עיתונאי המפרסם ציוץ בטוויטר יידרש לעמוד בתנאי הלכת "העיתונאות האחראית" כדי ליהנות מהגנת תום הלב, כך קבע בית המשפט המחוזי.

אגב כך החזיר המחוזי את תביעת אלישע ירד נגד בן כספית לבית משפט השלום לצורך בירור משלים בכל הנוגע לשאלה האם כספית אכן עמד בדרישות "העיתונאות האחראית", זאת בעקבות ראיה חדשה שהגיש העיתונאי בדבר הבדיקות שערך טרם הפרסום על פעיל הימין הקיצוני.

הלכת "העיתונות האחראית" נפסקה על-ידי ביהמ"ש העליון בסיום הסאגה המשפטית של תביעת סרן ר' נגד העיתונאית אילנה דיין. לפי ההלכה, עיתונאי זכאי להגנה על פרסום גם אם התברר שאינו מדויק, אם הוכיח שפעל באופן מקצועי ואחראי, כמו ביצוע בדיקות, פנייה למושא הפרסום וכדומה.

ראשיתו של ההליך המשפטי של ירד נגד כספית בנובמבר 2022, אז דווח כי ירד, איש "נוער הגבעות", יהיה הדובר של ח"כ לימור סון-הר מלך. בעקבות זאת פרסם כספית סדרה של שלושה ציוצים.

בראשון כתב: "נא להכיר: דובר הח"כית, בקרוב בכנסת, נעצר בעבר, גם מעצר רגיל וגם מנהלי, מוכר היטב לשב"כ, ולמשטרה. בהצלחה לכולנו".

בציוץ השני, שנמחק מאז, כתב כספית בין היתר כי ירד הוא "נער גבעות על סטרואידים, היה עצור בידי המשטרה, היה עצור בידי השב"כ, היה במעצר מנהלי, בדוקאי שב"כ מוכר".

למחרת, בציוץ השלישי, כתב כספית: "עדכון סופי: היועץ הפרלמנטרי החדש של ח"כ לימור סון-הרמלך, אלישע ירד, נעצר 17 פעמים. מעצר אחרון באוגוסט 2022 למשך 4 ימים. בנוסף, הורחק מספר פעמים מאיו"ש בצו מנהלי, בהם לתקופות של 4 חודשים. אחיו אף נעצר במעצר מנהלי (הוא, לא). ושיהיה בהצלחה לכולנו".

ירד דרש, באמצעות עו"ד מנשה צ. יאדו, פיצוי בסך 300 אלף שקלים בטענה כי הציוצים של כספית כללו שלל שקרים וכזבים שמהווים לשון הרע כלפיו. כספית טען להגנתו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כי הפרסומים שלו חוסים תחת הגנות אמת הפרסום ותום הלב שבחוק איסור לשון הרע.

השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את מרבית טענות ההגנה של כספית, אך בכל זאת מצאה כי אינו זכאי להגנת אמת הפרסום בכל הקשור לטענה שבשני הציוצים הראשונים, כי ירד "היה במעצר מנהלי". אמנם כספית הבהיר כבר בסמוך לפרסום, בציוץ השלישי, כי טעה וכי ירד לא היה במעצר מנהלי אלא אחיו, אולם השופטת מצאה כי לא היה די בתיקון.

בין היתר קבעה השופטת כי אף שהפרסומים של כספית הופיעו בחשבון הטוויטר הפרטי שלו, "יש לראות את הפרסומים כבעלי אופי עיתונאי, ולהחיל עליהם את דרישות העיתונאות האחראית", וכי כספית לא בירר את אמיתותו של פרט זה לפני פרסומו כנדרש מעיתונאי.

כספית ערער וטען, בין היתר, כי "מאחר שהפרסומים מושא התביעה אינם ידיעה עיתונאית בכלי תקשורת, כי אם 'ציוצים', בחשבונו הפרטי ברשת חברתית, אין לבחון אותם במשקפי הגנת 'העיתונות האחראית'". ישנו אינטרס ציבורי, טען כספית, להשאיר את הרשתות "מקום תוסס".

