חקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית למשרד התקשורת לשעבר, נמשכה אתמול והיום (15-16.3) בבית-המשפט המחוזי בירושלים. עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' הנאשמים במתן שוחד לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, תקף לאורך היומיים האחרונים את תזת התביעה משלל חזיתות. העדה נויפלד נותרה נאמנה לגרסה שמסרה בחקירתה הראשית, אך בכמה מקרים הצליח עו"ד חן לחלץ ממנה גם תשובות שעשויות להועיל להגנה.

עו"ד נויפלד כיהנה כיועצת משפטית של משרד התקשורת לאורך כעשור, וגם בשנת 2015, כשהשר וראש הממשלה דאז נתניהו פיטר את המנכ"ל אבי ברגר והחליף אותו בנאמנו שלמה (מומו) פילבר. לפי כתב האישום, נתניהו הנחה את פילבר לפעול לטובת חברת בזק כשהיתה בשליטת אלוביץ', וזאת בתמורה לשוחד – רתימת מערכת אתר החדשות "וואלה" של האלוביצ'ים למען נתניהו ובני משפחתו.

התביעה זימנה את עו"ד נויפלד להעיד על השינוי שהתחולל במשרד התקשורת ביחס לבזק מרגע שפילבר נכנס לתפקיד ועל האופן שבו פעל המנכ"ל החדש לטובת קבוצת התקשורת של אלוביץ' גם מאחורי הגב שלה ושל אנשי מקצוע נוספים במשרד.

בחקירתה הראשית העידה נויפלד כי פילבר דרש לשנות את האופן שבו המשרד מפקח על בזק בפרט ועל שוק התקשורת בכלל. במקום מתווה "השוק הסיטונאי", שנוסח ב-2012 על-ידי השר משה כחלון והתבסס על עבודתן של שתי ועדות ציבוריות שבחנו את הסוגיה לעומקה, המנכ"ל פילבר ביקש לנקוט גישה שונה, כזאת שמגשימה את האינטרסים העסקיים של בזק על חשבון טובת הציבור.

שלמה פילבר מובל לדיון בהארכת מעצרו, לפני שהסכים להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. בית-משפט השלום בתל-אביב, 18.2.2018 (צילום: פלאש 90)

רפורמת "השוק הסיטונאי" ביקשה לאלץ את בזק, בין היתר, לאפשר לחברות מתחרות להשתמש בתשתיותיה. במקביל התכוון משרד התקשורת לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, כך שחברת האם תוכל לפעול כחברה אחת עם שלוש חברות בנות: פלאפון, yes ובזק בינלאומי. אך בזק לא שיתפה פעולה עם רפורמת "השוק הסיטונאי" בקצב שהשביע את רצון משרד התקשורת, ולפיכך נמנע המשרד מקידום ביטול ההפרדה המבנית.

עו"ד חן תיאר את פילבר כמי שרצה "לקדם רפורמה למען הציבור" אך נוכח כי גורמים בתוך משרד התקשורת "תוקעים לו מקלות בגלגלים"

המתווה של פילבר הציעה משוואה חלופית. במקום קידום רפורמת "השוק הסיטונאי", בזק תתחייב להרחיב את פריסת רשת הסיבים האופטיים שלה – ובתמורה תבוטל ההפרדה המבנית, צעד שהיה שווה לאלוביצ'ים סכום עתק.

באופן טבעי, החקירה הנגדית של נויפלד התמקדה בסוגיות של רגולציה. אך אתמול, לכמה רגעים, צץ בה גם עולם התקשורת. זה קרה כשעו"ד חן הציג בפני נויפלד קטעים מתוך עדותו של פילבר כפי שנמסרה לחוקרי רשות ניירות ערך ביולי 2017, לפני שחקירת "תיק 4000" נעשתה גלויה, לפני שפילבר נעצר וחתם על הסכם עד מדינה.

עו"ד חן תיאר את פילבר כמי שרצה "לקדם רפורמה למען הציבור" אך נוכח כי גורמים בתוך משרד התקשורת "תוקעים לו מקלות בגלגלים". הגורמים הללו היו, לטענת פילבר, בעיקר סמנכ"ל הכלכלה במשרד הרן לבאות. לטענת פילבר, ה"מקלות" שתקע הסמנכ"ל בגלגליו התגלמו בהדלפות לתקשורת.

ראשית הציג עו"ד חן לעדה נויפלד הודעה ששלח לה פילבר ב-6 באוקטובר 2016, בימים שבהם הגיע לשיא המתח בינו לבין הסמנכ"ל לבאות. רק כמה ימים לפני כן הציג פילבר לנויפלד וללבאות מסמך מוגמר, שנערך תוך מידורם, המתמקד בשינוי הרישיון ומתווה הרגולציה של בזק.

