בית-המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה עמותת חוזה חדש ופסק כי המשפט "מיקי זוהר הוא חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו" הוא הבעת דעה הנהנית מההגנות בחוק.

שורשי התביעה בחודש ינואר 2021. בעקבות הסתערות המון אמריקאי מוסת על הקפיטול בוושינגטון צייץ ח"כ זוהר (היום שר התרבות): "שאלה שמטרידה אותי: מה יותר חמור ופוגע בדמוקרטיה? הסתערות אלימה של אזרחים אמריקאים על בניין הקפיטול בוושינגטון, או הסתערות אלימה של אזרחים ישראלים על בית רה"מ בירושלים? אובייקטיביות היא תכונה חשובה, אני מציע לתקשורת וליריבים הפוליטיים שלנו לנסות ולאמץ אותה מדי פעם".

ב"מעריב" דיווח הכתב אריק בנדר על הציוץ של זוהר וצירף לו את תגובת עמותת חוזה חדש, המוכרת בכינוי "קריים מיניסטר" מההפגנות נגד נתניהו: "מיקי זוהר הוא חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר. ההשוואה בין הימין האמריקאי האלים למפגינים שומרי חוק מופרעת אפילו בסטנדרטים המעוותים של טופז לוק. המפגינים מעולם לא ניסו לפרוץ למעון, אך נראה שהעיסוק האובססיבי של מכונת התעמולה של בלפור בהפגנות הולידו שיא חדש של הזייה ופייק ניוז. ביבי, לא יעזרו ההסתה והשקרים. אנחנו נחושים ולא נעצור עד שתלך".

בתגובה הגיש ח"כ זוהר תביעת דיבה בסך 140 אלף שקל נגד העמותה (אך לא נגד "מעריב"). בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד שחר אגמון, טען ח"כ זוהר כי "מדובר בפרסום אלים, בזוי, גס ומתלהם [...] מתוך מטרה נפסדת לפגוע באופן קשה וחמור ככל שניתן בשמו הטוב של התובע וזאת תוך הצגתו (המופרכת והכוזבת בעליל) כגורם עברייני ומושחת החבר בארגון פשע ואשר מסית ומשקר ללא הרף".

זוהר על דחיית התביעה בביהמ"ש השלום: "אם חלילה יישאר פסק הדין על מכונו, לפיו הטחת האשמות סרק פליליות כלפי נבחר ו/או נציג ציבור [...] יהפוך הדבר את חוק איסור לשון הרע לאות מתה"

בכתב ההגנה של עמותת חוזה חדש, שהוגש באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, נטען כי תגובתה של העמותה ל"מעריב" היא בבחינת "הבעת דעה לגיטימית על נבחר ציבור". לפי העמותה, "האדם הסביר אשר יקרא את הדברים שמסרה הנתבעת בתגובה להשוואתה לפורעים מגבעת הקפיטול, לא יבין מהם שהתובע הוא פושע, המועסק בארגון פשע אמיתי, שבראשו עומד ראש הממשלה, אלא כי הנתבעת סבורה, שהתובע מגן בקנאות על ראש הממשלה (שהתנהלותו נתפסת כמושחתת), ובתוך כך מתנהל באופן משתלח ובריוני".

השופטת ניצה מימון-שעשוע, מבית-משפט השלום בפתח-תקווה, קיבלה את טענות ההגנה ודחתה את התביעה. לפי פסק-דינה, המשפט היחיד בתגובת חוזה-חדש שיכול להיחשב כלשון הרע כלפי ח"כ זוהר הוא "מיקי זוהר הוא חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר". לגבי החלק הראשון של המשפט קבעה השופטת כי אין בו כל טענה עובדתית, וכי אין לקרוא בו את הביטוי "ארגון פשיעה" על פי משמעותו בחוק הפלילי. לגבי חלקו השני של המשפט נפסק כי אין הוא מהווה לשון הרע.

לפני כשנה ערער ח"כ זוהר על פסק-הדין. "אם חלילה יישאר פסק הדין על מכונו, לפיו הטחת האשמות סרק פליליות כלפי נבחר ו/או נציג ציבור [...] יהפוך הדבר את חוק איסור לשון הרע לאות מתה", טען ח"כ זוהר בערעורו, שהוגש אף הוא באמצעות עו"ד שחר אגמון.

בכתב התשובה לערעור, שהוגש אף הוא באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, נטען בין היתר כי "קשה להלום מצב בו חבר בבית המחוקקים מבקש מבית המשפט לפגוע בחופש הביטוי של אזרחים כלפי 'נבחרי ציבור' באמצעות הצרת 'גבולות השיח', מקום בו המחוקק עצמו לא מצא לנכון לעשות כן".