ירד הגיש גם הוא ערעור, וטען בין היתר כי צדק בית המשפט כשבחן את הפרסום של כספית לפי מבחן "העיתונות האחראית". "ביהמ"ש הטיב עם המערער או אף עם ניתוח מושכל וענייני של יריעת המחלוקת שניצבה בפניו שכן בלא הגנת עיתונאות זהירה לא קמה למערער אפשרות עקרונית לטעון לתום לב", טוען ירד.

השופטים יעקב שפסר, גיא שני ומירב כפיר, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, קיבלו את הערעור של כספית באופן חלקי ודחו את הערעור של ירד.

הביטויים שבמוקד התביעה, קבעו שופטי המחוזי, אמנם מהווים לשון הרע, ולכספית לא עומדת הגנת "אמת בפרסום" בכל הקשור לטענה כי ירד "היה במעצר מנהלי". מנגד, דחו השופטים את טענת ירד וקבעו, בהמשך לקביעת השלום, כי שמורה לכספית הגנת אמת בפרסום בכל הקשור לקביעה כי ירד "היה עצור בידי שב"כ".

אשר לסוגיית "העיתונות האחראית", קבעו השופטים: "אמנם, הפרסומים פורסמו בחשבונו הפרטי של המערער ברשת הטוויטר, אולם מסכימים אנו עם קביעתו של בית המשפט קמא כי יש לפרסומים אופי עיתונאי. הפרסומים נוגעים למינויו של המשיב כדובר של חברת כנסת, מידע שיש בו ערך לציבור.

"לכך יש להוסיף כי הפרסומים פורסמו על ידי המערער, הידוע כעיתונאי ותיק ופרשן פוליטי, עובדה המוסיפה נופך עיתונאי לפרסום, אף אם הוא מפורסם שלא בכלי תקשורת ממוסד כעיתון או טלוויזיה".

לצד זאת, ובהמשך לקביעת השלום, מצאו שופטי המחוזי כי אין להטיל על כספית לעמוד בכל מבחני "העיתונאות האחראית" משום שהפרסומים הופיעו ברשת חברתית ולא במסגרת "מחקר עיתונאי מקיף".

ואולם, בעוד השלום קבע כי יש לשלול מכספית את הגנת "העיתונאות האחראית" משום שלא בדק כנדרש את העובדות טרם פרסומם, המחוזי מצא כי יש מקום לבירור מחדש של הסוגיה.

הכרעת השלום בעניין זה נבעה מכך שכספית לא הציג לבית המשפט את זהות המקור שהטעה אותו ואת ההודעה שקיבל ממנו, על אף שכספית הציע לחשוף זאת לעיני ביהמ"ש בלבד. במסגרת הדיון בערעורים ההדדיים, הוסכם בין הצדדים כי כספית יגיש בקשה להשלמת ראיה ויציג פומבית את המידע שקיבל ושעליו הסתמך.

השב"כ מאשר

לפני כחודשיים העביר כספית את בקשתו למחוזי ובה פירט כי ב-13.11.2022 קיבל ממקור חסוי מידע לפיו "שב"כ מכיר את אלישע ירד מעולה, הוא נחקר שם רבות וגם היה מורחק מיו"ש ולדעתי גם היה פעם במעצר מינהלי".

כספית העביר את המסר שקיבל אל דוברות שב"כ לצורך וידוא וקיבל בתשובה את המילה "בהחלט".

"אני מצייץ את זה בשמי, בסדר? מעצר מנהלי, בדוקאי", כתב כספית לדוברות השב"כ. "חכה תן לי לוודא", השיבו לו בדוברות שב"כ ולאחר עוד כמה חילופי דברים כתבו: "אכן הכל נכון".