העיתונאי גד פרץ (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 2)

באותו יום פִרסם כתב התקשורת של "גלובס" גד פרץ ידיעה שנשאה את הכותרת "משרד התקשורת ובזק בחנו הפיכת yes לחטיבת תוכן בבזק". בגוף הידיעה צוינו עיקרי התוכנית שפילבר הציג לנויפלד וללבאות, ובכותרת המשנה נכתב כי המהלך החדש הגיע בשל "העיכובים בביטול ההפרדה המבנית שהמשרד התקשה לקדם לטובת בזק", וכי "ככל הנראה המהלך סוכל". פילבר העביר לנויפלד את הקישור לכתבה של פרץ, וכתב לה: "צריכה קריאה מודרכת? מישהו תידרך 'המהלך סוכל'. מבחינתי עכשיו חייב לעבור!!!!".

כחודש לאחר מכן העביר פילבר לנויפלד, לבקשתה, מכתב המתייחס לעמדת הממונה על ההגבלים בנוגע לרגולציה על בזק. "מומו, תודה", כתבה לו נויפלד, והוסיפה: "כדאי להעביר לכל הסמנכ"לים הרלבנטיים". "בהמשך כמובן", השיב פילבר, "בשלב זה חושש שזה יהיה אצל גדי פרץ לפני שיגיע לתיוק אצל המזכירות שלהם".

עוד כמה שבועות חלפו. ב-13.2.2017 כתב פילבר לסגניתה של נויפלד, עו"ד ברוריה מנדלסון, הודעה שבה הסביר מדוע הוא פועל ללא ידיעת כלל הגורמים במשרד. "ביקשת שאעביר המכתב למבקר בנושא הפרדה מבנית גם לכלכלה [לאגף הכלכלה במשרד, בראשות הסמנכ"ל לבאות]", כתב פילבר למנדלסון, "להלן הפנייה שקיבלתי עכשיו מ'גלובס': 'מומו אהלן, אני שומע שפנית למבקר המדינה וביקשת להוציא את השימוע לבזק בעניין ההפרדה המבנית?'. זו הסיבה שאני עושה פגישות מצומצמות".

מנדלסון השיבה לפילבר כי "הדלפות זו אכן בעיה, אבל לא בטוחה שהפתרון הוא אי-שיתוף בישיבות. טרם קבלת החלטה צריך לשמוע את עמדת האגפים הרלבנטיים". "נשמע את כולם", הבטיח המנכ"ל, "רק בשלבים. כל אחד בתחום אחריותו".

"מי זה גדי פרץ?", שאלה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, אף ששמו של פרץ כבר עלה קודם לכן במהלך המשפט. "הוא הכתב של ה'גלובס'", השיב עו"ד חן, "הוא גם עד תביעה במשפט. יהיה מאוד מעניין. הוא גם מופיע ביומן של ברגר עשרות פעמים". עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, העיר: "יהיה דיון בהסרת חיסיון עיתונאי לגבי מקורות". יצוין שבדיקה ביומנו של ברגר, שנחשף על-ידי עמותת "הצלחה", מעלה רק שש פגישות (או שיחות) בין ברגר לפרץ בתקופה שבין אוגוסט 2014 לאפריל 2015. במאי פוטר ברגר.

אחרי שעו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה תיקנה וציינה כי גד פרץ אינו נמנה עם עדי התביעה אמר עו"ד חן: "כנראה התבלבלתי, אז הוא יהיה עד הגנה!"

אחרי שעו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה תיקנה וציינה כי פרץ לא נמנה עם עדי התביעה אמר עו"ד חן: "כנראה התבלבלתי, אז הוא יהיה עד הגנה! הוא יהיה עד הגנה. יש הרבה עדי תביעה שהשארתם בחוץ וניאלץ להביא אותם כעדי הגנה אם נגיע לשם. אם נגיע לשם!". באמירה זו כיוון ככל הנראה עו"ד חן לתקוות שתולים הסנגורים בבקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, שהצהירו כי תוגש בקרוב.

בעדותו של פילבר ברשות ניירות ערך, שהתקיימה כאמור לפני שהפך לעד מדינה, הוא התייחס בין היתר ליחסיו עם סמנכ"ל הכלכלה לבאות. "היה בינינו קלאש מאוד-מאוד חזק, מקצועי", אמר פילבר על הסמנכ"ל. "הוא כמעט מההתחלה, בואי נגיד ככה, זה התחיל במחלוקות מקצועיות וזה גלש לאי-אמון אישי במובן הזה שהוא עשה כמה דברים שלהערכתי היו Unacceptable מה שנקרא. מבחינת אה... סגנון של יחסי עבודות, כאילו עד להפרעות, נסיונות לשבש, כל מיני תרגילים של לנסות לשבור מנהיגות. נגיד ככה".

מימון שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת תחת המנכ"ל פילבר (צילום: משה שי)

בהמשך עדותו בפני חוקרי הרשות הוסיף פילבר: "יש לי מתווה שאמרתי אותו מעל כל במה אפשרית ורציתי לקדם אותו, והרן עשה כל מהלך כדי לחבל בו. כולל אמירה שהוא אמר לשמילה [סמנכ"ל הפיקוח במשרד, מימון שמילה]: 'אני יודע מה השר והמנכ"ל שלי רוצים, אני יודע איך לחסל את זה'".