ח"כ מיקי זוהר בכנסת (צילום: יונתן זינדל)

השופט אורן שוורץ מבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את הערעור. בפסק-דינו כתב כי בשונה מדעת השופטת מימון-שעשוע, בעיניו המשפט "מיקי זוהר הוא חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר" אינו דעה אלא קביעה עובדתית. המשפט הזה, קבע השופט שוורץ, "חורג מגדר הבעת הדעה הסבירה והמידתית כלפי איש ציבור בהקשר של שיח ציבורי – הוא מייחס לו חברות בארגון פשיעה ומטיל בו דופי".

השופט שוורץ חייב את העמותה לפצות את ח"כ זוהר ב-10,000 שקלים בלבד, בתוספת הוצאות בסך 7,500, וזאת משום שח"כ זוהר עצמו נוהג להתבטא באופן חריף ובוטה וכן כדי למנוע אפקט מצנן בשיח הציבורי.

העמותה הגישה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון וזה החליט לדון בה כבערעור ולקבל את טענות העמותה. "סבורני כי בענייננו יש לבכּר את המסקנה שלפיה עסקינן בפרסום שיובן על-ידי אדם מן הישוב כדבר היוצא מידי פשוטו, וכפרסום שיש בו הצגת דעה, ולא קביעת עובדה", כתב השופט נעם סולברג.

לפי השופט סולברג, יש להגיע למסקנה זו לאור העובדה שהאמירה לפיה זוהר הוא "חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו" נאמרה באופן כללי, כמעין כותרת לתגובה של העמותה, וללא קשר לאירוע ספציפי. עוד ציין השופט סולברג כי גם ההקשר הכללי של הפרסום, "תגובה שמסרה לעיתון עמותת מחאה אזרחית – הידועה כבת-פלוגתא חריפה של זוהר ושל המפלגה הפוליטית שבה הוא חבר – לביקורת שהפנה כלפיה זוהר, וכל זאת סמוך למועד התקיימותן של בחירות לכנסת", מוביל לקביעה כי מדובר בדעה. שלישית, הביטוי "ארגון פשע" על הטיותיו השונות שכיח בשיח הציבורי והפוליטי ועל כן סביר שאדם מן הישוב יבין אותו כהבעת דעה ולא קביעת עובדה, כתב השופט סולברג.

שלט "crime minister" בהפגנת העצמאים נגד ממשלת נתניהו, 11.7.20, כיכר רבין בתל-אביב (צילום: מרים אלסטר)

כיוון שכך, וכן בשל סיבות אחרות, פסק השופט כי גם אם מדובר בלשון הרע הרי שהפרסום של העמותה חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

"העמותה הגיבה בחריפות רבה ובלשון מושחזת; בהחלט יתכן שיכולה היתה לוותר על הביטויים הקשים, שנראה כי יש בהם פוטנציאל מסוים לפגיעה בזוהר. ואולם, בהינתן דברַי שלעיל, בנוגע לסיווג הפרסום, הרי שגם תחת ההנחה שלפיה עסקינן בדעה שיש בה משום פגיעה בזוהר, הרי שפגיעה זו – פחוּתה היא, בהשוואה לפגיעה אשר טמונה בתיאור עובדתי שלילי שהיה מוצג על אודותיו", כתב השופט סולברג.

"הפרסום שעל הפרק – אינו עדין, לשון המעטה; יש להצר על הצגתם של ביטויים סרי טעם ומוקצנים מעין אלה בשיח הציבורי; רחוק אני גם מלזלזל בתחושות הכעס והעלבון שככל הנראה התעוררו אצל זוהר, לשמע תגובתה של העמותה", כתב בהמשך השופט סולברג, אך הוסיף כי "[...] עיסוק זה בצורתם של ביטויים ובדרכי התנסחות – חורג מתפקידו של בית המשפט, ואף לא עבורו נתקן חוק איסור לשון הרע; התנסחות בוטה וחריפה, כשלעצמה – אין בה כדי להצדיק את מתן הסעד שהתבקש בתביעה".

השופטת יעל וילנר והשופט אלכס שטיין הצטרפו לשופט סולברג וקיבלו את הערעור. פסק-הדין ביטל את החיוב שהטיל על העמותה ביהמ"ש המחוזי. מנגד, בשל העובדה כי "מדובר בביטוי גבולי, סר-טעם ומוקצן" לא העניקו השופטים הוצאות למערערים.

רע"א 817/23
33654-05-22
24312-01-21

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 273KB)