על חברת "וואלה" לפצות במיליונים את קוראיה בגין האופן שבו שינתה בתקופת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' את הסיקור החדשותי בהתאם לאינטרסים של משפחת נתניהו וגורמים אחרים, כך נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בלב פרשת השחיתות המכונה "תיק 4000", כך לפי כתב האישום שהגישה הפרקליטות, מצויה עסקת שוחד בין בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שהיו בעלי השליטה בתאגיד התקשורת בזק ודרכו בשרשור באתר "וואלה", לבין ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו. בני הזוג אלוביץ' נענו באופן חריג לבקשת מצד נתניהו וסביבתו לשנות את הסיקור באתר בהתאם לאינטרסים הפוליטיים שלו, ואילו הוא הטיב רגולטורית עם בזק באופן שהניב לה מאות מיליוני שקלים.

מאז החל שלב העדויות במשפט המו"לים, בשנת 2021, התברר כי נתניהו לא היה הפוליטיקאי היחיד שבקשותיו לשינוי הסיקור נענו, וכי מלבד פוליטיקאים שונים הורה מנכ"ל האתר דאז אילן ישועה למערכת העיתונאית לשנות את הסיקור גם בעניינים של אנשי עסקים וידוענים שפנו אליו.

"בבחירתה להתיר לשיקולים שאינם עיתונאיים להשפיע על התוכן הנמסר על ידה, ובבחירתה להטות באופן מכוון את התכנים ובלא כל גילוי, פעלה המשיבה בניגוד לאופן בו מערכת עיתונאית מקצועית צריכה לפעול ובניגוד גמור לכל סטנדרט מקצועי, דין אתי או משפטי החל על המשיבה, עובדיה ומנהליה", נטען בבקשה שהגיש האזרח יותם כרמון באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן ואלעד מן (יועמ"ש "העין השביעית").

העד אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל "וואלה", בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 4.10.2021 (צילום: יונתן זינדל)

"בהתנהלותה זו", נכתב בהמשך הבקשה, "זיהמה המשיבה את המרחב הווירטואלי, שאמור היה לשקף עיתונות אמינה הוגנת והגונה, והפכה אותו לאתר מידע ועיתונות תעמולתית ומגויסת לאינטרסים שאינם בהכרח 'זכות הציבור לדעת' וחופש העיתונות, לכל הפחות בנוגע לנושאים ולאנשים מסויימים והכלכדי לשרת מטרה ו/או אדם, בהתאם ללחצים ותכתיבים פוליטיים ואחרים (כלכליים ומסחריים ‏גם כן); והכל, מבלי ליידע בכך את חברי הקבוצה שסברו לתומם שהם קוראים דיווחים חדשותיים שעומדים בסטנדרטים בסיסיים של יושרה, הגינות ומקצועיות עיתונאית".

מעדותו של ישועה, נטען בהמשך הבקשה, עולה כי "עיוות האמת נועד לשרת אינטרסים כלכליים אישיים של בעלי האתר, אשר לא היססו להשתמש בכלי התקשורת העוצמתי והמהימן לכאורה ככלי שרת למימוש מטרותיהם".

בבקשה מצוטטים בין היתר עדויותיהם של העיתונאים אבנר בורוכוב, אבירם אלעד, אבי אלקלעי וטלי בן-עובדיה, שסיפרו כולם על הכנעת האינטרס הציבורי למען אינטרסים פוליטיים ומסחריים זרים.

"עצם העובדה שאלוביץ ובכירים אחרים, גורמים שאינם אנשי מקצוע בתחום העיתונות ושאינם חלק מהמערכת העיתונאית של האתר, התערבו בעבודת המערכת צריכה הייתה להדליק נורות אזהרה אדומות אצל עורכיה ומנהליה המקצועיים של המשיבה (אשר לא מן הנמנע שהתרשלו כלפיה והפרו
את חובות האמונים והזהירות שלהם ביחס אליה)", נכתב בבקשה.

בית "וואלה" בתל אביב, מרץ 2011 (צילום: שוקי טאוסיג)

מלבד הפרת תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, המבקש טוען כי ב"וואלה" הפרו גם את הדין, כשפעלו בין היתר ברשלנות, בהטעיה ובקידום פרסום סמוי בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

"מערכת היחסים בין עיתון לקוראיו, היא מערכת יחסים של עוסק-לקוח וחוק הגנת הצרכן חל במלוא אונו", נטען. "בהמשך לכך, אין להסכין עם מצב בו הלקוחות משלמים עבור שירות עיתונות (בין אם בתשלום ישיר ובין אם בחשיפה לפרסומות) ואילו העיתון אינו ממלא את חלקו בעסקה ואינו מספק שירות עיתונות בסטנדרט ראוי".

המבקש כרמון כבר הגיש בקשה דומה בשנת 2018, ואולם ההליכים בבקשה זו עוכבו בעקבות בקשת היועץ המשפטי לממשלה וזאת לנוכח ההליך הפלילי נגד נתניהו ובני הזוג אלוביץ'. בספטמבר 2024 עדכנה היועצת המשפטית לממשלה כי לאור התקדמות ההליך הפלילי אין עוד צורך בעיכוב ההליכים. כרמון ביקש לתקן את בקשתו, כך שתשקף את העדויות של בכירי "וואלה" בהליך הפלילי, אולם בית המשפט קבע כי יש להעדיף הגשת הליך חדש.

כך נעשה, והשופטת מיכל עמית-אניסמן קבעה כי דיון בבקשה יתקיים בחודש פברואר הקרוב.

טרם הוגשה תגובת "וואלה" לבקשה.

89028-06-26
21858-12-18