פילבר הוסיף בעדותו כי בכל הקשור לפיקוח של המשרד על שוק הטלפון הקווי, השוק שעמד במרכז רפורמת "השוק הסיטונאי", הוא רצה "לאכול את הענבים ולא לריב עם השומר". בנקודה הזו, טען פילבר, "התחיל הקרב הגדול עם הרן". לדבריו, "לבאות היה מאוד דומיננטי", בעוד הוא כמנכ"ל שבא מן החוץ נחשב ל"פוליטרוק שלא מבין כלום, חדש בשוק".

פילבר העיד: "אני נמצא במצב שהרן הוא ראש צוות השוק הסיטונאי. איך קראו לזה במשרד לפני הגעתי? 'הסיירת'. המנכ"ל שם [אבי ברגר] רץ איתו. והוא הגאון האולטימטיבי שיודע הכל. יעל מלם [עובדת הלשכה המשפטית במשרד] משתחווה לו בבוקר, וכל האחרים, ובמצב הזה אני צריך להתמודד. וכביכול הוא המקצועי, הוא הגורם המקצועי, ככה זה גם מוצג. כשהוא מנהל מלחמה מלוכלכת, חלק מהמלחמה המלוכלכת הזאת זה הדלפות, וכל הזמן ניסיון לייצר [...] איזה ארומה כזו שהכל זה שחיתות".

לפי עו"ד חן, תמצית עדותו של פילבר ברשות ניירות ערך היא הטענה שלבאות הדליף לתקשורת את המידע על מהלכיו משום שפילבר, המנכ"ל החדש, "פתאום הזיז את הגבינה של הפקידים".

מעדותו של פילבר ברשות ניירות ערך עולה כי כבר בזמן אמת ניסה לבלום את דליפת המידע מהמשרד לתקשורת. "אני כשנכנסתי למשרד, אמרתי לדנה נויפלד: 'תגידי לי, איך מתמודדים עם הדלפות? תראי, לכאורה זה עבירה על חוק ניירות ערך'. אז היא אמרה לי: 'ברוך הבא'. היא אמרה לי 'גלעד [שר התקשורת ארדן] ניסה, זה ניסה, אף אחד לא יצליח'. אמרתי לה: 'זה צריך להיות סנקציות, לא יכול להיות דבר כזה'. אמרתי את זה לאנשים, הם די צחקו עלי בעיניים, כי הם כולם יודעים איך מדליפים מכל הכיוונים".

פילבר המשיך והעיד כי לנוכח מבול ההדלפות מהמשרד החליט לפעול בשני כיוונים במקביל. מצד אחד בחר למדר כמה מאנשי המקצוע במשרד ולעבוד מול "גרעין" שכלל בהתחלה את העוזרת שלו, עדי קאהן-גונן, ובהמשך גם את סמנכ"ל הפיקוח שמילה ואחרים. "מעבר לזה", הוסיף פילבר בעדותו, "פיזרתי דיסאינפורמציה. זאת אומרת, בישיבות הנהלה [...] אף פעם לא הסתרתי מידע, אבל לא נתתי להם להבין עד הסוף לאן אני הולך, כי לא יכולתי לנהל דיון".

השר צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית הוט טל גרנות-גולדשטיין, ינואר 2017 (צילום: אלי דסה, משרד התקשורת)

פילבר חלק עם חוקרי הרשות את תחושתו באותו הזמן: "יושב לי עובד בכיר בתוך המשרד ומחבל לי בעבודה כל הזמן. מדליף לתקשורת. מתאם עמדות נגדי עם אגף התקציבים, עושה עוד כל מיני דברים, וכשאני קורא לו הוא מכחיש. את יודעת מתי רציתי לפטר את הרן? בואי אני אספר לך את הסיפור עכשיו. תאמתו את זה עם סמנכ"לית משאבי אנוש.

"אני עושה ישיבה אצלי על ביטול ההפרדה המבנית פעם ראשונה עם האוצר, עם הרן. רומז על ביטול ההפרדה התאגידית. זה ביום חמישי ב-11:00 בבוקר. הפגישה נגמרת ב-12:00, נגמרת פחות, מ-10:00 עד 11:00, משהו כזה, סליחה. ב-13:00 בצהריים עולה כותרת ב'גלובס': 'השר הנגבי החליט על ביטול ההפרדה התאגידית', ויש שמה אינסוף דברים. אני רואה את זה, אני מתרתח".

עו"ד נויפלד העידה כי היא עצמה שוחחה עם גד פרץ פעם או פעמיים כשהיתה היועצת המשפטית של המשרד, אך רק בנוגע לפרסומים שנגעו לה אישית. באשר לתופעת ההדלפות אישרה באופן כללי כי "היו מקרים שהיו הדלפות".

עו"ד חן הציג לנויפלד מסמך המסכם ישיבת הנהלה במשרד מיולי 2015, זמן קצר לאחר שפילבר מונה למנכ"ל. כבר אז ניתן למצוא פרק בדיון שהוקדש למה שהוגדר כ"נקודה רגישה – ההדלפות".

