בית-המשפט המחוזי הפך אתמול (2.8) את פסק-הדין של השלום ומצא כי ספי עובדיה וחדשות ערוץ 10 הוציאו את דיבתה של השרה מירי רגב. השופטים רם וינוגרד, מרים אילני ושושנה ליבוביץ מתחו ביקורת חריפה על התנהלות עובדיה ומערכת חדשות ערוץ 10 (כיום חדשות 13), וקבעו כי הם פרסמו לא אמת, לא העניקו הזדמנות ראויה לתגובה טרם הפרסום ולא ביצעו עבודת תחקיר ראויה בכל הקשור לטענות מרכזיות שפרסמו. עובדיה והערוץ חויבו בפיצוי בסך 100 אלף שקל והוצאות משפט בסך 50 אלף, והודיעו כי בכוונתם לערער לעליון.

התחקיר שבגינו הוגשה התביעה שודר בקיץ 2015, על רקע מיזם בשם "לא לדאוגוסט" שהובילו רגב ואנשי משרדה. הרכיב המרכזי בתחקיר היה הקלטה שבה נשמעה השרה מתייעצת עם אנשיה כיצד להסביר העברה של מיליוני שקלים למשרד הפרסום של רמי יהושע לשם קידום המיזם. בחדשות 10 העלו תהיות בנוגע לכשרות המהלך, ונימקו זאת בכך שבין רגב ליהושע ישנה היכרות אישית – ושלפי חוות דעת משפטית לא היה ראוי להפנות אליו את התקציב.

זמן לא רב לאחר מכן הגישה רגב את תביעתה, ובה האשימה את עובדיה בהוצאת דיבתה ובפרסום שקרים שהחשידו אותה בפלילים. לצד הכתב הפוליטי נתבעו גם הפרשן המשפטי ברוך קרא, שהשמיע דברי פרשנות בשידור, ומנכ"ל חברת החדשות דאז גולן יוכפז. כמו כן תבעה רגב את הערוץ, את חברת החדשות ואת אתר האינטרנט "נענע10", וזאת בגין כמה פרסומי המשך.

באמצעות עורכי-הדין אלעד איזנברג וחגי חביב טענה השרה רגב כי בדיווחים לא הוצגו ראיות שקשרו אותה אישית להחלטה להעביר כסף למשרד הפרסום של רמי יהושע, ולא הוכיחו כי התקציב ניתן לו בניגוד להמלצה משפטית שקיבלה. בנוסף, הכחישה כי היתה היכרות קרובה בינה ובין יהושע. לטענתה, ההקלטה שהושמעה בשידור לא תיעדה ניסיון לתאם גרסאות, אלא שיחת הכנה "שגרתית" לקראת מסיבת עיתונאים שבה היו עלולות לעלות שאלות על הפניית התקציב. בסופו של דבר עמד התקציב על 2.5 מיליון שקל.

ספי עובדיה (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 13)

בחדשות 10 טענו, באמצעות עורכות-הדין תמר תורג'מן-קדם וטלי מיכלין, שמדובר בתביעת השתקה ודחו את טענותיה של רגב, אם כי חזרו בהם מכמה פרטים במסגרת הסדר פשרה שאליו הגיעו עם רמי יהושע. אחד הפרסומים שנכללו בכתב התביעה היה הכותרת "מירי רגב והמיליונים – האם נעלמו יותר ממיליון שקל מהסכום שהוקצב לפרסום". בחברת החדשות חזרו בהם מהפרסום הזה, כמו גם מהגדרתו של יהושע כ"מקורב" לרגב – אם כי לא הוכחש שאכן היתה בין השניים היכרות לפני הקצאת תקציב הפרסום.

לפני כשנה פסק השופט עבאס עאסי מבית-משפט השלום בירושלים כי לדיווח של ספי עובדיה היתה חשיבות ציבורית מובהקת – וכך גם לשורה של דיווחי המשך ששודרו בערוץ. השופט דחה את טענותיה של השרה רגב, וקבע כי עליה לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל. בעקבות זאת הגישה רגב ערעור.

שופטי המחוזי, לעומת זאת, הדגישו כי עצם הפרסום של השיחה המוקלטת בהחלט ראוי, שכן יש עניין ציבורי בדברים הנשמעים שם, אולם לפרסום עצמו לוו תהיות ואמירות "המשוות לפרשה כולה גוון פלילי חמור ביותר", כגון "טענות בדבר 'מקורבות' של המערערת [רגב] ליהושע ולקיומם של 'קשר בלתי אמצעי' ו'היכרות מוקדמת' ביניהם". הטענות הללו, הוסיפו השופטים, אינן "פרט לוואי" כפי שטענו עובדיה וחברת החדשות של הערוץ, טענה שקיבל שופט השלום, אלא פרט משמעותי שהפך את הפרשה לבעלת "נופך פלילי" מובהק.

