהם איסור לתת הוראות והנחיות לדרג המקצועי במשרד. יודגש כי עובד בלשכת מנכ"ל איננו רשאי לעסוק בענייני כוח אדם ובמינויים של עובדי המדינה, למעט מינויים של עובדים במשרות אמון בלשכת מנכ"ל".

בסעיף 02.631 לתקשי"ר נכתב, בין היתר: "עובדי לשכת מנכ"ל יפעלו כזרועו הארוכה של המנכ"ל במילוי תפקידו. לצורך כך, ולאור אחריותו המקצועית של המנכ"ל על פעילות המשרד, רשאים עובדי לשכת מנכ"ל להיות מעורבים בעבודת הגורמים המקצועיים של המשרד, בפעולות הביצוע שלו, או להשתתף בוועדות מקצועיות כנציגי המנכ"ל [...] יחד עם זאת, עובדי לשכת מנכ"ל לא ישולבו בהייררכיה הניהולית של המשרד, וחל עליהם איסור ליתן הוראות והנחיות לדרג המקצועי במשרד [...] עובד בלשכת מנכ"ל איננו רשאי לעסוק בענייני כוח אדם ובמינויים של עובדי המדינה, למעט מינויים של עובדים במשרת אמון בלשכת המנכ"ל".

ברם, ההסכמה בין הצדדים לא היתה מלאה. בא-כוחה של אגודת העיתונאים ביקש להדגיש בפני בית-המשפט כי הוא מצפה שרבינוביץ' "יימנע לאלתר מכל עיסוק במסגרת תפקידו ברשות השידור שיש בו מתן הוראות והנחיות לדרג המקצועי ברשות השידור, עיסוק בענייני כ"א ובמינויים של עובדי רשות השידור. אסור לו גם לעסוק במבנה הארגוני. בכל הדברים שמחייבים טיפול בכ"א ומינויים". לכך הוסיף עו"ד פסי, בא-כוחה של רשות השידור: "אלא אם הוא עושה את הדברים כידו הארוכה של המנכ"ל".

השופט אייל אברהמי נתן להסכמת הצדדים תוקף של החלטה וקבע דיון נוסף לסוף ספטמבר. עד אז אמורה רשות השידור להגיש את תגובתה לטענות שהעלתה אגודת העיתונאים ולפרט את אופי עבודתו של רבינוביץ' כמרכז הרפורמה.