"עו"ד נויפלד", פנה אליה הסנגור עו"ד חן, "טיפלת כיועצת משפטית בתופעת ההדלפות הבזויה הזו? קיימת דיונים עם משרד המשפטים? התלוננת במשטרה?"

לפי סיכום הישיבה, המנכ"ל פילבר אמר בה כך: "מודע ומכיר את התופעה, באופן כללי מצפה לשוחח עם עיתונאים רק בערוצים המקובלים. מאחר ומשרד התקשורת הוא גוף רגולטורי האמון על שוק עסקי ומסחרי של 25 מיליארד שקל, יש משמעות ועלולות להיות השלכות שליליות על מי מהמפוקחים.

"שלמה מצהיר [כך במקור] כי יבדוק ברמת קבלת ההחלטות אם דלפו החלטות של 'מידע פנימי'. המידע הזה, העוסק ברגולציה נטו, הוא בבחינת 'מידע פנימי' לכל דבר ועניין ושלמה ביקש לבחון אפשרות לקבל סמכויות לטיפול במי שידליף זאת, לרבות חובה להיבדק במכונת אמת. ברמה הפנימית תיבחן אפשרות של החתמת אנשים על טופס סודיות שכולל סנקציות ועונשים. אם יהיה צורך יתחיל מידור במשרד".

נויפלד העידה כי כששאל אותה פילבר על האפשרות לזמן עובדים במשרד לבדיקות פוליגרף היא הבהירה כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מגבילה זאת. אשר לאפשרות להחתים את העובדים על טופס סודיות, כולל עונשים למי שמדליף, העידה נויפלד כי היא זוכרת ששוחחה על כך עם אחד הסמנכ"לים, שהסביר לה למה לא ניתן לעשות זאת.

"עו"ד נויפלד", פנה אליה הסנגור עו"ד חן, "טיפלת כיועצת משפטית בתופעת ההדלפות הבזויה הזו? קיימת דיונים עם משרד המשפטים? התלוננת במשטרה?".

"אני? אתלונן במשטרה?", שאלה נויפלד בהפתעה.

"בוודאי", השיב עו"ד חן.

"לא!", אמרה נויפלד.

במענה לשאלה אם בכל זאת עשתה משהו חזרה נויפלד על גרסתה שלפיה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, בדקה את הנחיותיו ונוכחה לדעת שאין לה סמכות לטפל בהדלפות. בנוסף פנתה גם ל"יועץ משפטי מאוד מנוסה", שלדבריה הבהיר לה ש"אין פתרון" לבעיה.

היועצת המשפטית מתנצלת בפני המנכ"ל

כמה מהטיעונים שהעלה עו"ד חן בחקירתו הזכירו את הטענות שהציגו הסנגורים כשחקרו את העדים שהעידו על המתת, כלומר על רתימת "וואלה" למען נתניהו. כך, לדוגמה, טען עו"ד חן כי החוקרים ברשות ניירות ערך ובמשטרה התעלמו מעדויות של גורמים במשרד התקשורת על כך שלא רק בכירי בזק קיבלו מהמשרד הממשלתי מסמכים שהוגדרו כטיוטות, אלא גם גורמים אחרים בענף.

טענה אחרת של עו"ד חן נגעה לאופן שבו נחקרה נויפלד במשטרה. לדבריו, מי שחקר אותה לא היה מרוצה מהתשובות שסיפקה לו בתחילת הדרך, ואמר לה כי עובדים אחרים במשרד שנחשפו לראיות בתיק "ממש הזדעזעו". החוקר הוסיף: "אני מצפה שגם את תזדעזעי".

נויפלד השיבה כי לא הרגישה שלחצו עליה בחקירה. לדבריה, בשלב ראשון נשאלה שאלות כלליות, ולכן השיבה באופן כללי. "במהלך החקירה הראו לי הרבה מאוד מסמכים, שההצטברות שלהם היתה לא מייל תלוש מפה ומשם אלא חומר מצטבר". עוד הוסיפה נויפלד כי "המעבר לשימוש במייל פרטי", כפי שנהג פילבר במשרד, "זה דבר אחד, אבל כאשר מדקה לדקה עובר מייל מהמייל של העבודה מיד למייל הפרטי ומיד לגורם חיצוני וכתוב שם 'לעיניך בלבד', וזה קורה באופן שיטתי – אלו נסיבות שמשפיעות על מה שחשבתי".

בחקירתה הראשית העידה נויפלד כי כלל לא ידעה על הקשר שפילבר קיים בזמן אמת עם בזק, אך ציינה כי היתה לה "תחושה" שהוא חוזר על דברים ששמע מאנשי בזק

בתשובה לשאלת השופט משה בר-עם אישרה נויפלד כי החוקרים הציגו בפניה אך ורק מסמכים שנוגעים לבזק. "זה בדיוק העניין!", הכריז עו"ד חן. "זו בדיוק ראיית המנהרה שאנחנו מדברים עליה".

