​חברי הכנסת הערבים סבלו לקראת הבחירות מתת-ייצוג בתקשורת המשודרת המרכזית בישראל, כך עולה מבדיקה מיוחדת שבוצעה במסגרת מדד הייצוג, מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה. למעשה, הסיקור של ח"כ איתמר בן-גביר לבדו היה בהיקף גדול פי 3 מסיקור כלל חברי-הכנסת הערבים.

כלי התקשורת המרכזיים בישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מהבדיקה שנערכה כעת לקראת הבחירות עולה עוד כי מרבית הסיקור של חברי-הכנסת הערבים הוקדש לתמרונים ותככים פוליטיים ולא לבעיות ולאתגרים איתם מתמודדים המצביעים הערבים; כי חלק מכלי התקשורת עדיין עושים שימוש בטרמינולוגיה טעונה ומדירה; וכי יותר חברי-כנסת יהודים התראיינו בנוגע לפיצול הרשימה המשותפת מאשר חברי-כנסת ערבים, בעיקר בערוצי הטלוויזיה המסחריים.

במסגרת הבדיקה נבדקו כלל הופעות חברי-הכנסת בישראל בחודשים אוגוסט וספטמבר 2022 בתקשורת המשודרת המרכזית (כאן 11, קשת 12, רשת 13, כאן ב' וגלי-צה"ל). בסך הכל נמצאו 3,623 אזכורים לחברי-כנסת, לא כולל שרים וסגני שרים. רוב האזכורים, מציינים חוקרי יפעת מחקרי מדיה, הם ראיונות עם חברי-כנסת, סינקים מראיונות שלהם או ציטוט דברי חברי-הכנסת בידי המגישים.

כ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים). בכנסת הנוכחית מכהנים 14 חברי כנסת ערבים, כלומר כ-11.6% מכלל חברי הכנסת. במילים אחרות, החברה הערבית סובלת מתת-ייצוג בבית המחוקקים, בין היתר בשל אחוזי הצבעה נמוכים של בעלי זכות הבחירה הערבים.

בתקשורת המצב גרוע עוד יותר. גם בניכוי שרים וסגני שרים והתמקדות בחברי כנסת מן המניין בלבד, ולמרות שההתפתחויות בקרב המפלגות שזוכות למרבית קולות החברה הערבית בישראל היו דרמטיות ועשויות להכריע את זהות ראש הממשלה הבא, התקשורת העדיפה בחודשיים הקריטיים שלקראת הבחירות לתת ייצוג יתר לחברי-כנסת יהודים. 89% מתוך כ-3,600 האזכורים של חברי-הכנסת בחודשיים שנבדקו היו של חברי-כנסת יהודים, לעומת 11% בלבד של חברי כנסת ערבים.

בדיקה ממוקדת של היקף הסיקור של חברי-הכנסת הערבים לעומת חבר-הכנסת איתמר בן-גביר, יו"ר עוצמה-יהודית, העלתה כי כל חברי הכנסת הערבים גם יחד אוזכרו כרבע מסך הפעמים שאוזכר בן-גביר.

יו"ר עוצמה-יהודית רואיין, הושמע או צוטט 1,204 פעמים בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2022 בתקשורת המשודרת המרכזית. כל 14 חברי-הכנסת הערבים המכהנים כיום גם יחד רואיינו, הושמעו או צוטטו 412 פעמים בלבד.

כשנבדקו לעומק אותם מקרים שבהם אוזכר חבר-כנסת ערבי התברר כי עיקר העיסוק התקשורתי הוא בהקשר הפוליטי. כ-56% מהאזכורים של חברי-הכנסת הערבים בחודשים אוגוסט וספטמבר בתקשורת המשודרת המרכזית התמקדו בפוליטיקה. רק 5% מכלל האזכורים היו בהקשר חברתי כגון חינוך, רווחה, בריאות וכדומה.

מבחינה זו, התקשורת המרכזית בישראל מתייחסת באופן שווה לחברי-כנסת יהודים וערבים כאחד. היא תמיד מתעניינת בתמרונים פוליטיים יותר מאשר בבעיות היומיום של קהל מצביעי הפוליטיקאים, ותוכניותיהם של נבחרי הציבור לטפל בהן. אלא שבמקרה של חברי הכנסת הערבים, הם ניזוקים פעמיים מההטייה הפופוליסטית של התקשורת: הם לא רק מנועים מלדון בסוגיות בגינן הן מעוניינים להיבחר, אלא גם סובלים בעל-כורחם מתדמית של מי שאינם מתעניינים באותן סוגיות.

