נעמה ריבה היא אדריכלית, כתבת "הארץ" לענייני אדריכלות, עירוניות ואמנות וגם חברה בוועד המנהל של ארגון העיתונאים. לפני כן היתה כתבת האדריכלות של אתר Xnet, מבית "ידיעות אחרונות",. חוץ מזה היא פעילה בתחום התחבורה ציבורית ובעבר עסקה בתחומי החינוך וההדרכה.

שגרת העבודה היום יומית שלך מורכבת מהרבה עבודת שטח ומעבר בין אתרים. עכשיו, כשהמרחב הציבורי הפך לגבול אסור - מה עושים?

טוב זה בהחלט מאתגר ומבאס. הרבה דברים שפעם הייתי עושה בחוץ עברו עכשיו לבית. יש מקומות שאפשר להתרשם מהם באמצעות תמונות. גם בתחום האמנות וגם בתחום האדריכלות. אני עדיין כן יוצאת החוצה. השבוע למשל עשיתי סיבוב במתקן של חולי קורונה (לפני שהוא אוכלס בחולים).

את מסקרת אמנות ותרבות - זה לא תחום שחווה כרגע מוות קליני?

לחלוטין. ולכאורה, אז מה תפקידה של עיתונות התרבות והאמנות בימים אלו. אבל דווקא אנחנו ממשיכים לסקר בעקביות את התחומים שלנו. גם בגלל יצירתיות של הכתבים והעורכים של "גלריה" (מותר לפרגן?). ממליצה בהזדמנות זו לקרוא למשל את הכתבות המעניינות של משה גלעד שכותב על טיולים ותיירות, תחום שלכאורה מת לחלוטין והוא מסקר אותו כעת משלל זויות. או נירית אנדרמן שמסקרת קולנוע ומוצאת עכשיו זוויות מעניינות.

בתחום האמנות אנחנו רואים הרבה יוזמות. גם כאלו שכבר היו קיימות קודם ועוברות עכשיו שכלול. כמו למשל, לרוב המוזיאונים בעולם היו פלטפורמות דיגיטליות משוכללות עוד קודם וכעת הם משכללים אותם. הגלריות הפרטיות בישראל, שלא היו ממש דיגיטליות, עברו הליך מהיר של דיגיטציה וכעת אפשר לצפות ברבות מהן מהמחשב בבית.

אז הרבה מאד מהתרבות מונגשת, אבל מבחינה כלכלית היא במצב מרוסק לחלוטין, בערך כמו התיירות. זו שאלה טובה מה יהיה אחרי המשבר, ואיך אנשי תרבות יעברו אותו.

כמי שידועה בחוש ביקורת מתפרץ ובנטייה מופגנת לא לחסוך בטענות, מה הכי מפריע לך בתקופה הזאת בתקשורת ובכלל?

חחח. אפשר להתחיל דווקא במשהו חיובי?

רוב הכתבים לענייני חרדים, וכל מיני צייצני רשת בנושא, עושים עבודה מאד טובה בימים אלו. את העיתונאים החילונים אפשר להאשים באנטישמיות, ודווקא הביקורת הכי גדולה נשמעת מאנשי התקשורת החרדים

אם את חייבת לעשות דווקא, אז כן.

אתן לך אח"כ גם את השלילי, אל תדאג.

אני משוכנע.

אני חושבת שרוב הכתבים לענייני חרדים, וכל מיני צייצני רשת בנושא, עושים עבודה מאד טובה בימים אלו. את העיתונאים החילונים אפשר להאשים באנטישמיות, ודווקא הביקורת הכי גדולה נשמעת מאנשי התקשורת החרדים. הם עושים עבודה מאד חשובה בימים אלו וכדאי מאד לעקוב אחריהם. הם גם מסכנים את עצמם בריאותית כי הם נכנסים לשטח.

יש לך המלצות ספציפיות?

אהרן רבינוביץ ואבא שלו בני רבינוביץ, ישראל פריי, אנשיל פפר, יעקב לבי ויאיר שרקי.