בחלק אחר של החקירה נשאלה נויפלד על תכתובת שקיימה עם פילבר ביום שבו הציג לה את מסמך המדיניות החדש שגיבש תוך מידורה. פילבר כתב לה כי נפגע ממנה מוקדם יותר באותו יום כשהעירה שהוא נשמע כאילו אנשי בזק מדברים מתוך גרונו. "אני מצטערת אם זה מה שהבנת, ובטח אם נפגעת", השיבה לו נויפלד. בחקירתה הראשית העידה נויפלד כי כלל לא ידעה על הקשר שפילבר קיים בזמן אמת עם בזק, אך ציינה כי היתה לה "תחושה" שהוא חוזר על דברים ששמע מאנשי קבוצת התקשורת של אלוביץ'.

בחקירה הנגדית שאל אותה עו"ד חן האם מה שכתבה לפילבר "זה האמת". "מה שכתבתי זו התנצלות בפני המנכ"ל שפגעתי בו", השיבה נויפלד. בתשובה לשאלת המשך הוסיפה: "לא התכוונתי לפגוע בו. את ההתכתבות הזו אני זוכרת, ואני אומרת לך אדוני שמה שכתבתי כאן זה יועצת משפטית שהמנכ"ל כותב לה שהוא נפגע. וזה המענה שעניתי".

"כלומר", ביקש עו"ד חן להבהיר, "כיוון שהוא המנכ"ל ואת היועצת המשפטית, כשכתבת לו 'לא חשבתי שמישהו האכיל אותך' לא באמת התכוונת לזה. זה מה שאת אומרת". "עניתי לך, אדוני", השיבה נויפלד.

מיזם הסיבים של שלמה פילבר

חלק ניכר מחקירתה של נויפלד אתמול הוקדש למתווה שקידם פילבר לשינוי הרגולציה על בזק. כאמור, בחקירתה הראשית טענה העדה כי פילבר ניסח מסמך מדיניות חדש תוך מידורה ומידור אגף הכלכלה במשרד. אחרי שעו"ד חן הציג הסבר חלופי לכך שפילבר מידר גורמים במשרד (החשש להדלפות שיסכלו את פעולותיו) ביקש הסנגור להראות כי המסמך של פילבר דווקא נוסח באופן ראוי, ולאחר דיונים מעמיקים.

ראשית, טען עו"ד חן, פילבר נעזר ב"אנשים רציניים" כמו הסמנכ"ל שמילה, העוזרת למנכ"ל קאהן-גונן, וכן אנשי המשרד אריק רשף וחיים גרון. עו"ד חן הציג את הרזומה של כל אחד ואחת מהם כדי להדגיש את נסיונם ומקצוענותם.

בהמשך הציג עו"ד חן לנויפלד שלל מסמכים המעידים, לדבריו, שפילבר קיבל ייעוץ מקצועי לאורך תקופה ארוכה בטרם נוסח מסמך המדיניות שלו. כדי לעשות זאת צלל עו"ד חן להבדלים בין ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק לביטול ההפרדה החשבונאית וביטול ההפרדה התאגידית. בשלב זה התקשה השופט עודד שחם במאבקו להימנע מלהירדם.

נושא ביטול ההפרדה המבנית, אמר עו"ד חן, הופיע בתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2016 ונכלל במסמכים שהגיעו בין היתר גם לאגף הכלכלה בראשות לבאות ולמחלקה המשפטית של נויפלד. חברות תקשורת כמו פרטנר וסלקום פנו בתלונות למשרד לנוכח הצהרתו על ביטול חובת ההפרדה המבנית בבזק. עו"ד נויפלד אישרה כי אכן טיפלה בתלונות הללו, אך העירה כי בתגובה שניסחה צוין בין היתר שהמתווה לביטול ההפרדה נבנה בהתאם למסמך המדיניות של כחלון, שכלל תנאים שבהם בזק צריכה לעמוד כדי שהביטול ייצא לפועל.

עו"ד חן הציג לנויפלד מסמך שמתעד חלק מפגישת ריענון שקיים פילבר בפרקליטות לאחרונה, ובו נכתב כי בתחילת 2016 הוא נפגש עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז אבי ליכט ודן עמו במדיניותו, לרבות המדיניות בעניין שוק הטלפוניה הקווית. לדברי פילבר, ליכט השיב לו כי הדבר בסמכותו, אך אם תוגש עתירה לבג"ץ ויצוצו אי-הסכמות בין משרד האוצר למשרד התקשורת עלולה להתעורר בעיה.

בכמה מהמקרים שעו"ד חן הציג לנויפלד מסמכים וציטוטים המעידים לדבריו על הכנה לקראת גיבוש מסמך המדיניות של פילבר טענה העדה שהיא לא בטוחה שהראיות שמוצגות בפניה הן אכן הכנה לאותו מסמך שהוצג לה בהפתעה בשלהי 2016. "אני רוצה להבין למה זה קשור לחקירה הראשית שלי", אמרה נויפלד בתגובה לאחד המסמכים שהציג עו"ד חן. "את לא צריכה להבין", השיב הסנגור, והשופטת פרידמן-פלדמן גיבתה אותו: "את צריכה לענות לשאלות".

