בית המשפט דחה את תביעת הדיבה שהגישה שרה נתניהו, אשתו של ראש הממשלה הנאשם, נגד סילבי גנסיה, עובדת ניקיון לשעבר במעון ראש הממשלה, וחייב את התובעת בהוצאות.

ב-2019 תבעה גנסיה מנתניהו, מחברת כוח האדם שהעסיקה אותה ומהמדינה, 650 אלף שקל בטענה שנתניהו התעמרה בה. התביעה נמחקה בשל מחדל של עורך הדין שייצג אותה, אופיר שמשון. שנה אחר-כך, במאי 2020, הגישה אשתו של ראש הממשלה תביעה נגד גנסיה, ותבעה ממנה 200 אלף שקל בטענה כי הוציאה את דיבתה ופגעה בפרטיותה בשני ראיונות שהעניקה לתקשורת על תביעת הנזיקין שהגישה.

גנסיה הציגה הקלטות מזמן אמת בהן סיפרה למנהל בחברת כוח האדם שהעסיקה אותה על ההתעללות שעברה, לטענתה. "אני רציתי עזרה בקומה כי מאוד קשה לי, לא פיזית אלא נפשית כי מאוד קשה נפשית שמה להיות [...] ואני בוכה כל יום, כל דקה שאני שמה היא נותנת לי לבכות. אתה יודע מה זה?".

בין היתר טענה עובדת הניקיון כי אשתו של ראש הממשלה קיללה אותה, איימה לזרוק עליה מגהץ, הורתה "לנשק לה את הרגליים" והשתוללה מזעם כשגילתה כי בגדיו של הבן אבנר כובסו במכונה ולא ביד.

"מדובר באוסף שקרים מכפישים, הזויים ומרושעים", טענה נתניהו באמצעות עו"ד יוסי כהן בתביעת הדיבה שהגישה נגד עובדת הניקיון.

גנסיה, להגנתה, טענה כי לנתניהו אין שם טוב כיוון שהיא "עבריינית מורשעת, נצלנית כפייתית, מתעמרת סדרתית, אלימה ובוטה, מעורערת בנפשה, שותה לשוכרה, מתערבת בענייני מדינה, נתבעת סדרתית, רודפת כבוד, גזענית, תובעת סדרתית" וכדומה.

ואכן, לנתניהו היסטוריה של התעמרות והתעללות בעובדי ניקיון, תחזוקה וניהול משק הבית. ביוני 2024 נאלצה המדינה לשלם כ-900 אלף שקלים לשלושה עובדי מעון ראש הממשלה לשעבר (אהרון נאור, יאיר יצחקי ויוסף ג'ו קורסון) במסגרת הסכם פשרה בתביעה שהגישו בטענה שנתניהו התעללה בהם.

"לגבי מעון ראש הממשלה נטענו כבר בעבר טענות חמורות ונקבעו ממצאים חמורים ביחס לאופן העסקת העובדים בו, אך נראה כי הלקחים מהליכים קודמים אלה לא הופקו ולו במעט", נכתב בפסק הדין שאישר את הפשרה. ואכן, כבר ב–2016 חייב בית הדין לעבודה לפצות את עובדי מעון ראש הממשלה מני נפתלי (155 אלף שקלים) וגיא אליהו (132 אלף שקלים) בין היתר בשל התעמרות מצידה של נתניהו.

נתניהו גם הורשעה בפלילים בשל התנהלותה במעון ראש הממשלה ושימוש מושחת בכספי ציבור. לפי פסק הדין, נתניהו הזמינה ארוחות שף בשווי של כ-175,000 שקל, תוך הסתרת העסקת מבשלות במעון.

לגופן של טענות התביעה השיבה גנסיה באמצעות עו"ד שמשון, בין היתר, כי שמורות לה הגנות אמת בפרסום ותום לב.

ההליך התנהל והתקרב לסיומו, כולל דיון הוכחות במאי השנה שעברה, מעט אחרי דיון דומה בהליך המקביל, בו העידה נתניהו וטענה כי עובדת הניקיון היתה "שתולה" במעון ראש הממשלה וקבלה על כך ש"אני עושה כל כך הרבה למען המדינה ולמען משפחות החטופים ומשפחות אחרות, שפשוט מצער שזה היחס שאני מקבלת".

אלא שעורך דינה של גנסיה התמהמה בהגשת הסיכומים, שמועדם נקבע ל-15 באוקטובר 2025, וכשל מלהגישם גם לאחר שתי הארכות. לכן ב-31 בדצמבר 2025 החליט השופט אילן רונן לקבל את התביעה באופן חלקי, על סמך סיכומי התובעת בלבד. כבר למחרת ביקש עו"ד שמשון לבטל את פסק הדין בטענה כי שהה בשירות מילואים פעיל.

הבקשה לביטול פסק הדין התקבלה, ולגנסיה ובא כוחה ניתנו 14 יום להגשת הסיכומים. אלה שוב לא הוגשו במועד, וגם הפעם התבקשה אורכה בטענה לשירות מילואים.

אחרי שניתנו אורכות נוספות אך לא הוגשו הסיכומים בזמן, החליט בחודש שעבר השופט רונן לפסוק פעם נוספת על סמך סיכומי נתניהו בלבד. גם הפעם חויבה גנסיה בתשלום 100 אלף שקלים, אלא שאת ההוצאות בסך 20 אלף שקלים הטיל השופט רונן על בא-כוחה של גנסיה, עו"ד שמשון, באופן אישי.