ועכשיו בואי נגיע לשלילי...

מבחינה שלילית, אתן שתי דוגמאות (למרות שיש הרבה). ההופעות של נתניהו לא היו מלוות בשאלות מהקהל. זה די ביזיון בעיני. אפילו טראמפ, לא דמוקרט גדול, מאפשר שאילת שאלות על ידי עיתונאים כל הזמן. לא יכול להיות שראש הממשלה נואם ונואם ונואם ואין אפשרות לשאול שאלות. אם הוא לא מאפשר שאלות, אז שלא ישדרו את הנאום.

"לא יכול להיות שגופים כמו משרד הבריאות, שאמורים למסור מידע לציבור, יסחרו במידע. וגם התקשורת צריכה להפסיק לשחק את המשחק הזה. מילא ראיונות, אבל נתונים צריכים להיות שקופים לכולם"

זאת ביקורת על נתניהו - לא על העיתונאים. את מצפה שימנעו מידע מהציבור רק משום שראש הממשלה קובע את התנאים?

אם העיתונאים יגידו שהם לא מסקרים את האירוע בלי שאלות, הוא ייתן להם לשאול. כמו כן, אפשר לצלם ולערוך. או לסכם את הדברים החשובים. אין מה לשמוע אותו מספר על השפעת הספרדית ועל המגיפה השחורה. זה מידע מבהיל, מסולף ושקרי שלא מועיל לאף אחד.

מה הדוגמה הנוספת?

המשך מדיניות הבלעדיות והפרסום הראשון. משהו שאני לא אוהבת בימי שגרה, כי בעיני הוא פאתטי ובימים אלו הוא ממש מסוכן. לא יכול להיות שגופים כמו משרד הבריאות, שאמורים למסור מידע לציבור, יסחרו במידע. וגם התקשורת צריכה להפסיק לשחק את המשחק הזה. מילא ראיונות, אבל נתונים צריכים להיות שקופים לכולם.

אבל אולי מדובר בהדלפות לא רשמיות של כל מיני גורמים במערכת? ואולי בכלל לא ממשרד הבריאות אלא ממשרדים אחרים שנחשפים לנתונים ועושים בהם שימוש במקביל מול התקשורת?

אין לי בעיה עם הדלפות. מי שמבין בתקשורת יודע טוב מאד מתי זה הדלפות ומתי זה נתונים למטרות יח"צ. הרבה מאד עיתונאים מתלוננים על מענה שלא קיים ממשרד הבריאות. הבנתי שבעקבות התלונות שהפכו לפומביות זה השתפר מעט אבל עדיין לא מספיק. אדיר ינקו למשל, כתב הבריאות החדש של ynet, התלונן שהוא מחכה למענה ל-6 שאילתות.

את מסקרת גם נושאי תחבורה ותכנון תחבורתי מדי פעם. היתה לך ביקורת לא קלה על האופן שבה הופסקה התחבורה הציבורית. את חושבת שנשאלו השאלות הנכונות בהקשר הזה מצד מי שמסקר את הנושא?

אני חושבת שסמוטריץ' דאג לאורך התקופה שתהיה פה תחבורה ציבורית. מה שכן, יש בעיה מצד גופים רבים שמנהלים את העניין שלא מבינים שלאנשים רבים במדינה אין רכב פרטי. זה בא לידי ביטוי בתחילת המשבר, שחשבו שלאנשים קל להשיג רכב פרטי כדי להגיע איתו מנתב"ג הביתה וזה בא לידי ביטוי בכך כשמבקשים מאנשים שאין להם רכב להגיע לבדיקות עם הרכב במתחמי דרייב אין למיניהם. אגב זו שאלה ששאלתי את משרד הבריאות ולא קיבלתי עליה מענה. קיבלתי עדויות של אנשים בלי רכב שהתבקשו להגיע לדרייב אין ולא נתנו להם מענה, אלא רק אחרי כמה ימים ואינסוף שיחות למד"א.