"המדיניות של פילבר היתה על השולחן, היתה ברורה, היתה ידועה לכל הגורמים המקצועיים בשנה הראשונה, נכון?", אמר עו"ד חן לנויפלד, "לקדם את ביטול ההפרדה המבנית. היא היתה על השולחן". "על השולחן", אישרה נויפלד, אך טענה כי לא כך החלק השני במתווה, זה שלפיו בזק מתחייבת, במקום לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי, להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים ברחבי המדינה.

צחי הנגבי עם הנאשם בנימין נתניהו ב-2016, בתקופה שבה הופקד על הטיפול בבזק (צילום: מרים אלסטר)

ב-29 בספטמבר 2016 הציג פילבר לנויפלד לראשונה את מסמך המדיניות שלו ואת הצעתו לתיקון הרישיון של בזק. לפי הדברים שאמרה בחקירתה הראשית, פילבר שאל אותה מה יקרה אם יגיש זאת לחתימת השר צחי הנגבי בלי שהמחלקה המשפטית תעיר את הערותיה (השר הנגבי לא החזיק רשמית בתיק התקשורת באותה תקופה, אך קיבל מידי נתניהו סמכויות להחליט בנוגע לחברות של אלוביץ' בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למנוע מנתניהו לעסוק בהן מחמת ניגוד עניינים אחרי שנתניהו נאלץ להודות בקשרי החברות שלו עם בני הזוג אלוביץ').

נויפלד העידה כי הופתעה מאוד מהמסמך ומהעובדה שגובש מאחורי גבה, והבהירה כי בכל מקרה יהיה צורך לצאת לשימוע טרם החתמת השר.

באותו יום, כך לפי תכתובת שהציג עו"ד חן, שלחה עוזרת המנכ"ל קאהן-גונן לסגנית היועצת המשפטית במשרד, מנדלסון, מייל שאליו צירפה את טיוטת מסמך המדיניות וטיוטת תיקון הרישיון. למסמכים צורפה בקשה: "אזכיר כי המסמכים לעינייך בלבד, וכי נדרשת דיסקרטיות מוחלטת לעניין זה". נויפלד לא היתה מכותבת למסמך, וקיבלה אותו רק שבוע לאחר מכן.

עוד באותו יום העבירה מנכ"לית בזק דאז סטלה הנדלר למנכ"ל משרד התקשורת פילבר מסמך ובו בזק מצהירה על כוונתה למלא את חלקה במדיניות החדשה. הנדלר מבהירה במסמך בשם בזק כי בכוונת החברה להרחיב את פרישת רשת הסיבים האופטיים שלה כך שעד סוף שנת 2017 היא תקיף 70% ממשקי הבית בישראל ועד סוף שנת 2019 ל-76% ממשקי הבית, זאת בכפוף ל"ביטול הפרדה מבנית כוללת בקבוצת בזק" ולתיקון הרישיון של החברה עוד קודם לתחילת הרחבת הפרישה. חשיבותו של המסמך עבור ההגנה היא בכך שההתחייבות של בזק למדיניות החדשה של פילבר לא היתה בעל פה בלבד, אלא ממוסמכת.

למחרת, ב-30 בספטמבר, כתב פילבר לשר צחי הנגבי כך: "לא אטרידך ביום עמוס זה. עדכון קצר: היתה שיחה ארוכה ביני לדנה הבוקר. קבענו על פגישה עם מנכ"לית בזק והיועמ"שים שלהם ביום ראשון, 12:00, ללמוד את לוחות הזמנים שלהם לאישור מיזוג ודיון האם ואיך יבוצע שימוע. הצעתי לדנה מתווה של החלטה מהירה שנקבל אחרי תהליך פנימי במשרד, ובעקבותיה ייצא אישור עקרוני לבזק על ההסכמה למיזוג תאגידי בכפוף לשימוע. אעדכן".

בחקירתה הנגדית שבה נויפלד על גרסתה שלפיה הופתעה מהשיחה עם פילבר. "ההפתעה היתה על המסמך שלא ידעתי על קיומו ולא הערנו עליו ולא התייחסנו אליו", אמרה. עו"ד חן טען כי טיוטות של המסמך דווקא הועברו במשרד, בין היתר לסגניתה מנדלסון. אלא שעו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות התנגדה ואמרה כי לפי הראיות שבידיה גורמים במשרד העידו כי טיוטת המסמך שהועברה למנדלסון אינה דומה לטיוטת המסמך שהוצגה לנויפלד.

נויפלד עצמה העידה כי אמנם התקיימו דיונים מקצועיים במשרד על מתווה המדיניות החדש, אך אלו "לא היו בעניין ההפרדה התאגידית כמו שנוסחו אחר-כך" במסמך של פילבר. עו"ד חן טען מנגד כי ביטול ההפרדה התאגידית הוא צעד קטן לטובת בזק לעומת ביטול ההפרדה המבנית, שכולל בתוכו ממילא את ביטול ההפרדה התאגידית. "הוא צִמצם להם את ההקלה, את התמריץ", אמר עו"ד חן. "כן", אישרה עו"ד נויפלד, "אבל אני דיברתי על כך שהמסמך שמתייחס לכך ומה המשמעויות של הפרדה תאגידית בלבד, זה לא נבחן על-ידינו".