לפני חודשים אחדים הגישה גנסיה לבית המשפט, הפעם באמצעות עו"ד שאול אידה, בקשה לביטול פסק הדין השני. לדבריה, בשלב מסוים עו"ד שמשון "הפסיק להשיב לפניותיה ולהודעותיה למרות ניסיונות בלתי פוסקים מצידה לקבל מענה ממנו".

אחרי שהשופט רונן קיבל את הבקשה וביטל גם את פסק הדין השני, הגישה גנסיה סיכומים מטעמה כדין. הפעם, קיבל השופט את טענותיה ודחה את התביעה.

"התובעת, גב' שרה נתניהו, כאשת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, איננה 'איש ציבור'. היא איננה נושאת משרה ציבורית, איננה נבחרת ציבור ואיננה עובדת מדינה בתפקיד זה", ציין השופט רונן בפסק הדין. "מאידך, לא ניתן להתעלם ממעמדה של התובעת, מנוכחותה העקבית לצד ראש הממשלה, מהופעותיה התדירות באמצעי התקשורת השונים.

"התובעת נחשפת חדשות לבקרים בפני הציבור בהבעת דעות אשר עשויות, אפשר גם מיועדות, להשפיע על דעת הקהל. התובעת וודאי שנתפסת בעיני הציבור כמי שיש לה השפעה על חיי האזרחים במדינה ועל סדר היום הציבורי".

לפיכך, הוסיף, "אין ולא יכול להיות ספק בעניין הציבורי שיש לבחינת ההתייחסות למי שמועסקים על ידי המדינה במתן שירותים במעון. אין ולא יכול להיות ספק במידת העניין שיש לציבור ביחסים שבין אותם עובדים במעון לתובעת, כמי שעומדת עם עובדים אלו בקשר יום יומי ולית מאן דפליג שגם מנחה אותם ומציבה בפניהם בקשות הנוגעות למתן שירותים אלו".

את הפרסומים שבגינם נתבעה גנסיה, קבע השופט רונן, יש לבחון "כחלק ממארג הפרסומים המתייחסים ליחסי התובעת ועובדי המעון. כאבנים נוספות בפסיפס ולא כעומדים בפני עצמם".

לפי השופט רונן, הפרסומים של גנסיה אכן עולים לכדי לשון הרע, אולם הם ראויים לחסות תחת הגנת אמת בפרסום.

אחד מנספחי התביעה של נתניהו היה "מכתב התנצלות" שכתבה גנסיה באוקטובר 2010 לחברת הניקיון שדרכה הועסקה במעון.

"מצטערת על המסרון ששלחתי וכיניתי את הגב' בצורה לא ראויה", כתבה גנסיה במכתב. "אני חוזרת בי מכל מסרון ששלחתי. הגב' נתניהו היא אישה מדהימה ומתייחסת אלי תמיד בכבוד רב. אני מאוד מעריכה אותה ולמדת ממנה המון דברים חדשים. אני אוהבת את העבודה וכיף לי עם הצוות והמשפחה המדהימה".

המכתב הזה, קבע השופט רונן, "מעורר תמיהה". מהמכתב עולה כי כבר ב-2019 התלוננה גנסיה על יחס לא ראוי מצדה של נתניהו. אם נקבל את גרסת אשת ראש הממשלה, שכל טענותיה של גנסיה כלפיה הן "סדרת כזבים מכוערת ובידיונית", כיצד יתכן שנתניהו התספקה באותו מכתב התנצלות, תוהה השופט.

"כיצד יתכן שעובדת הנמצאת בקשר הדוק עם התובעת מטיחה האשמות כה קשות, עושה שימוש בלשון כה בוטה, מטיחה כזבים מכוערים ומכפישה כך את התובעת, ממשיכה לעבוד במעון ולו יום בודד?".

נתניהו טענה כי ביקשו ממנה להתחשב בגנסיה ולפעול לפי "מידת הרחמים". השופט לא השתכנע.

"קשה להבין כיצד תסכים התובעת להמשיך בהעסקת עובדת כשבאותה נשימה נטען שהמציאה בדותות והכפישה כך את התובעת בהמצאת מעשיות שלא היו ולא נבראה", קבע. "כך בכלל וכך בפרט כאשר התובעת טוענת כי הנתבעת התגלתה כעובדת כושלת שנמנעת מלבצע את המשימות שהוטלו עליה [...] כיצד יתכן שמסכת כה חמורה של כזבים פרי הדמיון שמפיצה עובדת כושלת, כטענת התובעת, מסתכמת במכתב התנצלות קצר ותו לא?".

לפי השופט, נתניהו "מציגה את מכתב ההתנצלות כראיה בניסיון להפריך את טענות הנתבעת, אך סבורני שמכתב ההתנצלות עושה שירות דב לתובעת. תוכנו ונסיבות כתיבתו דווקא תומכים בטענות הנתבעת".

המכתב הזה, לצד עדותה של גנסיה ועדותה של עובדת אחרת במעון, מספיקים כדי לקבוע שגנסיה עמדה בנטל שעמד לפתחה. "התובעת, כך אני קובע, אכן התייחסה לנתבעת בצורה לא ראויה, מזלזלת ומשפילה. טענות הנתבעת בפרסומים התבררו כאמת", נכתב בפסק הדין.

אחרי שקיבל גם את טענת תום הלב של גנסיה, וקבע כי ביצעה את פרסומיה "בתום לב מלא", דחה את התביעה וחייב את שרה נתניהו לשלם לגנסיה הוצאות בסך 10,000 שקלים.

39632-06-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 656KB)