במסגרת הבדיקה הנוכחית של "מדד הייצוג" התמקדו חוקרי יפעת מחקרי מדיה גם בטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש בסיקור החברה הערבית בישראל ובפרט בראיונות עם חברי-כנסת ערבים ובאזכוריהם.

ציון לשבח מגיע לתקשורת המשודרת המרכזית בכך שבראיונות עם חברי-כנסת ערבים ובאזכוריהם בשידוריה ניתנה עדיפות לביטוי "החברה הערבית" על פני הביטוי "המגזר הערבי".

הביטוי "המגזר הערבי", מעבר להיותו טעון בהקשר שלילי בעיני אזרחי ישראל הערבים, הוא ביטוי שמצמצם את החברה הערבית לפלח אחד, מונוליטי לכאורה. מהביטוי "החברה הערבית", לעומת זאת, משתמע כי מדובר בקבוצה מגוונת בעלת תרבות והיסטוריה משותפת.

עוד יש לציין לטובה כי בבדיקת כלל שידורי האקטואליה בתקשורת המשודרת המרכזית בישראל, גם כשלא התראיין ח"כ ערבי או אוזכרו דבריו, נמצא כי נעשה שימוש גדול יותר (פי 2.75) בביטוי "ארגוני פשיעה" בהקשר של החברה הערבית בישראל לעומת הביטויים "סכסוכי חמולות" או "סכסוכים בין משפחות". במקרה זה, ההעדפה ל"ארגוני פשיעה" על פני "סכסוכי חמולות" נובעת מרצון שלא להנציח סטראוטיפים שליליים.

מנגד, בבדיקת כלל שידורי האקטואליה בתקשורת המשודרת המרכזית בישראל, גם כשלא התראיין ח"כ ערבי או אוזכרו דבריו, נמצא כי נעשה שימוש רב יותר (פי 3) בביטוי "בני מיעוטים" לעומת "אזרחי המדינה הערבים", ושימוש גדול בהרבה (פי 10) בביטוי "הפזורה הבדואית" לעומת הביטוי "הכפרים הבלתי מוכרים".

עוד נמצא כי ישנה עדיין נטייה להאשים את חברי-הכנסת הערבים בתמיכה בטרור ולדרוש מהם גינוי לטרור כשהם עולים לשידור. מבדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה נמצא כי היו בחודשיים שנבדקו 13 מקרים שבהם באייטם שכלל ראיון עם חבר-כנסת ערבי נעשה שימוש בביטוי "תומכי טרור" ועוד 6 מקרים שבהם חבר-הכנסת נדרש לגנות את הטרור.

בנוסף ערכה חברת יפעת מחקרי מדיה בדיקה ממוקדת סביב התפצלות הרשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל-בל"ד, והשארתה של בל"ד מחוץ לרשימת חד"ש-תע"ל.

הגשת הרשימות לכנסת נערכה ב-14 וב-15 בספטמבר. בשעה האחרונה של הליך ההגשה התברר כי בל"ד לא תרוץ יחד עם חד"ש ותע"ל. לפיצול זה עשויה להיות השפעה מכרעת על הרכב הכנסת הבאה וזהות ראש הממשלה הבא שכן הסקרים חוזים כי בל"ד לא תצליח לעבור את אחוז החסימה ובכך תוריד עוד יותר את ייצוג החברה הערבית בכנסת.

ביפעת מחקרי מדיה בחנו את השיח התקשורתי על אודות פיצול הרשימה המשותפת בין ה-13-19.9.2022 ואותרו 213 כתבות בתקשורת המשודרת המרכזית המתייחסות לכך.

מהבדיקה עלה כי הנראטיב המוביל בסיקור עסק במרוויחים ובמפסידים מהפיצול בהקשר הפוליטי הכלל-ישראלי, ולא בהשפעות הפיצול על החברה הערבית בישראל.

כתוצאה מכך, שני האישים שרואיינו בנושא יותר מכל היו יהודים. ראש הממשלה יאיר לפיד הופיע ב-19% מכלל הכתבות על פיצול הרשימה המשותפת וראש האופוזיציה בנימין נתניהו הופיע ב-18% מכלל הכתבות על הפיצול.