בתשובה לשאלה אחרת של עו"ד חן הודתה נויפלד כי בזמן אמת שוחחה טלפונית עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ליכט, וכי לא היו לו בשיחה זו הערות על המדיניות החדשה של פילבר.

העדה נגד הסנגור, ולהפך

הבוקר הגיעה נויפלד ליום האחרון בחקירתו הנגדית של עו"ד חן – יום קצר, לרגל חג הפורים. כמו בימים הקודמים, הסנגור של האלוביצ'ים שב והציג לה מסמכים שלשיטתו מוכיחים שפילבר פעל באופן תקין ומתוך דבקות באינטרס הציבורי. נויפלד, בהפסקה בין מסמך למסמך, שללה את התזה. "העבודה המסורתית במשרד התקשורת לא נעשית בהעברת הערות תוך יומיים", הסבירה, אלא תוך פרקי זמן ארוכים בהרבה, לעתים גם יותר מחודש. "הפרקטיקה המקובלת היא של החלפת טיוטות והערות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם", הדגישה.

בהמשך התלקח הדיון והתגלגל להאשמות אישיות. אחת המשימות שלקח על עצמו עו"ד חן היתה להוכיח שפילבר לא מידר את היועצת המשפטית נויפלד מעיסוק בבזק בשל הצורך להסתיר פעילות פלילית – אלא דווקא מתוך ציות לכללים. בהסדר ניגוד העניינים של נויפלד נקבע שעליה להימנע מעיסוק בעניינים שיש להם השפעה מהותית על מיזם הסיבים של חברת IBC, וזאת משום שבן זוגה עו"ד דוד תדמור הוא שותף בכיר במשרד שייצג את החברה.

עו"ד חן ציטט לנויפלד חלקים מתוך מסמך המדיניות של פילבר, והראה לה שהוא כולל כמה התייחסויות ל-IBC – מתחרה צעירה של בזק בתחום תשתיות התקשורת, ולפיכך גוף שהתוכנית החדשה עלולה היתה להשפיע עליו. לנוכח ניגוד העניינים, אמר עו"ד חן, נויפלד בכלל היתה מנועה מלעסוק בסוגיה.

נויפלד, שבמשך רוב הדיונים האחרונים השיבה לשאלות בקצרה ובשקט, שללה זאת בתוקף. "התיאור הנכון של הדברים הוא שלא הייתי מנועה מלעסוק בנושא שבו עוסק מסמך המדיניות", אמרה. לטענתה, חברת IBC הוזכרה במסמך באופן אגבי בלבד – "שתיים וחצי פסקאות שסקרו את מצבה" – וכמעין רקע לעיסוק בבזק. מיד לאחר מכן מתחה ביקורת ישירה על עו"ד חן: "יש פה ניסיון לרמוז, כפי שנעשה בשבוע שעבר, לטעון דברים בנוגע אלי שאין להם שום הצדקה ושום שחר", אמרה בקול רם.

נויפלד התכוונה למסמך שהוצג לה, שבו אחת היועצות במשרד מנתה כמה מסמכים שלא נשלחו למבקר המדינה יוסף שפירא כשחקר את האופן שבו משרד התקשורת טיפל בבזק. הדובר של שאול אלוביץ', איתי הר-אור, הפיץ במהלך הדיון ההוא הודעה מטעה שממנה השתמע שהדרג המקצועי במשרד התקשורת הסתיר מהמבקר חומרים שכביכול הכשירו את פעולותיהם של פילבר ונתניהו. "גם בפעם הקודמת אתה לא הצגת תמונה מלאה, כשניסית להגיד שהסתרתי דברים ממבקר המדינה כשדו"ח מבקר המדינה, כידוע לך, בכלל לא עסק בהם", הטיחה נויפלד בסנגור של האלוביצ'ים, ואז הפנתה מבט למעלה, אל שלישיית השופטים, ואמרה: "אני מבקשת את הגנת השופטים בעניין הזה".

השופטת פרידמן-פלדמן הגיבה בהיתממות. "עו"ד נויפלד, את שמעת דברים שאנחנו לא שמענו פה. אולי גברתי יודעת משהו שאנחנו לא יודעים".

"יכול להיות", אמרה נויפלד.

עו"ד חן ניסה למסמס את הביקורת. "מכיוון שאת נסערת בנקודה הזאת", אמר, "אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אין פה רמיזה או תחילתה של כוונה לומר משהו שקשור לזה שהיית לא בסדר פה – ההפך. אני מציג לך שלא עסקת בזה, ואישרת שלא עסקת בזה כיועצת משפטית".

"אז אני אומרת שזה לא קשור", אמרה נויפלד.

