הציבור בישראל, יהודי וערבי כאחד, חושב שהתקשורת מעניקה לחברה הערבית בישראל ייצוג גבוה פי 6 עד פי 10 משיעור הייצוג שלה בפועל, כך עולה ממחקר שערך מרכז אקורד עבור עמותת סיכוי-אופוק, השותפה יחד עם "העין השביעית" במיזם "מדד הייצוג".

עוד עולה מהמחקר של מרכז אקורד כי המשתנה שמנבא טוב יותר מכל משתנה אחר שאיפה ליחסים טובים יותר בין יהודים לערבים הוא האופן שבו נתפס הייצוג של ערבים בתקשורת הישראלית. ככל שתופסים את המרואיינים הערבים בתקשורת הישראלית כהטרוגניים יותר, כך גובר הרצון ביחסים טובים. משתנה זה חוצה לאומים, אידאולוגיה פוליטית ומידת דתיות והינו בעל חשיבות גדולה למקבלי ההחלטות בתקשורת.

את המחקר של אקורד ערכו יארא נאסר, מונא אוידה וד"ר יוסי חסון וממצאיו המלאים יוצגו ביום שישי (6.1.23) הקרוב במסגרת כנס העיתונות העצמאית שיתקיים בבית-אריאלה בת"א.

מאז 2016 מפרסמת "העין השביעית" את "מדד הייצוג", מיזם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה. המיזם בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל: כאן 11, קשת 12, רשת 13, כאן ב' וגלי-צה"ל. ממצאי המדד מצביעים לאורך השנים על הדרה חריפה של החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל, זאת למרות עלייה עקבית בשיעור הייצוג.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5% ומאז נמשכה המגמה. בשנת 2021 עמד שיעור הייצוג על 3.7% ואילו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 עמד שיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת  הישראלית על 3.2%. המספרים הללו נמוכים לעומת שיעור האזרחים הערבים בישראל, שעומד על כ-18%.

מחקר מרכז אקורד, שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, מעלה כי הציבור היהודי חושב ששיעור הערבים בתקשורת המרכזית בישראל עומד על 21% ואילו הציבור הערבי חושב ששיעורם עומד על 27%.

פילוח לפי עמדה פוליטית ומידת דתיות מעלה כי בקרב היהודים אלו שזיהו עצמם עם השמאל העריכו כי שיעור הערבים בתקשורת עומד על 17%, אלו שזיהו עצמם עם המרכז הפוליטי העריכו כי השיעור עומד על 21% ואילו אלו שזיהו עצמם עם הימין העריכו כי שיעור הערבים בתקשורת עומד על 23%.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022

בקרב החברה הערבית אלו שהעידו כי הם לא דתיים העריכו כי שיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת עומד על 25% ואילו בקרב הערבים הדתיים ההטייה היתה הגדולה ביותר, עם הערכה כי 29% מכלל הדוברים בתקשורת בשפה העברית היו ערבים.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022

מהמחקר עולה עוד, כצפוי, כי למאפיינים דמוגרפיים כגון זהות פוליטית בחברה יהודית ורמת דתיות בחברה הערבית יש קשר חזק עם התפיסות, הרגשות והעמדות כלפי החברה האחרת. בנוסף, התברר כי הזהות הפוליטית בקרב יהודים והזהות הדתית בקרב ערבים מטה גם את תפיסת הייצוג הערבי בתקשורת העברית. ככל שהזהות הפוליטית של היהודים שהשיבו לסקר נוטה לימין, כך נתפסו הסוגיות הקשורות לחברה הערבית ככאלה שמוצגות בתקשורת הישראלית בצורה חיובית יותר.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022

כשמשיבי הסקר נתבקשו להשיב על השאלה "באיזה אופן לדעתך מרואיינים ערבים אזרחי ישראל מוצגים בערוצי התקשורת בשפה העברית?" על סולם שבין 1 (צורה שלילית) ל-7 (צורה חיובית), העניקו אנשי השמאל ציון ממוצע של 3.3, אנשי המרכז 3.9 ואילו אנשי הימין 4.4.