ההקלטה בין רגב ליועציה, מציינים שופטי המחוזי, הושמעה במלואה בכתבה למעט אמירה בת 8 שניות של יועצת משפטית במשרד. באותן 8 שניות, בתשובה לשאלת יועץ התקשורת של השרה מה יעשו אם יטענו כי על המשרד היה לפנות למשרדי פרסום נוספים להציע את מרכולתם, השיבה היועצת המשפטית "הבאנו אנשים שהם שותפים שלנו בעבודה". מנכ"ל המשרד השיב "בדיוק" והיועצת המשפטית הוסיפה "הוא שותף שלנו". הדיאלוג הקצר הזה, כאמור, נעדר מהכתבה.

"לא די בעצם פרסום תגובה. על הפנייה לקבלת תגובה להיות כזו שתאפשר בחינה של מכלול המידע העומד לרשות המפרסם ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לשאלה אם וכיצד לפרסם את הדברים שבכתבה"

עובדיה וחברת החדשות טענו כי ההשמטה נבעה "מטעמי עריכה". שופטי המחוזי לא השתכנעו. "טענה זו מעוררת תהיות, בפרט לנוכח העובדה כי כל יתר ההקלטה הושמעה", כתבו. "בדומה, יש לתהות כיצד לא נזכרה בכתבה עובדת השתתפותה של יועצת משפטית בישיבה, אף שיש להניח שהיה בכך כדי להשפיע על הדרך בה הצופה הסביר היה מתייחס לדיון שהושמע בנוגע לסוגיית חוקיות ההתקשרות ללא מכרז".

בעוד בית-משפט השלום העניק לעובדיה ולחברת החדשות את הגנת "העיתונות האחראית", במחוזי שללו אותה מהעיתונאי. שופטי המחוזי קבעו כי " לא הוכח שהיתה אמת בטענה לפיה התקיימה היכרות מוקדמת בין המערערת ליהושע", וזאת בין היתר לאור הודאת הערוץ - במסגרת הסדר גישור בהליך מקביל שהגיש נגדם יהושע - כי לא היתה היכרות מוקדמת כזו; וכן משום שהנתבעים "לא הביאו כל ראיה לקיום היכרות מוקדמת בין יהושע למערערת". לנוכח זאת נקבע כי הפרסומים בדבר היכרות מוקדמת ו"מקורבות" בין רגב ליהושע "לא היו אמת".

שיקול נוסף בהסרת הגנת "העיתונות האחראית" נוגע לבקשת התגובה שהוגשה לשרה רגב טרם הפרסום. בניגוד לקביעת השלום, שופטי המחוזי פסקו כי לא ניתנה לרגב "הזדמנות סבירה והוגנת להגיב לפרסום". הפנייה בבקשת תגובה הוגשה כשלוש שעות לפני הפרסום, כללה שש שאלות והציבה 82 דקות למסירת התגובה. גם נוסח השאלות, קבעו השופטים, לא פירט כראוי את החשדות המדוייקים שנכללו בפרסום.

"היה על המשיבים להעניק לנפגעים הפוטנציאליים פרק זמן הולם למתן מענה סדור", קובעים השופטים. "על פרק הזמן לאפשר לא רק את עצם מתן המענה, אלא את האפשרות שזה יגיע לידי המשיבים די זמן לפני השידור על מנת שאלה יוכלו לשקול שנית אם לערוך שינוי בדברים שהתכוונו לשדר. פרק הזמן שניתן למשרד התרבות והספורט ולמערערת לא הלם אמות מידה אלה. כאמור, לא די בעצם פרסום תגובה. על הפנייה לקבלת תגובה להיות כזו שתאפשר בחינה של מכלול המידע העומד לרשות המפרסם ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לשאלה אם וכיצד לפרסם את הדברים שבכתבה" (ההדגשות במקור).

לפי שופטי המחוזי, זמן קצר שניתן למסירת תגובה אינו מספק במקרה של בעל תפקיד בכיר ש"עשוי להיות מעורב בעיסוקים דחופים אחרים שלא יאפשרו לו להתפנות למתן מענה סדור בתוך סד זמנים מצומצם". השופטים קבעו ש"אין לצפות כי נושא משרה בכיר יהיה פנוי בכל רגע נתון למתן תגובה מהירה". התנהלות עובדיה וחברת החדשות בכל הקשור לבקשת תגובה מוגדרת בפסק-הדין "חפוזה" ומובהר כי אלמלא החיפזון "לא היו נוספות לפרסומים הטענות העובדתיות השגויות ששיוו לפרשה נופך של מעשים פליליים חמורים, והתביעה לא היתה באה לעולם".

