"'הדמוקרטים' לא מאפשרים לערוץ 14 לסקר את הפריימריז במפלגה. פששש, כל הכבוד על ההקפדה על חופש הביטוי. זו דמוקרטיה!", צייץ אתמול (20.7) ינון מגל, כוכב הערוץ ומי שהגדיר עצמו בעבר "כלי להעברת מסרים" של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו.

מפלגת הדמוקרטים קיימה בחירות מקדימות ואסרה על שדרן הערוץ להיכנס למטה, ובערוץ ניצלו זאת לטנטרום מתמשך מעל גבי מסך הערוץ עצמו, לאורך יום הבחירות בדמוקרטים.

כך למשל, בתוכנית הנקראת "יומן הצהריים", נזף השדרן עידו טאובר: "זו הדמוקרטיה שהם מציגים לכם אזרחי ישראל. מפלגת הדמוקרטים ללא שום דבר שהוא דמוקרטיה!". מאי גולן, שרת הליכוד המסובכת עד צוואר בחשדות פליליים, התארחה במשדר והוסיפה תובנה משלה: "אנשים הכי לא דמוקרטיים בעליל, אנשים שצריך להגיד להם תודה שהם בכלל מכירים בקיום של המדינה שלנו", וסיכמה: "כאן יש מפלגה שדואגת קודם כל לא לישראל כי היא פשוט לא של ישראל".

הציטוטים הללו הם רק שתי דוגמאות מתוך יום שידורים שלם שבו שדרני הערוץ חזרו והתייחסו שוב ושוב לאירוע שסימל לטענתם את דריסת חופש העיתונות והרס חופש הביטוי.

הטענה הזו של ערוץ 14 ושדרניו אינה נכונה.

למעשה, מדובר בטענה שאינה רק צבועה, היא שקרית ממש. הן בגלל אופיו האמיתי של ערוץ 14 כערוץ תעמולה, הן בשל היחס העקבי שלו למפלגת הדמוקרטים והן בשל אופי הסיקור הכללי שלו את הזירה הפוליטית.

ראשית, ערוץ 14 הוא אמנם ערוץ טלוויזיה, אך בוודאי שאינו ערוץ חדשות או כלי תקשורת עיתונאי - למרות שהוא לובש את החזות החיצונית של כלי תקשורת כזה ומאמץ את הגינונים שלו בדמות שדרנים עטויי חליפות, אולפנים, מיקרופונים וכיו"ב. ערוץ 14 הוא נטו כלי תעמולה פוליטי.

יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (במרכז), והשדרנים שמעון ריקלין (מימין) ויעקב ברדוגו (צילומים: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0; פלאש90)

בדיקות עקביות ומקיפות של "העין השביעית" את שידורי ערוץ 14 בשנים האחרונות מעלות מסקנה חד-משמעית: הערוץ משרת באופן עקבי את נתניהו וממשלותיו. הוא נאמן לדף המסרים של ראש הממשלה הנאשם בפלילים, וזאת ללא תלות באידיאולוגיה כזו או אחרת. במקביל, הערוץ מנהל יחסי גומלין עם ממשלות נתניהו, המעניקות לו הטבות רגולטוריות בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה ויתרון עצום על פני כלי תקשורת אחרים.

אופיו התעמולתי של הערוץ היה מספיק כדי לקבוע שלא מדובר בכלי תקשורת ובוודאי שלא בכלי תקשורת עיתונאי, אולם נוסף לכך, כפי שהעלו בדיקות עקביות ומקיפות לאורך שנים, ערוץ 14 משדר דרך קבע דיסאינפורמציה, קונספירציות, שיח שנאה וגזענות, מסית נגד התקשורת והעיתונות בישראל ונגד המוסדות הממלכתיים בישראל: מערכת המשפט ואכיפת החוק, האקדמיה, מערכת הביטחון ועוד.

