בית-המשפט דחה את תביעת מיליון השקלים שהגישה מירי רגב נגד ספי עובדיה וחדשות ערוץ 10, והורה לה לשלם להם הוצאות משפט. רגב, שרת התרבות והספורט, הגישה את התביעה בעקבות תחקיר שעסק בהחלטה להעביר תקציב של קמפיין פרסומי למשרד יהושע TBWA שבבעלות הפרסומאי רמי יהושע. בחדשות 10 טענו כי בין רגב ויהושע היתה היכרות מוקדמת, וכי ההתקשרות בוצעה בניגוד לחוות דעת משפטית.

השופט עבאס עאסי מבית-משפט השלום בירושלים, שדן בתביעה, קבע היום (4.7) כי לדיווח של ספי עובדיה היתה חשיבות ציבורית מובהקת – וכך גם לשורה של דיווחי המשך ששודרו בערוץ. השופט דחה את טענותיה של השרה רגב, וקבע כי עליה לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.

התחקיר שבגינו הוגשה התביעה שודר בקיץ 2015, על רקע מיזם בשם "לא לדאוגוסט" שהובילו רגב ואנשי משרדה. הרכיב המרכזי בתחקיר היה הקלטה שבה נשמעה השרה מתייעצת עם אנשיה כיצד להסביר העברה של מיליוני שקלים למשרד הפרסום של רמי יהושע לשם קידום המיזם. בחדשות 10 העלו תהיות בנוגע לכשרות המהלך, ונימקו זאת בכך שבין רגב ליהושע ישנה היכרות אישית – ושלפי חוות דעת משפטית לא היה ראוי להפנות אליו את התקציב.

זמן לא רב לאחר מכן הגישה רגב את תביעתה, ובה האשימה את עובדיה בהוצאת דיבתה ובפרסום שקרים שהחשידו אותה בפלילים. לצד הכתב הפוליטי נתבעו גם הפרשן המשפטי ברוך קרא, שהשמיע דברי פרשנות בשידור, ומנכ"ל חברת החדשות דאז גולן יוכפז. כמו כן תבעה רגב את הערוץ, את חברת החדשות ואת אתר האינטרנט "נענע10".

באמצעות עורכי-הדין אלעד איזנברג וחגי חביב טענה השרה רגב כי בדיווחים לא הוצגו ראיות שקשרו אותה אישית להחלטה להעביר כסף למשרד הפרסום של רמי יהושע, ולא הוכיחו כי התקציב ניתן לו בניגוד להמלצה משפטית שקיבלה. בנוסף, הכחישה כי היתה היכרות קרובה בינה ובין יהושע. לטענתה, ההקלטה שהושמעה בשידור לא תיעדה ניסיון לתאם גרסאות, אלא שיחת הכנה "שגרתית" לקראת מסיבת עיתונאים שבה היו עלולות לעלות שאלות על הפניית התקציב. בסופו של דבר עמד התקציב על 2.5 מיליון שקל.

השופט: "אין מחלוקת כי הועברו ליהושע מיליונים בגין פרויקט הפרסום, כי התקשרות המשרד עמו היתה ללא מכרז מטעם המשרד, וכי התובעת ואנשי משרדה ביקשו למצוא נימוק או הסבר משפטי ומקצועי למהלך זה"

בדיווח נוסף, שנכלל גם הוא בתביעה, נטען כי אל משרד היועץ המשפטי לממשלה הגיעה פנייה מאגף החקירות של המשטרה, שם ביקשו לבחון את ההקלטות שהופיעו בתחקיר כדי להחליט האם לפתוח בחקירה פלילית נגדה. חקירה כזו, ככל הידוע, לא נפתחה בסופו של דבר.

בחדשות 10 טענו שמדובר בתביעת השתקה ודחו את טענותיה של רגב, אם כי חזרו בהם מכמה פרטים במסגרת הסדר פשרה שאליו הגיעו עם רמי יהושע. אחד הפרסומים שנכללו בכתב התביעה היה הכותרת "מירי רגב והמיליונים – האם נעלמו יותר ממיליון שקל מהסכום שהוקצב לפרסום". בחברת החדשות חזרו בהם מהפרסום הזה, כמו גם מהגדרתו של יהושע כ"מקורב" לרגב – אם כי לא הכחישו שאכן היתה בין השניים היכרות לפני הקצאת תקציב הפרסום.

גם אם ספי עובדיה ועמיתיו חזרו בהם מחלק מהפרטים שפרסמו, הם המשיכו לעמוד מאחורי מהסיפור בכללותו. "הסיפור שהפרסומים ביקשו להציג בפני הציבור", תימצת השופט עאסי בפסק הדין, הסתכם ב"העברת כספי ציבור לגורם פרטי ללא מכרז של המשרד, בניגוד להמלצות משפטיות, תוך תיאום עמדות ובניית סיפור כיסוי". הסיפור הזה, הבהיר השופט, אינו שקרי.