חלוקה דומה עלתה גם בתשובות לשאלות על אופן הצגת סוגיות הקשורות לחברה הערבית בתקשורת, ועל מידת העומק של סיקור הסוגיות הללו. ככל שהמשיב היה ימני יותר כך להערכתו הסוגיות מוצגות באופן חיובי ומעמיק יותר.

תמונת מראה הופיעה בתשובות הנסקרים מהחברה הערבית. ככל שהמשיב זיהה את עצמו כדתי כך העריך את אופן הצגת הסוגיות הקשורות לחברה הערבי כחיובי יותר.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022

אחד הממצאים המעניינים ביותר במחקר נוגע לקשר בין תפיסת מידת ההטרוגניות של המרואיינים מקרב החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית והיחס הכללי של יהודים כלפי ערבים ולהיפך. לפי המחקר, תפיסת ההטרוגניות של המרואיינים הערבים בתקשורת העברית היא משתנה שמנבא יחסים יותר טובים מעל ומעבר לזהות פוליטית בקרב יהודים וזהות דתית בקרב ערבים. כלומר, ככל שהמרואיינים הערבים נתפסים כמייצגים קשת של דעות, היחס אל החברה הערבית הוא חיובי יותר.

כך, לדוגמה, נמצא כי ככל שהציבור היהודי תופס את המרואיינים הערבים כהטרוגניים, לפי מידת הבעת ההסכמה עם הקביעה "כל המרואיינים הערבים חושבים באופן דומה", כך עולים הרגשות החיוביים כגון אמפתיה כלפי החברה הערבית בכללה ופוחתים הרגשות השליליים כגון כעס, שנאה ואיום. ממצא זה נמצא בקרב יהודים המזהים עצמם כימין, מרכז ושמאל גם יחד.

תפיסת המרואיינים הערבים כהטרוגניים נמצאה בהלימה גם לתפיסה חיובית כלפי ערבים כבעלי מסוגלות אישית, אמינים וחברותיים יותר, וכחלק מהחברה בישראל. גם כאן הממצא נמצא בקרב יהודים המזהים עצמם כימין, מרכז ושמאל.

בנוסף, ככל שהציבור היהודי תופס את המרואיינים הערבים כהטרוגניים, כך עולה התמיכה במדיניות לטובת החברה הערבית, כגון רצון להגדיל את הייצוג של החברה הערבית בתקשורת העברית, רצון להגדיל את התקציבים הממשלתיים לחברה הערבית, רצון לאפשר לאזרחים הערבים לבטא את הזהות הפלסטינית שלהם ורצון להגביר שיתופי פעולה בין יהודים וערבים סביב נושאים משותפים.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022 (לחצו להגדלה)

ממצאים דומים עלו גם בבדיקת הציבור הערבי. ככל שהציבור הערבי תופס את המרואיינים הערבים כהטרוגניים, כך עולים הרגשות החיוביים כלפי החברה היהודית, כגון אמונה שיכולים להיות יחסים טובים בין יהודים לערבים בישראל, ופוחתים הרגשות השליליים כלפי יהודים, כגון כעס ושנאה.

בנוסף, ככל שהציבור הערבי תופס את המרואיינים הערבים בתקשורת העברית כהטרוגניים, כך עולה התמיכה בשיתופי פעולה בין יהודים וערבים ויורדת התמיכה במדיניות לרעת הציבור היהודי, כגון החרמת עסקים בבעלות יהודית.

מתוך מחקר מרכז אקורד, דצמבר 2022 (לחצו להגדלה)

לקשר בין תפיסת ההטרוגניות של המרואיינים הערבים בתקשורת העברית לבין היחס הכללי של יהודים לערבים ולהיפך, משמעות חשובה עבור עורכים בכירים ומגישים בכלי התקשורת המרכזיים. נראה כי לצד המאמץ להגדיל באופן כללי את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת העברית המרכזית, יש להשקיע מאמצים בגיוון המרואיינים הערבים.

אם הציבור, היהודי והערבי כאחד, יראה מגוון גדול יותר של מרואיינים ערבים על המסך וישמע קולות מגוונים יותר של דוברים ערבים ברדיו, הוא צפוי להסתכל באופן חיובי יותר על החברה שמנגד ולתמוך בחיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל.

* * *

לעיון במחקר המלא

להורדת הקובץ (PDF, 355KB)