איש השב"כ שלח לכספית ציוץ של כתבת התאגיד דאז כרמל דנגור על מעצר ירד. "אבל זה לא מעצר מנהלי", חידד כספית. "היה גם במנהלי וגם בכלא רגיל", היתה התשובה שקיבל העיתונאי מהשב"כ. "רות", כתב כספית וצייץ את הציוץ הראשון על ירד, כולל הטענה שהיה במעצר מנהלי.

למחרת קיבל כספית הודעה מפעיל הימין שי (שמאי) גליק, מייסד ומנהל עמותת מוסרי (המוכרת כארגון "בצלמו"). "אלישע ירד לא היה במעצר מינהלי", כתב גליק לכספית. "זה מה שקיבלתי משב"כ", השיב כספית לגליק אך ליתר ביטחון מחק את הציוץ השני שצייץ.

בעקבות דברי גליק פנה כספית שוב לדוברות שב"כ כדי לוודא. "ההוא מ'בצלמו',  שמאי גליק, אומר לי שלא היה במנהלי. רק במעצר 'רגיל'...", כתב כספית לדוברות שירות הביטחון הכללי. "בדקנו אתמול. היה גם וגם", הגיבו בשב"כ.

"זה אחיו. אברהם יאיר ירד", כתב כספית לדוברות השב"כ. בעקבות זאת, וככל הנראה לאחר בדיקה נוספת, אישר הארגון כי אלישע ירד אכן היה ב"הרחקה מנהלית, לא מעצר מנהלי". אחרי תכתובת זו, עדכן כספית גם את עוקביו בטוויטר.

עדכון זה תיקון

"עיון בראיה החדשה שצורפה לבקשה מעלה כי לאחר שהמערער קיבל מידע ממקור שזהותו חסויה, הוא ביצע לכאורה בדיקות עם דוברות השב"כ והצליב מידע טרם ביצוע הפרסומים", כותבים שופטי המחוזי.

"ראיה זו לא הוגשה, כאמור, לבית משפט קמא, נוכח הנסיבות כפי שפורטו לעיל, ונראה כי יש בבירורן כדי לסייע לחקר האמת. מאחר שלא ניתנה למשיב הזדמנות לחקור בחקירה נגדית את המערער על תצהירו המשלים, יש מקום להשיב את הדיון לבית משפט קמא, על מנת שישלים את הבירור הנדרש בנושא הגנת תום הלב האובייקטיבי".

מלבד זאת החליטו שופטי המחוזי להתערב בקביעת השלום כי יש לשלול מכספית את הגנת תום הלב משום שאת הציוץ שבו בישר לעוקביו כי היה זה אחיו של ירד שהוחזר במעצר מנהלי ולא ירד עצמו - הכתיר כספית במילה "עדכון" ולא "תיקון".

"העובדה כי המערער [כספית] השתמש במילה 'עדכון' ולא 'תיקון', אין בה כדי לשנות מכך שמדובר בתיקון. יש לזכור כי הפרסומים הם 'ציוצים' ברשת הטוויטר. המדובר בפרסומים קצרים, שחלה עליהם מגבלת מילים וסגנונם הוא יומיומי", כתבו השופטים בהקשר זה. "די היה בכך שהמערער ציין כי המשיב לא היה עצור במעצר מנהלי, כדי לתקן את שצויין בפרסומים הראשון והשני. לא היה צורך במתן פירוט נוסף לעוקביו של המערער, שהיו חשופים לשלושת הפרסומים, על מנת שיבינו כי העובדה שנטענה בפרסום הראשון והשני כי המשיב 'היה במעצר מנהלי', תוקנה".

לפיכך החליט המחוזי להחזיר את התיק לשלום כדי שזה יתייחס לראיה שהגיש כספית בדבר התכתובות שלו מול דוברות שב"כ ויקבע האם לאור הראיה החדשה יש מקום להעניק לעיתונאי את הגנת תום הלב.

47255-11-25
40236-11-22

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 800KB)