הרמדאן הוא המועד הדתי החשוב בשנה המוסלמית, המתמשך על פני חודש שלם של צום וחגיגות. גם השנה, ובאופן מובהק אף יותר משנים קודמות, סיקרה התקשורת הישראלית המרכזית את חודש הרמדאן בעיקר מהזווית הביטחונית. בנוסף, גם כשהזווית של האייטמים על הרמדאן היתה אזרחית, העדיפו בתקשורת הישראלית לראיין יהודים על פני מוסלמים. שני הממצאים הללו עלו מבדיקה מיוחדת שנערכה במסגרת מדד הייצוג.

המדד הוא מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה. הבדיקה הנוכחית החלה שבועיים לפני תחילת חודש הרמדאן והסתיימה עם סופו, וכללה את ערוצי הטלוויזיה קשת 12, רשת 13 וכאן 11, ערוצי הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל, העיתונים "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "מעריב" ו"הארץ" והאתרים ynet, "וואלה" ו-mako.

בסך הכל הופיעו 1,682 אייטמים שהזכירו את חודש הרמדאן, 320 מהם התמקדו באופן מובהק ברמדאן וב-640 אייטמים נוספים היה לרמדאן בולטות חלקית (בכל היתה הוזכר הרמדאן בשולי האייטם). המספר הכללי של האייטמים שהזכירו את הרמדאן גבוה בהרבה מהתקופה המקבילה אשתקד, אז הוזכר החודש ב-783 אייטמים בלבד בתקשורת המרכזית. בשנת 2019 העלתה בדיקה דומה 350 אזכורים בלבד.

באתר ynet הופיעו הכי הרבה אייטמים שהזכירו את הרמדאן (267), אחריו גלי-צה"ל (220), כאן ב' (173) ורשת 13 (145). ב"ידיעות אחרונות" (93) ובקשת 12 (79) הוזכר הרמדאן מעט פעמים יחסית.

לעלייה בהיקף סיקור הרמדאן אחראי בעיקר החשש מהסלמה ביטחונית. בהתאם לכך, כ-87% מכלל האייטמים שהזכירו את חודש הרמדאן השנה מוסגרו מהזווית הביטחונית. רק 8% מהאייטמים התייחסו לחודש הרמדאן מהזווית האזרחית ועוד אחוזים בודדים התייחסו לחודש מהזווית העולמית (2%), הפוליטית (2%) והפלילית (1%).

שיעור כה גדול של סיקור מהזווית הביטחונית תרם את חלקו לכך ש-79% מהאייטמים סווגו על ידי חוקרי יפעת מחקרי מדיה כבעלי סנטימנט שלילי. 17% מהאייטמים סווגו כניטרליים ואילו 4% בלבד סווגו כבעלי סנטימנט חיובי.

חלוקה פנימית של המסגור הביטחוני מעלה כי כ-55% ממנו היה קשור לטרור, והיתר לנושאי הר-הבית, הקלות והגבלות ביטחונית, קריאות הרגעה, הפרות סדר והסתה. התחום האזרחי, לעומת זאת, כלל אייטמים על מנהגי החודש והצום (23%), אירועים ויוזמות של שותפות ערבית-יהודית (11%), תיירות (9%), אוכל (9%) וברכות לרגל הרמדאן.

הסיקור הביטחוני בלט בעיקר ברשת 13 וכאן 11, שם 98% ו-97% בהתאמה מכלל האייטמים שהזכירו את הרמדאן עשו זאת תחת מסגור ביטחוני. ב-mako וב"ידיעות אחרונות" בלט המסגור האזרחי, עם 19% ו-18% מכלל האייטמים, בהתאמה.

מבין כלל האייטמים, רק ב-24% הופיעו מרואיינים, כלומר דוברים שאינם אנשי מערכת כלי התקשורת, והללו היו בדרך כלל יהודים. בסך הכל הופיעו במהלך תקופת הבדיקה 468 דוברים באייטמים על הרמדאן, 364 יהודים ו-104 ערבים. נתון זה מוסבר אף הוא בין היתר בדגש שניתן למסגור הביטחוני.

עם זאת, גם בניכוי מאות האייטמים שעסקו ברמדאן מהזווית הביטחונית עולה כי בסיקור חודש הרמדאן השתתפו יותר דוברים יהודים מערבים. 58% מהדוברים שהופיעו באייטמים על הרמדאן במסגור שאינו ביטחוני היו יהודים, לעומת 52% בלבד שהיו ערבים.

כך, גם כשהתקשורת המרכזית בישראל עוסקת באירוע מוסלמי מהזווית האזרחית, באייטמים שעוסקים במנהגי החודש, בתיירות, אוכל או ברכות לרגל הרמדאן, היא מעדיפה לעשות זאת תוך הדרה יחסית של ערבים ומתן ביטוי על חשבונם ליהודים.

אייטם חריג, שבלט לטובה, שודר ב-12.4 בתוכנית "בוקר טוב ישראל" בהגשת אפי טריגר בגלי-צה"ל. האייטם, שהכין אדם פרג' במסגרת סדרת הכתבות "לילות רמדאן" ואשר הוקדש לקושי הכלכלי שממנו סובלים מוסלמים בישראל על רקע הרמדאן, כלל סינקים של לא פחות משישה דוברים ערבים שונים. אחת הדוברות באייטם, באופן יוצא מן הכלל בתקשורת האלקטרונית בישראל, דיברה ערבית. רק לאחר כמה שניות שבהן נשמעו דבריה בערבית נשמע קולו של הכתב פרג' וסיפק את התרגום לעברית.

גל"צ בולטת לטובה יחסית גם בטבלה שדירגה את כלי התקשורת לפי הבמה שנתנו לדוברים ערבים. 23% מהאייטמים על הרמדאן בשילוב דוברים ששודרו בגל"צ כללו דוברים ערבים. לפני תחנת הרדיו הצבאית ניצבים "הארץ" (32%), "ידיעות אחרונות" (33%) וכאן 11 (38%). לעומת זאת ב"וואלה" ו"מעריב", שני כלי תקשורת בבעלות אלי עזור, מתוך כלל האייטמים על הרמדאן בשילוב דוברים רק ב-10% הופיעו דוברים ערבים. רשת 13 וקשת 12 הציגו נתון זהה, ונמוך בפני עצמו, של 14% כל אחת.

כמחצית מכלל הדוברים הערבים שקיבלו את ההזדמנות לדבר על הרמדאן היו אזרחים ופעילים חברתיים. היתר כללו פוליטיקאים (42%) ואנשי צבא ומשטרה (7%).

בראש רשימת הדוברים עמד ח"כ אחמד טיבי עם 9 הופעות; אחריו ח"כ מנסור עבאס ויוסף משהראוי, יו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניברסיטת ת"א עם 4 הופעות כל אחד; ואחריהם ח"כ סמי אבו שחאדה, ראש עיריית רהט פאיז אבו סהיבאן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן עם 3 הופעות כל אחד.

נתון בולט נוסף בבדיקת הדוברים שהשתתפו באייטמים על הרמדאן הוא ההפרדה בין יהודים לערבים. רק ב-3% מהאייטמים עם דוברים נשמעו גם יהודים וגם ערבים. ב-16% מהאייטמים עם הדוברים היו אלה ערבים בלבד ואילו ב-81% מהאייטמים עם הדוברים שבהם אוזכר הרמדאן נשמעו יהודים בלבד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​