בנוסף, כאמור, ישנו אבסורד מיוחד בתלונה הספציפית של הערוץ ושדרניו על כך שמפלגת הדמוקרטים אינה מאפשרת לשדרן הערוץ להיכנס למטה המפלגה לצורך "סיקור עיתונאי". ערוץ 14 אינו כלי תקשורת עיתונאי אלא ערוץ תעמולה, ולכן גם אינו "מסקר" נושאים אלא רק מייצר לגביהם תעמולה.

הדבר בולט במיוחד כשבודקים את האופן בו "מסקר" הערוץ את המפלגה ומועמדיה, הנע בין דה-לגיטימציה להסתה פרועה.

מגיש "הפטריוטים" ינון מגל חובש כובע ועליו הכיתוב "ניצחון מוחלט", אותו הוא מוכר ברשתות (צילום מסך: ערוץ 14)

כדי לתאר זאת יידרשו עמודים רבים של ציטוטים משידורי הערוץ. הנה רק כמה דוגמאות מייצגות מהתקופה האחרונה: "אני מסתכל עליך ואני רואה אוכל מוות", נאמר על יו"ר המפלגה, יאיר גולן, בתוכנית "הפטריוטים". "הוא ישלח אותנו לגולאגים", נאמר עליו בתוכנית "ריקלין ושות'".

"הרעל המזוקק שיוצא מכל בן אדם במפלגה ['הדמוקרטים'], כל מתמודד זה אחד האנשים הכי רעילים במדינת ישראל", נאמר על המפלגה בתוכנית "שבע". "החבורה הזו, שנעה בין הזיה לטרלול לקיצוניות, הכי קיצונית שראינו אי פעם", נאמר ב"מהדורת הבוקר".

"אני מעדיף לקרוא לה המפלגה הפשיסטית הישראלית", נאמר בתוכנית אחרת, "זו לדעתי המפלגה הקיצונית והמסוכנת ביותר שהייתה פה. הקיצוניות שלה מופנית פנימה במטרה ליצור קרע במדינת ישראל, לשנות מהיסוד את סדרי המשטר ולמעשה לחרב את הדמוקרטיה הישראלית".

ובקיצור: בימת תעמולה המטנפת ומסיתה במשך חודשים ושנים נגד מפלגה ומועמדיה, מזדעקת כאשר מונעים ממנה גישה למטה המפלגה כדי "לסקר" אותה.

האופי התעמולתי והמסית של "סיקור" הדמוקרטים בערוץ 14 אינו יוצא דופן. העובדה שמדובר בערוץ תעמולה חד-צדדי באה לידי ביטוי באופן הפשוט ביותר בכך שבערוץ פשוט לא מעניקים פיתחון פה לאופוזיציה - ולמעשה, לכל מי שאינו מתיישר עם נתניהו.

כך למשל, בדיקה שערכה "העין השביעית" מצאה כי בשבועיים הראשונים של חודש יולי, הערוץ לא ראיין או אירח אף נציג אופוזיציה (ובמספרים: 0), זאת לעומת עשרה מרואיינים מהקואליציה - כולם מהליכוד.

כלומר, ערוץ 14, שמקפיד לא לתת במה לקולות מהאופוזיציה או לפוליטיקאים המתנגדים למדיניות נתניהו, מתרעם על כך שאותם פוליטיקאים מחרימים אותו.

החוצפה שבתלונת הערוץ על כך שהחרם נגדו פוגע בעיתונות ובתקשורת החופשית, מתבטאת באופן הסמלי ביותר בזהותו של ה"כתב" שהוחרם.

אברהם חסון, "כתב הכנסת" של ערוץ 14, הגיע לתפקידו היישר ממשרת הדובר של שלמה קרעי, שר התקשורת מטעם הליכוד ומי שהוביל בקדנציה הנוכחית של הכנסת את מאמצי החקירה להטבות רגולטוריות לערוץ ופגיעה במתחריו.

אגב, גם את זה בדקנו: מעקב אחרי ה"דיווחים" של חסון מעלה כי הוא המשיך לשרת את קרעי גם כ"כתב" בערוץ 14, לקדם אותו פוליטית ולפעול נגד יריביו בליכוד.