חברי הכנסת שעומדים בראש המפלגות שהרכיבו בעבר את הרשימה המשותפת נותרו הרחק מאחור. יו"ר תע"ל אחמד טיבי הופיע ב-12% מהכתבות, יו"ר חד"ש איימן עודה הופיע ב-10% מהכתבות, יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה הופיע ב-9% מהכתבות ואילו מנסור עבאס, יו"ר רע"מ שבעבר היתה חברה גם היא ברשימה המשותפת, הופיע ב-5% בלבד מהכתבות.

בדיקת עומק של סיקור פיצול הרשימה המשותפת העלתה פערים בין כלי התקשורת השונים.

בעוד שבכלי התקשורת של השידור הציבורי בישראל (גלי-צה"ל, כאן ב' וכאן 11) העניקו פתחון פה שווה פחות או יותר לחברי כנסת יהודים וערבים שדנו בסוגיה, בערוצים המסחריים העדיפו לשוחח עם יהודים על התפרקות הרשימה המשותפת.

גלי-צה"ל היה גוף השידור היחיד מבין אלה שנבדקו שבו ניתנה עדיפות לחברי-כנסת ערבים על פני יהודים. 14 אזכורים של חברי-כנסת ערבים נמצאו בבדיקת האייטמים שעסקו בפיצול הרשימה המשותפת, לעומת 13 חברי-כנסת יהודים. בשני ערוצי תאגיד השידור הישראלי ניתנה עדיפות קלה לחברי-כנסת יהודים, 8 לעומת 7 בכאן 11 ו-15 לעומת 13 בכאן ב'.

בטלוויזיה המסחרית, לעומת זאת, התמונה שונה. בקשת 12 נמצאו 14 אזכורים של חברי-כנסת יהודים בדיונים על פיצול הרשימה המשותפת, לעומת 8 אזכורים בלבד של חברי-כנסת ערבים. כמעט פי 2.

ברשת 13 המצב מוטה עוד יותר לטובת היהודים. 27 חברי-כנסת יהודים אוזכרו בדיונים על פיצול הרשימה המשותפת, לעומת 12 חברי-כנסת ערבים בלבד. במילים אחרות, בסיקור פיצול בל"ד מהרשימה שכוללת גם את חד"ש ותע"ל, העדיפו ברשת 13 לשוחח עם חברי-כנסת יהודים בהיקף גדול פי 3 מחברי הכנסת-הערבים.

הציבור הערבי סובל מתת-ייצוג מתמשך. גם אם בשנות פעילות המדד נרשם שינוי לטובה, הנתונים המשופרים, במיוחד בשידור הציבורי, עדיין רחוקים מלהיות תואמים את חלקה של החברה הערבית בכלל האוכלוסייה. גם נציגיו של הציבור הערבי בכנסת סובלים מתת-ייצוג מתמשך. המהפך בזירה הפוליטית הערבית, עם הקמת הרשימה המשותפת והכרזתו של איימן עודה על השתתפות פעילה של המפלגה בפוליטיקה הכללית, תרם לעליית הייצוג. גם הפיכתה של המפלגה, ואחר כך המפלגות שהתפצלו ממנה, ללשון מאזניים במשחק הקואליציוני, הביאה לכך שהסיקור הפוליטי חדל מההתעלמות המסורתית מהפוליטיקאים הערבים. אולם למרות זאת כל, הייצוג נותר נמוך.

כך, בדיקה של הסיקור הפוליטי במועד ב' של בחירות 2019 חשפה ירידה של ממש בסיקור הפוליטיקאים המייצגים את החברה הערבית בישראל. היקף הסיקור של הרשימה-המשותפת, נציגיה לכנסת ומועמדים ערבים שהתמודדו במסגרת רשימות אחרות, עמד על 8.2% בלבד מכלל שיח הבחירות בתקופה שנבדקה. שבוע אחר כך, הצהרת השותפות של איימן עודה יצרה מפנה בתקשורת הישראלית, ששיתפה את הערבים בדיון הציבורי על ההצהרה, ובשבוע השני לבדיקה הוכפל שיעור הייצוג.

באולפני יום בחירות מועד ב' בשנת 2019 עלה שיעור הייצוג מ-4.5% במערכת הבחירות הראשונה באותה שנה ל-7.5%. אלא שבמערכת הבחירות של 2021, שוב ירד שיעור הייצוג, ל-5.7%.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​