לפי השופטים "הכשל המובנה בפנייה לקבלת תגובה בתוך פרק זמן שהוא קצר מדי ובלתי ראוי בנסיבות העניין, ופרסום פרט בעל משמעות מהותית ביותר ללא קבלת תגובה כלשהי בנסיבות שנוצרו, שומט את הקרקע מתחת לטענת המשיבים לתחולת הגנתה של העיתונאות האחראית".

בהמשך הטילו השופטים ספק בגרסה שמסר לבית-המשפט ליאור לנדנברג, עד לאחרונה עורך המהדורה המרכזית בחדשות 13 ובאותה העת ראש דסק התחקירים בחברה. יועץ התקשורת של השרה רגב, מאיר סוויסה, הצהיר כי יזם שיחה עם לנדנברג לפני שידור הכתבה והבהיר לו כי אין לרגב כל קשר או היכרות מוקדמת עם יהושע. לנדנברג הצהיר בעבר בפני בית-המשפט כך: "מנסיוני רב השנים בתחקירים מסוג זה ומהיכרותי את עצמי ואופן פעילותי, אני יודע לומר כי לו היה מובא בפני המידע כאמור בסעיף 42 לתצהירו של סוויסה, הייתי מבקש להעמיק עוד בדברים. העובדה שדבר זה לא נעשה מלמדת אותי כי ככל שהתקיימה שיחה ביני לבין סויסה כנטען על-ידו, הרי שזו עסקה, אם בכלל, בטיב הקשר בינו לבין מר יהושע בלבד, נושא שהכתבה ממילא לא עסקה בו".

שופטי המחוזי ציינו כי בחקירתו הנגדית בבית-המשפט, למעלה משלוש שנים לאחר האירועים, גילה לנדנברג יכולות זיכרון ראויות לשבח, ועל כן "אין אלא לתהות כיצד אם כן לא זכר כלל אם התקיימה שיחה עם יועץ התקשורת או מה היה תוכנה".

לפי פסק-הדין של המחוזי, בעוד עובדיה ערך תחקיר ראוי בכל הקשור לעצם קיומה של הישיבה המוקלטת, לא כך פעל בכל הקשור לטענת ה"מקורובת" בין רגב ליהושע. "הראיות היחידות שהציג המשיב בתמיכה לעדותו בנוגע לטענת הקשר בין המערערת ליהושע התמצו בשתי תרשומות (נספח 9 לתצהירו)", ציינו השופטים. "עיון באלה מעלה כי מדובר באמירות הנחזות להיות בעלות משקל נמוך ביותר על פניהן. אין להניח כי עיתונאי סביר היה יוצא בהאשמה כה חמורה על רקע אמירות מעין אלה. לבד מתרשומות אלה לא הציג המשיב כל תרשומת בעניין קיומן של פגישות או שיחות עם מקורות".

"היה מקום לקבוע כי לא הוכח שהפרסומים בעניין המקורבות התבססו על תחקיר עיתונאי איכותי וראוי ועל מקורות מהימנים ראויים ובעלי משקל"

בשל כל זאת קבעו השופטים שגם אם לא היו מגיעים למסקנה כי ראוי לשלול את הגנת העיתונות האחראית בגין הסיבות שלעיל, "היה מקום לקבוע כי לא הוכח שהפרסומים בעניין המקורבות התבססו על תחקיר עיתונאי איכותי וראוי ועל מקורות מהימנים ראויים ובעלי משקל" ולקבל את הערעור.

הערעור, לפיכך, התקבל על ידי שופטי המחוזי, למעט במקרה של ברוך קרא. בעניינו קבעו השופטים כי "חלקו בפרסומים התמצה בהעלאת שאלות הנובעות מההקלטה שהושמעה, ואין באמירותיו אלה כדי להקים עילה לתביעה בלשון הרע".

אשר לפיצוי, רגב דרשה מיליון שקל והתנצלות. במהלך הדיון בערעור חזרה בה מהדרישה לפרסום התנצלות והתמקדה בפיצוי כספי ו"תיקון או הכחשה". בית-המשפט המחוזי קבע כי לנוכח הנסיבות אין מקום לחייב את עובדיה והערוץ לפרסם תיקון או הכחשה, אך חייב אותם בפיצוי בסך 100 אלף שקל. "סכום זה מביא בחשבון את העובדה כי על אף שהפרסומים נעשו בפרק זמן של מעט יותר מ-24 שעות, הרי שהם זכו להד ולתפוצה רבים; הם כללו האשמות במה שנחזה להיות פעילות פלילית, באופן שיש להניח שאכן 'מעצם טיבו גורם נזק'".

השופטים קבעו בהקשר זה כי עובדיה וחברת החדשות ביצעו "מחדלים" אך לא פעלו במתכוון ובזדון. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם לרגב הוצאות בסך 50 אלף שקל.

3386-10-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 705KB)