אני חושבת שהמדינה מפספסת בכל הקשור לספורט וטיפול במרחב הציבורי. אנחנו רואים שהרבה מאד מדינות בעולם מפנות בימים אלו מרחב בערים, כדי שהולכי רגל יוכלו להמשיך לצאת החוצה ולשמור על מרחק. וגם מייצרות שבילי אופניים במהירות כדי שאנשים יוכלו להמשיך לנוע. אי אפשר להידבק במחלה כשמסתובבים באוויר הפתוח לבד ושומרים על מרחק. אבל כאן אף אחד לא מדבר על זה.

כבר היום יש הרבה אנשים שעברו לעבוד מהבית, לפחות חלק מהשבוע. לא רק בגלל הפקקים. אין שום סיבה שנעבוד מ-8 עד 5. היממה שלנו יכולה להיות הרבה יותר גמישה וגם העולם הגלובלי דורש את זה

בעקבות המשבר והמעבר לעבודה מהבית, מתחילים להישמע קולות שקוראים לחשיבה מחדש על מרחב העבודה שלנו, תרבות המגדלים והמשרדים, החלוקה בין בית ומשרד והצורך שיש בהסדרים "הישנים". גם את כתבת על זה לאחרונה. יש לך תובנות ליום שאחרי?

כבר עכשיו בישראל יש יותר מדי משרדים ומתוכננים עוד עשרות מיליונים!!! (זו לא טעות) של מטרים של שטחי משרדים על הנייר. הסיבה לכך, היא שיטת הארנונה בישראל שמכניסה כסף מעסקים ולא ממגורים. אני חושבת שחלק מהשטחים האלו יהיו לא מנוצלים, כמו שכבר עכשיו הם לא. והרשויות יצטרכו להיות יותר יצירתיות באופן שבו הן מייצרות הכנסה.

עוד משהו שאני מקווה שישתנה זה האיטיות שבה מתרחש הליך שינוי ייעוד. אם בניין נבנה כמשרדים, יכולות לעבור עשרים שנה עד שניתן יהיה להפוך אותו למלון או למבנה מגורים. אין שום סיבה לכך. זה צריך להיות תהליך בזק.

לגבי החלל הביתי - כבר היום יש הרבה אנשים שעברו לעבוד מהבית, לפחות חלק מהשבוע. הרבה מזה בגלל הפקקים, אבל לא רק. אין שום סיבה שנעבוד מ-8 עד 5. היממה שלנו יכולה להיות הרבה יותר גמישה וגם העולם הגלובלי דורש את זה. עבודה מהבית מאפשרת את זה. זה יכול לקרות גם בבתים קטנים, לא רק בווילות.

לסיום - מה השאלה שחשבת או רצית שאשאל אותך, אבל לא הגיעה משום מה?

כמישהו שיש לו גינת ירק, האם את חושבת שהנושא הזה יקבל תאוצה?

ומה את עונה לעצמך? אני משוחד.

אנחנו חיים בעולם שעובר ועבר תהליך אורבניזציה מואץ. זה לא אומר שאנחנו צריכים לחיות בתוך בטון. אין שום סיבה שהטבע העירוני שלנו לא יפרח ושתחום החקלאות האורבנית לא ישגשג. אלו נושאים שדיברו עליהם לפני הקורונה וצריכים לקבל תאוצה. גגות יכולים להפוך לגגות ירוקים - לשהייה, לפנאי, לספורט וגם לגידול ירקות. מרפסות וקירות יכולים להיות ירוקים ולשמש כמצע לגידול. וגם חשוב מאד לשתול הרבה יותר עצים ברחובות. יש לזה רק תועלות.

בונוס: ארבע המלצות מדיה לימי הבידוד

פלטפורמת המוזיאונים של גוגל. מעולה ביותר.

הסדרה הנורבגית occupied. זמינה בנטפליקס.

עמוד הטוויטר של BNO. מעדכן כל מה שצריך לדעת על קורונה בעולם.

המלצה נחמדה לשיפור מצב הרוח - אתר פוסטרים הומוריסטים שקשורים לקורונה, של מעצבים גרפים מרחבי העולם.