ספי עובדיה (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 13)

"סבורני כי אדם סביר שנחשף לקלטת עלול להעלות שאלות ותהיות דומות לאלה שהועלו על-ידי הנתבעים", כתב עאסי בפסק הדין. "סבורני כי הדברים המוזכרים בקלטת מעלים כי היתה קיימת שאלה ממשית בדבר חוקיות ותקינות ההתקשרות עם יהושע ללא מכרז. לטעמי, הנתבעים הציגו קושי זה בצורה אמיתית, ולפיכך הפרסום שלהם בהקשר זה שיקף את האמת; שכן אין מחלוקת כי הועברו ליהושע מיליונים בגין פרויקט הפרסום, כי התקשרות המשרד עמו היתה ללא מכרז מטעם המשרד, וכי התובעת ואנשי משרדה ביקשו למצוא נימוק או הסבר משפטי ומקצועי למהלך זה".

השופט בחר שלא להכריע בשאלה האם בשיחה המוקלטת רגב ואנשיה תיאמו גרסאות או התכוננו למסיבת עיתונאים. לדבריו, זוהי "שאלה פרשנית" ותו לא. "מהקלטת עולה כי הם ניסו, למצער, למצוא פתרון או תשובה לקושי זה; הוצגו מספר רעיונות, שבסופם אומץ רעיון מסוים. לדעתי, הנתבעים הציגו בפרסומים פרשנות שלהם באשר לתמונה העולה מהקלטת; פרשנות זו לטעמי איננה משוללת יסוד, במיוחד כאשר הם מיתנו אותה בביטויים ממתנים, כמו שימוש במלים 'לכאורה' והצגת שאלות למבחן הציבור", כתב בפסק הדין.

"השאלה האם המשרד והתובעת נסמכו על חוות דעת משפטית גם היא שאלה שלא נפתרה עד תום", הוסיף השופט עאסי. "כאמור, מהקלטת עולה לכאורה ששאלת החוקיות והתקינות של מהלך ההתקשרות עם יהושע היתה קיימת במועד השיחה", חידד.

השופט: "סבורני כי היה עניין ציבורי משמעותי בפרסומים, הן בכל הנוגע לדרך קבלת ההחלטות על-ידי גוף ציבורי ואיש ציבור, והן לעניין נושא הפרסום, שעוסק בהקצאת תקציב בסכומים משמעותיים למשרד פרסום פרטי"

השופט בחר גם שלא להכריע בשאלת ההיכרות האישית בין רגב ליהושע. רגב הכחישה את הדבר, אך בחדשות 10 הוכיחו כי השניים קיימו כמה פגישות לפני ההחלטה על העברת התקציב.

"שאלת הקשר בין התובעת לבין יהושע היא שאלה פרשנית", קבע עאסי בפסק הדין. "האם פגישות שבהן השתתפו התובעת ויהושע מקימות בסיס לטענה שמדובר בקשר בלתי אמצעי או היכרות מוקדמת; והאם התנהלות התובעת, לרבות אי-מתן תגובתה לשאלה זו, שהוצגה בפניה על-ידי הנתבעים טרם הפרסום, והאופן שבו נדון עניין ההתקשרות עם יהושע במסגרת הקלטת, עלולה להקים יסוד אפשרי לטענה בדבר מקורבות בין התובע ליהושע. כאמור, הפרשנות של הנתבעים בעניין זה אינה משוללת יסוד", הרחיב השופט.

השופט קבע כי ספי עובדיה ועמיתיו בחברת החדשות של ערוץ 10 (כיום חדשות 13) פעלו בתום לב ובאופן אחראי, ושהיתה חשיבות ציבורית לשידור ההקלטה של רגב ואנשיה. "הדברים המופיעים בקלטת כוללים מאסה קריטית של מידע אשר כשלעצמה מצדיקה הצגה בפני הציבור", נקבע בפסק הדין. לגבי הפרשנות של ברוך קרא קבע השופט כי דבריו היו "ענייניים ומקצועיים", והציגו את "השאלות המשפטיות הרלבנטיות שעולות מן הקלטת".

השופט הבהיר: "סבורני כי היה עניין ציבורי משמעותי בפרסומים, הן בכל הנוגע לדרך קבלת ההחלטות על-ידי גוף ציבורי ואיש ציבור, והן לעניין נושא הפרסום, שעוסק בהקצאת תקציב בסכומים משמעותיים למשרד פרסום פרטי; הפרסום עוסק הן באופן שבו נדון העניין והתקבלה ההחלטה, והן בפן המהותי – השאלה האם מדובר בהליך חוקי או תקין, והמניע העומד בבסיס ההחלטות שנתקבלו בעניין זה".

38764-10-15

* * *

לעיון בפסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 719KB)