עו"ד חן, בתגובה, ציין שהוא חולק עליה אך הדגיש: "הכל ענייני. זה לא נובע ממקום שאני רומז משהו". השופטת פרידמן-פלדמן ניצלה את הפסקת האש הזמנית כדי לבקש מהשניים להמשיך הלאה, ולרגע נראה שזה באמת מה שקורה. נויפלד הורידה לרגע את מסכת הקורונה, פתחה את בקבוק המים שלה ואמרה בשקט, כאילו מחוץ לפרוטוקול: "אם טעיתי, אני מצטערת".

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', עם עו"ד יהודית תירוש, האחראית מטעם הפרקליטות על "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, פברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

אבל עשר דקות אחר-כך הדיון שוב עלה לטונים גבוהים. זה קרה כשעו"ד חן הביע פקפוק באחת התשובות של נויפלד, ואמר שכבר הוכח שלעתים היא אומרת דברים "סתם".

"ממש לא סתם", התרעמה עו"ד יהודית תירוש, שמרכזת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות.

"סתם!", הרעים עו"ד חן.

"לא, לא סתם", השיבה עו"ד תירוש.

"סתם!", התעקש עו"ד חן.

"בשבוע שעבר לא רמזת ולא אמרת שהיתה השמטה של מסמכים מתוך המכתב שנשלח למבקר?", הטיחה בו עו"ד תירוש.

"זו לא רמיזה, זו אמירה מפורשת!", התערב עו"ד בעז בן-צור. "מישהו צריך להסביר את ההשמטה למבקר המדינה".

"הדו"ח לא עסק בזה, אדוני", חזרה ואמרה נויפלד.

עו"ד תירוש שבה וחיזקה אותה: "העדה לא אמרה את זה סתם, העדה דיברה על דברים שיותר מנרמזו".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי-דינו בעז בן-צור ועמית חדד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, נובמבר 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

השופטת פרידמן-פלדמן ניסתה שוב להסיר את הנושא מסדר היום. "גברתי מעלה נושאים שלא היו על השולחן", אמרה לעו"ד תירוש, וביקשה: "אפשר לעזוב בצד את מבקר המדינה?".

עו"ד חן סירב. "בעקבות תגובתה של חברתי נפל דבר", אמר על דבריה של עו"ד תירוש, והצהיר שכעת יהיה עליו לפתוח מחדש את סוגיית דו"ח המבקר. העדה נויפלד ניסתה להחזיר את הוויכוח לסוגיית ניגוד העניינים: "להגיד 'היתה מנועה' זה לא הוגן כלפי! זה לא הוגן כלפי!", קראה.

עו"ד חן החל לענות לה, אבל השופטת פרידמן-פלדמן הורתה לו לעצור. "גברתי, זה לא יכול להישאר תלוי ככה, ההאשמות", קבל עורך-הדין, אבל השופטת התעקשה. "אנחנו לא מתייחסים להאשמות ולא לשום דבר. אנחנו עוצרים", אמרה. "לא רוצים לשמוע את זה עכשיו. אני לא יודעת איך ולמה זה עלה עכשיו, אנחנו מורידים את זה ואדוני יחזור לחקירה. יוצאים פה דברים שלא עלו ולא היו צריכים לעלות. אלא אם כן מישהו כאן יגיד שזה חלק מהעדות שלה – אני מורידה את זה מסדר היום".

כל הנוכחים באולם צייתו, אבל המחלוקת שבה ועלתה לקראת סוף הדיון – כשעו"ד חן ביקש בכל זאת לחזור לסוגיית מבקר המדינה ולהוכיח מדוע לשיטתו המסמכים שלא נמסרו דווקא היו רלבנטיים לדו"ח. אבל הוא לא הצליח להרחיב בנושא. "הניסיון להגיד שהיתה פה הטעיה מכוונת הוא לא מקובל", הטיחה בו נויפלד.

לדבריה, עובדי משרד התקשורת שיתפו פעולה באופן מלא עם המבקר והעבירו לו עשרות מסמכים. "כל הכריכה הזאת היא ניסיון להטיל דופי בי באופן אישי סביב ניסיון להסתיר מידע", התלוננה. "אני מוחה על זה, זה מקומם אותי, ויש פה יותר מאשר הטעיה לגבי מצב הדברים שקשור אלי". עו"ד חן, בתגובה, אמר שהוא לא מקבל את הטענות של נויפלד – והבטיח שבהמשך המשפט הוא גם יוכיח שהיא טועה. בינתיים, ההוכחות לא הוצגו.

השופטת פרידמן-פלדמן, על סף תום הדיון, ביקשה לברר עם נויפלד האם אמרה את כל מה שהיה לה להגיד. "שלא תצאי מפה בתחושה לא טובה", נימקה. נויפלד אישרה שאין לה יותר מה להגיד, והשופטת איחלה לנוכחים חג פורים שמח ושלחה אותם הביתה.

נויפלד תשוב לבית-המשפט בשבוע הבא, אז תיחקר על-ידי בעז בן-צור ועמית חדד, סנגוריו של הנאשם נתניהו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.56MB)

להורדת הקובץ (PDF, 965KB)